על נסיכויות נפט והכנסה בסיסית אוניברסלית

הכנסה בסיסית אוניברסלית הולכת והופכת בזמן האחרון לנושא שיחה אופנתי (בפרט עלה לאחרונה לכותרות מפינלנד, ומשוויץ, וממש בזמן כתיבת שורות אלה בצרפת). הרעיון הכללי, למי שלא שמע: המדינה מחלקת משכורת קטנה כלשהי לכל אזרח, סתם על היותו אזרח. בלי דרישות, בלי בדיקות, בלי סייגים. הרעיון הוא שבכלכלה שמבוססת יותר ויותר על מותרות וצריכה, חייבים לעודד ולאפשר לאנשים לצרוך, וחלוקת כסף ישירה היא יעילה יותר ממערכות רווחה והוצאות ממשלתיות אחרות.

לרעיון הזה יש כל מיני טיעונים בעד והרבה מהם הגיוניים, כל מיני טיעונים נגד וגם הרבה מהם הגיוניים, ותוכלו לשמוע עליהם בכל מיני מקומות באינטרנט. אני הייתי רוצה להתייחס לנקודה שלדעתי לא נהוג לדבר עליה, ולפחות אני לא זוכר שאי פעם ראיתי מישהו שמעלה אותה – ההשפעה של מודל כזה על התלות ההדדית שבין המדינה לאזרח.

אני לא רוצה לדבר על זה רק באופן שלילי, כי הבעיה שהרעיון הזה בא לפתור (לפחות בגלגולו הנוכחי, והסיבה העיקרית שהתחילו לדבר עליו הרבה לאחרונה) היא בעיה אמיתית שבהחלט דרוש לה פתרון – האבטלה ההולכת וגוברת, והטכנולוגיה שהולכת ומאפשרת לספק את כל צרכינו הבסיסיים עם פחות ופחות כוח אדם. משבר האבטלה שמכה כרגע בהרבה מדינות מתקדמות עושה רושם שרק עומד להתגבר עם כמה פיתוחים חדשים שיהפכו המוני עבודות למיותרות, כשהבולט ביותר מביניהם הוא המכונית העצמאית – המוני אנשים כיום מתפרנסים מנהיגה (משאיות, מוניות, אוטובוסים) ויכולים ברגע אחד למצוא את עצמם מובטלים, והם רק ההתחלה. קשה לחשוב על מקצוע אחד שטכנולוגיה מספיק טובה לא תוכל להחליף בכמה עשורים הקרובים. ואם מכונות מספקות את כל צרכינו, אז למה שננסה בכוח להמציא לעצמנו עבודות? עולם הפרסום והשיווק עובד קשה כדי "להמציא" לנו צרכים חדשים כדי שיהיה עדיין מה לייצר עם אנשים עובדים. אולי במקום זה פשוט נוותר על הרעיון שכולם צריכים לעבוד, ונמצא דרך לתגמל את המעטים העובדים בזמן שהרוב פשוט מקבל הכנסה בסיסית וצורך את מה שמייצרות המכונות?

זה באמת שיקול נכון, והביקורת האינסטינקטיבית מסוג ה"אבל מי ירצה להיות הפראייר היחיד שיעבוד" היא אומנם מתאימה וצריך לחשוב עליה, אבל היא לא בהכרח בלתי פתירה. אבל כאמור, לי יש שאלה אחרת שאני רוצה להעלות.

בתור רקע לשאלה שלי, אני רוצה להסתכל על רשימת המדינות בעולם שכלכלותיהן מבוססות על נפט. הבנק העולמי מספק לנו רשימה יפה של מדינות העולם לפי האחוז מהייצוא שלהם שמגיע מייצוא דלקים. ברשימת המדינות עם מעל חמישים אחוז נוכל למצוא, לפי הסדר: עיראק, אנגולה, אלג'יריה, ברוניי, כווית, אזרביג'אן, קטר, סעודיה, קזחסתאן, רוסיה, עומאן, נורבגיה, קולומביה, בוליביה ובחריין. שמים לב למכנה משותף בין כמעט כל המדינות האלה?

פרט לנורבגיה שהיא באמת מקרה מיוחד, ואולי לקולומביה ובוליביה שיש בהן עדיין דמוקרטיה, גם אם לא מושלמת, כל המדינות האלה הן מדינות בעלות משטרים סמכותניים אם לא דיקטטוריים לגמרי. למרות כל הכסף שאמור לכאורה לעזור להן להתפתח ולהתקדם, הן כמעט כולן נמצאות בתחתית כמעט כל מדד הגיוני לאיכות חיים או איכות שלטון. האם זה צירוף מקרים? כנראה לא, והתופעה הזאת נקראת לעתים קרובות "קללת משאבי הטבע". רבים וטובים כבר סיפרו עליה הרבה, ונראה בהחלט הגיוני שהיא גורם אמיתי בכלכלה.

מאיפה מגיעה הקללה הזאת? נראה לי שההסבר די טבעי, עד כדי כך שאפלטון כבר די חזה אותו: בימי יוון העתיקה, שבה האתגר העיקרי למדינה היה פחות צמיחה כלכלית ויותר לחימה, הוא סיפק את התובנה הבאה: מדינות שהצבא שלהן מבוסס על הוֹפְּלִיתִּים (חיילי־עילית שהיו מגיעים מהשכבות העליונות של האוכלוסייה, בעיקר מתוך כך שהם היו חייבים לממן בעצמם את השריון והציוד היקר, מה שאומר שעניים לא היו כלולים) היו מפתחות משטר אוליגרכי. מדינות שמבוססות על ספינות מלחמה (שבאותם הימים דרשו מספר גדול של חותרים, מטלה שלא דרשה הרבה ציוד או הכשרה כך שעניים היו מוזמנים) פיתחו דמוקרטיה.

למה אני רומז? זה אולי נשמע ציני, אבל יש רושם חזק שככה עובדת הפוליטיקה העולמית: אנשים לא מקבלים זכויות כי הן מגיעות להם, ואפילו לא (או לא רק) כי הם נלחמים בשבילן. אנשים מקבלים זכויות מהמדינה כי המדינה צריכה אותם. החברה שלפני החקלאות הייתה שוויונית לחלוטין – וזו הייתה גם חברה שבה אנשים צדו וליקטו את האוכל בעצמם, ולא היו תלויים באף אחד. מאוחר יותר הגיעה המהפיכה החקלאית, והתחלנו לראות הבדלים – במדינות פוריות באירופה ובמזרח התיכון רואים ממשלות חלשות שאוספות מיסים מהחקלאים שבגדול מגדלים את האוכל בעצמם. במדינות יבשות יותר, במזרח התיכון, באמריקה או בסין, רואים ממשלות חזקות ודיקטטוריות שמנהלות פרויקטי השקייה ענקיים שמצד אחד מביאים שגשוג למדינה, ומצד שני יוצרים מצב שבו האזרחים תלויים במדינה ולא המדינה באזרחים – הטיית מי נהר לצורך השקיית אזור יבש זה לא פרויקט שחווה משפחתית יכולה להקים. באיזה סוג מדינות צמחו דמוקרטיות וזכויות פרט? לא קשה לנחש. ואותה המגמה נמשכת עד היום – מדינות שבהן השתתפות האזרח הפשוט בכלכלה אפסית, כמו מדינות הנפט מהפסקה הקודמת, הן אותן המדינות שזכויות האזרח בהן אפסיות. המדינות המתקדמות והחופשיות הן אלה שמרוויחות כסף ממיסוי על פעילות כלכלית שעושים האזרחים. כי המדינות האלה צריכות את האזרחים שלהן, ואין להן ברירה אלא לדאוג שהם יהיו מרוצים.

וזו בעיני הסכנה שלא מדברים עליה בהכנסה הבסיסית האוניברסלית – היא הופכת את האזרחים למיותרים מול המדינה. לאו דווקא לפראיירים העובדים אני דואג, אלא דווקא לאלה שלא יעבדו – אולי דור אחד או שניים שלהם יחגוג, אבל בסופו של דבר, מה יעצור את המדינה מלהפוך לגוף מושחת שייקח מהן את הזכויות וינצל אותם? הרי הם תלויים בה לחלוטין. ממשלת ישראל לא יכולה להרשות לעצמה עכשיו מרד של עשרה אחוז מהאוכלוסייה שלה נגד איזושהי חקיקה בעייתית, כי האוכלוסייה הזאת היא מה שנותן למדינה את הכוח (הכלכלי והצבאי) לאכוף את החוקים שלה. לעומת זאת, מדינה תיאורטית שמתקיימת מעבודת רובוטים ומחלקת לאזרחים הכנסה אוניברסלית, נגיד שהשלטון שלה מחליט לחסל את הדמוקרטיה – מה יעשו האזרחים? ימרדו? שימרדו. הרובוטים או צבא השכירים יטפל בהם. לא יהיה קשה להחליף אותם באנשים אחרים שלא יעבדו. למעשה, למה לדבר על מדינות תיאורטיות? מספיק להסתכל על השכונה שלנו. מה היה האביב הערבי, אם לא אוסף מרידות של אזרחים בממשלות שלא צריכות אותן, ולכן לא היססו למחוץ אותם בכוח? אם אנחנו רוצים עתיד שבו ההכנסה שלנו מגיעה בחינם מהממשלה, כדאי שנחשוב טוב איך לדאוג שלא נהפוך גם אנחנו למיותרים.

מודעות פרסומת

29 מחשבות על “על נסיכויות נפט והכנסה בסיסית אוניברסלית

  1. צריך קצת הרבה דמיון (הוליוודי) כדי לעכל מצב שבו אצולה מחזיקה במשאבים, ומקמצת להמונים שממתמרדים או מדוכאים על ידי רובוטים. זה מה שקיים במידת מה בערב הסעודית כבר מספר דורות וכמדומני אין ממש דיכוי של האזרחים שאינם מבני משפחת המלוכה. לשם מה צריך למחוץ את האזרחים אם יש יותר משאבים מאשר האצולה יכולה להשתמש בו?
    ייצרו בידור פשוט שיעסיק את רוב האוכלוסיה. כולם ילמדו פילוסופיה. ילקטו מוכשרים שיהפכו להיות האיליטה המפתחת ושולטת. בעצם במה שונה המצב מהמצב הנוכחי? הסרט העתידני "ישנוני" של וודי אלאן מתאר מצב דומה. גם כיום העם רק חושב שצריכים אותו קל לשטות בו.

    כבר כיום מדינות המערב תחת מתקפה של מבקשי עבודה מאפריקה שלא ממש יכולים לעבוד באירופה, אחוז קטן מהמהגרים לגרמניה מצא תעסוקה. מה יקרה כשהאירופאים יצטרכו לבחור בין המובטלים שלהם לפרנסת מובטלים מצפון אפריקה?

    אהבתי

    • אין דיכוי של האזרחים? אני די בטוח שבסעודיה מי שמנסה לפתוח דיון על זכויות פוליטיות או על חופש דת או על מעמד האישה ימצא את עצמו מדוכא די ברצינות. אני יכול להצביע על כמה דוגמאות ספציפיות אם אתה רוצה. לשם מה צריך למחוץ את האזרחים? כי הם יעלו על דעתם לרצות להחליף את השלטון. הדוגמה מהזמן האחרון שאולי הכי דומה למה שתיארתי במאמר היא בחריין – רוב שנשלט על־ידי מיעוט שמתוחזק על־ידי כספי נפט מנסה להתמרד, המיעוט מגיב בלשלוח שכירי חרב למחוץ אותם. רובוטים אין להם עדיין אז הם מביאים פקיסתאניים, אבל בעתיד אולי יגלו שרובוטים עולים פחות.

      אהבתי

      • הנושא מאד מעניין, כמעט ולא שומעים מה יהיה הצעד לאחר הצעד של "לא צריך לעבוד יותר", האם כולם יהפכו לפילוסופים וכותבי שירה או שיעסיקו את עצמם בתלונות נגד השילטון.

        צריך להביא לפה את חוקר התרבות אלי אשד, הוא כתב על מספר ספרים עתידיים בהם התקיים מצב דומה, הנסיון שלו יוסיף תוכן.

        השתכנעתי, לא תהיה דמוקרטיה. אפשר לראות בסין כיצד ברגע שהתחילו להפעיל את האזרחים לשפר את הכלכלה ו"להשתתף בחתירה" התחילו לחצים דמוקרטים. לפי ההגיון הזה דווקא המדינות המערביות הדמוקרטיות המפותחות טכנולוגית יהיו הראשונות שיתקעו עם אזרחים לא יצרנים מיותרים. אני רואה בהונג קונג כיצד אחוז קטן של האוכלוסיה שמחזיק את הפיננסינג ומיבא הכל בזול מסין ממן את ההמונים והמדינה הופכת פחות דמוקרטית ויותר נשלטת על ידי מיעוט.
        אולי דמוקרטיה איננה המשטר הטוב ביותר, אולי שילטון של גילדות או בעלי אמביציה עדיף. הצרה שבין האמביצונים תאבי השילטון יש אחוז גבוה של סוציופאטים.

        אהבתי

  2. הילד שצעק "רובוט"

    אנחנו לא מגבילים את זכות ההצבעה של הפנסיונרים למרות שהם לא מוסיפים כלום יצרני אלא רק עולים כסף.

    ומה יקרה כשהרובוטים יחליפו את ההנהגה ולא יצטרכו את בני האדם? על פי יובל נוח הררי הרובוטים יגיעו לשלטון דומיננטי עולמי.

    http://www.makeuseof.com/tag/happens-robots-can-jobs/

    אהבתי

    • אנחנו לא עושים את זה כי הם ההורים שלנו, ויום אחד אנחנו נהיה במקומם, ואנחנו רוצים שהם יחיו טוב. אבל עקרונית היינו יכולים לעשות את זה בלי להיפגע. בתרחיש ההכנסה האוניברסלית יכולה להיווצר קבוצת אנשים שהשלטון גם יכול להתעלם מהם (כמו שאנחנו יכולים עקרונים להתעלם מהפנסיונרים), וגם עלול לרצות להתעלם מהם (כי הם לא יהיו המשפחה או החברים של האנשים בשלטון, הם יהיו סתם אנשים זרים שאולי לא תורמים הרבה לחברה)

      אהבתי

  3. כתבה מענינת. שתי הערות:
    א. מרבצי הנפט לא מפוזרים מבחינה גאוגרפית באופן שוה. יתכן שהסיבה לכך שאין דמוקרטיה במדינות שרוב הכנסתן מנפט היא היסטוריה ותרבות פוליטית, ולא השפעה ישירה של הנפט. יכול להיות שהנפט עוזר לשלטון לא להיות תלוי בתושבים, אבל יכול להיות שגם ללא הנפט השלטון שם לא היה מתחשב בתושבים.
    ב. סומלילנד היא החלק הצפוני של סומליה. הם הכריזו על התנתקות מסומליה ועצמאות, אבל אף מדינה בעולם לא מכירה בהם כמדינה מן המנין. התוצאה: הם לא מקבלים שום עזרה בינלאומית. לכן השלטון שם תלוי במסים שהוא גובה מהתושבים. בגלל התלות של השלטון בהכנסות שמקורן באזרחים, השלטון מחויב לספק שרותים לאזרחים תמורת המסים שהוא גובה. לכן בסומלילנד המסכנה השלטון אפקטיבי יותר מאשר בהרבה מדינות מוכרות אך מושחתות.

    Liked by 1 person

    • א. זה נכון, אבל עדיין נראה שמדינות נפט נוטות להיות גרועות יותר ממדינות אחרות בסביבתן (לדוגמה ונצואלה, ברוניי או ניגריה).

      ב. נכון (לפחות מהמעט ששמעתי, אני מודה שאני לא מכיר את האזור טוב במיוחד), ועוד דוגמה טובה לסעיף א'.

      אהבתי

  4. א. מצטרפת למחמאות

    ב. עלה בדעתי שלא רק שמנקודת מבט השלטונות – המוני התושבים יהפכו למיותרים, אלא שגם ההפך הוא נכון! שמנקודת מבט ההמונים – השלטונות הנוכחיים יהפכו למיותרים. הרי כל אדם או קבוצה יחשבו שהם מסוגלים לקבל החלטות טובות יותר איך / איפה / על מה / על מי לבזבז את כל העושר. כל שלטון יהיה בסכנה תמידית להפיכה אלימה. אין כמו המוני גברים, צעירים, מובטלים ומשועממים בכדי להצית מהפכות, שסופן אינו ודאי.
    כתוצאה מכך, סביר שהשלטון ישקיע בריצוי ההמונים, ובמניעת התמרמרות שעלולה להסלים ולההפך למסוכנת. וכידוע מתקופת שליטי האימפריה הרומית – יש לספק להמונים הן לחם והן שעשועים.
    כלומר, שקללת המשאבים יוצרת מעין מאזן אימה בין השלטונות לבין ההמונים.

    ג. ניתוח זה היה אמור להוביל לניבוי שהשלטונות ינסו לצמצם, כמיטב יכולתם, את מספר אזרחי המדינה המיותרים ו/או המסוכנים פוטנציאלית. יותר מכך, שגם לאזרחי המדינה יהיה אינטרס לחלוק את כספי הירושה עם מספר שותפים קטן ככל האפשר. כלומר, תיווצר הסכמה כללית שלא לתת אזרחות לאנשים נוספים (ולכל היותר להכניס מספר קטן של בעלי אשרות עבודה זמניות / פועלים מ"דור ב"' וכד'.
    הדבר נכון לגבי סעודיה והמפרציות, המסרבות לתת אזרחות או אפילו זכויות לעובדים זרים, אך נורווגיה קלטה לאחרונה מסה של מהגרי עבודה / פליטים. לא ברור לי כיצד / מדוע לא נוצר בתוכה גל מחאה.

    ג. נדמה לי שנורווגיה הפנתה את כל הכספים שקיבלה מהנפט ליצירת "קרן לרווחת הדורות הבאים". הקרן משקיעה בפרויקטים שונים בכל רחבי העולם, ומצמצמת בכך את החשש מתנודיות ברווחי הנפט. לפי החלטת הנורווגים, לתושבי כל דור ודור יהיה מותר להשתמש רק בריבית / ברווחים, אך לא לגרוע מהקרן עצמה.
    יתכן שבמצב כזה, הן הפיתוי להתפטר מההמונים המיותרים והן הפיתוי להחליף את השלטונות בהפיכה אלימה, קטן פלאים. המלחמה היא רק על האחוזים הבודדים של הרווח ולא על הקרן.

    ד. אבל, יתכן והשוני מושפע דווקא מרמת השחיתות השלטונית הנתפסת.
    ברוב מדינות הנפט, כולל רוסיה, רמת השחיתות מאוד גבוהה, (מה שמעלה את הפיתוי לנסות להחליף את השלטון) ואילו בנורווגיה היא מאוד מאוד נמוכה.

    אהבתי

    • א. תודה רבה.

      ב. נכון שלשלטונות כדאי לוודא שהאזרחים יהיו מרוצים, אבל לא הייתי קורא לזה מאזן אימה – עדיין הכוח יהיה בעיקר אצל השלטון. כמו שראינו באביב הערבי, שלטון שכל־כך לא אכפת לו מהאזרחים שלו שהוא מוכן לטבוח בהם כשהם מפגינים, אין לו יותר מדי מה לפחד מהפיכה (אני מדבר על מדינות המפרץ, ומצרים של סיסי – בסוריה ובלוב זה נגמר אחרת כי המורדים נתמכו על־ידי מדינות אחרות).

      ג. לגבי המצב כיום זה נכון. לגבי העתיד, מי יודע? אני לא בטוח אפילו מה תהיה המשמעות של "כספי ירושה" בעולם שפע שבו מכונות עושות את כל העבודה. לגבי ההבדל בין נורבגיה ומדינות נפט אחרות, סעיף ג' השני שלך נכון וחשוב, והייתי מוסיף גם שחוץ מהכלכלה, גם אי אפשר להתעלם מההשפעה של גורמים תרבותיים ואזוריים על השלטון, למדינה שנמצאת בין דמוקרטיות יש הרבה יותר לחץ להתנהג כדמוקרטיה מאשר למדינה שמוקפת דיקטטורות.

      אהבתי

  5. מדינה או מוסדות של המדינה ביחד מיצרים ממסד כלכלי צבאי משפטי ואחר לרבות בעלות על נכסים לאומיים רבים ומגוונים..
    בעיקרון ממסד חייב לשרת את המוני העם פוליטיקאים הם המנחים ומפקחים שאכן כל מה שצריך להיעשות יעשה ובדרך היעילה והטובה ביותר..ברוב המקרים זה לא מה שקורה בפועל לרבות במדינות מאוד מתקדמות יש כשלים ניהוליים אבל מעמדו של האזרח באותן מדינות מתקדמות טוב יותר ממדינות פחות דמוקרטיות..כך אני רואה את פני הדברים אגב גם בקרב שבטים באפריקה יש ממסד ויש לו תפקיד חשוב לשמירת האינטרס השבטי אולם בהעדר כוח צבאי וכלכלי האיזון הפנימי מופר לעתים קרובות..מעניין לראות את ההתפתחויות החברתיות בארה"ב תחת הנהגתו של נשיא אשר הצהיר בנאום ההכתרה שהוא בא לשנות את השיטה במקום שהמוני אזרחים ישרתו את הממסד והמקורבים לו הממסד יחזור לקדמותו וישרת את האזרחים..בקשר לרובוטים ומודרניזציה של התעשיות השונות אשר לכאורה עם הזמן יהפכו חלק גדול מאזרחי המדינות למובטלים וחסרי תועלת החשיבה הזאת לא נכונה..בכל מהפכה תעשייתית וחברתית האזרח הקטן מצא חיש מהר את מקומו בסביבה חדשה והפך לחיוני ותורם.. כמובן שבמציאות משתנה יש קורבנות לשם כך קיימים מוסדות מדינה אשר מתפקידם להפחית עד כמה שניתן את הקשיים והסבל של מרבית הנפגעים..סין הגדולה ותעשייתית עומדת היום לפני שינויים מרחיקי לכת תוך התאמת הכלכלה לזמנים מודרניים גיוון כלכלי יצירת תעשיית שרותים נרחבת ומתקדמת כיאה למדינה מפותחת..
    בישראל מעבר מתעשיות מיושנות לתעשיות מתקדמות דרך טכנולוגיות חדשניות לווה גם הוא בקשיים רבים אבל בסופו של התהליך אנחנו עדים לתעסוקה מלאה עם אבטלה נמוכה ומשק רב גוני עם בסיס רחב של תעשיות טכנולוגיות מתקדמות..
    ביחס למימוש רעיון של הכנסה בסיסית לכל אזרח מהמדינה ללא כל קשר למצבו הכלכלי הרעיון הזה הוא חיובי אני אישית תומך בו ורואה בדבר הזה מהלך חיוני לצמיחה כלכלית..צריך לזכור שמדינה מתקדמת בתחומי התעשייה והשרותים מייצרת תשתית נוחה לפתיחת עסקים חדשים ותחרותיים תוך גידול במשרות חדשות בכל התחומים ולכל הגילאים העלות של התמיכה הציבורית תתקזז מול התועלת אשר תצמח בעתיד למדינה ולכלל אזרחיה..

    אהבתי

    • יעקב מירון, מדוע שהמדינה תשאר דמורטית כשיש על השולחן כל כך הרבה כסף?
      המצב שאנחנו עומדים לפניו הוא שונה, כנראה שהפעם לא יהיו תחליפי תעסוקה לבן האדם מכיון שבן האדם מוגבל ביכולת האינטלקטואלית שלו. לא ניתן להפוך כל אחד לתורם ומועיל בחברה כי הדרישות בעבודה עלו. גם המחשבים ישתפרו ויוכלו למלא תפקידים מורכבים יותר ויותר ולכן תהיה אבטלה. אנחנו בעצם נחזור לתקופה הפאודלית כשמיעוט מוכשר מאד (או יורש) יחזיק במשאבי היצור וההמונים יקבלו פרורים.
      יש כבר מדינות שמבצעות פעולות של חלוקת כספים, יש מדינות בהן מקובל לחלק את הכספים העודפים של המדינה בצורה שווה בין התושבים כמענק. במקרה או לא המדינות האלו אינן דמוקרטיות מובהקות.
      המוכשרים יחליטו החלטות עבור הכלל, זו לא דמוקרטיה אבל אולי זה עדיף, אולי זה ייצר סוגי שילטון שונים שלא הכרנו, ושוב נשאלת השאלה בשביל מה צריך את ההמונים? לעשירים יש נטיה להתבונן בחוסר הערכה על העניים.
      עדיין אפשר להאמין שהטבע האנושי טוב מיסודו וביחוד בתקופה של רווחה כשיש מספיק לחלק לכולם זו תהיה דיקטטורה סוציאליסטית.

      אהבתי

      • ויש להוסיף למשוואה גם את הנושא הזה:

        'הדור הכי מטומטם' אי־פעם, אם לשאול את שם ספרו של פרופ' מארק באורלין מאוניברסיטת אמורי בג'ורג'יה. בספר, שיצא לאור ב־2008, הראה המחבר כיצד המדיה החברתית בעידן הדיגיטלי גורמת להשטחה ורידוד של צעירים אמריקנים ומקטינה את העניין שיש להם בקריאה רצינית של ספרים – יותר מכל דור אחר בעבר. הוסיפו לכך את סירובו של הממסד ללמד ידע בכיתות, ותקבלו תוצאה שהיא שילוב רעיל של אדישות אינטלקטואלית ובורות.

        http://tinyurl.com/hmk5v2m

        אהבתי

  6. לשי שפירא,

    בסעיף ב' כתבת: "לשלטונות כדאי לוודא שהאזרחים יהיו מרוצים, אבל לא הייתי קורא לזה מאזן אימה – עדיין הכוח יהיה בעיקר אצל השלטון. כמו שראינו באביב הערבי, שלטון שכל־כך לא אכפת לו מהאזרחים שלו שהוא מוכן לטבוח בהם כשהם מפגינים, אין לו יותר מדי מה לפחד מהפיכה (אני מדבר על מדינות המפרץ, ומצרים של סיסי – בסוריה ובלוב זה נגמר אחרת כי המורדים נתמכו על־ידי מדינות אחרות"

    אני חולקת על טענתך ששלטון "פסיכופתי", החסר כל מעצורים לטבוח את אזרחיו – אינו אמור לפחד ממהפכות. מכאן, אני מתעקשת על תאור המצב כמאזן אימה בין השליטים לבין ההמונים.

    1. בשאר אסאד, שאין לאדם בעולם ספק שהוא חסר כל מעצורים מוסריים, איבד את רוב שטחה של מדינתו, והוא יודע היטב שהמשך קיומו, ועצם החיים של בני משפחתו, יוכרע במוסקווה, טהראן ואנקרה. נראה לי שהיה מוכן לעשות הכל, או כמעט הכל, בכדי להחזיר את הגלגל לאחור ולמנוע את פרוץ המהומות. מסקנה שסביר שיאמצו המוני דיקטטורים הצופים בשש השנים האחרונות בחורבן סוריה.

    2. למהפכנים בפוטנציה יש תמיד יתרון מספרי אדיר על השכבה הדקיקה של ההנהגה. כאשר מסיבה כלשהי ההמונים מאבדים את "מחסום הפחד", ומוכנים להסתער בהמוניהם גל אחרי גל, על מבצרי השלטון / על הבסטיליה – המבצרים בסופו של דבר יתמוטטו. יש להוסיף שכיום כבר קשה לשלוח המוני עניים מיותרים בספינות אל ה"עולם החדש" המאוכלס בדלילות באינדיאנים או למושבת האסירים אוסטרליה. ככל שיותר ויותר מדינות יקיפו את עצמן בחומות נגד מהגרים, ממשיות או מטפוריות, הלחץ הפנימי במדינות עם עודף ילודה משמעותי ילך ויגבר. עודף אוכלוסיה הוא סיר לחץ, העלול ברגע מפתיע כלשהו להתפוצץ.

    3. דיקטטורים, המנסים להמשיך לשרוד זמן ממושך, חייבים להפוך לפראנואידים. יש להם סיבות טובות לחשוש מבגידה של אלו האמורים להיות נאמנים להם. לדוגמא מרציחתם ע'י האנשים ששכרו לעצמם כשומרי ראשם. ראה מקרה סאדאת. סביר שכל נסיך או מקורב למשפחת המלוכה במפרציות מוקף 24 שעות ביממה בהמוני משרתים/ות, שומרי ראש, יועצים ולבלרים. כל אחד ואחד מהם הוא רוצח פוטנציאלי. ואם מספיק רוצחים יפעלו יחד, בתאום מראש, הם גם יוכלו לתפוס את השלטון. בעיקר אם יצטרפו אליהם חלק מכוחות הצבא ו/או המשטרה.

    4. האם הייתה במאה השנים האחרונות איזושהי הפיכה, או נסיון הפיכה, בו לא הייתה מעורבות משמעותית של כוחות חיצוניים? אם כן – לא ידוע לי על כך.
    אפילו ב"מלחמת האזרחים" בספרד רוב הלוחמים לא היו בכלל אזרחי ספרד. כנ'ל רוב הלוחמים ב"מלחמת האזרחים הסורית" הנוכחית.
    נראה לי שבין שתי "מלחמות אזרחים" אלו היו עוד הרבה נסיונות הפיכה, מוצלחים או כושלים, שעליהן התגלו טביעות אצבע של ה CIA ו/או של KGB ו/או שלמדינות שכנות.
    יתכן וצריך להכניס גם נטייה זאת לרשימת מאפייני הגלובליזציה.

    אהבתי

    • אני חושב שכל הדוגמאות שנתת הן לא סכנות ממחאה "עממית" אלא מדיקטטורות אחרות – אסד כאמור עם ההתערבות החיצונית (ועוד מעט אפרט לגבי זה), והדיקטטורים הפרנואידים שחוששים מבגידה של מישהו קרוב אליהם – לא של ההמונים, אלא של אדם אחר שבסבירות גבוהה יהפוך להיות דיקטטור בעצמו. אני לא אומר שלנהל דיקטטורה זה קל, אני אומר שמבין כל גורמי הכוח שצריך לתמרן ביניהם כדי לשמר דיקטטורה, העם לא משחק תפקיד אם הוא לא משתתף בכלכלת המדינה. דיקטטור במדינה כזאת צריך לתמרן בין שאר גורמי השלטון, מדינות שכנות, והמקורבים האישיים שלו. העם פחות רלוונטי.

      לגבי מעורבות כוחות חיצוניים (סעיף 4) – מעורבות ברמה של העברת נשק בגלוי, שליחת מתנדבים ובסופו של דבר גם כניסת צבאות זרים למדינה (כל הדברים האלה היו בסוריה ובלוב)? בהחלט היו. נכון שספרד היא לא אחת מהן, אבל האביב הערבי בתוניסיה? נסיון המהפיכה הירוקה באיראן? המהפיכות הכתומות באוקראינה? אני בטוח שבכולן היו שלל גורמים זרים שבוחשים ומייעצים מאחורי הקלעים, אבל טנקים או מטוסים של מדינות אחרות שפולשות לשטח המדינה ודואגות שהמהפיכה תצליח זה כבר סיפור אחר.

      אגב, הערה קטנה לגבי העולם החדש – אני עדיין לא מכיר את הנושא מספיק טוב, אבל ממה שהבנתי דווקא פחות עניים הגיעו לשם ויותר צעירי האליטה הספרדית שלא מצאו מקום במשטר המושחת בספרד שלא קיבל בקלות מצטרפים חדשים. ומחוץ לספרד יצאו לעולם החדש הרבה מיעוטים דתיים ושאר טיפוסים בעייתיים אבל עשירים מספיק בשביל להרשות לעצמם מסע לא פשוט. מי שנשלחו לעשות את העבודה בעולם החדש היו יותר העבדים. סתם הערה קטנה על נושא שנראה לי מעניין. באופן כללי לגבי יתרון מספרי לעם, אם לסינים זה לא מפריע אז אני לא יודע למי זה יפריע. המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם שמונהגת כמעט מאז ומתמיד על ידי שכבות דקיקות של שליטים אבסולוטיים, והבסטיליה עדיין במצב טוב.

      אהבתי

      • http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3707371,00.html

        כתבה שדנה בנושא שהעלת.

        ולגבי המשפט: אם לסינים זה לא מפריע אז אני לא יודע למי זה יפריע. המדינה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר בעולם שמונהגת כמעט מאז ומתמיד על ידי שכבות דקיקות של שליטים אבסולוטיים, והבסטיליה עדיין במצב טוב.

        זה נושא שיש להבין אותו. זו לא שיכבה דקיקה של שליטים זו היררכיה. נדבך על גבי נדבך של שליטים, חלקם לא מבני האצולה של המהפכה הקומוניסטית אלא שליטים במבין שורות העובדים שעלו כי זו הדרך היחידה לשפר תנאים. כל אחד שומר מי שמעליו ומתחתיו בשבע עינים. מהזקנה בבנין הדירות שמסתובבת עם סרט על הזרוע ומדווחת ועד הנציג ברמה הכפרית והאזורית. הסינים חייו כל חייהם במשטר מדכא כל שינוי, כל הצעה לשיפור נחשדת קודם כל כמרידה. הם לא אוהבים יוצאי דופן. פרט לזה כולם אופיניניטד כמו הישראלים ויותר מזה אבל בגבולות המותרים. יש אפילו קווטה ליוצאי דופן מהפכנים ונותנים להם ביטוי כל זמן שהם רחוקים מעמדות השפעה. בערך כמו שאנחנו עושים לערבים.

        אולי לא יהיה צורך לשלוט בהמונים בעזרת רובוטים, עושים את זה כיום בעזרת העתונות וזה אותו הדבר

        אהבתי

  7. הנה מישהו "שעונה לך"

    הדאגה של עדן ואחרים לגורל העובדים בעידן העבודה הרובוטית מובנת לגמרי, אלא שאחת מהתועלות העיקריות שעשויה להיות למהפכת רובוטיקה שתייתר את העבודה אנושית היא דווקא חיסולו של הקפיטליזם כמודל בר קיימא לניהול הכלכלה. קל לתפוס שכאשר כמויות הולכות וגדלות מהאוכלוסיה נידונות לאבטלה כרונית בשוק קפיטליסטי שממכן כל מה שניתן כדי לחסוך בעלויות, וכאשר שיעור המובטלים הופך לרוב האוכלוסיה, שמירה על הסדר הקיים הופכת בלתי אפשרית בלי שימוש באמצעי דיכוי דיקטטורים. עולם שמורכב ממובטלים שאין להם מה להפסיד לא יכול להוות בסיס לחברה מתפקדת כפי שאנחנו מבינים את המושג הזה כיום.

    https://hartogsohn.com/2014/04/21/future-of-work-in-the-age-of-robotics/

    אהבתי

  8. המצב נובע מהשיטה הכלכלית המתפוררת בעולם ולא מהבנה שכדאי לתת לאנשים כסף מבלי שיעבדו כי יש לזה
    יתרון אנושי.

    שי,קישרת את המאמר לנסיכויות הנפט בחוכמה אבל לא בטוח שהבנת לעומק למה באמת עשית את זה.

    נסיכויות הנפט הן המקום שבו התחיל הפער הענק בין העשירים לעניים.
    כמו שאומרים אם בכל העולם פעם מנהל היה מרויח פי 5 מעובד באותה חברה אז בנסיכויות הנפט
    ,כבר אז היה פער ענק בין מחזיקי הנפט לשאר האנשים באזור.

    אתחיל בהסברת המלך הוא עירום:
    בשיטה הכלכלית הנהוגה בעולם הבנקים יכולים לזייף כסף לפי חוק.
    על כל 1000 ש"ח מופקד הם יכולים להלוות יותר. נגיד 300 ש"ח לצורך הדוגמה.
    בעצם אדם שם 1000 ש"ח ונתנו הלוואה של 1300 ש"ח.
    נוצר 300 ש"ח מהאויר.
    לכן יש אינפלציה לאורך זמן.
    מי שמספיק ממולח כלכלית ומבין את השיטה הכלכלית היטב,לווה בריבית נמוכה
    וקונה נכסים שיתנו לו ריבית גבוהה יותר משמעותית.
    לכן עם הזמן הפער בין העשירים לעניים גדל בצורה אקספוננטנית.
    העניים "תקועים" עם משכורת קבועה שנשחקת מהאינפלציה.

    לכן אין קשר משמעותי לרובוטים. אם היתה רק בעיה של רובוטים אז אנשים היו עוברים לעבודות
    שמרכזן הוא אנושי/יצירתי ולא טכני.

    הפיתרון הנגזר ממה שכתבתי הוא שינוי השיטה הכלכלית לכסף ללא חוב,אפילו אם תישאר שיטה עם אינפלציה
    זה עדיין יהיה טוב יותר מיצירת כסף מחוב.
    החוב יוצר לחץ ענק במערכת ומעודד אנשים לעשות ספקולציות ומרמה.
    הממשלה מגדילה את החובות שלה ולכן "נאלצת" להגדיל את המיסים במקום לצמצם הוצאות.
    אנשים רואים שהמיסים גדלים כל הזמן ולכן עושים עוד ועוד דברים בעיתיים בשביל להרויח כסף.

    בשיטה כלכלית סבירה חובות לא מהווים יותר מ 10 אחוז מסך הכסף.
    בשיטה הקיימת סך החובות גדול מסך הכסף.

    אהבתי

    • עניין המערכת הכלכלית מבוססת החוב הוא עניין מעניין וחשוב, אבל אני לא חושב שהוא קשור לנקודה שניסיתי להעלות ברשומה הזאת. פה אני מדבר על הקשר בין השתתפות בכלכלה לבין זכויות פוליטיות, ולא על פערים כלכליים ומה גורם להם – הנקודה שלי תהיה רלוונטית באותה המידה גם אם לא יהיו פערים בכלל ברכוש, הנקודה היא פערים בביצוע העבודה.

      בעתיד אולי אכתוב משהו על עניין ייצור הכסף, זה בהחלט מצדיק רשומה נפרדת.

      אהבתי

      • לא לא אל תכתוב על יצור הכסף. אלדד נראה שריד של הכלכלה האמיתית, התקופה שהתנהלה "המערכה" בין הרעיונות המשונים שהגיעו משם על הנס של ורגס ועל היכולת של מדינה להדפיס כסף בלי סוף. הבלוגים מלאים ב"כלכלנים" שטוענים שיבוא לציון גואל אם כל מדינה תדפיס את הכסף שלה בלי הכרה. דוגלס אדמס הציע בזמנו בציניות שנשתמש בעלים ככסף עובר לסוחר.

        הרבה יותר מעניין יהיה אם תפליג בדיון על מה יקרה כשלא יהיה צריך לעבוד יותר. האם זה יצור יותר או פחות פשע? האם יווצר פשע מסוג אחר? הרי ממילא בכל מקום עבודה רק 10% עושים את רוב העבודה האם אלו יהפכו להיות מעמד עליון עם 90% מזכות ההחלטה מה יהיה הצעד הבא?

        אהבתי

      • הבהרה – נמחקה תגובה מהדיון הזה (ואיתה התגובה שמתחתיה) כי היא לא כללה תרבות דיון מהסוג שמקובל באתר הזה. אני מודה לכל המגיבים, מזמין אותם להמשיך להשתתף, אבל להשתדל לשמור על תרבות דיון, להתייחס לנושאים ענייניים ולהימנע מהשמצות אישיות.

        אהבתי

    • אלדד לא היתה לי כוונה לסתור את דבריך ובוודאי שלא לפגוע. כולנו מכירים פה אחד את השני מימים ימימה ואתה יודע שאני לא תמיד חושב לפני שאני כותב.
      לא משנה איזו שיטה כלכלית תפתח, תמיד יהיו כאלו שידעו לנצל את השיטה אם ביושר ובזכות כשרון ואם בנוכלות. באופן טבעי עשירים מתבוננים על עניים בבוז ובוודאי שאם נגיע לחברה שהכלכלה בה מבוססת על 10% יצרני ועל 90% שמבלה על החוף היצרנים יתבוננו על הפרזיטים כמיותרים, חסרי השכלה שחיים על חשבונם ויבקשו מהמשרת רובוט שיזרוק אותם.
      חשבתי שאפשר לסתור את המסקנות של שי על ידי מציאת יוצאי דופן ובדקתי מדינות שיש בהן כרית יהלומים אבל מסתבר שדווקא באפריקה ככל שהמדינה עניה יותר יש לה סכוי גדול יותר למשהו דומה לדמוקרטיה ואם יש בה מחצבי יהלומים יש דיקטטורה או אנרכיה.
      מה שאולי סותר את התחזית של שי זה מחקרים שנעשו בתקופת ההיפים והראו שגם כשנותנים כסף לאנשים הם לא מפסיקים לעבוד ולרצות להשתפר, נשים נשואות אומנם עבדו פחות וגידלו ילדים אבל רמת המחיה עלתה ההוצאות עלו ולא התחמקו מעבודה. הפשיעה ירדה.

      אהבתי

  9. אם לא אכפת לשי ואין משהו אחר אנחנו יכולים לדבר על תזונה וסרטן. מה הקשר בן חוסר תזונה לסרטן? האם אנשים רעבים חולים בסרטן יותר מאוכלי מקדונלדס שחולים יותר מאוכלי אוכל אורגני וביצי תרנגולות חופשיות? מה הגורם האמיתי לסרטן ומה אני צריך לאכול כדי להמנע מהגורל של יותר מדי מבני משפחתי וחברי סביבי? מאד אשמח לשמוע.

    ואתה גם יכול בסעיף נפרד לכתוב מה לדעתך הנזק שבפער בין העשירים לעניים, אני לא מצליח לשכנע את עצמי שהפערים לא בריאים לקולקטיב. אני גם לא יודע מה טוב לקולקטיב פרט לזה שהשתכנעתי שכולם משוגעים ואנוכיים.

    לפני שבועיים זרקו אותי מפורום אמריקאי בו היתי חבר כשכתבתי שלא משנה כמה אוכל גרמני אני אוכל אחרי חצי שעה מתעוררת בי תשוקה לכבוש את פולניה, זה לא היה פורום בישול צמחוני זה היה פורום שדן במלחמות ברחבי העולם. אז כנראה שההבנה שלי באמת מוגבלת במה שקורה סביבי בימים אלו, אולי הגיל.

    אין לי פנסיה כי אני לא מאמין לבנקים ולא מאמין לממשלות ולא מאמין לקולקטיב שידאג לי כי אם אין אני לי מי לי.

    אתה גם יכול להאשים אותי בגזענות כי לדעתי סינית חמודה במיטה עדיפה על שתי אירופאיות על הבר.

    אהבתי

  10. ביאסת שי,
    גם אתה נכנעת לתרבות הפוליטקלי קורקט.
    סה"כ קללה אחת וכבר אתה משקשק במגפיים שלך שמא לא תהיה הדרדרות.
    זה הופך את הדיון לאינטלקטואלי ומשמים,חסר רגש.
    אתה גם מניח בטעות שכל רגש שלילי הולך וגדל אם לא עוצרים אותו,בלי להבין
    שרגשות שליליים צריכים לאוורר ולהוציא ולא להחניק ולהתחנף(כמו שאורי למד שזה מה שצריך
    לעשות בשביל לשרוד חברתית באתרים כאלה).

    הקטע המבאס שלא הספקתי לקרוא את התגובה הכועסת של אורי ונשאר לי רק התגובה המפויסת
    שכנראה גם חסרה משהו מהאותנטיות ושוב גלשה לאינטלקטואליזצית יתר.

    בזמנו הוציאו את כהנא מחוץ לחוק. מה יצא מזה?
    הכעס שלהם על הערבים והרצון שלהם לעשות מה שצודק ונכון לטענתם פשוט
    שינה כיוון לדברים אחרים.

    אהבתי

    • חברים, אני שמח לשמוע שהכול היה ברוח טובה, אבל קחו בחשבון שאני צריך לחשוב גם על איך נראה האתר למבקר מבחוץ, שלא מכיר אתכם ולא יודע איזו קללה היא ידידותית ואיזו לא. מי שמגיע מבחוץ ורואה את זה יכול לחשוב אחד משני דברים: בן־אדם רציני יחשוב "טוב, הדיון פה הולך על קללות אישיות, אין לי עניין להשתתף פה". במקרה הגרוע, יגיע בן־אדם לא רציני ויחשוב "מעולה, אין פה חוקים, אני יכול להתחיל להתפרע", ואז האתר הופך לטוקבקים של טמקא. מצטער אם ביאסתי, אבל אני הולך פה על תורת החלונות השבורים[1]. אם התוצאה תהיה דיון אינטלקטואלי ומשמים, זה סיכון שאני מוכן לקחת על עצמי 🙂

      אני מניח שאתה צוחק לגבי כהנא, אבל למקרה שלא אני אבהיר – אתר אינטרנט הוא שטח פרטי, הוא לא מדינה. אם כהנא היה בא לפה ונחסם הוא היה מוזמן ללכת לכתוב מה שבא לו באתר שלו. לו הייתי שליט האינטרנט הישראלי והייתי מתחיל למנוע מאנשים לכתוב בכלל באינטרנט, זה כבר היה סיפור אחר.

      [1] http://he.wikipedia.org/wiki/תאוריית_החלונות_השבורים

      אהבתי

      • הצליח לו עם החלונות השבורים בגלל עוד סיבות משמעותיות.
        הוא היה ראש עיר מ 1994.
        המצב הרוחני בעולם השתנה מ1987 – העולם הפך ממקום שמתנהל על כוח ושליטה למקום שמתנהל
        על הרמוניה ושיתוף פעולה. היינו אמורים להיכחד כולנו בשואה גרעינית בסביבת שנת 2000
        זה לא קרה וזה כבר לא יקרה לעולם.
        בתרומת המצב הרוחני כבר התחילו לקבל את הכושים על אמת בחברה ולא רק כמס שפתיים.
        עד אז הכושים היו מקסימום על תקן כדורסלנים/כושי מחמד בדירקטוריון וכן הלאה.

        ברגע שהכושים הבינו שזה על אמת באמת מקבלים אותם לחברה,הם הפנו את האנרגיה לדברים חיוביים כמו מוזיקה
        והשתלבות אמיתית בחברה.

        לכן החלונות השבורים לא עובדים עם הערבים במשולש,בדואים ובצפון.
        כי אנחנו עדיין בסכסוך עם הערבים ה"אחרים" אז נותנים להם להוציא את התסכול שלהם על היהודים שלידם
        שהכעס שלהם לא יצטבר.

        שימו לב שכל פעם הממשל הרגיש צורך לשנות את השם של הכושים.
        אח"כ צבעוניים, אח"כ שחורים.
        עכשיו זה זמן רב התקבע על אפריקאים-אמריקאים.
        רומז שהממשל מרגיש שקט עם היחס לכושים.
        אני עדיין אוהב את המילה כושים היא מתגלגלת יפה בלשון

        Liked by 1 person

  11. אלדד

    לא היתה לי תגובה כועסת , הגבתי בצורה היתולית. שי איננו מכיר את כל המשתתפים ועליו לשמור על תרבות דיון עד שילמד להכיר אישית את הנפשות הפועלות ואני מקווה שיהיו הרבה משתתפים כי בינתיים הוא נראה מוצלח מאד. אני מסכים עם מה שאתה כותב פה. כתבתי שאשמח לשמוע את דעתך על תזונה נכונה וסרטן, אולי תוכל לבקש כתבת אורח.

    הנה כתבה קצרה שמתיחסת בעקיפין לנושא הדיון פה ומאששת את החששות העתידים של שי

    http://madanews.co.il/%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A8%D7%99-%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%A9%D7%94-2/

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s