איסלאם צרפתי

ראש ממשלת צרפת מנואל ואלס פירסם מאמר שבו הוא מפרט את התוכנית שלו למאבק באיסלאם הקיצוני ושילוב האיסלאם בצרפת, תחת הכותרת "לבנות מחדש את האיסלאם הצרפתי". ולא במקרה "האיסלאם הצרפתי" – מהמאמר משתמע שהתוכנית שלו היא לא מאבק באיסלאם כמו שמתכננים רבים, לא עצימת עיניים כמו שעושים אחרים, אלא חיבוק דוב חזק לאיסלאם עד שיהפוך לחבר ממושמע בקבוצת הדתות המקובלות בצרפת. האם זה יכול לעבוד? תחליטו אתם.

אחת המטרות של הבלוג הזה היא להביא דעות ומגמות מהעולם שלא מיוצגות היטב בתקשורת הישראלית. לא מזמן הבאתי לכם את נקודת המבט של ויקטור אורבן, ההיפך הגמור מואלס, וסיפרתי שהתקשורת הישראלית נוטה להיות מיושרת לפי התקשורת הבינלאומית, בעיקר זו הדוברת אנגלית וצרפתית. אבל בנקודה אחת זה לא נכון – התקשורת הישראלית נוטה לקבל את כל מה שאומרת התקשורת הבינלאומית, חוץ מנקודה אחת – היחס לאיסלאם באירופה. בישראל, התפיסה המקובלת היא שהאירופאים מתייחסים לכניסת האיסלאם בתמימות מסוכנת, ולא מבינים מה באמת ניצב מולם. האם זה נכון? אולי. אבל חשוב לשמוע גם מה אומרים "התמימים" עצמם. לחלק מהם, בראש ובראשונה למנואל ואלס, יש תוכנית. אפשר להסכים או לא להסכים איתה, אבל היא כן מבוססת על מחשבה ולא רק על פרחים ומחשבות נעימות.

את ויקטור אורבן הגדרתי כ"אינטלקטואל אירופי מהדור הישן". ואלס הוא אומנם לא זה, אבל הוא כן יודע לדבר ולכתוב לעניין, ולא סתם להפריח סיסמאות. הוא כן מתחיל את דבריו עם קצת דיפלומטיה, מספר קצת על תולדות הקשר בין צרפת לעולם המוסלמי ומסביר עד כמה טבעית נוכחות האיסלאם בצרפת. הוא חוזר קצת על האמירה השחוקה (ויותר חשוב – השגויה, לטעמי) שלפיה דאע"ש תוקפים את צרפת בגלל שהיא מודל לדו־קיום מוצלח בין מוסלמים ולא־מוסלמים, ומוסיף גם את פעילות הצבא הצרפתי באפריקה. הוא מתפייט קצת על העיר שבה גדל עם הדו־קיום המהולל שלה, ומספר כמה נורא שהגענו לאלימות של היום. עד כאן אין משהו חדש.

אז מה בפועל הוא מתכוון לעשות? הוא רוצה לאלף את האיסלאם בצרפת. הוא לא מכחיש את הקשר בין האיסלאם הקיצוני והטרור ("לא כל הסלפים הם ג'יהאדיסטים, אבל כמעט כל הג'יהאדיסטים הם סלפים", משפט שבדרך־כלל מגיע מגורמים ימניים הרבה יותר), ומתאר את האיסלאם הקיצוני כייבוא מבחוץ, אפילו תוך אזכור האחים המוסלמים כאחד מגורמי האלימות. ובתגובה, הוא רוצה ליצור איסלאם צרפתי. אם פעם דיברו על תורכיה בתור המודל לאיסלאם דמוקרטי, ואלס מציע שזו בכלל תהיה צרפת: "ארצנו צריכה להוות דוגמה מזהירה לכל העולם שהאיסלאם יכול להשתלב עם דמוקרטיה". הוא מדבר על הכשרת אימאמים ומטיפים מוסלמים־דמוקרטים בצרפת, כולל המשפט המדהים הבא: "צרפת צריכה להפוך למופת אירופי מזהיר בלימודי תיאולוגיה איסלאמית".

הנקודה העיקרית שהוא מדגיש היא המאבק במימון מסגדים על־ידי מדינות זרות, נושא שעכשיו נמצא חזק בכותרות בצרפת. ההנחה היא שגורמים זרים מנסים להתסיס את האוכלוסייה המוסלמית באירופה ועושים זאת על־ידי מימון מסגדים וצדקות למוסלמים באירופה בתמורה להשפעה על התכנים שיועברו להם – הנחה שיש לה על מה להתבסס. שני מאמרים נוספים מאותו העיתון נותן קצת רקע על הדיון. במפלגה הרפובליקנית (מפלגת האופוזיציה העיקרית, ימין־מרכז מול מפלגת השלטון מהשמאל־מרכז) תומכים במאבק, ונוזפים בסוציאליסטים שלא עושים מספיק בכיוון, תוך ציון העובדה שמסגד גדול עומד להיבנות בניס במימון סעודי. העיתון מצטט נתונים ממשרד הפנים שאומרים שיש כיום כ 2,500 בתי תפילה מוסלמים בצרפת, כולל 90 מסגדים, ומצטט טענות שיש כיום 410 מסגדים בבנייה. אבל יכול להיות שממילא לא יהיה להם מה לעשות – חוקי הפרדת הדת מהמדינה הנוקשים שלהם, בני יותר ממאה שנה, אוסרים על המדינה להתערב בבניית בנייני דת, כך שהם קצת בבעיה. אם המדינה לא יכולה לממן מסגדים בעצמה, אז יממנו אותה אחרים ובכסף הזה יקנו השפעה על התכנים המועברים שם. נחכה ונראה אם ואלס ימצא פתרון.

עד כאן התוכנית. הגיוני? תחליטו אתם. מצד אחד לא כדאי לפסול את הגישה הזאת לניטרול האיסלאם הקיצוני – כדאי לזכור שלמרות המנהג הרווח כיום לזלזל בתרבות המערב, היא נוטה להיות די מפתה. רוב האנשים עדיין מעדיפים לבלות את זמנם בציד פוקימונים ולא במלחמות דת, שנוטות להיות פחות נעימות. אבל זה הימור. זה יכול בהחלט להיכשל, והשאלה החשובה בעיני היא האם כל אותם הצרפתים שבחרו במפלגה הסוציאליסטית (ולפניה במפלגה הרפובליקנית על שלל גלגוליה מהעבר) באמת רצו שארצם תהפוך לשדה ניסוי חברתי ענק, שאם ייכשל עלול להביא עליהם אסון, וכל זה בשביל לחנך לדמוקרטיה מיליוני אנשים שלא היה להם כל קשר לצרפת. בשנה הבאה יהיו בחירות חדשות לנשיאות, ולצרפתים תהיה עוד הזדמנות להחליט שהם לא רוצים.

במידה מסוימת הגישה הזו של האליטות האירופאיות מזכירה בחור חביב בשם קָאיוּס מוּזָרוּס:

למי שלא גדל על חוברות אסטריקס – הבחור החביב הנ"ל היה דמות מאחד הפרקים בסדרה, שבדיעבד גיליתי שנכתב כפארודיה על ז'אק שיראק. מוזרוס (במקור Caius Saugrenus) היה פוליטיקאי צעיר ומבטיח, כוכב עולה באימפריה הרומית, שהבטיח ליוליוס קיסר שהוא מצא דרך להביס את הכפר הגאלי העקשן – להעסיק אותם בייצור מנהירים עד שישמינו ויתרככו מרוב מותרות שיספק להם הכסף שירוויחו, וכך לא ירצו יותר להילחם. אם זה עבד או לא, תצטרכו לקרוא בעצמכם. ואם זה יעבוד לצרפת או לא, את זה כולנו עוד נראה. אני לא בונה על זה, אבל לא פוסל לגמרי את האפשרות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s