אדם סמית והאנוכיות של השוק החופשי

העלתי את התרגום לפרק השני של עושר האומות של אדם סמית – קראו כאן (ואם עוד לא קראתם גם את הראשון, לכו לדף הראשי כאן).

בפרק הזה, הקצר יחסית, סמית מתחיל לדבר על מסחר, ומדגיש עד כמה הרעיון הזה, שאדם אחד נותן משהו לאדם אחר תמורת משהו אחר, הוא מצד אחד לא מובן מאליו ולא קיים אצל אף בעל חיים פרט לאדם, ומצד שני עד כמה הוא חלק בסיסי מהתנהלות החברה האנושית. פה מגיע מה שלדעתי הוא הציטוט המפורסם ביותר של סמית: "את ארוחת הערב שלנו אנחנו מצפים לקבל לא מרצונו הטוב של הקצב, הטבח או האופה, אלא מדאגתם לצרכיהם שלהם". את כל זה הוא מחבר לעיקרון חלוקת העבודה מהפרק הראשון, ומסביר שמסחר מוביל לחלוקת עבודה, וחלוקת עבודה מובילה לשגשוג.

הדיבורים על מסחר מתחילים להביא אותנו לחשיבות האנוכיות בתורת השוק החופשי – המסחר מבוסס לא על טובות אלא על אינטרסים. זה יוצר את מה שנראה לי כמו הסתירה הגדולה במחשבה הכלכלית של רוב האנשים – מצד אחד מאוד לא אופנתי לדבר על שוק חופשי, מצד שני מאוד אופנתי לנהוג לפי כללי השוק החופשי. על הנייר, אנשים רוצים בדרך־כלל לדבר על "סולידריות", על "חברתיות", ודברים בסגנון; מעט מאוד אנשים יגדירו את הדיבורים בסגנון סמית על "אנחנו פונים לא לרגש האנושיות שלהם, אלא לאנוכיות שלהם" כרעיונות מושכים או מעוררי השראה במיוחד. אבל כשמגיע הזמן לפעולה ממשית, ה"סולידריות" הזאת בדרך כלל נעלמת. אנשים אוהבים לדבר על סולידריות כי הם בדרך כלל חושבים על עצמם בתור הצד המקבל, או לפחות צד שלישי – "המדינה" צריכה לתמוך בעניים, "המדינה" צריכה לספק שירותים טובים לכולם, וכו'. לא אני צריך לתמוך. כשמגיע הזמן להפגין את הסולידריות הזאת עם הארנק, ובאמת לתרום לאחרים, ישירות או דרך המדינה – המצב נראה קצת שונה.

אדם סמית מציע לנו אפשרות אחרת – במקום לנהוג באנוכיות ולהצטער על זה, אפשר להיות מעשיים ולהבין שבתמונה הכוללת, אין שום אפשרות (לפחות ממה שראינו עד עכשיו) לקיים שגשוג ללא ה"אנוכיות" שבמסחר, אז אין סיבה להצטער על זה; במקום להצטער, אפשר לחשוב על איך מקדמים את השגשוג הזה לכל שכבות החברה. אם מסחר "אנוכי" תורם גם לנו וגם לזולת, אז במקום להצטער עליו, עדיף לברך עליו ולחפש דרכים להרחיב אותו יותר ויותר.

2 מחשבות על “אדם סמית והאנוכיות של השוק החופשי

  1. לגבי כשרון שלטענת אדם סמית הוא ברובו נרכש, נסיון החיים שלי אומר שזה לא כך. השכן שלי היה כל חייו טכנאי טלפונים אחרי תחזוקה. כשנגמרו הטלפונים ושלחו אותו לחופשי הוא התחיל להסתובב בחוסר מנוחה ולחפש מה אפשר לתקן. האם הוא נהיה טכנאי טלפונים בשל התכונה שלו לתקן או שהעבודה הפכה אותו לכזה. לדעתי הכשרון מוביל למקצוע והמקצוע מעצים את התכונות. תראה אותך כדוגמה, ההתענינות שלך במחשבים כמובן נובעת מתכונות שמושכות אותך להתיחס ולראות דברים באופן מסויים, העבודה שלך בתחום מפתחת את התכונות והחברה מסביב של אנשים דומים הולמת אותך אחרת לא היית מרגיש נוח. זה כמו להכניס לצינטרפוגה חומר שמסתדר איפה שמתאים לו. אין ספק שכל אחד מאתנו יכול להיות מיצר מחטים או מתכנת או בנאי אבל האנוכיות של שוק התעסוקה תפלוט את הלא מוכשרים. בתקופתו של אדם סמיט אדם עם יד אחת לא יכול היה ליצר מסמרים זה היה ברור, בתקופתנו צריך כשרון להיות רופא מומחה או מנתח מערכות.

    יש לי קושי להבין את האנוכיות. כמובן שכשאנשים מדברים על סולידריות הם הצד המקבל אבל יש גם הרבה מאד תורמים שלא למטרת רווח אלא אם כן נכנסים לדיון על סיפוק. רובנו גרים בחברה מערבית עם מחירים קבועים בחנויות כך שהחלק של האנוכיות והסולידריות לא מגיע לידי ביטוי הרוב כלול כבר בסדר החיים.

    יכולת יכולת, אין דבר כזה יכולות כמו שאין רכבים ואין בשרים חוץ מבתאוות כפי שבאנגלית אין כבשים ואין דגים ברבים. זה צורם כמו "אני יגיד לך".

    אהבתי

    • זה כנראה נכון, אבל הדיון על כמה מהאישיות שלנו מגיע מהגנים וכמה מהחינוך הוא דיון קבוע, ולאדם סמית גם יש נסיבות מקלות מזה שהוא חי לפני הגנטיקה, ולפני רוב הפסיכולוגיה וחקר המוח. אז מנקודת המבט שלו היה אולי קל יותר להאמין שהאדם הוא לוח חלק לחלוטין. בכל מקרה, מנקודת המבט הכלכלית נראה לי שהטיעון שלו עדיין תקף – מסחר מאפשר התמקצעות, התמקצעות מובילה להגדלת הפריון. מה הסיבות המדויקות להתמקצעות, יכול להיות שפה הוא פספס קצת.

      לקחתי לתשומת לבי את ההערה לגבי יכולת, אני צריך לבחון קצת את העניין ואולי עוד אחזור ואשנה את התרגום בהתאם. בהזדמנות זו אני מודיע – כל מי שמוצא שגיאה כזו או אחרת בכתיבה שלי מוזמן להגיד.

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s