אדם סמית ועסקים בג'ונגל

העלתי את התרגום לפרק החמישי של עושר האומות של אדם סמית – קראו כאן (ואם עוד לא התחלתם לקרוא מההתחלה, לכו לדף הראשי כאן).

פרק ארוך ומסורבל יחסית לפרקים הקודמים שלטעמי היו כתובים טוב מאוד. אנחנו ממשיכים כאן את הנושא מהפרק הקודם – משמעות הכסף, כולל סקירה היסטורית של תולדות השימוש בכסף, ורעיון הערך הנובע מעבודה – כי, כמו שהפרק הזה עומד לקדוח לתוך הראש שלכם, לכסף אין ערך בפני עצמו. הכסף[1] הוא סחורה בדיוק כמו כל סחורה אחרת, שערכה יכול לעלות ולרדת בהתאם להיצע והביקוש.

כמו שאמרתי על הפרק הקודם, זה עניין שחשוב מאוד להבין לכל מי שרוצה לטעון שהוא מבין כלכלה. בפרק הזה אנחנו עושים את המעבר מהרעיון הכללי של "מתכות יקרות משמשות בתור אמצעי תשלום", למה שקורה בפועל – איך מתבצע התהליך ההדרגתי שבו ממצב של "אני אתן לך גוש כסף תמורת הסחורה הזאת" אנחנו מגיעים למצב שבו מדינה טובעת מטבעות שהופכים לאמצעי תשלום באופן כל־כך מובהק, שאפשר כבר לשכוח שהם בעצם מכילים מתכות שאמורות להיות יקרות בפני עצמן.

מה שבעיני מעניין בפרק הזה, זה שהוא נותן לנו הצצה אל שלב הביניים בין עולם ללא פיקוח לבין העולם המפוקח שלנו היום. אנחנו רגילים לכך שיש לנו שטרות, מטבעות, ומספרים בחשבון הבנק, אנחנו יכולים להשתמש בדברים האלה לשלם על דברים, ואנחנו לא בהכרח עוצרים וחושבים איך זה קרה. זה במיוחד לוקח אותי אחורה לעולם הפרימיטיבי שמתאר ג'ארד דאימונד, אותו עולם שפעם כל אבותינו היו בו – העולם שבו כל מפגש עם אדם זר הוא סיכון. אולי הזר רוצה לסחור, אולי הוא רוצה לתקשר, ואולי, בסבירות די גבוהה, הוא רוצה להרוג אותי. אנחנו לא בהכרח מדברים את אותה השפה, ולאף אחד מאיתנו אין בנק שאפשר להכניס אליו מטבעות או שטרות (וכמובן, בהתאם, לאף אחד מאיתנו אין מטבעות או שטרות). איך אפשר לסחור בנסיבות כאלה?

התיאור של אדם סמית מסביר לנו את המעבר הזה, כי הוא מתאר לנו את שלב הביניים שבו מטבעות קיימים כאמצעי תשלום, אבל העובדה שהם יקרים בגלל שהם עשויים ממתכות יקרות עדיין נמצאת חזק באוויר. הוא מספר לנו על העולם של תקופתו, שבו המטבעה האנגלית היא שירות נורמלי לציבור – אם שילמו לך בפאונדים ושילינגים, אתה שומר אותם; אם שילמו לך בגוש כסף או גוש זהב, אתה הולך למטבעה והם הופכים אותם למטבעות פאונד או שילינג. כילד תמיד עניין אותי כששמעתי על מסחר בעולם העתיק – איך סוחרים יכלו לעבור ממדינה למדינה ולעשות עסקים כשהמטבעות בכל מדינה שונים לגמרי, מי יודע איזה באיזה שער חליפין הגיוני להשתמש, ומי יודע אם ה"מדינה" שטבעה את המטבעות האלה לא תיעלם בעוד שנה באיזו מלחמה? התשובה היא, שבמשמעותם המקורית של מטבעות, מרגע שנטבע המטבע כבר לא היה משנה מה קורה למדינה שטבעה אותו – הצורה של המטבע היא בסך הכול עדות למתכת שהוא מכיל. אם השתכנענו שהמטבע מכיל כמות מסוימת של זהב או כסף או נחושת, אז מבחינתנו לא מעניין איזו ממשלה טבעה אותו ואיזה מלך זכה שפרצופו יעטר אותו. אנחנו רוצים לקחת את המטבע הביתה, להביא אותו למישהו שמסוגל לשקול ולהעריך מתכות (ובאותה התקופה סביר להניח שהיו הרבה כאלה), ולמכור אותו בתור גוש מתכת.

העניין הזה הוא מבוא מצוין לדיונים שהפכו בשנים האחרונות נפוצים ברשת הישראלית על כלכלה מבוססת חוב; לפני שנתחיל להבין איך עובד הכסף בימינו, חשוב שנבין מה היה בעבר. ואדם סמית מתנדב לספר לנו על זה.

[1] ואגב, עוד משהו שלומדים היטב מתרגום הפרק הזה – המשמעות הכפולה של המילה העברית "כסף" היא מאוד מציקה כשמדברים על כלכלה מהתקופה הזאת.

מודעות פרסומת

7 מחשבות על “אדם סמית ועסקים בג'ונגל

  1. אוי
    עדיין לא הבנתי את הערך של הספר הזה, הרי רוב מה שהוא אומר טריויאלי ונתן לומר בקצרה. אולי בתקופתו של כותב הספר היו האנשים פחות מעודכנים במציאות אבל היום כל עקרת בית כלכלנית. אתה באמת חושב שמישהו מהקוראים יחשב כמה גיני יתנו לך פני ושילינג וכתרים. מה זה מוסיף. כולנו הבננו את הרעיון מאחורי כסף ושקל

    אהבתי

  2. הכוונה היא שתוכל לעשות משהו מלהיב יותר עם זמנך, תרגום ספר מ1776 התקופה שארה"ב הקפיטליסטית לא היתה קיימת כדי להבהיר כלכלה זה כמו לעשות סקס עם סבתא. תורם, מוסיף אושר אבל

    אהבתי

    • תודה על המחמאה. בכל מקרה, התרגום לא מחליף את המאמרים הרגילים, שממשיכים פה בקצב הקבוע. אם העובדה שהספר ישן הייתה הופכת אותו בהכרח ללא־רלוונטי, אז היינו צריכים להפסיק ללמד את משפט פיתגורס בבית הספר; מבחינתי הספר הוא הקדמה חשובה להבנת הכלכלה העולמית, ואני חושב שהוא ממילא סיפק עד עכשיו כמה דיונים מעניינים פה בבלוג. בכל מקרה, אם הוא נראה לך לא מעניין, אני מקווה שתיהנה מהמאמרים האחרים בבלוג במקום.

      אהבתי

  3. דברים מענינים שקראתי
    איך דיסני שומרת את מיקי מאוס מאחורי סורג ובריח
    רועי צזנה: פער הרלוונטיות של המוציאים לאור

    http://www.xn--7dbl2a.com/2017/04/18/%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99-%D7%A6%D7%96%D7%A0%D7%94-%D7%A4%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%9C/#sthash.XshdNZrk.3tlpfKNq.dpbs

    אהבתי

  4. בשלב מסוים, מעגל הנפגעים מההחלטות הכושלות של האליטות הלך והתרחב. מה שנשאר להמונים האלה כדי להעניק משמעות כלשהי לחייהם, זו תחושת השייכות והזהות התרבותית והלאומית. ברגע שגם רגשות אלו תויגו על ידי האליטות כעבירה אתית ואסתטית, אם לא פלילית של ממש, מתחולל הזעזוע שגורם לתופעות־נגד דוגמת עליית טראמפ בארה"ב, הברקזיט בבריטניה, ההתחזקות של לה־פן וכדומה.

    בצד השני של המתרס ניצבות המפלגות הסוציאליסטיות, שהפכו את רשת הביטחון החברתית למכשיר סבסוד של קהילות מוסלמיות המסרבות לקבל על עצמן את ערכי המערב והדמוקרטיה. הסתירה בין ערכי המהגרים המוסלמים 'מהבית' ובין ערכי המערב גדולה מדי. השילוב בין ניצול מסי המדינה לטובת יצירת מוקדי פשע, טרור ואנטישמיות, ובין כניעה לתביעת ההתפרקות הלאומית בשם הפוסט־קולוניאליזם והרב־תרבותיות – יכול לעבוד אולי בקרב מספר מצומצם של מנויי ה'ניו יורקר', ה'ניו יורק טיימס' ו'הארץ'. אך לא למאות מיליונים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s