כורדיסתאן מתדרדרת, והעיניים על משפחת ברזאני

אחרי שהאופוריה של משאל העם התחלפה בכישלון של הנסיגה מכירכוכ, המצב רק הולך ומתדרדר בכורדיסתאן העיראקית. האשמות הדדיות בין המפלגות, ונכון לכתיבת שורות אלה גם הצתות ותקיפות. ומה שצף אל פני השטח בזמן האחרון אצל פרשני כורדיסתאן דוברי אנגלית הוא ניתוח שמסתובב באזור כבר כמה שנים אבל הופך אולי לרלוונטי במיוחד – ניתוח שאומר שהמפתח להבנת יחסי הכוח בכורדיסתאן העיראקית נמצא בין שני הנכדים המובילים של מוסטפא ברזאני: ראש הממשלה נֶצִ'ירְבָאן (בן אידריס) ברזאני, וראש מנגנוני הביטחון מַסְרוּר (בן מסעוד) ברזאני. ולפרשנים האלה אין ספק מי הטוב ומי הרע בסיפור הזה. הדיון הזה צף בעיקר מתוך פרשן כורדי אחד, אבל דברים דומים נכתבו כבר בעבר.

הפרשנים האלה מציגים את מסרור כסוג של ביריון, נצר לפוליטיקה השבטית, האלימה והמושחתת שנהוגה ברוב המקומות במזרח התיכון. הם טוענים שהוא לקח לעצמו את מנגנוני הביטחון בדיוק בשביל לאפשר לו לרדוף או לחסל כל מי שמתנגד לו או לאבא שלו, או אפילו מי שמסרב לשלם לו שוחד מספיק. את משאל העם, כך נטען, הוא דחף בכוח בתקווה שהמדינה העצמאית בראשות אבא שלו תעבור אליו בקרוב בירושה, ומיותר לציין שהדמוקרטיה לא נמצאת חזק בתמונה הזאת.

את נצ'ירבאן מתארים אותם הפרשנים כאדם שאומנם משתתף בשחיתות הנהוגה בתרבות הפוליטית המקומית, אבל חוץ מזה כטיפוס חיובי יחסית לעמיתיו. את אביו אידריס מתארים כמי שהיה אחראי על הדיפלומטיה הכורדית בזמן שמסעוד טיפל בצד הצבאי, והילדים ממשיכים את דרכי אבותיהם. נצ'ירבאן מתואר כדיפלומט שוחר שלום שמנסה לייצב את המדינה שבדרך ולשמור על יחסים טובים עם השכנים. למשאל העם הוא, על פי הדיווח הזה, התנגד עד כמעט לרגע האחרון.

עכשיו שמסעוד ברזאני הודיע על התפטרות, מתחילים לדבר על מאבק ירושה. לפי הפרשנים האלה, התקווה העיקרית של כורדיסתאן היא נצ'ירבאן. את האלימות של היממה האחרונה הם מייחסים למסרור, שמנסה לחסל חשבונות עם היריבים ולמקם את עצמו על המסלול לרשת את אביו (כנראה בברכתו). אם לא תימצא דרך להשכין שלום, אותם היריבים עומדים להכות בחזרה ובמקרה הגרוע אולי עוד נראה שחזור של מלחמת הברזאנים והטלבאנים מהעבר. נצ'ירבאן מוגדר שם בתור היחיד מהמשפחה שמתקבל בברכה גם אצל האופוזיציה, והוא מסומן שם בתור מי שיכול עכשיו להשכין שלום.,

בכל מקרה, החלומות על מדינת כורדיסתאן נראים רחוקים מתמיד. אם היה נדמה שמשאל העם מבטל את הקולות מהאופוזיציה שאמרו שצריך קודם כל לתקן את השלטון הכורדי ורק אז לדבר על עצמאות, נראה שהדעה הזאת עומדת לנצח. השאלה היא אם מה שיקרה זה באמת תיקון, או התדרדרות גדולה עוד יותר.

12 מחשבות על “כורדיסתאן מתדרדרת, והעיניים על משפחת ברזאני

  1. מה הם חשבו? שבאוירה של אלימות איזורית שהכל הולך בכוח יתנו להם במתנה מה שלא קיבלו 100 שנים? הם חשבו מה יהיה היום אחרי? כנ"ל לגבי ספרד

    אהבתי

  2. אתה צריך "לשכור" מתחזק, מישהו שיתחזק את האתר ויגיב על בסיס יומי אחרת אתה רק מבזבז את זמנך וזמננו. כל פעם זה כמו דייט מושקע בלי לצלצל אליה אחרי זה

    Liked by 1 person

    • אין תקציב למתחזק. אולי במקום זה אכתוב מתישהו איזו מערכת בינה מלאכותית שתגיב בשבילי – מדי פעם תבחר באקראי אם לכתוב "נכון – זה בדיוק מה שחשבתי", או "אין לך מושג על מה אתה מדבר", או "אתה מתעלם מההשפעה של האנטישמיות" או "אתה מייחס יותר מדי משמעות לאנטישמיות". אולי בסופו של דבר היא תהפוך להיות מספיק טובה בשביל לכתוב את הבלוג בשבילי עם רשומה כל יום, וכולם יהיו מרוצים 😉

      Liked by 2 אנשים

      • לא כולם יהיו מרוצים, בעצם זו פגיעה באינטלגנציה המלאכותית של הקוראים שלך. אתה באמת מקווה שקהל הקוראים שלך יהיה
        תוכים? אולי יותר פשוט לכתוב מערכת בינה שתהיה קהל קוראים ותכתוב לך: היום מאד הסכמתי אתך היית חזק, אתה הגדול מכולם

        אהבתי

      • נראה לי שפספסת את הקריצה בתגובה שלי. אני לא באמת מתכנן ליצור מערכת תגובות מלאכותית כמו שאני משער שאתה לא באמת מתכוון שאני אשכור מגיב אנושי – אני כותב בלוג כתחביב, אף אחד לא משלם לי על זה, אז כשיש לי מה להגיד אני כותב וכשאין לי אני לא. אני שמח על כל מי שקורא ומגיב פה, אבל המצב הזה לא עומד להשתנות. לכל מי שאומר לי שאני לא כותב מספיק או לא מגיב מספיק – תודה על הפרגון, אבל זה לא עומד לקרות. מקווה שתמשיכו ליהנות מהבלוג בכל מקרה.

        אהבתי

  3. טענה של אלכס גרינברג שהכישלון הכורדי היה בלתי נמנע.
    נרמז שפתח התקווה הקטנטן היחידי קשור להשקעות הרוסיות באזור הכורדי.
    (טענה שלמיטב זכרוני הועלתה בעבר גם ע'י שי שפירא בבלוג תמריץ, כתגובה להערכות פסימיסטיות לגבי סיכויי הקמת מדינה כורדית).

    אין לי ספק ששיקולי התעשרות אישית חשובים מאוד לפוטין ולחבר מקורביו ומשפיעים על החלטות המדינה.
    ברור גם שמדינה המדורגת בסביבות המאה בדרוג השחיתות העולמי (כמו רוסיה) לא תתרגש כלל מעומק השחיתות של ההנהגה הכורדית.

    אבל, לו הייתי בנעלי הכורדים, לא הייתי בוטחת כלל בתמיכה הרוסית.
    ההוכחה הניצחת לכך היא שרוסיה סרבה להצהיר על תמיכתה בהקמת מדינה כורדית, והיא ממשיכה לפלרטט עם האיראנים והטורקים. אלו שמתנגדים נחרצות להקמת מדינה כורדית.
    לכך מתווספת גם הדעה הקדומה שלי על מדיניות החוץ הרוסית. כשכולם משחקים על לוח דו ממדי, הם משחקים בתחכום רב על לוח רב מימדי, ולא בוחלים ברמאויות, הטעיות והפרת הבטחות. תמיד מדהים אותי לצפות בהישגים הנאים של מדיניות החוץ הרוסית (מנקודת מבטם) – וזאת למרות שהקלפים הנמצאים בידי פוטין (בהשוואה לקלפים שבידי ארה'ב וסין) עלובים למדי. הם מצליחים לעשות את המקסימום מהקלפים שאין להם. ותמיכה עקבית נחרצת בהקמת מדינה כורדית עלולה להקטין את חופש התמרון שלהם.

    http://mida.org.il/2017/10/30/הכישלון-הכורדי-היה-צפוי-מראש/

    אהבתי

  4. מנהיגה המודח של קטלוניה קרלס פוג'דמון הגיע לבריסל הבוקר (ב'), ואינו נמצא באזור הבית שלו כפי שנחשב קודם לכן, כך הודיעו מקורות בממשלת ספרד. התובע הכללי הגיש היום המלצה להגשת כתבי אישום נגד מנהיגי חבל קטלוניה בעקבות הכרזתם על עצמאות מספרד ביום שישי. בית המשפט העליון במדריד ידון בבקשה, לפיה הממשלה המקומית המודחת תואשם במרי ושימוש לא נאות בכספי ציבור.

    עובדי המגזר הציבורי בקטלוניה חזרו הבוקר לעבודה לראשונה מאז שממשלת ספרד הדיחה את ההנהגה הקטלאנית, העבירה לידיה את הסמכויות על השליטה בחבל והכריזה על בחירות. במדריד הזהירו את הממשלה שהודחה בקטלוניה שלא להמשיך בעבודה ואיימו שהפוליטיקאים שימשיכו בעבודתם יעמדו לדין.

    אחרי הדחת ההנהגה הקטלאנית הכריזה ספרד כי בחירות אזוריות בחבל קטלוניה יתקיימו ב-21 בדצמבר. היום אמר שר החוץ הספרדי אלפונסו דסטיס: "אנחנו מקווים שהבחירות האלה יסייעו להחזיר לקטלוניה את שלטון החוק. אנחנו מקווים שאחרי הבחירות החברה בקטלוניה תהיה מה שהיא הייתה בעבר: פתוחה ומשתלבת".

    אהבתי

  5. אוף טופיק

    האפוקליפסה הצפויה לאיטליה.
    לטענת המחבר כיון שעתידה של איטליה כל כך מדאיג, וכיון שהאפיפיור הפך לתומך הגירה חופשית- האיטלקים חיים בהכחשה, ומסרבים להתמודד עם הנושא.
    (בדומה להכחשה של ההשלכות החמורות של מתקפה אלקטרו מגנטית)

    http://www.danielpipes.org/18001/italy-apocalypse?utm_source=Middle+East+Forum&utm_campaign=529b525ae1-EMAIL_CAMPAIGN_2017_11_02&utm_medium=email&utm_term=0_086cfd423c-529b525ae1-33864981

    המחבר טוען שאולי רק פיגוע טרור ענקי באיטליה יעיר את האיטלקים להבין את חומרת מצבם.
    אבל יש לענות על השאלה כיצד קרה שפיגועי טרור גדולים פגעו בכל שכנותיה של איטליה ובכל המדינות בעלות מיעוט מוסלמי גדול – אבל פסחו למרבה הפלא על איטליה.

    עלתה במוחי השערה שהתשובה קשורה למאפיה האיטלקית. בשוליים, כיון שארגון המאפיה משתדל לשמור על הטריטוריות שלו בדרום איטליה מהתבססות כנופיות יריבות. אבל העיקר הוא שהמשטרה האיטלקית ומערכת החוק והמשפט של איטליה נאלצו ללמוד להתמודד עם ארגונים פליליים חזקים. הגנת זכויות הפרט, ושאר הערכים הכובלים את ידי משטרות המערב , אינם כובלים את ידי המשטרה האיטלקית. הם גם אינם מהססים זמן ממושך לפני גירוש מהגרים שנתפסו באיזשושהי פעילות פלילית. כשבשטר מדינות המערב הם לרוב נשלחים לאיזשהו בית כלא – בכדי שיספגו בו כמויות גדולות של פ הטפה איסלמיסטית ויקצינו.

    אהבתי

    • לא יודע איפה הוא מסתובב ומה הוא קורא, התקשורת האיטלקית שאני קורא מפוצצת בדיבורים על דאגות מהגירה. אחת התוכניות לרשומות עתידיות שלי עוסקת בזה, ובעובדה שהתקשורת האיטלקית היא אחת היחידות במערב אירופה (גם ההולנדית לא רעה) שלחלוטין דוחה את הפוליטיקלי־קורקט. אולי זה נובע מכך שאני קורא בעיקר את איל־ג'ורנאלה הנוטה לימין, אבל הכותב בעצמו מייחס את הדאגה מהגירה לגורמים אחרים בכלל (הליגה הצפונית וחמשת הכוכבים, לא ממש הקהל הטבעי של איל־ג'ורנאלה). גם את האפיפיור הנוכחי האיטלקים מעריצים בערך כמו הישראלים את יונה מצגר, הוא זוכה בדרך־כלל להרמת גבה מהאוכלוסייה הכללית, והאשמות בכפירה מכמה קתולים כבדים (יש לי גם רשומה על האפיפיור בתוכניות, אולי אפילו הרשומה הבאה).

      אני בהחלט מתרשם שכוחות הביטחון האיטלקיים רציניים הרבה יותר משכניהם, וייתכן שזה קשור לעובדה שלא ראינו עדיין פיגועים משמעותיים באיטליה. מעניין הרעיון שהניסיון מול המאפיה קשור לזה, לא חשבתי על זה, הייתי מוסיף גם את אותו היעדר הפוליטיקלי־קורקט שציינתי קודם – מנהיגים שמעודדים אפס סובלנות לפשעי מהגרים לא סובלים מאיזו מתקפה תקשורתית או משפטית, להיפך – זו גישה די מקובלת. השוטר שירה למוות בטרוריסט מאחד הפיגועים האחרונים באירופה זכה לכבוד גיבורים ולא לצרות משפטיות, ואחרי הפיגוע האחרון בברצלונה כשראש עיריית ונציה התלוצץ "אם מישהו יצעק "אללה אכבר" בכיכר סן מרקו נירה בו" הוא זכה לתגובות די פושרות, נראה לי שבספרד או צרפת היו צולבים אותו.

      עוד עניין קשור הוא סוגיית הצוענים – באיטליה יש בעיה משמעותית עם מחנות צוענים שהופכים למוקדי פשע ועוני, והם רגילים לדבר על הבעיה הזאת בלי פוליטיקלי קורקט. לא מזמן ראיתי סרט תיעודי איטלקי על מאבק משטרתי באחד מרשתות הפשע האלה, שכלל הרבה תסכול של השוטרים מכך שפושעים צוענים שמסתבכים באיטליה הולכים משם לספרד ועושים שם מה שבא להם, והמשטרה הספרדית לא נוגעת בהם. אולי גם הניסיון הזה מיתרגם לעבודה טובה מול מוקדי פשע איסלאמיים.

      Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s