אדם סמית ותולדות הכסף

העלתי את התרגום לפרק הרביעי של עושר האומות של אדם סמית – קראו כאן (ואם עוד לא התחלתם לקרוא מההתחלה, לכו לדף הראשי כאן).

בפרק הזה סמית מדבר על תולדות השימוש בכסף (כולם יודעים למה השקל נקרא שקל?), ונותן מבוא לדיון על מה הוא בעצם הערך האמיתי של סחורה, דיון שילווה אותנו בפרקים הבאים.

זה בעיני אחד הנושאים החשובים ביותר שאדם צריך להבין כדי להבין את העולם בימינו. להרבה אנשים יש נטייה לבלבל בין כסף לבין ערך – בגלל שכסף מגיע מדברים בעלי ערך, ומאפשר לרכוש דברים בעלי ערך, מפתה לחשוב שהכסף עצמו הוא הערך. זה יכול בקלות להביא אותנו לראיית הכלכלה כמשחק סכום אפס – יש כמות מוגבלת של כסף בעולם, זה אומר שאם למישהו אחר יש הרבה, אז לי בהכרח יהיה פחות. אחד הציטוטים ההזויים ביותר ששמעתי בנושא כלכלה היה הקומיקאי / פוליטיקאי ראסל בראנד אומר "יש הרבה כסף שם בחוץ, הוא פשוט לא מחולק היטב". המחשבה הזאת שכסף הוא הכול בכלכלה, שבסף הכול צריך לחפש כסף ולהעביר אותו למקומות הנכונים, היא חוסר הבנה של משמעות הכסף. אין שום משמעות לשאלה אם יש הרבה כסף או מעט כסף במדינה – השאלה היא כמה ערך יש. זה מתחבר גם לדאגה מעניינים כמו הדפסת כסף, שלמי שמבלבל בין כסף לבין ערך נראה כמו שוד שערורייתי – למה למישהו אחר יש זכות "להדפיס" לעצמו ערך ולי אין?

סמית מספר לנו, דרך הסיפור על תולדות הכסף, על היחס בין כסף לבין ערך. כסף בעצמו הוא לא ערך – הוא ייצוג של ערך. קהילה ענייה צריכה ייצוג של ערך, קהילה עשירה צריכה ייצוג של ערך, ולכן בשתיהן ידפיסו כסף והכמות המספרית שכתובה עליו לא תשנה את העובדה שאחת מהן ענייה ואחת עשירה. כשמדינת ישראל החליפה 1,000 שקלים ישנים בשקל חדש אחד, היא לא הפכה להיות פי 1,000 יותר ענייה. אלה דברים שחשוב לזכור גם אם מאמינים בשוויון וחלוקת העושר וגם אם מאמינים בשוק חופשי ותחרותיות – "העושר" הוא לא הכסף. העושר מגיע מהרבה מאוד פעולות שונות של ייצור סחורה ונתינת שירותים, פעולות שאנשים מוכנים להשקיע עבודה בהן או בתוצרים שלהן, כי התוצרים שלהן שווים משהו. ובגלל זה בפרקים הקודמים סמית דיבר על הגברת פריון העבודה – אם המדינה תצליח לעבוד יותר ביעילות ולייצר יותר "ערך", זה לא אומר שהיא פתאום תקבל כסף מאיזשהו גורם שמימי – זה אומר שיהיה יותר ערך בכלכלת המדינה, וגם אם כמות הכסף לא תשתנה – הכסף יהיה שווה יותר.

אז איך כן מודדים עושר? סמית מתחיל בפרק הזה הסבר מאוד ארוך שיימשך גם בפרקים הבאים, של מה שידוע בעולם הכלכלה בתור "תאוריית הערך של העבודה" – הסבר של הערך כמה שנובע מהשקעת עבודה. זו לא בהכרח ההגדרה ה"נכונה" של מושג הערך – ההגדרה של "מהו ערך" היא שאלה פילוסופית ולא כלכלית, ואנשים יתווכחו עליה לנצח – אבל מה שבטוח זה, שמנקודת מבט רחבה של מדינות, כסף הוא לא ערך. ההצעה של סמית לראות בעבודה את מקור הערך היא הראשונה מבין כמה הצעות שניתנו בסוגייה הזאת, ואחרי שנבין אותה שווה להעיף מבט על האחרות.

15 מחשבות על “אדם סמית ותולדות הכסף

  1. במידה מסויימת זה משחק סכום אפס, כמו שלעולם יש גודל סופי. אלא שאפשר למתוח את הגבולות. יש רק 5 קרדנזות תלת רגליות אבל אפשר ליצר עוד כל עונה למרות שגם לזה יש גבול למרות שהשכנים יראו שזה שווה וייצרו בלי גבול עד שיהיה יותר מדי ויהיה לזה גבול. ושרותים הם גם שוי כסף, פרט לאם אתה בלוגר עם קוראים קמצנים. אז במקום לנסות לכמת אפשר להעריך כמה יש על ידי זה שנותנים לשוק להחליט אם יש מעט מדי או הרבה מדי, זה אידיקטור.
    "יש הרבה כסף שם בחוץ, הוא פשוט לא מחולק היטב" הוא משפט נכון. אני לא יכול להדפיס אותו ולחלק כי הוא יאבד את ערכו, ואין לזה ערך אם הוא בבנק של המליונר. אני יכול לשנות את צורת המסוי או לפתוח במהפכה צרפתית ואז הוא יזוז אם נתעלם מתוצאות הלוואי.

    אהבתי

    • זה בדיוק העניין, אפשר לייצר עוד. "יש הרבה כסף שם בחוץ" זה אולי נכון ברמה הטכנית, אבל חסר משמעות לחלוטין – אם 5 הקרדנזות התלת רגליות יהפכו פתאום ל 5 מיליון, כמות הכסף לא תשתנה אבל ערך הכסף יעלה – עם יותר קרדנזות בעולם (או יותר רשומות בבלוג) יש יותר עושר, והכסף שמייצג את העושר הזה הוא לחלוטין לא רלוונטי לעניין. הכסף מאפשר את חלוקת העושר בין אנשים שונים; הרבה כסף בעולם מאפשר אולי חלוקה מדויקת יותר, ולכן החברה תרצה אולי להדפיס יותר כסף כשיש יותר ערך, אבל הדפסת הכסף היא לא מה שמייצרת את הערך.

      (מה זה קרדנזה תלת רגלית?)

      אהבתי

      • 🙂 דוקטור סוס, החתול המטורף בכובע שר על הארון המשפחתי בעל הערך הרב שיש לו שלוש דלתות. The Cat in the Hat-My Old Family Gradunza
        במקרה שלנו כמובן זה יכול להיות כל דבר שעובר לסוחר

        חלוקת העושר היא השאלה אם זה בסדר שיש עשירים יותר ועניים, אבל זה נושא שונה.

        תאורית הערך, הטרחה והעמל שהושקעו בהשגתו של מוצר, זה לא נכון לגבי מחירי תרופות, ציור של צייר מפורסם, אפליקציות תוכנה, בחורות יפות.
        כל דבר שווה בדיוק כמו שמוכנים לשלם עבורו. או כמו שאשתי עונה לי כשאני שואל כמה זמן לאדות את הדג: עד שאתה מוריד אותו.

        אהבתי

      • קראת את הפרק? כמו שעניתי לג'וש, כשסמית מדבר על העבודה כמדד לערך הוא לא מתכוון לעבודה שהושקעה בייצור המוצר, אלא לעבודה שאנשים אחרים יהיו מוכנים לעשות כדי לקנות את המוצר.

        אהבתי

  2. האם יש יתרון בכלכלת זהב על פני כלכלת הדפסה של בנק ממשלתי?
    אין חידוש ברעיון של הדפסת כספים. גם בתקופת תקן הזהב מדינות הדפיסו בלי הכרה ונכנסו לחובות ממש כפי שמקובל בשוק הפרטי להכנס לחובות.

    על פי מחקר שנערך על ידי בנק קנדה, הכלכלה המתפתחת יש קווי דמיון רבים בין הכלכלה על פי Bitcoin לזו של תקן הזהב, בפרט:
    אספקה ​​מוגבלת וצפויה שמענת את המערכת המוניטרית
    אין בנק מרכזי או רשות מוניטרית השולטים באספקה
    אינפלציה נמוכה או לא קיימת
    כמעט אין עלויות ארביטראז עבור עסקאות בינלאומיות
    לממשלות יש פחות שליטה על כלכלותיהן הפנימיות
    ממשלות מפסיד הכנסות שהם מקבלות מהיכולת ליצור עלות כסף

    אדוארד הדס ומיכאל הילציק ציינו כי למערכות מוניטריות המבוססות על ביטקוין וזהב יש כמה חסרונות דומים:
    עצמאות מהממשלה
    ירידות מחירים
    פחות הוצאות בתקופות משבר

    אהבתי

  3. חלוקת הכסף אינה נכונה, אם בתי החולים מלאים ומאושפזים צריכים לשלם עבור תרופות חדישות שלא בסל, אם מחירי חשמל ומים גבוהים, מרכזים גריאטרים סובלים משרות לקוי וחוסר עובדים, הכל מעיד על חלוקת כסף לא נכונה. הממשלה לא יכולה להדפיס בלי סוף.

    אהבתי

    • אין ספק שהעולם אינו מושלם, אבל איך נדע אם הבעיה היא חלוקת הכסף או כמות העושר? זה שיש חוסר בעולם לא אומר בהכרח שהחלוקה לא נכונה; גם עם חלוקה מושלמת יהיה לאנשים הרבה יותר חוסר (יש שיאמרו בעיקר עם חלוקה מושלמת – היסטורית, חברות שהיו שוויוניות לחלוטין לא נהנו משירותי בריאות טובים יותר מאלה שיש לנו היום). יכול להיות שאנחנו פשוט צריכים לעבוד על ייצור יותר עושר.

      אהבתי

  4. "העבודה היא מקור הערך", זה לא נותן קנה מידה, מהנדס מחשבים עושה בשעה הרבה יותר מעדר חקלאים. אפשר למדוד את התפוקה שלו בשעות עבודה ורק לקוות שיצא משהו שאפשר למכור אותו.
    חברת פיסבוק מוערכת ב 350 מליארד דולר, זה מה שמוכנים לשלם עבור המניות שלה, זה יותר מכל ערך הנדל"ן
    בכל ישראל השלמה בין הירדן לים, יותר מערך כל המכוניות שנוסעות בכבישי ארה"ב, יותר מההכנסה החודשית של כל הסינים, הרבה יותר מכל ההשקעה בארה"ב במחקר רפואי ב10 השנים האחרונות וכנראה יותר משכל העולם מוציא בשנה על מחקר רפואי, היא באמת שווה כל כך?

    אהבתי

    • קראת את הפרק? כשהוא אומר שהעבודה היא מקור הערך הוא לא מתכוון לעבודה שהושקעה בשביל לייצר מוצר כלשהו, אלא לעבודה שאנשים אחרים ישקיעו בשביל לקנות אותו. אם פייסבוק מוערכת ב 350 מיליארד דולר זה לא אומר שום דבר על כמה עבודה הושקעה בבנייתה, זה אומר שאם ימכרו אותה, יהיה אפשר לקבל תמורתה הרבה מאוד עבודה של אנשים אחרים.

      Liked by 1 person

  5. אפשר לראות מהו ערך לכסף על פי המניפולציות שבנק ישראל עושה לשקל. פתאום הפכנו למדינה עשירה, זה על פי ערך התמ"ג שלנו בדולרים לבן אדם בהשוואה לחברות השוק המשותף. ביקוש לדירות על ידי זרים מעלה את ערך השקל, בנק ישראל מדפיס וקונה מהר דולרים כדי להוריד את ערך השקל, הרזרבות שלנו גדלות לכן הכלכלה יותר בטוחה מה שמושך משקיעים להשקיע ולקנות עוד שקלים וזה הכל על הנייר. כמו שני יהודים שמוכרים אבנים אחד לשני על הירח ומתעשרים.
    בינתיים אני לא גומר את החודש שעה שמובטלים נוסעים פעמיים בשנה לחו"ל. אפילו אדם סמית לא יוכל להסביר את הפרדוקס הישראלי.

    אהבתי

  6. לא קשור אבל נושא מעניין

    בגידת הדמוקרטים מתורגם מאנגלית
    הדרג הפקידותי בארה"ב חזק מתמיד וכעת הוא נרתם למאבק של המפלגה הדמוקרטית בנשיא הרפובליקני. טראמפ מנגד משיב מלחמה שעשויה להסתיים ברפורמה היסטורית לחיזוק המשילות

    http://tinyurl.com/k5ewqom

    אהבתי

  7. סמית מסביר שכסף = שעת עבודה\עמל. בלשונו: "ערך החליפין של כל דבר יהיה שווה תמיד בדיוק לשיעורו של כוח הזה שאותו הדבר מנחיל לבעליו"

    ולכן בוודאי שכמות הכסף מוגבלת לשעות עבודה של כלל החברה. ובוודאי שכל מי שיש לו יותר כסף מכוח העבודה שלו, הוא השיג אותו על חשבון העמלים. (היחס בין כמויות העבודה הדרושות להשגת דברים שונים היה הכלל היחידי להחלפתם זה בזה. (סמית))
    הסיבה זה כמובן המלאי הון.
    נוסיף לזה את הריבית שדורשים על שימוש בכסף שמישהו יצטרך לעמול להצדיק את קיומו של הכסף החדש שיוצר הריבית. ונוסיף לזה הדפסת הכסף המודרני שמודפסת על חוב מראש, כל אלה גורמים לאי צדק בחלוקת הכסף. יותר נכון הם גורמים לכינוס הכסף\ההון אצל יחידים. כבר היום (מאז שתי מלחמות העולם) חמישים הון אנושי נמצאת בידי אחוז אחד מבני אנוש.

    לסיכום: מה שסמית עושה, הוא מסביר קודם את כדאיות "חלוקת העבודה". ואחר כך מסביר מהי כסף וכו'. ומסביר במפורש שאילו מלאי ההון, הכסף היית אך ורק אמצעי חליפין. למעשה יוצא שהקניין הרנטות וריבית וכו' גורמים לאי צדק בחלוקת הכסף\הצמיחה. ולמעשה ככה הגענו למצב שחמישים הון אנושי (שזה כמובן העמל האנושי כולה הרי כסף היא תרגום של הצמיחה = עבודה) נמצאת אצל אחוז אחד מבני אנוש.

    לסיום: אני לא חושב שיש תועלת בלסנגר על הכסף. הכסף היא סיבת אבדון האנושי מאז שהמציא אותו. במודרנה בזכות אליל הכסף נשללת מכל פרט את הטבע מראש שאפי' מים מי גשם אסור לו לאגור על פי החק. ולכן כל אדם מוכרח להיות עבד למישהו. כלומר כולנו נולדים מראש עבדים. והכל מתוכנן ככזה כי צריכים אותנו בשביל חלקת העבודה. ולכן יוצא שהשיתוף שלנו להיות חלק בחלוקת העבודה, נכפת עלינו מראש.
    והיה אם אחרי הכפיה הזאתי, לפחות הצמיחה מחולקת בשווה, אז יכולנו לפחות להירגע על הכפיה כי זה היית שווה. אבל אם מתחילה נותנים לאליל הכסף לעשות את חלוקה כפי העולה ברוחו, ככה אנו מקבלים את כינוס ההון אצל יחידים, וכמובן הוא הופך אותנו לעבדים יותר כבדים ועניים יתר עניים עד מלחמת עולם הבא וחוזר חלילה וחלילה.

    אהבתי

  8. כמות הכסף נמדדת אך לא מוגבלת לשעות עבודה של כלל החברה. מעשה באחד שהיה לו כלב למכירה ורצה 10 מליון ש"ח עבורם. לאחר זמן משנשאל אם הצליח למכור אמר כן, קיבלתי שני חתולים שהיו למכירה ב 5 מליון כל אחד. יש עוד תוצר אז יש עוד כוח קניה ומכירה. כל עליה היא מהכיוון השני ירידה.
    ומה זה אכפת לך כמה כסף יש לאחר אם זה לא על חשבונך? תעשה את חלקך ותשתכר.

    אהבתי

להגיב על אורי היפו לבטל

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s