אדם סמית ויוקר המחיה

העלתי את התרגום לפרק השביעי של עושר האומות של אדם סמית – קראו כאן (ואם עוד לא התחלתם לקרוא מההתחלה, לכו לדף הראשי כאן). קצת באיחור בגלל שבועיים עמוסים במיוחד, אבל זה הגיע.

הפרק הזה, יותר מכל מה שראינו עד עכשיו, הוא המחשה לכמה בסיסי אדם סמית היה לכלכלה המודרנית. אם אי פעם עברתם קורס במיקרו־כלכלה, סביר להניח שמה שלמדתם זה בדיוק מה שכתוב בפרק הזה, רק בניסוחים פורמליים ומתמטיים יותר. סמית מסביר פה על מנגנון קביעת המחירים בשוק החופשי, ומסביר שלל גורמים שיכולים להעלות או להוריד את מחירי הסחורות. ופה הוא הופך להיות רלוונטי לנושא שמטריד כל־כך את ישראל בשנים האחרונות – יוקר המחייה. למה המילקי או הקוטג' בישראל כל־כך יקרים? את התשובה הקפיטליסטית תוכלו למצוא כאן.

וחשוב להדגיש שזו "התשובה הקפיטליסטית". בהמשך לדיון שהתחלתי בפרק הקודם והמשיך קצת בתגובות, יש לדעתי הבדל חשוב בין הדרך לתפקד היטב בכלכלה קפיטליסטית לעומת כלכלה סוציאליסטית, ואנשים לא תמיד בטוחים איפה הם נמצאים. בפרק הקודם הצגתי את זה מנקודת המבט של העובדים, ואמרתי שבשביל שכלכלה קפיטליסטית תתפקד היטב, כל עובד שכיר צריך, לפחות במידה מסוימת, להיות מוכן ומסוגל להפוך לעצמאי או בעל הון. ובפרק הזה מגיעה נקודת המבט של הצרכנים: עוד דרישה לכלכלה קפיטליסטית טובה, היא שכל צרכן יהיה מסוגל להפוך ליצרן. המודל המתמטי שאדם סמית מתאר במילים והמרצה שלכם לכלכלה יתאר בגרפים, בדרך כלל מציג את העניין הזה כמובן מאליו – אם יש בשוק הזדמנות, יבוא יצרן כלשהו וינצל אותה. בתיאוריה זה עובד נהדר; בפועל זה יכול לעבוד נהדר, אבל רק עם האנשים באמת יעשו את זה. רק אם בכל רגע נתון, מספר גדול של צרכנים רק מחכה להזדמנות להיכנס לשוק כיצרנים ולהרוויח מאותה ההזדמנות שבשוק. אם זה לא המצב, המודל כולו מתפרק.

וכאן מגיעה הבעיה בדיון על יוקר המחיה, בדיוק אותה הבעיה שציינתי בפרק הקודם לגבי זכויות עובדים. לו היינו חיים במערכת קפיטליסטית מושלמת, היה ברור מה עושים מול יוקר המחייה: מחפשים מי מרוויח הכי הרבה כסף במצב הנוכחי, מקימים עסק מתחרה, גובים מחיר קצת יותר נמוך, ומרוויחים קצת פחות. עוד ועוד אנשים היו עושים את זה, והמחירים היו יורדים. לו היינו חיים במערכת סוציאליסטית מושלמת, גם היה ברור מה לעשות: מורידים את המחיר (תיאורטית, במערכת סוציאליסטית מושלמת, המצב בכלל לא אמור לקרות כי המחיר אמור להיות הנמוך ביותר האפשרי, ממילא אין לאף אחד אינטרס להעלות אותו). הבעיה היא שאנחנו חיים בשילוב בין השניים, ואנשים לא יודעים מה לדרוש. רוב המתלוננים מחפשים פתרונות סוציאליסטיים (סוגים כאלה או אחרים של "להכריח" את המחיר לרדת), אבל לא מוכנים למערכת סוציאליסטית ממשית. וכמו שאמרתי בפרק הקודם, כל "פתרון" סוציאליסטי הופך את הכלכלה הקפיטליסטית לפחות טובה; בדיוק כמו שכל תנועה לכיוון הקפיטליזם היה הופך כלכלה סוציאליסטית לפחות טובה.

וזה המלכוד הבסיסי: פתרון סוציאליסטי להורדת המחירים יהיה הגברת הפיקוח על היצרנים. מנקודת המבט הסוציאליסטית זה מקדם אותנו לעבר האידיאל של פיקוח מוחלט על היצרנים, כלומר הלאמה. אבל זה מרחיק אותנו מהאידיאל הקפיטליסטי, כי כל פיקוח על יצרנים מקשה על יצרנים חדשים להיכנס לשוק. אם כל מה שצריך כדי למכור קוטג' בזול זה לדעת לייצר קוטג' טוב, אז יש תמריץ מצויין למי שמאס במחירים הגבוהים להתחיל לייצר בעצמו ולמכור יותר בזול. מצד שני, אם בשביל להתחיל למכור משהו צריך להתמודד עם עוד ועוד פיקוח, עוד ועוד דרישות וחוקים שנחקקים בשם "הורדת מחירים", "הגנת הצרכן" או "עזרה לעובדים", התוצאה היא שאף יצרן קטן לא יוכל להיכנס לשוק.

אז מה הפתרון? סביר להניח שלא נראה מערכת כלכלית מושלמת בתנאים הנוכחיים שלנו (כלומר, עד שמהפיכת רובוטיקה כזו או אחרת תהפוך את כל הדיון הכלכלי ללא־רלוונטי, בצורה כזו או אחרת). הקפיטליזם החלקי שלנו יישאר איתנו, ומי שרוצה להוריד מחירים – מומלץ שיכיר את הפרק הזה של אדם סמית. הפתרונות הסוציאליסטיים הם אינטואיטיביים מאוד, אבל למרבה הצער נוטים לעשות יותר נזק מתועלת (עוד נראה בהמשך איך בדיוק זה קורה). הפתרונות הקפיטליסטיים מורכבים יותר, אבל למי שיכיר את התיאוריה, נראה לי שהמצב יהיה לפחות קל יותר להבנה.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אדם סמית ויוקר המחיה

  1. מהפכת הרובוטיקה בדרך. חברות קונות ומוכרות על ידי תוכנות חיפוש לקוחות, על ידי תוכנות יעול. הממשלה משחקת מעט מאד תפקיד וכן גם איגודים מקצועים או הסכמים בין מדינות.

    אהבתי

  2. כל פיקוח על יצרנים מקשה על יצרנים חדשים להיכנס לשוק. חלק מהפיקוח נועד להגן על הציבור ולמנוע ממוצר נחות להכנס לשוק. גבינת קוטג' עם אחוז מטעה של שומן או בתנאים לא סניטארים.
    כיום בעידן הטכנולוגיה המודרנית זה לא כל כך קל לפתוח עסק מתחרה מכיוון שכדי להיות תחרותי צריך השקעה כספית גדולה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s