המדינה שלא רצתה להיות מדינה

בשנת 1971 כתב מייקל מורקוק את "טרילוגיית החרבות" שלו (די דכאונית ואלימה, לא מומלץ לעדיני הנפש), שמתרחשת (עד כמה שאני זוכר – עבר הרבה זמן מאז שקראתי) באיזשהו עולם רחוק ועתידי; היצורים התבוניים ששולטים בו הם שתי קבוצות של דמויי־אדם שהגיעו לפסגת התרבות וההשכלה, שורר ביניהם שלום תמידי, הם ריפאו את כל המחלות והם חיים מאות שנים, אותן הם מנצלים כדי לעסוק באומנות ולחיות בהרמוניה, עם אוכלוסייה הולכת ומתדלדלת מחוסר עניין בהתרבות. יום אחד, נודדים אליהם אוסף שבטים של בני־אדם פרימיטיביים ואלימים, ואותם היצורים העילאיים נכחדים כמעט מייד – הם נדהמים מהאלימות חסרת הטעם של אותם הפראיים, הם לחלוטין לא מוכנים ולא יודעים איך להתמודד עם זה.

אני לא יודע מה בדיוק היה הנמשל של מורקוק ב 1971 (אם בכלל היה – מה שתיארתי זה סוג של הקדמה קצרה לאוסף סיפורים מוזרים, זה לא החלק העיקרי של הספר), אבל כשמסתכלים על מערב אירופה כיום, לדוגמה בקריאת עיתונים בלגיים מאז המהומות בסוף השבוע האחרון, קשה שלא להרגיש שהמציאות עקפה אותו בגדול. עד כמה שהתרגלנו כבר למהומות אלימות כאלה בשכונות המהגרים באירופה, עדיין אפשר אולי להגיד שיש פה משהו קצת שונה – בדרך־כלל אנחנו שומעים או על פיגועי טרור, או על סכסוכים עם המשטרה, או על מלחמות כנופיות. את כל אלה אפשר איכשהו להכניס תחת קטגוריות "מלחמה" או "פשע" שאנחנו כבר מכירים. אבל אנשים ששורפים מכוניות ובוזזים חנויות במסגרת הפגנות שמחה? זה כבר מעבר למשהו מפחיד, או משהו מאיים. זה פשוט בלתי נתפס לאנשים תרבותיים. וכמו שניתן לראות, הם מתמודדים עם זה בערך באותו האופן כמו התרבויות הנובלות מפסקת הפתיחה של טרילוגיית החרבות. עם נסיונות הכחשה, או עם עיניים פעורות בתדהמה עד לרגע שבו החרב משספת את גרונם.

עיתונים בלגיים מעריכים שכמה מאות אנשים השתתפו במהומות. התוצאה, פרט למכוניות השרופות, החלונות השבורים והרכוש הגנוב: אפס עצורים, 23 פצועים, מתוכם 22 שוטרים. אני חלילה לא מעודד שוטרים לפצוע פושעים, אבל כשעימות אלים מסתיים עם אפס עצורים ומאזן פצועים 22-1 ל"טובת" השוטרים, אין ברירה אלא להסיק מסקנה – או שהשוטרים פוחדים, או שידיהם כבולות. הם לא רוצים להתעמת, או שמישהו מעליהם לא רוצה שהם יתעמתו עם אנשים אלימים ברחוב – הם מעדיפים לחכות ליום שאחרי ו"לבקש את עזרת הציבור" בזיהוי אנשים לפי תמונות, כדי שהם יוכלו לבקר אצלם ולבקש בנימוס שירשו להם לעצור אותם. עצורים עד עכשיו – ראפר אחד שמואשם ש"הסית למהומות בפוסט בפייסבוק". כי את זה המשטרה האירופאית מתרגלת יותר ויותר לעשות בשנים האחרונות – לעצור אנשים על פוסטים בפייסבוק. להתמודד עם אנשים אלימים זה יותר מדי.

וכמובן – הם ישלמו. משלמים פיצויים לסוחרים שרכושם נפגע. כי קל יותר לשלם כסף מאשר להתמודד עם אלימות. שר הפנים יקים ועדת חקירה, ושר ההגירה רוצה להקים יחידה מיוחדת שתלווה את המשטרה להתמודדות עם מהומות מהגרים. שניהם, אגב, פלמים – כמו העולם של מורקוק, גם בלגיה מחולקת לשתי קבוצות של אנשים תרבותיים; הפלמים שנוהגים להאשים את הווולונים בצרות האלה, והוולונים (כמו ראש עיריית בריסל שאחראי על המשטרה שם) שנוהגים לעצום עיניים ולהעמיד פנים שכלום לא קרה. העיתון הפלמי ניוזבלאד מדבר עם שוטרים שמספרים על התנאים הבלתי אפשריים שלהם – אפס הכנה, מיעוט שוטרים, חוסר ציוד. אפילו אוטובוס להכניס אליו עצורים לא היה להם. וכמובן, הפחד. אסור לנסות לעצור מישהו כשאין מספיק אנשים, אחרת המתפרעים ינסו להתנגד בכוח – לא נראה שעולה למישהו הרעיון שאולי המשטרה צריכה להפעיל אלימות  מספיקה כך שהמתפרעים יפחדו מהשוטרים במקום להיפך.

חשוב להבהיר – זה לא שאני הייתי עושה את זה טוב יותר. ליבי באמת עם השוטרים המסכנים שלא מסוגלים להתמודד עם אלימות. אבל הבעיה היא שזה חלק ממשמעות החיים בארץ בעלת שלטון חוק – אנחנו משלמים מיסים למדינה ומכפיפים את עצמנו לחוקים שלה, בתמורה לזה שהיא מוצאת איכשהו אנשים שכן מוכנים להתמודד עם אלימות ולהגן עלינו מפניה, ונותנת להם את התמיכה שהם צריכים כדי לעשות את זה. אם המדינה לא עושה את זה, אז מה בעצם המשמעות שלה? בתרחיש כזה, אולי לא צריך לחכות שהפראים יהרסו את המדינה בעצמם; אולי הם פשוט יחשפו את חוסר התוחלת שבמדינה עד כדי כך שהיא פשוט תתפורר מעצמה.

ואנחנו כבר יכולים לנחש לאן זה יגיע. ככל שהמדינה תתפורר, יתחילו להציע להם כ"פתרון" את אותם הדברים שהם כרגע נכשלים בהגנה מפניהם. המדינה שלכם חלשה מדי, אלימות וחוסר ערכים שולטים ברחובות? איסלאם הוא הפתרון. הוא ירסן את המתפרעים.

6 מחשבות על “המדינה שלא רצתה להיות מדינה

    • לא שמעתי שחגיגות השמחה, שללא ספק נחגגו גם במרוקו, כללו גם מהומות והשחתת רכוש.
      מה שמעלה שני הסברים אפשריים:

      1. כוח ההרתעה של שוטרי מרוקו חזק בהרבה מכוח ההרתעה של שוטרי בלגיה.

      2. תושבי מרוקו מזדהים עם מדינתם וחשים סולידריות עם שאר תושביה – ולכן בכלל לא יעלו על דעתם לחגוג את נצחוןנבחרת מרוקו באמצעות הצתת מכוניותיהם והרס חנויותיהם של מרוקאים אחרים
      . אבל, כאשר הם מהגרים למדינה אירופית כלשהי, הם אינם חשים כל תחושת שותפות גורל וסולידריות עם תושביה המקוריים. שלא לאמר שהם נוטרים להם טינה על הטובה שעשו להם כשהסכימו לקלוט אותם.

      אני מניחה ששתי התשובות נכונות.

      Liked by 1 person

  1. א. נשיא ארה'ב אובמה הכריז על תמיכתו בתנועת "חיי שחורים חשובים".
    נראה לי שלו היה מכריז ש"חיי שוטרים חשובים", ומאפשר להם להתגונן כשהם חשים (בצדק או שלא בצדק) שחייהם מאוימים – הוא כנראה היה מצליח להפחית את מספר הרציחות בגטאות השחורים בארה'ב. (למיטב זכרוני – מספר השצורים שנרצחו בתקופתו עלה במקום לרדת).
    כאשר שוטרים אינם מעיזים להיכנס לאזור מסוים – משתלטות עליו כנופיות אלימות, ומספר הנרצחים שבהן הולך ועולה. הקורבנות העיקריים של אי שיתוף פעולה עם רשויות החוק הם תושבי האזורים שאינם משתפים פעולה עם רשויות החוק. תופעה שקורת גם במגזר הערבי בישראל.

    ב. נזכרתי בפוסט קצרצר, להערכתי חצי פרובוקטיבי, "ברוטליות משטרתית היא דבר חיובי".
    כשמדפדפים בתגובות לפוסט נתקלים בסרטון על שוודיה – 3 שוטרות מול פושע אלים אחד שמתנגד למעצרו. מומלץ לצפות בערך מאמצע הסרטון.
    אפשר להחליט האם רוצים לצחוק מהסרטון או לבכות. אני בכיתי.

    https://lionoftheblogosphere.wordpress.com/2017/11/12/is-police-brutality-a-good-thing/#comments

    אהבתי

  2. הדברים שאתה מתאר הם חלק מארועים כלל עולמיים של התנגשות בין ערכים ליברלים קיצוניים שהם תולדה של תהליך מהיר שעבר העולם המודרני אחרי מלחמת העולם השניה, לבין המסורתיות והאופי האנושי בעידן של חוסר ואלימות.
    התפתחות התעשיה והכלכלה יצרו מצב של הכל טוב ומשתפר לכן מקבלים את מה שרוצים בעזרת דמגוגיה. עורך דין יכול לשדוד בביטחון בלי אלימות, טובות הנאה מקבלים בעזרת קשרים ואינטרסים.
    המהפכות של היום עורפות ערכים ולא ראשים. ההומואים מנסים להרוס את ערכי המשפחה ממש כמו שאנס טוען שמעשהו לגיטימי. הנשים מפגינות את נשיותן על ידי שימוש באלימות מסוג שונה, שימוש בפרה הקדושה של האשמות באונס או ניצול מיני.
    חוסר היכולת של הליברלים להבין את המציאות נובעת מכך שהם לא נחשפו אליה. הם עשירים וחיים בבועה וקל להם יותר לשקר לעצמם.
    הבחירה במועמדים פוליטיים קיצוניים היא צורת הפגנה של מורת רוח וחוסר שביעות רצון מעילית שלטת שמרוחקת מהעם שמרגיש מנוצל ולא מיוצג.
    המוסלמים המהגרים מוצאים את נקודות החולשה במערכת ומנצלים אותן לתועלתן המידית. הם לא יכולים להעריך שנכדיהם יהנו מהבריאות של המערכת הרפואית וממוניות טסות חשמליות. הטבע חזק מהם.
    אולי זו שירת הבירבור של טבע האדם ההומו ספיאנס שלאחריה חלקנו יהפכו לרובוטים בני אלמוות והנותרים יהפכו לפראי אדם

    אהבתי

  3. חדשות מתפרצות:
    אנג'לה מרקל לא הצליחה להרכיב קואליציה עם המפלגה הליברלית – גלובליסטית (FDP) ותאלץ לחזור לנשיא. שתי אפשרויות: בחירות בזק בגרמניה או קואליצית מיעוט רק עם הירוקים.

    מוקד הפיצוץ של השיחות הקואליציוניות: האם יותר לפליטים הסוריים להביא לגרמניה את כל בני משפחותיהם.
    מרקל תומכת במורטוריום על נושא "איחוד משפחות" – כנראה בשל חששה מהתחזקות נוספת של מפלגת האלטרנטיבה לגרמניה, המתנגדת להגירה. אבל הרעיון שתקים קואליציה עם ה AFD במקום עם תומכי הגלובליזם נפסל מבחינתה על הסף.

    http://www.bbc.com/news/world-europe-42047532

    ***

    [לשי שפירא – אני מפנה אותך לקרוא את תגובתי לדבריך בבלוג תמריץ, בנושא הג'נדר – סייד "התרבותי" של הסינים והשלכותיו]

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s