אחרי הברקסיט – מבוא לפוליטיקה הולנדית

אחרי ההצבעה הבריטית לעזיבת האיחוד האירופי אפשר כבר להגיד שהאיחוד האירופי עומד להילחם על קיומו בשנים הקרובות, והזירה הבאה תהיה כנראה הולנד. בעוד פחות משנה (מרץ 2017) הם הולכים לבחירות כלליות, והסקרים צופים רעידת אדמה פוליטית רצינית, ומשאל־עם על יציאת הולנד מהאיחוד עומד להיות אחד הנושאים המרכזיים על הפרק. זה אומר שבעוד כמה חודשים הטלוויזיה שלכם עומדת להיות מוצפת בפרשנים שמנסים להסביר לכם בחמש דקות פוליטיקה מסובכת ולבטא שמות הולנדיים מוזרים, אז בואו ננסה להתחיל כבר עכשיו כדי להבין את זה טוב יותר. וצריך לא מעט הכנה, כי הפוליטיקה ההולנדית היא דבר מוזר ומסובך. נראה לי שלא הרבה אנשים היו מייחסים להולנד דברים כמו ריבוי מפלגות דתיות (כולל אחת שקוראת במפורש ל"מדינת הלכה" נוצרית־קלוויניסטית), הצבעות מחאה אופנתיות ורציחות פוליטיות, אז הגיע הזמן להיות מופתעים.

השיטה הפוליטית בהולנד היא ריבוי מפלגות, כמו בישראל. והמערכת הפוליטית מבולגנת עוד יותר מאשר בישראל, עם המוני מפלגות קטנות וממשלות קואליציה מורכבות. הנה תוצאות סקרים שפורסמו בימים האחרונים על מספר המנדטים שצפויה לקבל כל מפלגה, בהשוואה למספר המנדטים כיום (מתוך 150 חברי פרלמנט). אם שמות המפלגות לא אומרים לכם הרבה אל תדאגו, בינתיים שימו לב בעיקר להבדלים העצומים בין המצב כיום לבין התוצאות הצפויות. אלא אם הדברים ישתנו באופן משמעותי מעכשיו עד הבחירות, כבר אפשר לנחש שעומד להיות שם סוג של מהפך:

מנדטים כיום מנדטים לפי סקר Peil מנדטים לפי סקר Ipsos
המפלגה הליברלית (VVD) 41 24 27
מפלגת העבודה (PvdA) 38 9 12
מפלגת החירות (PVV) 15 35 28
המפלגה הסוציאליסטית (SP) 15 15 14
נוצרים־דמוקרטים (CDA) 13 17 19
דמוקרטים 66 12 13 19
האיחוד הנוצרי (CU) 5 6 5
שמאל ירוק (GL) 4 16 10
המפלגה הרפורמיסטית (SGP) 3 3 4
מפלגת בעלי־החיים (PvdD) 2 4 5
מפלגת הגימלאים (50+) 2 6 7

(הנתונים מכאן)

אבל הולנד כנראה לא מעניינת אתכם יותר מדי בפני עצמה – השאלה הגדולה היא איך המהפך הזה משתלב עם רעיון נטישת האיחוד האירופי (שכפי שבטח ניחשתם, כבר קיבל שם אופנתי משלו, ה Nexit). אם יש דבר אחד שהישראלי הממוצע יודע לגבי הפוליטיקה ההולנדית, זה כנראה על האיש הזה:

(התמונה מחשבון הטוויטר שלו)

חֶרְט וִילְדֶרְס הוא ראש מפלגת החירות, ומי שבלי ספק יעמוד (ועומד כבר עכשיו) בראש המחנה ליציאה מהאיחוד. כמו שרואים בטבלה שלמעלה, הסקרים צופים לו זינוק עצום, עד כדי הפיכת מפלגתו למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. אבל כמו שאנחנו מכירים מישראל, תואר "המפלגה הגדולה היותר" שווה מעט מאוד אם אי אפשר להקים קואליציה. וילדרס לא ידוע כפוליטקאי אדיב ופשרן, שיודע להסתדר עם אחרים – מפלגת החירות מעולם לא הייתה חלק מקואליציה, רק פעם אחת היא תמכה מבחוץ בממשלת מיעוט של הליברלים והנוצרים־דמוקרטים, וגם את הממשלה הזאת וילדרס פירק באמצע הקדנציה אחרי סכסוך בנושא פנסיות. האם יש לו סיכוי להקים קואליציה שתתמוך במשאל־עם ליציאה מהאיחוד?

בשביל לענות על זה, נצטרך לראות מה מצב התמיכה של שאר המפלגות ברעיון משאל־העם. בינתיים הדיון הציבורי בנושא לא מספיק נרחב כדי שלכל מפלגה תהיה עמדה רשמית, אבל רעיון כללי נוכל לקבל מסקר שהתפרסם לאחרונה על התמיכה ברעיון משאל העם בין מצביעי מפלגות שונות:

PVV VVD CDA D66 PvdA SP GL 50+
נגד משאל עם 7% 84% 82% 92% 95% 49% 97% 51%
בעד עזיבת האיחוד 89% 13% 13% 5% 3% 43% 2% 49%
נגד עזיבת האיחוד 7% 79% 77% 90% 91% 48% 93% 42%
לא יודעים 4% 8% 10% 5% 6% 9% 5% 9%

(הנתונים מכאן)

אני לא יודע למה חלק מהמפלגות לא מופיעות שם – מפלגת האיחוד הנוצרי נחשבת חשדנית כלפי האיחוד האירופי, המפלגה הרפורמיסטית היא מפלגה מוזרה שתומכת בתיאוקרטיה קלוויניסטית ומעולם לא השתתפה בממשלה כלשהי, והמפלגה למען בעלי החיים, שלמרות שמה דווקא משתדלת להיות מפלגה רצינית שעוסקת בכל הנושאים שעל סדר היום, נראה שיש להם הסתייגויות רציניות מהאיחוד. בכל מקרה, אם נסתכל על כל המפלגות עם אחוזים משמעותיים בעד משאל־עם, ברור שגם אם החבורה המוזרה הזאת (ליברלים, דתיים, ירוקים, סוציאליסטיים – לא ממש שותפות טבעית להקמת ממשלה) הייתה מתאחדת ומקימה קואליציה, הסקרים הנוכחיים משאירים אותם הרבה מתחת ל 76 המנדטים הנחוצים. כלומר, אם לא יהיו שינויים משמעותיים בדפוסי ההצבעה, האפשרות היחידה למשאל־עם על יציאת הולנד מהאיחוד תהיה תרחיש בסגנון אנגליה – ממשלה שברובה לא רוצה יציאה מהאיחוד, אבל מסכימה למשאל־עם כדי לרצות את האוכלוסייה שבבירור לוחצת בכיוון. אומנם כרגע המפלגות המרכזיות לא מתבטאות בכיוון, אבל נחכה ונראה. ייתכן מאוד שהסקרים המחמיאים כל־כך למפלגת החירות ישכנעו כמה מפלגות אחרות שאין מנוס מלסגת קצת מהעמדה הפרו־אירופית המוחלטת שלהם.

ואם יהיה משאל, מה יהיו התוצאות שלו? ההיסטוריה לא נראית אופטימית במיוחד לחובבי האיחוד. בשני המקרים שבהם אזרחי הולנד קיבלו הזדמנות להצביע על משהו שקשור לאיחוד האירופי, הם הצביעו נגד, אפילו נגד דעתן של כמעט כל המפלגות בפרלמנט. ב 2005 הוכרז משאל עם לאישור אמנת ליסבון, מה שהיה אמור להפוך לסוג של חוקה לאיחוד האירופי. ההולנדים, וקצת לפניהם הצרפתים, הצביעו במשאלי־עם נגד האישור (בתגובה, האיחוד ניסח את ההסכם מחדש והפעם דרש לאשר אותו רק בפרלמנטים, בלי משאלי־עם; החלטה שעד היום היא אחת התלונות העיקריות של מתנגדי האיחוד). ורק לפני כמה חודשים הם הפתיעו עם פרשה מוזרה אחרת – קבוצת ארגונים שסולדים מהאיחוד האירופי הצליחו לאסוף חתימות לארגון משאל עם נגד הסכם בין האיחוד לבין אוקראינה (נושא שנבחר שאופן שרירותי כמעט לחלוטין, פשוט כדי למצוא משהו שאפשר לנגח בו את האיחוד). המתנגדים ניצחו במשאל, אומנם עם אחוזי הצבעה נמוכים במיוחד. כרגע הסקרים מראים רוב נגד פרישה מהאיחוד, אבל זה גם היה בבריטניה לפני תחילת מסע הבחירות.

לסיכום – הכול עוד פתוח. בכלל לא בלתי אפשרי שבעוד שמונה חודשים הולנד תיתן את המכה הבאה לאיחוד האירופי, ואם זה יקרה, לא ברור אם הוא יוכל להשתקם מזה. אנחנו נמשיך לעקוב.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s