הגרעין עדיין איתנו

בימינו עושה רושם שהדאגה ממלחמה גרעינית, שפעם (קצת לפני הדור שלי, אבל ראיתי את זה מספיק ממקורות עקיפים) הייתה אחת הדאגות הגדולות של העולם, כבר די נעלמה. הדאגה הראשית בתקשורת היא פיגועי טרור, קצת דאגות ממלחמה קונבנציונלית, לפעמים מדברים על סכנות עתידיות כמו בינה מלאכותית, אבל זה קורה בעיקר בחוגים טכנולוגיים יותר או כקוריוז משעשע בחדשות, לא ממש כדאגה ממשית. וזה אומר שאנחנו במידה מסוימת רגועים יותר – פיגועי טרור ומלחמות קונבנציונליות, עד כמה שהם נוראים, הם דברים שניתן לשרוד. כבר התמודדנו איתם בעבר, אנחנו מתמודדים איתם במידה כזו או אחרת כל יום, ואנחנו יכולים לדמיין את עצמנו חיים באופן די דומה לחיים הנוכחיים שלנו גם אם יהיו יותר פיגועי טרור או מלחמות קונבנציונליות. וזה שונה מהותית מהדאגה הגרעינית. הדאגה הגרעינית היא מחשבה שבדקה אחת, כל העולם שלנו עומד להשתנות. כל מה שהכרנו, כל המלחמות והמדינות ואידיאולוגיות שהיו לנו יפסיקו להיות רלוונטיים. אם יתמזל מזלנו ונשרוד את המלחמה עצמה, מה שיישאר מהעולם שלנו יהיה משהו שונה לגמרי, ולא מאוד נעים.

את כל זה אתם בטח כבר יודעים – אולי ראיתם את דוקטור סטריינג'לאב או שיחקתם נשורת. אז למה להעלות מחדש נושאים שהתגברנו עליהם? העולם הופך לאט לאט לפחות קטלני, המוכנות של אנשים לרצוח זה את זה הולכת ופוחתת, וממילא רעיון ההשמדה ההדדית המובטחת מוודא שלא יהיו מלחמות כאלה, לא?

תיכף נחזור לזה. בינתיים, נדבר על סוכנות המודיעין סטראטפור; הם מפרסמים כל חמש שנים תחזית לעשר השנים הקרובות. לא מזמן יצא לי, באיחור קל, לקרוא את התחזית שלהם מ 2015, והם אומרים את מה ששמעתי גם ממקורות אחרים כאפשרות הולכת וגוברת: הרעיון שבשנות העשרים, הנושא שיטריד את העולם יותר מכל לא יהיה טרור איסלאמי וגם לא עימות בין המערב לסין; הוא יהיה התפרקות הפדרציה הרוסית. רוסיה היא כיום המדינה הגדולה ביותר בעולם מבחינת גודל השטח שלה, ועם כלכלה הולכת ודועכת, דמוגרפיה שהופכת את הרוסים לפחות ופחות דומיננטיים בחלקים עצומים מהשטח הזה, ותהליכים חברתיים ופוליטיים שעד כמה שאני שומע (אני לא דובר רוסית לצערי אז אני מסתמך על ניתוחים של דוברי אנגלית), הולכים ומרחיקים את מוסקבה מהמחוזות הרחוקים יותר. למי שלא ידע חשוב גם להזכיר שרוסיה היא מדינה רב לאומית, והרבה מאוד מהלאומים האלה רק מחכים להזדמנות שמוסקבה תהיה חלשה מספיק כדי שהם יוכלו להעיף אותה מהם; העובדה שהרבה מהם הם גם מוסלמים ותורכים מוסיפה לזה מימד נוסף, כשהרפובליקה התורכית בעצמה הולכת והופכת בלתי־צפויה מבחינת יחסי החוץ והאגרסיביות שלה – אם רוסיה תיתפס כחלשה מספיק, הם בהחלט עלולים לראות קצת אינטרסים לעצמם בעניין (זה אם הרוסים לא יעשו את אותו הדבר לתורכיה לפני זה). בינתיים בשטחים העצומים של רוסיה במזרח הרחוק יש נוכחות הולכת וגדלה של סינים, ומי יודע אם זה יכול להתלקח מתישהו. המערב בטח לא עומד להכריז מלחמת כיבוש על רוסיה בשום שלב, אבל מה אם הרוסים יחליטו לתקוף? כל אחת מהצרות האלה, פנימית או חיצונית, עלולה להיות אבן הדומינו הראשונה בתהליך הזה.

אתם יכולים לאהוב או לא לאהוב את רוסיה, לראות בה גורם חיובי או שלילי במפת היחסים הבינלאומיים, אבל סטראטפור מזכירים לנו נקודה אחת שמחייבת אותנו לדאוג מהאפשרות של קריסת רוסיה – למדינה יש עדיין מאגר עצום של נשק גרעיני, ומאוד לא ברור מה יקרה איתו בתרחיש כזה.

השקט היחסי שבו קרסה ברית המועצות עלול להטעות אותנו. עם קריסת ברית המועצות הייתה סכנה עצומה לזליגת נשק גרעיני למקומות לא רצויים, שלא לדבר על סכנה שמישהו במשטר עצמו שעמד לאבד את כוחו יעשה משהו טיפשי. העובדה שזה נגמר בשקט היא תוצאה של הרבה פעולות אחראיות של אנשי צבא וממשל במדינות מפוקפקות, הרבה כסף (בעיקר אמריקאי) שנשפך על ניטרול הנשק ועל "המצאת" עבודה לכל אותם מדעני גרעין מובטלים כדי שלא ילכו "לעבוד" אצל מדינות מפוקפקות עוד יותר, ובסופו של דבר גם מאמץ דיפלומטי אדיר לשיכנוע המדינות החדשות שמצאו את עצמן עם נשק גרעיני – אוקראינה, בלארוס וקזחסתאן, לוותר עליו מרצונן. ובנוסף לכל זה – הרבה מזל. אם תתפרק הפדרציה הרוסית יכול להיות שהאנשים האחראיים לעניין יפעלו שוב בחוכמה ובאחריות, אבל זה הימור מאוד רציני. והעובדה שאוקראינה, שויתרה על הנשק הגרעיני שלה בין השאר תמורת התחייבות בינלאומית לשמירה על הגבולות שלה, כיום מוצאת את עצמה עם שכנה שמכרסמת באותם הגבולות, לא מבשרת טובות לסיכויים של מדינות עתידיות להחליט באופן דומה לוותר על הנשק שלהן.

ורוסיה רחוקה מלהיות הדאגה היחידה. ברשימת המדינות הגרעיניות נמצאת עדיין מדינה הפכפכה ורווית אלימות, מדינה שמעורבת מאז הקמתה במלחמות חיצוניות ופנימיות, ומאוד לא ברור עד כמה אפשר לסמוך על האנשים שאצבעותיהן נמצאות על הכפתור – פקיסתאן.

כל הסימנים מראים על חוסר יציבות במדינה הזאת. מדינה שסוכנות המודיעין שלה ידועה בתור הפטרונית של מספר אירגוני טרור שפועלים במדינות השכנות, כולל הטליבאן באפגניסתאן, ומדי פעם בפקיסתאן עצמה. מדינה שמצד אחד משתעשעת עם האיסלאם הקיצוני, ומצד שני סופגת ממנו מדי פעם פיגועי ענק; מדינה שאיבדה כבר כמה ממנהיגיה לפיגועי טרור; מדינה שנמצאת בסכסוך ותיק ואלים עם שכנתה, מעצמה גרעינית לא לגמרי יציבה בעצמה; וגם פה לא כולם זוכרים, מדינה רב לאומית שבחלק מלאומיה יש הרבה מאוד מחשבות בדלניות ועצבניות. כמו במקרה הרוסי, מספיק שאחת הצרות האלה תתלקח מספיק, ולא בלתי אפשרי שהמדינה תתחיל תהליך התפרקות; במצב כזה, מאוד לא ברור מה יקרה עם הנשק הגרעיני שלה. מלחמה גרעינית בין פקיסתאן והודו עלולה גם להתלקח למלחמת עולם – פקיסתאן היא בת ברית קרובה של סין, הודו היא בת ברית קרובה של ארצות־הברית.

יש עדיין מחלוקות בשאלה מה בדיוק יקרה לעולם בתרחיש של מלחמה גרעינית – תלוי את מי שואלים ותלוי עד כמה נרחבת המלחמה, זה יכול לנוע בין המון הרוגים בשני המדינות הלוחמות, עד השמדת המין האנושי, ובאמצע כל מיני תרחישים הוליוודיים מהז'אנר הפוסט־אפוקליפטי. האמת היא שאנחנו לא ממש יודעים – יש גבול לכמה אפשר לנבא בתיאוריה. הניסיון המעשי של העולם עם נשק גרעיני עדיין מוגבל וטוב שכך.

אבל מה לגבי ההשמדה ההדדית המובטחת, והמעבר של העולם להיות פחות ופחות אלים עם הזמן?

הבעיה עם הטיעונים האלה, למרות שבמידה מסוימת הם נכונים, היא שהדיון בין "הימנעות ממלחמה גרעינית" ו"מלחמה גרעינית" הוא מאוד לא סימטרי: הימנעות ממלחמה גרעינית צריכה לקרות שוב ושוב, כל יום, לנצח או עד שנמצא איזשהו פתרון לסכנה הגרעינית. מלחמה גרעינית, לעומת זאת, צריכה לקרות רק פעם אחת. עד עכשיו עברו קצת יותר משבעים שנים מאז סוף מלחמת העולם השניה; האם זו תקופה מספיקה בשביל להשתכנע שמדינות העולם לא רוצות להשתמש בנשק גרעיני? כבר היו תקופות ארוכות יותר של שלום בעולם, שאחריו הגיעו מלחמות נוראות. מי יודע אם המתינות הגרעינית עד עכשיו הייתה תוצאה של ההשמדה ההדדית המובטחת, או אולי פשוט היה לנו מזל שהמספר המועט יחסית של אנשים שהיו עד עכשיו מסוגלים להפעיל נשק גרעיני היו אנשים אחראיים יחסית? מי יודע אם המצב הזה לא ישתנה? אף אחד. הסכנה עדיין איתנו.

מודעות פרסומת

12 מחשבות על “הגרעין עדיין איתנו

  1. אולי אם אפשר לקחת צעד לאחור ולראות את הסיבות לחשש כה גדול ממלחמה גרעינית. בזמן מלחמת קוריאה הציעו לזרוק פצצות אטום ברצף על גבול סין קוריאה כדי לעצור את הסינים. פצצה זו רק פצצה. גם פצצות האטום שהושלכו על יפן הופעלו תוך רצון להראות את הנזק בצורה דרמטית ומאז משתמשים במספרים ותאורים של הירושימה להזהיר עד מוות מפיצוץ אטומי, אבל את הירושימה ונגסקי לא הפציצו קונבנציונאלית קודם לכן כדי שהאפקט האטומי יהיה גדול, הן היו ערים פרימיטיביות בנויות רק מעץ והחום שהפצוץ יצר שרף והיתיך, גם התוצאה של הפיצוץ על הנפגעים דמתה לכוויות מהתקפת גזים, אנשים שנשרפו קפצו לנהרות ומעבירי מים להשכיח את הכאב והמראות נראו מזעזעים. בעיר מודרנית כיום פצצת אטום לא תיהיה סוף העולם. ב 1973 ישראל דיברה על יום הדין במהלכו היא תשליך פצצת אטום על סכר אסואן וחבל שלא עשינו את זה אלא שאז מוראות המלחמה הקרה הפכו את האטום לטאבו. הפחד מפני השד האטומי הוא יותר פסיכולוגי מאשר מציאותי, הוא כמו החשש להשתמש במילים מסויימות שהפוליטיקלי קורקט של ג'ורג' אורוואל השליט. להגיד אטום זה כמו להגיד כושי, או: אני חושב שהומוסכסואליות זה לא טבעי, יש לך רגליים יפות או כמו שאמר מגיש החדשות שפוטר אחרי 21 שנים ושכר של 18 מליון דולר לשנה לכתבת הכושית עם מחשוף עמוק: האם אני יכול לקבל כוס שוקו? הכל שטיפת מוח.
    בגלל זה יש לנו את דונלד טראמפ. הטרנד החדש זו מלחמה בפוליטיקלי קורקט. לכן אם ישראל תנחית כמה פצצות אטום על לבנון ו או אירן במקרה שהחיזבלה יפתח מלחמת פרוקסי אתנו על ידי 10 אלפי טילים על ערי ישראל, זה יתקבל בהבנה, כמובן אם על הכפתור לא השתלטו השמאלנים יפי הנפש שיגידו תמות נפשי רק לא זו של הפלשתים.
    עד כה פיצוץ אטומי נחשש להיות חלק מפיגוע טרור של אירגון מתוחכם, וגם זה עוד יקרה, הזמן פועל לטובתם.
    את צפון קוריאה צריך לעצור, כדי להתריע שהשוטר האמריקאי כבר לא יקבל את זה שלאיזה פרחח קוריאני יש את האפשרות לחזור על פעולת טרור דרמטית כמו מגדלי התאומים 2. אם ימנעו אותם כעת לא ימותו אזרחים אמריקאים אלא מלוכסנים דרום קוריאנים וזה כבר לא ניספר ומוכר פרסומות ברשתות השידור אז איפה הבעיה המוסרית פה לא ברור לי. היות וסיאול 30 ק"מ מהגבול אין לצפון קוריאה צורך בטילים ארוכי טווח אלא כדי לאיים על יפן ולאחר מכן על אירופה וארה"ב, ספק אם ארה"ב תסכים לזה בלי לחזור על תרגילי אזהרה טכנולוגים כמו שעשתה לאירנים ולובים בשנות השמונים תשעים, וספק אם צפון קוריאה תסכים להחליף את המשטר מבלי להשתמש בנשק יום הדין בסגנון מצדה האורינטאלית. מלחמה כזו אם תפרוץ תקצר את חייהם של כמה אלפי קוריאנים אבל כבר הינו בסרט הזה בהסטוריה רק שמעולם לא היו כל כך הרבה כתבים עם סמרטפונים שיוכלו להעלות את זה לשידור ב"חי כתבנו מגיא ההריגה"

    שאלה – האם הצבא הדרום קוריאני יסכים להלחם כנגד בני עמו? זו שאלה שצריך לשאול מומחה, אולי בסיאנס את הדיפלומט יצחק רבין שהפעיל את התותח הקדוש שירה על אלטלנה.
    אומנם צריך שלא למנוע רק פעם אחת , אבל זה לא מחייב תגובת שרשרת, אז נפלה פצצת אטום פה ושם מה יש לארוחת ערב.

    אהבתי

    • פצצה אחת או שתיים יכולות לגרום הרס בקנה מידה שעדיין לא עולה על מלחמה רגילה, אבל הדאגה ממלחמה גרעינית היא עניין שונה: הרבה מאוד מדענים מעריכים שפיצוץ של מאות פצצות גרעיניות (כפי שעלול לקרות במלחמה גרעינית ממשית, בין שני צדדים גרעיניים) עלול לגרום להשלכות מעבר להרס שיגרמו הפיצוצים עצמם (שהוא בעצמו עצום), אולי עד כדי סיכון הקיום האנושי:

      https://he.wikipedia.org/wiki/חורף_גרעיני

      אהבתי

  2. התחזית של סוכנות המודיעין סטראטפור ממש מעניינת.
    עדין לא הספקתי לקרוא את כולה, ורפרפתי כהרגלי (הדי מגונה) לבדוק האם ישראל ואזורנו מוזכרים בה, ואם כן – מה אמרו עלינו.
    דבריהם מאוד הזכירו לי את הספר של דויד פסיג 2048, שיצא לאור ב 2010.
    הבאתי קטע מראיון שנתן פסיג ב 2010. הדמיון לתחזית העכשוית של סטראטפור די מדהים.
    למרות שהתחזקות הציר הטורקי אמריקאי, בנסיון לבלום את רוסיה, ממש אינו לטעמי.

    ######################################################################

    רוסיה רוצה לחזור למשחק הגלובלי, למשחק של המעצמות. היא תעשה ככל יכולתה לחזור למה שהיתה – תנסה לכבוש בחזרה בדרכים מתוחכמות את מה שקראנו לו מזרח אירופה. אנו רואים את זה בגיאורגיה, בפולין ובמאבק של ארה"ב עם רוסיה בהצבת הטילים בכל מיני מקומות. רוסיה מנסה לחזור, וארה"ב לא יכולה להרשות את זה לעצמה. לכן, ארה"ב תבקש מאירופה לקחת חלק במאבק הזה, אבל האירופאים לא ששים לכך כי הם עדיין לא מגובשים. ארה"ב לא תרצה לסמוך על אירופה וכך המעמד החברתי והכלכלי שלה ירד. וכך אנו מתגלגלים אל עבר המשבר הבא בין ארה"ב לרוסיה, שכנראה יתרחש בסביבות שנת 2020.

    רוסיה מנסה להתפשט, וארה"ב צריכה לתת לזה מענה. כרגע המענה שהיא רואה הוא לאגף את רוסיה בצד הדרומי והמזרחי שלה. כיום ארה"ב בונה כנראה את המעצמה הגדולה הבאה באזור שלנו – טורקיה. היא תעביר לה טכנולוגיות, עזרה פיננסית ומטרייה גיאופוליטית, על מנת לאגף את ההתפשטות של רוסיה שנעה לעבר מערב אירופה. רוסיה לא תמימה, היא מבינה את המהלכים הללו, ועל מנת להוריד את הלחץ שלה מדרום מזרח היא תנסה לחולל באזור שלנו מהומות על מנת שהמשאבים של ארה"ב ינועו גם לאזורנו. אין דרך יותר קלה לעורר פה מהומה מאשר להעביר נשק מפר איזון לסוריה ולחיזבאללה. צריך להבין שאיראן, סוריה וחיזבאללה הם בסך הכל קלפים קטנים במשחק הרבה יותר גדול, שאנחנו בדרך כלל לא שמים לב אליו. ובמשחק הזה אנו גם ניטול חלק, כנראה שבסביבות 2020.

    זאת אומרת שכולם חוששים מהאיסלאם הקיצוני אבל בעצם אנחנו צריכים לפחד מרוסיה?

    ארה"ב בונה את טורקיה במיוחד כדי לטפל גם באיסלאם הקיצוני. טורקיה מאז ומתמיד היתה המאזן באזור שלנו. היא תמיד שיחקה משחק מאוד מורכב עם מדינות העולם הערבי והמוסלמי. וזה כנראה התפקיד שלה – להכיל את איראן ואת מדינות ערב שעוטפות את מדינת ישראל, שאגב – מרביתן בהגדרה הן מדינות קורסות ובעשור הקרוב נראה את חלקן קורס כלכלית וחברתית ואולי אף פוליטית. ואז, המדינות האלו יבקשו את עזרת טורקיה. הבעיה המרכזית היא לא האיסלאם אלא ההתפשטות של המזרח לעבר המערב. וכרגע, בתקופה ההיסטורית שאנו נמצאים בה, רוסיה היא זו שמשחקת את התפקיד הזה.

    רואי השחורות מדברים על כך שישראל צועדת לעבר הקץ. בתור מי שחוקר העתיד עשרות שנים קדימה, מה דעתך על כך? האם ישראל עומדת בפני סכנה קיומית?

    לפי הניתוח של המגמות שמתפתחות כרגע, ההיפך הוא הנכון. מדינת ישראל הולכת ומתחזקת גם כלכלית וגם גיאופוליטית. צריך להבין מה מאיים על ישראל. זו הפעם השלישית בהיסטוריה שיש ממשל ישראלי-יהודי בארץ ישראל. צריך לנתח מדוע בפעמים הקודמות הוא נכשל וצריך לראות האם אנו חוזרים על אותם תנאים. תמיד מה שגרם לכך שהממשל היהודי-ישראלי ייכשל זה לא היה המאבקים שעטפו אותו במעגל הראשון אלא המאבקים עם אימפריות גדולות רחוקות. כרגע הניתוח הזה מראה שאין איום של אימפריות גדולות רחוקות, רק איום במעגל הראשון – אשר שיש למדינת ישראל את כל הכלים לטפל בו. האיום האיראני הוא ניצנים של איום במעגל רחוק של מעצמה. אבל גם לאיראן כרגע אין סיכויים לשרוד את המהלך של השנים הבאות כי היא יוצאת נגד המעצמה הגדולה בעולם – ארה"ב – וכאשר משקללים את מאזן הכוחות, רואים שאין לה סיכוי.

    כשחוקרים את המודלים של העבר ושל היום, רואים שמדינת ישראל מתחזקת מאוד בארבעים-חמישים השנים הקרובות – עם נטייה למהלכים גיאו-פוליטיים חשובים והתחזקות כלכלית. המעמד של ישראל באזור רק מתחזק."

    ##############################################################

    אחזור עכשיו לקרוא את שאר התחזית.

    אהבתי

  3. לגבי השמדה הדדית מובטחת:
    מדובר בהרתעה: "אם תשמיד אותי תושמד בעצמך".
    אבל
    הרתעה עובדת רק מול יריב רציונלי שלא רוצה למות. אם ליריב לא אכפת למות, ויותר חשוב לו לפגוע מאשר להפגע, איום בהשמדה לא ירתיע אותו. בין ארה"ב לברה"מ ההרתעה הקלאסית עבדה. מול האסלאם, לעומת זאת, אני לא כל כך בטוח.
    גם הרתעה קונבנציונלית וגם הרתעה גרעינית לא יעבדו מול אנשים שלא אכפת להם למות (במקרה הרע רוצים למות).

    Liked by 1 person

  4. בהקשר לכיווני שינוי אפשרים של האמפריה הרוסית בעשור הקרוב – כתבה של אנטוני אקרליין (רוסי, מאוד משכיל ואינטליגנטי, מאוד מאוד ימני, שחי שנים רבות במערב וחזר לאחרונה לרוסיה, תומך של ה ALT Right, טראמפ ולה פן) שמסביר מהי הלאומנות הרוסית שבה הוא תומך.

    "תוכניתו" למעשה כוללת וויתור על רוב האזורים האסייתיים והאזורים המיושבים בצפיפות במוסלמים בדרום + פלישה של רוסיה לאוקראינה והמדינות הבלטיות וסיפוחן לרוסיה.
    אגב, יהודים לא נתפסים בעיניו כחלק מהלאומיות הרוסית, המחייבת סלביות והשתייכות לכנסיה האורתודוקסית (למרות שאין חובה להאמין באלוהים).
    התגובות של הקוראים (נדמה לי שרובם רוסים או רוסים לשעבר) והויכוחים בינו לבינם מעניינות בעיני לא פחות מהכתבה עצמה.
    אין לי מושג באיזו מידה הם מייצגים הלכי רוח שכיחים ברוסיה.
    מפחיד, אבל איני בטוחה שלא יבוצע נסיון לממש "חזון" זה.

    http://www.unz.com/akarlin/russian-nationalism-101/#comments

    אהבתי

    • נראה לי שנציג מיעוט אידיאולוגי שמתחיל את הסבריו עם רשימה ארוכה של מיעוטים אידיאולוגיים אחרים (וכנראה משמעותיים יותר) שהוא מתנגד להם, כנראה לא מייצג איזשהו הלך רוח רלוונטי. אבל מי יודע, לנין השתלט על רוסיה עם פחות מזה. וכרגיל, אני לא יכול באמת לדעת מה חושבים הרוסים כל עוד אני לא מבין רוסית.

      בכל מקרה, זה נשמע לי מפחיד בעיקר במובן המוזכר אצל סטראטפור, כלומר שקשה לי לדמיין איך זה ייגמר בכל דבר חוץ מכישלון משפיל לרוסיה בסגנון האימפריה העותמנית במלחמת העולם הראשונה, רק שהפעם עם מעצמה גרעינית. ולא סתם, אם הבנתי נכון, החלק על המדינות הבלטיות היה תיאור שלו לתנועה הלאומנית הרוסית באופן כללי, והוא אישית לא תומך בזה.

      אהבתי

  5. לשי שפירא,

    כתבת: " וכרגיל, אני לא יכול באמת לדעת מה חושבים הרוסים כל עוד אני לא מבין רוסית".
    האם לתפיסתך מי שמבין עברית יודע מה חושבים הישראלים, ומי שמבין אנגלית יודע מה חושבים האמריקאים, הקנדים, האנגלים והאוסטרלים?
    נראה לי שאתה מייחס ערך רב מדי להבנת שפות.
    אתה אמנם יכול להחשף למגוון טקסטים גדול יותר – אך עדיין לא נתקלתי בשני דוברי עברית על בוריה שיענו באופן זהה על השאלה "מה חושבים הישראלים?" 😊

    אהבתי

    • קמיליה, אני נאלץ להחזיר אותך לימי הפסיכומטרי: אם לכל מי שעף יש כנפיים, זה אומר שמי שאין לו כנפיים לא עף, אבל לא אומר שכל מי שיש לו כנפיים יכול לעוף. אם אבין רוסית זה לא אומר שאדע מה חושבים הרוסים, אבל בלי להבין רוסית אני בטוח לא אדע 🙂

      אהבתי

  6. 😊, 😊, 😊,

    מה שמוכיח שהצטיינות בחשיבה לוגית לא עוזרת לשלם את חשבונות המכולת.
    בסה'כ הוכחת שמצבך לאחר לימוד הרוסית לא יהיה גרוע יותר ממצבך לפני לימוד הרוסית.
    לא שאין חלופה שתתן לך תמורה גדולה יותר, אם תשקיע בה את אותה כמות של זמן, מאמץ וכסף שתשקיע בלימוד רוסית.

    מה שמזכיר לי בדיחה על רוכל בשוק שטען שהוא לא מבין למה אנשים אומרים שצריך ללמוד, ואפילו לגמור את כל הכיתות של בי'ס עממי, בשביל להתפרנס טוב. "עזבתי את ביה'ס בכתה ג', כי נמאס לי מהשיעורי חשבון והפרנסה בסדר גמור. אני קונה תפוחים בשלוש שקל, מוסיף 20% רווח בשביל לתת חצי למס הכנסה, ומוכר אותם בתשע שקל. חצי, כלומר שקל אחד, הולך למס הכנסה והשאר בשבילי. אז בשביל מה צריך ללמוד חשבון כל כך הרבה שנים?"

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s