במקרה נפל לידי לאחרונה ספר בשם "מקמאפיה" מאת מִישָׁה גְּלֶנִּי, ומסתבר שזה אחד הספרים הטובים ביותר שקראתי. בגדול – הספר סוקר את עולם הפשע המאורגן הבינלאומי שצמח בשלושים השנים האחרונות, עם נפילת ברית המועצות ועם הליברליזציה של שווקי ההון בעולם. לא ניכנס פה ליותר מדי פרטים, פשוט קראו את הספר.
מה שנראה לי שווה להזכיר פה, הוא אחת הנקודות המעניינות ביותר בספר – הקשר ההדוק בין ארגונים ממשלתיים במדינות כושלות בעבר ובהווה לבין ארגוני פשע. ההתמחות של מישה גלני, ובהתאם הפרקים הטובים ביותר בספר לטעמי, עוסקים במזרח אירופה אחרי נפילת הקומוניזם, בעיקר באזור הבלקן. הוא מתאר באופן מאוד מעניין איך מנגנוני הביטחון והמודיעין במדינות כמו בולגריה ויוגוסלביה הקומוניסטיות עבדו באופן שגרתי על דברים כמו הברחת סחורות לא־חוקיות, ואחרי שהמדינות האלה קרסו, האפשרות הטבעית ביותר הייתה מבחינתם להמשיך את אותה הפעילות בשוק הפרטי – כלומר, להפוך מארגון ממשלתי לארגון פשע. ולא רק זה, אלא שקריסת המדינה הוציאה לרחובות המוני אנשי ביטחון שהפכו מובטלים, והכישורים שהם צברו בארגונים כמו המשטרה או הצבא היו בדיוק אותם הכישורים שהתאימו להפוך אותם לחיילים בארגוני פשע.
דברים די דומים ראינו במזרח התיכון, בדרך־כלל עם טרור במקום פשע מאורגן – וכמובן, כמו שמפרט גלני, המרחק בין השניים לא גדול כמו שהיינו אולי מצפים. כבר רבים וטובים דיברו על כך שהרבה מהכוח הצבאי של דאע"ש מגיע למעשה מהצבא העיראקי של ימי סדאם חוסיין – אחרי שסדאם נפל והאמריקאים התחילו את פרויקט "בניית המדינה" שלהם, המוני חיילים וקצינים מצאו את עצמם מובטלים וחיפשו מקום חדש לעבוד בו – ולא מעט מהם חשבו שדאע"ש יהיה אפשרות טובה. דברים דומים ראינו במדינות קורסות אחרות – חיילים לא מחליפים בקלות מקצוע, ולפעמים "חייל" בארגון פשע או טרור נראה כמו אפשרות פרנסה טובה בשבילם.
מצד אחד יש משהו מעודד במחשבה הזאת – המחשבה שפשע מאורגן הוא לא חלק בלתי־נפרד מהחיים, אלא נובע מפיצוץ נקודות שחיתות כאלה. אולי ככל שאנחנו ממשיכים להילחם לאט לאט בשחיתות ברחבי העולם, משפרים את שלטון החוק והמנהל התקין ומגדילים את השקיפות, אולי גם סוגי פשע שלא נראים קשורים ישירות לשחיתות יכולים להיעלם – עד כמה שפשע נראה אוניברסלי, יש הבדל עצום בין רמות ואופי הפשיעה במדינות שונות. יש מדינות שבלתי נתפס שתהיה בהן מאפיה אלימה. לא בלתי אפשרי שהעולם כולו יכול להתקדם לרמה הזאת יום אחד.
מצד שני, הדרך לשם לא פשוטה. כשמסתכלים על סוגי השחיתות שחיים בשיתוף עם עולם הפשע בתיאור של גלני, נזכרים איזה חלק עצום מהעולם הוא עדיין סביבה נוחה לפעילות כזאת. כל מדינה מושחתת או כושלת היא סוג של חבית חומר נפץ, שהולכת ותוססת מתחת למכסה. כשהיא מכוסה היא לא מפריעה לנו יותר מדי, אבל ברגע שהיא מתפוצצת – כל העולם סובל מזה. מצד שני, אם לא מפוצצים אותה, היא תלך ותתסוס יותר ויותר, כך שהפיצוץ בסופו של דבר יהיה יותר ויותר כואב. כשקוראים על ההשלכות הבינלאומיות של התפרקות מדינות כמו בולגריה, יוגוסלביה, עיראק או סוריה על שלום העולם, אי אפשר שלא לתהות – מה יקרה כשאיזשהו זעזוע יפיל את מוקדי הכוח ברוסיה או בסין? ואפילו במדינות קטנות יותר, כמה עבודה קשה וסיזיפית יהיה צריך בשביל לשקם אחת־אחת את מדינות מרכז אסיה, אפריקה, אמריקה הלטינית, אזורים שכמעט כל מדינה בהם היא מוקד שחיתות לא פחות מבולגריה הקומוניסטית?
וזה אכן דורש הרבה עבודה. אם נסתכל כיום על בולגריה, רומניה, ומדינות יוגוסלביה לשעבר – נראה שאחרי שנתנו לחבית להתפוצץ ולגרום להרבה סבל, כן הצליחו בסופו של דבר להתקדם עם הרבה עבודה קשה, ומצב המדינות האלה משתפר (אתם אולי שומעים ממני מדי פעם דברים שליליים על האיחוד האירופי, אבל בנקודה הזאת סביר להניח שמגיע לו הרבה פרגון). נקווה שגם אוקראינה נכנסת עכשיו לתהליך כזה. מצד שני, במדינות אחרות גם פוצצו את חומר הנפץ וגם סגרו מחדש את החבית – מצרים היא הדוגמה המושלמת לזה. המדינה חזרה להיות סגורה, עם סביבה שתעודד שחיתות ותצבור עוד ועוד אנרגיה עד לפיצוץ הבא.
ואולי במקום תהליך של פיצוץ קשה שפוגע בטווח הקצר, ובטווח הארוך נותן הזדמנות לשיקום, אפשר אולי למצוא אפשרות אחרת? אולי בכלל למנוע פיצוץ? – גלני נותן, כדוגמה חיובית די מפתיעה, את דרום־אפריקה: הוא מספר שהממשלה שאחרי האפרטהייד נזהרה מאוד לא לפטר ולשכוח מכל המוני השוטרים והחיילים של האפרטהייד, אלא למצוא דרכים לשלב אותם בסדר החדש או לתת להם לפרוש בכבוד. למרבה הצער, יש למדינה כנראה מספיק בעיות אחרות כיום, ואני לא בטוח אם אפשר להוריד אותה מרשימת המדינות הכושלות.
כמובן, האפשרות האידיאלית היא שהמדינה תשקם את עצמה בתהליך הדרגתי בלי שום פיצוץ נראה לעין – עושה רושם שככה הצליחו דרום־קוריאה וטיואן לעשות מעבר יחסית חלק מדיקטטורות מושחתות לדמוקרטיות משגשגות, ונקווה שגם מיאנמר עולה על המסלול הזה בימים אלה (אם זה יקרה, זו יכולה להיות מכה לשוק הסמים העולמי). אפשרות אחרת שכנראה לא אפשרית בימינו היא מה שקרה ליפן ולגרמניה – כיבוש מוחלט על־ידי מדינות (יחסית) לא־מושחתות שבנו שם מערכת תקינה.
ופה בישראל? הדברים האלה רלוונטיים במיוחד בזמן האחרון, עם יציאתו מהארון של פתרון המדינה האחת לסכסוך כאן. אם הימין הישראלי באמת רציני בכוונתו ליישם פתרון שבו תהיה מדינה אחת והיא ישראל (ואני לא מתייחס פה לשאלה אם זה רעיון טוב, צודק או מוסרי – מה שחשוב הוא שהוא יכול לקרות), חשוב מאוד שיהיה להם פתרון לא רק לבניית המדינה בשטחים החדשים, אלא גם לפירוק אלגנטי של המנגנונים הקיימים. אם הרשות הפלסטינית תתפרק בפתאומיות, בלי אפשרויות טובות לחמושים הרבים שמקבלים ממנה משכורת, אנחנו יכולים בקלות לנחש לאיזה עיסוק הם יעברו.
אני לא יכול לנחש מה יהיה אם הרשות הפלסטינית תתפרק בפתאומיות. בדוגמאות שהבאת הנפגעים העיקריים מהפשע היו תושבי המדינות. הרשות ממומנת כדי להחזיק מצב קיים שהוא לא מלחמה ולא שלום. ההגיון אומר שאם ישראל נמנעת מלפרק אותה כנראה קובעי המדינות חושבים שזה הרע במיעוטו. אבל בדיעבד האם כך בתקופת ערפאת? לא היה עדיף להרוג אותו ואת הקרובים אליו? רוב הפעילים ברשות פועלים מסיבות כלכליות, אם לא יהיה מי שיממן אותם רובם ילכו לחייהם הרגילים. אולי יעסקו בסמים ושוד בנקים אבל כמה מהם יעברו לפעילות אידיאולוגית?
אהבתיאהבתי
קודם כל אולי לא הסברתי את עצמי טוב, אבל הספר עוסק במאפיה בינלאומית – כלומר, ארגוני הפשע שמבוססים במדינות הכושלות אבל את הנזק הם עושים ברמה בינלאומית (גם אם אכן בעיקר במדינה שלהם). אבל יותר חשוב: ההערה שלי על ישראל התייחסה לתרחיש של "פתרון מדינה אחת", כלומר ש"המדינה" שבה יהיו הנפגעים בכל מקרה תהיה ישראל. אם הם יעברו לסמים ושוד בנקים זו בעיה לא הרבה פחות גדולה מאשר אם יעברו לטרור.
אהבתיאהבתי
מצטרפת להמלצה על הספר.
הוא שינה את דעתי לגבי לגליזציה מוחלטת של כל הסמים, כולל הסמים הקשים ביותר. הוא הבהיר כיצד כל ההשקעה הבינ'ל האדירה להפסקת הגידול, הסחר והשימוש בסמים רק מגדילה, מחזקת ומעשירה את ארגוני הפשע הבינ'ל.
הוא גם הבהיר לי את חשיבות בניית חומה ביננו לבין מצרים – לא רק לעצירת גלי הגירה אדירים מאפריקה אלא גם לניתוק נתיב התחבורה של סוחרי העבדים (במקרה שלנו – סוחרי נשים) מהעולם העני יחסית (בעיקר מזרח אירופה) אל העולם העשיר יחסית (ישראל).
עוד נקודה נגד הגלובליזציה ומחיקת כל הגבולות, ובעיקר הגבולות בין העולם השלישי לעולם הראשון.
נזכרתי בפוסט על השחיתות הגבוהה במזרח אירופה ודרומה בהשוואה לשחיתות הנמוכה יחסית במערב אירופה וצפונה. לטענתו, רמת השחיתות מושפעת ממרכיבים חברתים – תרבותיים עמוקים, ולכן אוקראינה ורוסיה תמיד היו ותמיד יהיו יותר מושחתות מאנגליה ושוודיה.
אבל, עיקר הבעייה הוא כשמערכות הפוליטיות אינן יציבות, והאליטות השולטות עלולות להיות מוחלפות מהיום למחר. אי היציבות מדרבן את "משרתי הציבור" המושחתים וה"שודדים" לעשות במהירות קופה גדולה ככל האפשר, ולהוציאה מחוץ לגבולות המדינה (להשקיע בחשבונות בנק בקפריסין ובבתים בלונדון).
במערכת פוליטית יציבה יותר – השודדים המושחתים פועלים לטווח ארוך, ולכן השפעתם על המדינה וכלכלתה פחות גרועה. היו לו עוד כמה הצעות להקטנת השחיתות, כמו הקטנת הרגולציה והתכנון המרכזי (למעשה התרחקות ממערכת סוציאליסטית אל מערכת קפיטליסטית די ליברטיאנית). אך הבלוגר עצמו היה סקפטי לגבי האפקטיביות הפוטנציאלית שלהם.
די בתחילת הפוסט יש הפניה לתזה על hajnal line. תזה היוצרת קשר בין מערכות כלכליות, מבנה משפחה ואכיפת האיסור הקתולי על נישואים בין בני דודים בימי הביניים על רמת האלטרואיזם – שחיתות במדינות אירופה בהווה. ועוד הרבה מאוד קישורים מרתקים. תיאוריה מעמיקה יותר של "התנגשות הציוויליזציות" מאשר ההבחנה של הנטינגטון בין הציוויליזציה הקתולית והפרוטסנטית לבין הציוויליזציה הרוסית – אורתודוקסית, אבל מסקנותיהם למעשה דומות.
אגב, הקו גם מבחין בין אנגליה לבין אירלנד, בין צפון איטליה ודרומה, ובין צפון מערב חצי האי האיברי לבין דרומו ופורטוגל.
הצרה היא שמדובר בכרבע ספר. ואם קוראים גם את הדיונים בתגובות, העוסקים גם בהבחנות בין השוודים והפינים לנורווגים ולדנים ובין אזורים שונים בפולין ועוד, מדובר אפילו יותר מרבע ספר.
אבל, כל מי שמתעניין בנושאים אלו – יקבל תמורה מצוינת לזמן שהשקיע. מאוד מומלץ.
אהבתיLiked by 1 person
השרת כנראה חוסם את ההפנייה לאתר ו/או לפוסט, ואיני מצליחה להדביק לינק אליו.
זהו אכן אתר מעורב, שמכיל גם בלוגרים המרעננים בחוסר הפוליטיקלי קורקטיות שבהם דמעזים לדון במה שאסור להתייחס אליו ולהביא נתונים לגביו, וגם בלוגרים המעלים תיאוריות קונספירציה אנטישמיות ארסיות. להערכתי, אנטולי אקרלין הוא מ"הטובים".
למעונינים יש לפנת לאתר בשם unz,
לבלוגר ששמו akarlin,
ולחפש את הפוסט ששמו
roving bandits in wild fields
המסה על קו הג'נאל כנראה אינה בעייתית.
https://hbdchick.wordpress.com/2014/03/10/big-summary-post-on-the-hajnal-line/
אהבתיאהבתי
וואו. עוד לא ניסיתי את הבלוג המצונזר, רק בבלוג hbd הזה נראה לי שיש הרבה מאוד דברים שמעניין לקרוא. ייקח לי עוד הרבה זמן עד שאקרא מספיק בשביל להביע את דעתי על התיאוריה הזאת, בכל מקרה נשמע מעניין.
אהבתיאהבתי
שני נושאים שונים, האחד פשע שנובע מהתפרקות מדינות והחיפוש אחרי מקורות הכנסה לאנשים שאבדו את התעסוקה שלהם שממילא היתה באוירה של אלימות ושחיתות בחסות המדינה. השני הוא אופי אנושי ותנאים סביבתיים שמעודדים אותו. שניהם קשורים . אם אדם גדל בבית שמחנך אותו ליושר וכל החברה סביבו נוהגת בצורה דומה הוא יסתיג מפשיעה ופגיעה בחברה. לא רק החוק קובע. לא זורקים לכלוך על הרצפה לא כיון שחוששים מעונש אלא מתוך התחשבות באחרים. זה תוצר תרבות של דורות. כמובן שמחסור דוחף לפשע אבל לא במידה קיצונית.
בדוגמה הבולגרית האוירה של טרור שיצר המשטר סיעה ל"מחוסרי העבודה" להשתלב בפשע, בשביל טרור ופחד לא צריך דורות של "חינוך" זה נוצר בזמן קצר
אהבתיLiked by 1 person
הייתי רוצה להתייחס בכמה מילים למאמר הקודם שלך בקשר לתמיכה כלכלית למי שמנהל בלוג מהסוג שלך משקיע מזמנו החופשי לכתוב לעורר עניין וויכוח ציבורי ..אני חושב שזאת בקשה לגיטימית בפרט כאשר מדובר בכותב אשר פועל מתוך רצונו החופשי משקיע מזמנו לשתף קוראים במידע חיוני בנושאים שונים אשר עשויים להשפיע על חיי היום יום של כל אחד מאיתנו..יחד עם זה צריך לזכור שבחברה קפיטליסטית הכל מתנהל על בסיס של תן וקח היצע וביקוש ובמבחן הסופי תועלת לפרט או לכלל..
בקשר להיווצרות של מנגנוני פשע מאורגן במדינות בהם המשטר החברתי השתנה או התפרק במיוחד במדינות לא דמוקרטיות כדוגמת סוריה עירק חלק ממדינות מזרח אירופיות ואחרות..אין מחלוקת בדבר אחד משטרים מושחתים מייצרים עוני כלכלי התפרקות חברתית ניוון של מערכות ממסדיות והפקרת האזרח הקטן לגורל אכזר..היום העולם המערבי וחלק ממדינות במזרח הרחוק מנסים ביחד ליצור כיוונים חדשים עבור מרבית אומות העולם בעיקר בדרך של פתיחות כלכלית וחברתית..בני אדם רוצים להתקדם זהו רצון טבעי של כל אחד מאיתנו אבל יש בשטח הרבה סימני שאלה למה שעשוי להתרחש בעתיד..גלובליזציה לעת עתה מחזיקה מעמד אבל יש הרבה סימנים של חולשה ורצון לנסיגה מן המוסכם חצי מהעולם ספג מהלומה במשבר הפיננסי האחרון והחצי השני חיי בפחד מאויב חדש הקדמה הטכנולוגית אשר משאירה הרבה קרבנות בשטח והם חסרי אונים.. אין יותר יציבות ועבודה לכל החיים צריך להיות גמישים ולהסתגל למציאות משתנה בתדירות גבוהה למדי שחיתות ועוני זה האויב הגדול של כל חברה בעולם הגלובלי..
אהבתיLiked by 3 אנשים
בבחירות בבולגריה מפלגת הימין מרכז נצחה. פחות סמפטיה למהגרים ותורכים.
אהבתיאהבתי
אם הבנתי נכון (איני בטוחה) בבולגריה זכתה מפלגת ימין מתון, שהיא בעד התקרבות למערב ולאיחוד האירופי, והפסידה המפלגה הסוציאליסטית, שהייתה בעד הידוק הקשרים עם רוסיה.
זו תוספת כוח למחנה פולין – הונגריה, מחנה האנטי מהגרים וסגירת הגבולות בתוך האיחוד האירופי + מכה לפוטין ולטענה שהוא בוחש בהצלחה מרובה בכל מערכות הבחירות באירופה. בבולגריה לפחות – פוטין הפסיד.
אהבתיLiked by 2 אנשים
שקל שכונתי, פלורנטין שקל ופשפש שקל במטרה להשאיר את העסקים בשכונה. אחד הקוראים פה התיחס לנושא לפני מספר שבועות בהתלהבות. לי עדיין לא ברור מה היתרון.
http://reshet.tv/item/news/economics/consumers/menachem-matbea-223112/?utm_source=start.co.il&utm_medium=cpc&utm_campaign=news_start
אהבתיאהבתי
נראה בגדול כמו מועדון צרכנות – קבוצת עסקים מתאגדים כדי להציע איזה מבצע לקבוצת צרכנים, אלה מקבלים הנחה ואלה מקבלים יותר פעילות. זה בשילוב עם סטארט־אפ קטן שמציע חלופה לכרטיסי האשראי הקיימים – אם לשפוט לפי המודל העסקי הנפוץ אצל חברות אינטרנט בימינו, הרעיון שלהם הוא כנראה להציע עסקה אטרקטיבית כדי לצבור עוד ועוד לקוחות, ואז בסוף להתחיל לעשוק אותם כשכבר קשה להם לעזוב.
בכל מקרה, תזמון מושלם לשאלה הזאת, השבוע יעלה הפרק הבא מאדם סמית שעוסק בתולדות ומשמעות הכסף.
אהבתיLiked by 1 person