הנפט הוא הכישלון הגדול של העולם החופשי

לפני כמה ימים הופיע מאמר בשבועון האיטלקי ל'אספרסו שגרם לי לרגע לשמוח – הכותרת היא "המטרה: להשתחרר מגזפרום". המאמר אומנם לא הלך רחוק מדי (דיבר על חלופות אפשריות באירופה לייבוא גז טבעי מרוסיה), אבל בהחלט טוב לראות מישהו מעלה נושא שכבר הרבה שנים נראה לי שאמור להיות אחד הדברים המרכזיים על סדר היום שלנו.

אני לא מאוד אוהב את הביטוי "העולם החופשי" (בטח לא בשימוש הנפוץ שלו, ההגדרה המגוחכת של נשיא ארה"ב כ"מנהיג העולם החופשי"), אבל נראה לי שקשה להכחיש שיש מקומות בעולם, ובפרט מדינות מסוימות, שבהן אנשים נהנים משלום, חופש שגשוג ודמוקרטיה, ומקומות אחרים שבהם נפוץ ההיפך הגמור – אלימות, דיכוי, עוני ושחיתות. לא שאין דמוקרטיות מושחתות ודיקטטורות משגשגות, אבל אלה היוצאים מן הכלל – המגמה באופן כללי היא הפרדה סטטיסטית די חזקה (גם אם מדורגת) בין "העולם החופשי" לבין "העולם המושחת". נראה לי שכולנו נסכים שהיינו רוצים, כחלק מהעולם החופשי (אני מניח שכל קוראי הבלוג כנראה נמצאים בו), גם לשמור על מצבו, גם לחזק אותו, וגם להרחיב אותו למקומות שכרגע סובלים מהשחיתות. וזה מביא אותי לעניין הנפט.

לאנשים שונים יש הצעות שונות לאיך לקדם את החופש מול השחיתות, אבל בדרך־כלל הם מתכנסים לשני כיוונים מרכזיים: אחד, שאפשר אולי לקרוא לו הדרך ה"ימנית", מתעסק באנשים ואידיאולוגיות – צריך להילחם בטרור, להתייצב מול מדינות האויב, לעקור בכוח ארגוני פשע ולחזק את שלטון החוק. לפי המחשבה הזאת, צריך להוציא אנשים מעולם השחיתות על־ידי זה שנבהיר להם שהחלופה היא כלא או גרוע מכך. כיוון אחר, שנקרא לו בהתאם הדרך ה"שמאלית", ידבר על חינוך, שילוב בשוק העבודה, שיקום, ועבודה חברתית. לפי המחשבה הזאת, צריך להוציא אנשים מעולם השחיתות על־ידי זה שנקל עליהם למצוא לעצמם חיים טובים יותר בעולם החופשי. שני הכיוונים האלה נכונים והכרחיים, אבל לדעתי מקבלים יותר מדי תשומת לב על חשבון כיוון אחר, שלא זוכה למספיק תשומת לב: ייבוש הביצה של השחיתות. ולמרבה הצער, הוא זוכה לפחות תשומת לב למרות שהוא הכיוון שבו יש לאדם הממוצע הכי הרבה השפעה.

העובדה שהנפט, ובמידה מסוימת גם הגז הטבעי ומשאבי טבע אחרים, מרוכזים באחוזים עצומים במדינות המושחתות והאלימות ביותר בעולם היא די מדהימה, ומעלה את השאלה אם אולי משאבי הטבע עצמם הם בעצם חלק מהסיבה לכך שהן מושחתות כל־כך (כמו שהזכרתי בעבר). בכל מקרה, זה המצב בעולם, ואנחנו צריכים להחליט מה אנחנו עושים עם זה. האם אנחנו רוצים לממן דיכוי, שחיתות, אלימות וטרור? התשובה, למרבה הצער, היא "כל עוד זה נוח – בהחלט כן".

בואו נסתכל על הצרות שמטרידות את העולם כרגע: נראה לי שלא יהיה מהפכני במיוחד להגיד שהטרור הג'יהאדיסטי העולמי ממומן במידה רבה מאוד על־ידי כספי נפט מסעודיה וקטר. יש איזושהי אופנה לדבר על זה שדאע"ש הוא "רעיון", או "אידאולוגיה", לא ארגון, ולכן אי אפשר "להילחם" בו ולעקור אותו מהשורש. האומנם זה "רעיון"? איך זה שאותו הרעיון לא עלה אצל אף אחד לפני חמישים שנה? האיסלאם היה קיים אז, שלא לדבר על עוני, שנאת זרים, קשיי קליטת מהגרים וכל מיני דברים אחרים שאנשים מתרצים בהם את הטרור האיסלאמי. האמת היא שבשביל להפיץ "רעיון" כזה מושקע הרבה מאוד כסף. לא כל־כך פשוט לבנות מסגד, לא פשוט לתחזק ארגון צדקה אידאולוגי, לא פשוט לבנות אוניברסיטה, לממן מרצים ומלגות, לתחזק תחנות טלוויזיה ועיתונים[1]. לא חסרים מטורפים שרוצים להשתלט על העולם בשם איזושהי אידאולוגיה מעוותת. אז איך זה שהיום דווקא על איסלאם קיצוני אנחנו שומעים, לפני זה היה הקומוניזם הסובייטי, אנרכיזם, נאמנות לאימפריה כזאת או אחרת, ואם נלך מספיק אחורה אז גם קתוליות קיצונית ואינסוף אידאולוגיות אחרות, כל אחת בתורה? כי השאלה היא למי יש כסף לממן את הטירוף הזה. וכיום זה האיסלאם הקיצוני.

ואותו הדבר נכון גם לצרות אחרות. מהצד השני של מלחמת העולם המוסלמית כיום עומדת אידאולוגיה אלימה אחרת שממומנת בכסף הנפט איראני. הצרות של מזרח אירופה ממומנות בכסף הגז של רוסיה. בלי שלוש הצרות האלה, מה היה מצב העולם החופשי כיום? בהשוואה למצבנו כיום, זה היה יכול להיות כמעט גן־עדן. בנסיבות האלה, מדהים שהדיבורים על אנרגיות מתחדשות והפחתת השימוש בנפט נתפסים כמטרות "ירוקות", שאמורות לעזור למאזן הפחמן הדו־חמצני או לאיכות האווויר. מבחינתי, הקטנת התלות בנפט היא בראש ובראשונה עניין פוליטי־מדיני.

בסופו של דבר נראה שהצרה הזאת תיגמר כמעט במקרה; אינטרסים כלכליים וסביבתיים הצליחו לייצר מצב שבו מחירי הנפט והגז הולכים ויורדים, ואיתם הולכות וקורסות (או במקרה הטוב משתנות) המדינות שהתבססו עליהם. נקווה מאוד שהתהליך הזה ימשיך עד סופו ההגיוני, והצרות הנ"ל יעזבו אותנו. אבל גם אם זה יקרה, כלכלת הנפט של המאה ה 20 ותחילת ה 21 תיזכר בתור הכישלון הגדול של העולם החופשי. המכונית החשמלית לא הייתה צריכה להיות פרויקט של יזם הייטק כזה או אחר; היא הייתה צריכה להיות המצאה ממומנת ומסובסדת באופן כבד בעשרים מדינות שונות במקביל, עם שיתוף פעולה בינלאומי ועם חקיקה אגרסיבית שמקשה על ייבוא נפט. תחנות כוח מבוססות שמש ורוח, ואולי פחם ואנרגיה גרעינית, את כל אלה היה אפשר להקים במחיר נמוך בהרבה, בכסף וכמובן בחיי אדם, מאשר המערב היה צריך להשקיע במלחמות נגד הרעל שהפיצו כלכלות הנפט. אבל מה לעשות – לא נוח לשלם קצת יותר על מכונית (בטווח הקצר). אז נישאר עם הטרור עד שמישהו אחר יפתור את הבעיה בשבילנו.

[1] אפילו אתר אינטרנט לא פשוט לתחזק, תאמינו לי.

28 מחשבות על “הנפט הוא הכישלון הגדול של העולם החופשי

  1. אין קשר הכרחי בין משאבים לשחיתות. ארה"ב, קנדה, בריטניה, נורבגיה, וצ'ילה (מהמדינות החופשיות בדרום אמריקה) הן מדינות המפיקות כמויות משאבים משמעותיות. אם הן גם צורכות מבחוץ, הרי זה רק מפני שהשגשוג הכלכלי דורם להן גם לצרוך יותר. מדינות הן מושחתות כי העם לא השכיל להבין את עקרונות החופש המיושמים במדינות החופשיות, או לא הצליח לזרוק החוצה את הממשלות שפוגעות בעקרונות האלו. לכן, חרם כלכלי על מדינות נפט מושחתות (הרי זו המשמעות של "טיפול בבעיית הנפט") לא יעזור להן. מה שיעזור זה הפצת ערכי החרות והדמוקרטיה הליברלית לעמים שעוד לא הפנימו אותם, ונתינת יד לעמים שרוצים ליישם אותם אך מדוכאים.

    אהבתי

    • אין קשר הכרחי, אבל נראה לי שהקשר הסטטיסטי הוא לא מקרי. הסוגיה החשובה היא לא הפקת משאבים בפני עצמה, אלא האחוז מהכלכלה שמבוסס על הפקת משאבים – אם חלק גדול מהכלכלה מבוסס לא על תשלום מיסים מכל אזרח אלא מתעשייה אחת מצומצמת שיכולה יחסית בקלות להשתלט עליה קבוצה קטנה של אנשים, נראה לי הגיוני שזה ייצור סביבה טובה להתפתחות שחיתות ודיקטטורה.

      והשאלה הגדולה היא איך נותנים יד לעמים המדוכאים – אני לא בטוח שיש באמת דרך טובה לעשות את זה. וכל עוד אנחנו לא מצליחים לעשות את זה, נראה לי שלא כדאי לתרום כסף למי שמשתמש בו לטרור ואלימות. אם אפשר למצוא דרך להביא שלום ושגשוג למדינות האלה זה נהדר, אבל כל עוד הן נשארות מושחתות ואלימות, עדיף שלפחות יהיו עניות ולא יוכלו לממן פעילות עוינת אצלנו.

      אהבתי

      • אין קשר סטטיסטי. בפוסט הקודם התייחסת למדינות שהנפט הוא הייצוא העיקרי שלהן אבל זה לא מדד טוב, כי מדינות שמפיקות כמויות גדולות של נפט לא בהכרח מייצאות אותו, או שיש להן בנוסף תעשיות אחרות (כי הן מדינות חופשיות) ולכן כמות הנפט המיוצא לא משמעותית עבורן למרות שהתפוקה שלהן משמעותית לעולם.

        אכן, לא כדאי לתרום כסף למדינות מדכאות, אבל זה לא מה שאנחנו עושים. אנחנו קונים מהן משהו שדרוש לנו. יש מחיר להפסקת השימוש במשאבים. אז בהחלט יש מקום להשקיע במחקר ופיתוח חלופות (והמער עושה זאת בכמויות), להקטין את כוחו של ממסד התכנון העירוני ולשחרר לחפשי את שוק ההסעות ותחבורת ההמונים – כדי שיהיה לנו פחות צורך בשימוש בנפט, אבל צריך לזכור שלפעולות שלנו יש מחיר. וכמו שיואש ציין לפני, דווקא השימוש בנפט יכול להיות הבוסטר שלנו, גם לפיתוח טכנולוגי מהיר יותר להחלפת הנפט, גם לקיום כלכלה עם כוח, שיכולה להפיץ את העקרונות שהיא מושתתת עליהן – אם נבחר לעשות זאת.

        אהבתי

      • זו בדיוק הנקודה – מה שחשוב זה לא הכמות המוחלטת של ייצוא המשאבים, אלא היחס שלהם מהכלכלה. כי כלכלה שמבוססת על עבודה של חלק גדול מהאזרחים יוצרת תלות הרבה יותר גדולה של הממשלה באזרחים, ומקשה עליה לדכא אותם. אם ממשלת ארצות־הברית פתאום תתמודד עם מרד המוני של אזרחים, היא לא תוכל לפצות על אובדן ההכנסות על־ידי ייצוא נפט. ממשלה שהכנסותיה נובעות ברובן ממשאבי טבע שמנוהלים על ידי קבוצה קטנה של אנשים יכולה הרבה יותר בקלות לדכא את האזרחים שממילא תרומתם לכלכלה מזערית. אם הם ימרדו, הממשלה פשוט תדרוס אותם ולא תאבד הרבה מההכנסות שלה.

        לגבי הפסקת השימוש במשאבים – אין ספק שיש מחיר בטווח הקצר להחלטות אסטרטגיות כאלה, אבל לדעתי זה היה משתלם בגדול בטווח הארוך. כמה כסף הוציאו במדינות המערב ובישראל על צרות שנגרמו מייצוא המסרים האיסלאמיסטיים ממדינות הנפט? ברור שאי אפשר למדוד במדויק, אבל לדעתי מדובר על סכומים אסטרונומיים.

        אהבתי

  2. יוסף מלר תמצת את הבעיה:
    אי אפשר להניח שסילוק השימוש במשאבים יביא לכינון דמוקרטיה או יצמצם שחיתות מבלי יד מכוונת.
    סביר מאד שתמיד באיזור בו יש משאבי טבע עם ביקוש כמו יהלומים או נפט יהיו אינטרסים שהעושר יגרום להם לעשות הכל בכל מחיר ויש נטיה לרוע. אבל זה רק גורם אחד ממכלול גם אם הוא עיקרי.
    אפשר לדוגמה לומר שהנפט של סעודיה מחייב אותה להיות מעט יותר לציית לחוקי המערב ומצבה החברתי היה גרוע יותר לולי היה לה נפט.
    אפשר להטיל סנקציות כדי לדחוף משטר לנהוג מעט יותר בשיתוף פעולה, סנקציות הוכיחו את עצמן אבל הן לא ישנו עקרונות פוליטים.
    אומנם לו נתן היה להשקיע את הכספים שהשקיעו במלחמות נגד הרעל שמפיצות יצרניות הנפט בפתוח ירוק היה טוב יותר, אבל היה בזה גם הפסד כלכלי שהיה אולי מעקב את התפתחות הכלכלות הדמוקרטיות ואת הפצת דעותיהן.
    השגעון האיסלמי, לטענתו של גיא בכור, הוא מחזורי. הוא תהליך שקורה כל 60 שנים, הוא אמר בשלב מוקדם יחסית שאנחנו בתחילתו של גל שפעילות האמריקאים בעירק לכל היותר הקדימה אותו בשנים ספורות.
    למעשה כל בעלי האידיאולוגיה נשארו אתה רק המצב הכלכלי מדכא או מעודד אותם. רוסיה יצאה ממשבר כלכלי וחזרה למדיניות שהיתה לה עוד מתקופת הצאר, תורכיה בקטן חוזרת לרעיונות האימפריה, אירן מעולם לא הזניחה, המרכז במכה רוצה להיות מרכז העולם המוסלמי, אפילו הברקסית באנגליה מראה שהבריטים נשארו עצמאיים ורוצים להחליט לבד, הסינים נשארו עם אותה מדיניות של מאות שנים- לא להתערב בעיניני אחרים, היהודים ממשיכים להיות יוצאי דופן באזורם, לא משנה איפה הם והאמריקאים צעירים מדי מכדי שתהיה להם מדיניות ואופי עקבי וזה בעצם האופי שלהם. בסופו של דבר משאבי הטבע זה רק כלי התחבורה

    אהבתי

    • אני לא אומר שסילוק המשאבים יביא לכינון דמוקרטיה. אמרתי כהערת צד שכלכלה מבוססת משאבים אולי תורמת ליצירת סביבה מושחתת, אבל הנקודה העיקרית הייתה שסילוק המשאבים יסלק את האפשרות של המדינות האלה לממן טרור ואלימות במדינות אחרות. מעבר לזה שזה בעיני הצעד הנכון מבחינה אסטרטגית, גם מבחינה כלכלית אני מאמין שזה משתלם בטווח הארוך – גם אם אתה משלם יותר על חלופות בטווח הקצר, בסופו של דבר אתה מסיר מעצמך צרה גדולה בהמשך.

      למעשה נשמע כאילו אנחנו מסכימים (במידה מסוימת) על זה שהאידיאולוגיה היא אותה אידיאולוגיה, ומה שמשנה זה המצב הכלכלי – בגלל זה בדיוק מה שאני אומר זה לייבש את המקורות הכלכליים של הטרור. האידיאולוגיה אולי תישאר, אבל יהיה הרבה יותר קשה לייצא אותה מעבר למכה.

      אהבתי

  3. העולם הופך פחות דמוקרטי באופן מובהק, ומספר הדמוקרטיות צונח כל הזמן: 26 בשנת 2010, 25 בשנת 2012, 24 בשנת 2014 והשנה 19 דמוקרטיות בלב מתוך 180 מדינות משתתפות, כלומר כ 10% בלבד.

    אהבתי

    • מאיפה המספרים לקוחים? נשמע מעט מדי. באיחוד האירופי חברות 28 מדינות, אי אפשר להכנס בלי להיות דמוקרטיה.
      אבל בכל אופן השאלה היא, אם מספר הדמוקרטיות ירד, איזה מדינות איבדנו, מה זה אומר ומה אפשר לעשות. אם למשל איבדנו את רוסיה – הרי היא ממילא לא היתה דמוקרטיה ליברלית מעולם, גם אם נומינלית היו בה בחירות. במקרה כזה חרם משאבים כולל כפי שהפוסט מציע לא יעזור. אולי יהיה אפשר להפיל את המשטר עם חרם נקודתי על רוסיה (שלא צריך להתמקד במשאבים, אלא במה שהכי פחות כואב לנו, בדומה לחרם שאירופה הטילה על רוסיה לאחר הפלישה לאוקראינה). אבל בין הפלט המשטר לבין שינוי ערכי שיוביל לדמוקרטיה ליברלית יש מרחק גדול.

      אהבתי

      • אני שוב מדגיש, ואני מקווה שלא הייתי לא־ברור בפוסט שלי – אני לא מציע חרם משאבים כדי להפוך את סעודיה או את רוסיה לדמוקרטיות. אני מציע חרם משאבים כדי שלא יהיה להן כסף לייצא טרור איסלאמיסטי למערב או לחמש ארגונים אלימים במזרח אירופה.

        אהבתי

      • אבל גם לנו לא יהיה כסף. באמצעות הנפט אנחנו ממנים גם מלחמה בטרור וגם איכות חיים עולה. המדינות האלו לא בוחרות בטרור כי הן מוצפות בכסף מנפט, אלא כי טרור זה הדבר היחיד שהמדינות היחסית עניות האלו יכולות להרשות לעצמן. להרעיב את הכלכלות שלנו כדי להלחם בנשק של עניים לא נשמע לי מוצלח כמו להשתמש בחלק מהשגשוג שלנו למימון רשתות מודיעין וצבא.

        אהבתי

      • נראה לי שהעובדות בשטח הולכות ומתקדמות לכיוון של פחות ופחות ייבוא נפט, ועדיין שגשוג ואיכות חיים, אני פשוט אומר שהיה כדאי לזרז את התהליך הזה. ונראה לי שלא הבנתי את המשפט "טרור זה הדבר היחיד שהמדינות היחסית עניות האלו יכולות להרשות לעצמן" – אתה מתכוון הנשק היחיד שהן יכולות להרשות לעצמן? כי הן בהחלט יכולות להרשות לעצמן הרבה דברים אחרים. מה גם שסעודיה וקטר הן ממש לא מדינות עניות.

        אהבתי

      • במשפט של יוסף מלר ש"טרור זה הדבר היחיד שהמדינות העניות האלו יכולות להרשות לעצמן" – הייתי מחליפה את המילה עניות במילה מוסלמיות.
        מדינות עניות שאינן מוסלמיות לא נוטות לפנות לטרור, וגם במדינות מוסלמיות שאינן עניות כלל רבים פונים לטרור או תומכים בו.

        אני מבינה משפט (מתוקן) זה לאור הכתבה האירונית להפליא של כתב ירדני, שמשווה את 10 ההשגים המדעיים הבולטים ביותר של המערב בשנה האחרונה ל 10 ההישגים הגדולים ביותר של האיסלם בהפעלת אלימות וטרור .מצ'ב.

        חשוב לזכור שכאשר ילד מקנא במגדל מפואר שבנה ילד אחר, והוא עצמו אינו מסוגל לבנות מגדל מרשים יותר, הוא יכול לנחם את עצמו בהחרבת המגדל של המתחרה. ככה לפחות לשניהם אין מגדל ואין סיבה לקנאה או לתחושת השפלה.

        נדמה לי שמוסלמים, ש"הובטח להם" שיהיו אדוני התבל כולה, מאוד מתקשים לשאת את ההשפלה שבנחיתותם בהשוואה למדינות המערב ולמדינות מערב אסיה.

        http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?4404

        #########################################

        לשי שפירא,

        האם התמכרות לבחירות כוללת גם התמכרות לתוצאות משאלי עם?
        אם כן – מחר יהיה משאל העם בטורקיה. הצבעה של כן או לא למקווה לההפך ליורש החליפות העותמנית.

        אהבתי

      • התלבטתי אם להגיד משהו על משאל העם, אבל בסופו של דבר יש משהו הרבה פחות מרגש בבחירות עם שתי אפשרויות לעומת בחירות בין עשר מפלגות שונות. ההנאה שלי מהבחירות בהולנד או בישראל הן מהמגוון הגדול, והאפשרויות להכיר כל מיני גישות שונות וכיווני חשיבה שונים. במשאל עם בין "כן" ו"לא" זה לא קיים, זה פשוט עוד שלב בהתמודדות שבמידה רבה כבר הכרתי בין קטבים שונים בחברה התורכית.

        דבר אחד שאני רוצה לבדוק מתישהו זה את העמדה של הזרם הלאומני/פשיסטי התורכי והמפלגה שמייצגת אותו (MHP), שאחרי היסטוריה ארוכה של שנאה לארדואן עושה רושם שמגבשים איתו איזו מין ברית. הייתי רוצה לבדוק איך מגיבים בחוגים האלה לכל סוגיית הדיקטטורה הארדואנית. נראה אם ייצא לי לעשות את זה בקרוב.

        אהבתי

  4. המספרים של הדמוקרטיות מתוך האתר של גיא בכור. לטענתו האיום של האיסלם והטרור גורם למדינות להיות פחות דמוקרטיות.
    היו נסיונות להטיל חרם כלכלי על אירן, רוסיה, קוריאה. הם עזרו בצורה חלקית. זה כמובן עדיף על כלום ועדיף על מלחמה אבל זה רק דוחה את הקץ.

    אהבתי

  5. לצערי, נכון להיום, חלקן של האנרגיות המתחדשות בהשוואה לשימוש במחצבים הוא שולי.
    מומלץ לעיין בנתוני הגרף.
    הנחמה היא שמחירי הנפט נקבעים דווקא ע'י השימוש השולי (ההסבר בפוסט). אבל ברור שהדרך עדין מאוד מאוד ארוכה.

    https://tamritz.wordpress.com/2016/06/13/8434/

    קיימת חלופה לנסיון להפחית את מחירי הנפט באמצעות מעבר לאנרגיות מתחדשות.
    נסיון להילחם בהפצת האידיאולוגיות המסוכנות. כולל איסור על בניית מסגדים ובתי ספר מוסלמיים חדשים ו/או פיקוח מאוד הדוק על דברי המטיפים בהם, וכליאתם בעוון הסתה, המרדה (או כל סעיף חוק רלוונטי אחר).
    ברור שהבעייה היא הצורך לוותר, במידת מה לפחות, על חופש הביטוי וערכים דמוקרטיים אחרים. מצד שני, המערב היה אמור כבר להפנים שהוא דמוקרטיה מתגוננת, ולהתנהג בהתאם.
    אגב, גם מרוקו מנסה, במידה לא מבוטלת של הצלחה, להתגונן מרדיקליזציה איסלמית של צעיריה, באמצעות פיקוח מאוד הדוק על דברי מורי דת, פוסקי הלכה ומטיפים.

    כשאתפנה אנסה למצוא לינק (נדמה לי שקראתי בממר'י).

    אהבתי

  6. אחת הרשימות (יש הבדלים קלילים בין שיטות מדידת שחיתות ובין שנים, אך ההבדלים די שוליים) על 15 המדינות המושחתות ביותר בעולם:

    ציון 161 – אנגולה, גיניאה ביסאו, האיטי, ונצואלה, תימן
    ציון 166 – אריתראה, לוב, אוזבקיסטן
    ציון 169- טורקמיניסטן
    ציון 170 – עירק
    ציון 171 – דרום סודן
    ציון 172 – אפגניסטן
    ציון 173 – סודן
    ציון 174 – צפון קוריאה, סומליה

    20 מפיקות הנפט הגדולות בעולם (בסדר יורד):
    רוסיה, סעודיה, ארה'ב, סין, קנדה, איראן, עירק, אחוד האמירויות, כווית, מקסיקו, ניגריה וונצואלה, ברזיל, אנגולה, קזחסטן, נורווגיה, אלג'יריה, לוב, קטאר, קולומביה

    במבט חטוף נראה שהפקת נפט אינה תנאי הכרחי ואינה תנאי מספיק לשחיתות מאוד גבוהה, ולהפך. אך המתאם בין שתי הרשימות מאוד בולט. מתוך כמעט 250 מדינות – אנגולה, ונצואלה לוב ועירק מופיעות בשתיהן.

    אהבתי

    • תודה, ולזה אני אוסיף – כמו שאמרתי, המדד החשוב בטיעון שלי הוא לא כמות הנפט שהמדינה מפיקה, אלא היחס של הפקת הנפט מההכנסות של המדינה. סודאן או תורכמניסתאן אולי לא מפיקות נפט בכמויות כמו ארה"ב או קנדה, אבל הנפט ומשאבי טבע אחרים מהווים את הרוב המכריע של ההכנסות שלהן. בניגוד לארה"ב או קנדה, הן לא תלויות באזרחים שלהן שיהיו פעילים כלכלית וישלמו מיסים.

      אהבתי

  7. הנפט היה מוצר זול עד אמצע שנות השבעים. אז החלטו חברות אופ"ק לסחוט את העולם, לא שמשהו רע בזה.
    החברות שיסדו את אופק שנוסד בבגדד היו אירן עירק כווית סעודיה ונצואלה. אף אחת מהן לא היתה דמוקרטיה וכיום פרט לונצואלה שיש לה הסטוריה של דיקטטורים והפיכות,עדיין אינן.

    אהבתי

  8. הנושא הבא אולי מתאים יותר לדיון בלאומים שהיה פה לא מזמן:

    הסיבה לקריסה בשיעורי הפיריון בעולם המפותח ובעולם המוסלמי נובעת ממפגש בין תפישות דתיות למודרנה. בנצרות האירופית קושרה הדת ללאומיות, כשאומות שונות נאחזות בתפישת העם הנבחר אותה טיפחו כדי לקשור בין דת ללאומיות. קריסת רעיון הלאומיות הובילה את אירופה גם לקריסת ההנעה המרכזית לשמר שיעורי פריון גבוהים. באסלאם התבססה הדת על מבנה החברה המסורתי, ובמפגש עם העידן המודרני וההשכלה, שחתרו תחת מבנה זה, חלה קריסה מהירה מאוד בפיריון.

    אם שיעור הילודה הנמוך באירופה ובעולם המוסלמי לא ישתנה בעשורים הקרובים, צפויות אומות רבות להגיע אל סף הכחדה. הירידה בפיריון בארצות־אירופה מתועדת ונמשכת כבר כמאתיים שנה, אך הקריסה בשיעורי הילודה במדינות המוסלמיות בדור האחרון מתרחשת בקצב ובמהירות הגבוהים בהיסטוריה האנושית. ערב המהפכה המוסלמית באיראן ב-1979 עמד מספר הילדים שנולדו לאישה באיראן על שבעה, שעה שהיום הוא צנח לשיעור של 1.6 ילדים לאישה. ירידה זו נמצאת ביחס ישר להשכלת הנשים ולמגמות העיור. משמעות הירידה הדרמטית הזו היא כי החברה האיראנית, כמו החברה הטורקית והחברה במדינות מוסלמיות רבות אחרות, עתידה להצטמק ולהזדקן בקצב מואץ. בניגוד למדינות האירופיות, שעושרן יסייע להן להתמודד עם המצוקה טוב יותר החברה האיראנית תתייצב מול התמוטטות כלכלית ודאית כבר בעשורים הקרובים.
    קריסתה העתידית של הציביליזציה המוסלמית מובילה מדינות כמו איראן וטורקיה וארגונים כמו חזבאללה ואל-קאעידה לנקוט צעדים קיצוניים. עליית האסלאם הקיצוני מונעת ממצוקה המובילה את מנהיגי המדינות והארגונים למלחמה חסרת פשרות עם המערב, כהזדמנות אחרונה להושיע את עצמן מגזר דינה של ההיסטוריה. המודלים הרציונליים המשמשים את אנשי מדע המדינה לבחינת התנהלותן של אומות אינם תקפים כשמדובר בציביליזציות גוועות.

    https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=970575

    אהבתי

  9. אני לגמרי לא בטוח לצערי שקריסה אפשרית של המשטר במדינות הסוניות שהן יחסיות ידידותיות לנו כמו ערב הסעודית תהיה ברכה גדולה. אנרכיה, קריסה כלכלית והשתלטות דאעש בסעודיה על הנשק האמריקני שלה, קטסטרופה גדולה. מי יודע אם לא נתגעגע לזמן שבו הנפט היה שווה משהו.

    אהבתי

  10. לתמריץ,

    אפשר לתהות האם נסבול יותר או נרוויח יותר מקריסה של ירדן ו/או של מצרים.

    אבל. לגבי סעודיה והמפרציות – אין לי ספק שישראל תרוויח אם יהיו עניות בהרבה מכפי שהן כיום.
    אפילו אם התרוששותן תביא לאנרכיה ולהשתלטות של דאע'ש – הם כנראה יזיקו לנו פחות מהשליטים הנוכחיים הפסיאודו ידידותיים כלפינו.
    כסף הנפט שלהם מממן את ארגוני הטרור הפועלים נגדנו כמו האחים המוסלמים והחמאס. הוא קונה אוניברסיטאות ומכוני מחקר שמערערים על זכות הקיום שלנו, ואפילו מקדמים את ה BDS. הוא קונה פוליטיקאים בכירים באירופה ובארה'ב ועוד ועוד.

    מצ'ב תזכורת ממאמר של גיא בכור. לאחר השמטת קישוטי הערבסקות, והורדת מינון האופטימיות למחצית – הוא צודק לגבי השימושים שהסעודים והמפרציות עושים בהונם, והמחיר שישראל משלמת על כך.

    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=3459

    אהבתי

  11. הבעיה עם הנפט שהוא תעשיה כל כך חזקה ומהראשונות מאז המהפכה התעשייתית שהציגו יציבות ודומיננטיות שכאלה. זו אכן בעיה. עם זאת, אין ספק שהגיע הזמן להדיח אותן מכס המלכות, נכון למצב למודעות הרווחת ב-2019, אי אפשר להמשיך לתת לתעשיית הנפט לשגשג כך. ואכן זה מתחיל לקרות לאט לאט – אנשים בוטחים במניות גז, ונושאים עיניים אל אנרגיות מתחדשות – בסופו של דבר, תקרה מהפכה, ויהיו מפסידים באופן בלתי נמנע

    אהבתי

  12. מהפכה תקרה. אפשר למשל, בישראל, מדינה שבה 'הדחת הנפט' מתרחשת לאט ומוחלפת, לפחות בינתיים, בפתרונות הגז הטבעי, את מדדי מניות הנפט לעומת דלק קידוחים מניה
    או מניות דומות של שותפויות הגז וכמובן גם כשזה מגיע לאנרגיות מתחדשות.

    אהבתי

  13. לטעמי האפליקטיביות של מאגר תמר
    יתרום לחיסול מהיר יותר של התעשייה הנ"ל. יקח עוד זמן, מכיוון שתהליכים בישראל קורים לאט והיכולת לנטוש ולאמץ שיטות אחרות היא לא ברמה גבוהה. אבל, והאבל הוא גדול, אנחנו בדרך לשם. הגיע הזמן לשים אנרגיות חלופיות על המפה ולהפטר מנפט כמאגר אנרגיה לגיטימי

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s