המדריך המעורפל לבחירות באיטליה

האיטלקים הולכים לקלפיות בשבוע הבא, והגיוני שאגיד על זה כמה מילים – נכון שלא לכל בחירות אירופאיות הקדשתי תשומת לב כמו לבחירות בהולנד, אבל איטליה היא בכל זאת המדינה האירופאיות שבה שהיתי יותר זמן מכל אחת אחרת (לפחות בינתיים), אני דובר את שפתה יותר מכל שפה אירופאית אחרת חוץ מאנגלית, ואני מכיר בה יותר אנשים מבכל מדינה אחרת. מצד שני, לא יכולתי לקרוא לזה "המדריך השלם לבחירות באיטליה" כי למרות כל הנ"ל, עדיין אני מבין מעט מאוד מהפוליטיקה האיטלקית. בניגוד לפוליטיקה ההולנדית הברורה והאידיאולוגית, עם שורת מפלגות שמייצגות כל אחת אידיאולוגיה שונה ודיונים עניניים על סוגיות היום, הפוליטיקה האיטלקית היא תוהו־ובוהו חסר פשר, הפוליטיקאים האיטלקים מדברים יותר על אישיות ואינטרסים מאשר על סוגיות ממשיות, וגם את זה הם עושים בסגנון המנופח והמגושם שמאפיין כותבים איטלקיים. אז אשתדל לחלץ את המקסימום האפשרי.

בגדול, הפוליטיקה האיטלקית מחולקת לשלושה מחנות – מרכז־שמאל, מרכז־ימין, ותנועת חמשת הכוכבים. שני הראשונים מורכבים מאוספי מפלגות שונות עם דמיון מסוים בסגנון ובאידיאולוגיה, וחמשת הכוכבים היא מפלגה של צעירים ממורמרים שמאסו בכישלון המוחלט של שני המחנות האחרים לנהל את המדינה. כרגע השלטון נמצא בידי המרכז־שמאל, והיסטורית הוא מתנדנד בינו לבין המרכז־ימין. חמשת הכוכבים היא מפלגה חדשה יחסית, ומעולם לא הייתה בשלטון.

עד עכשיו, כל איטלקי שאני מכיר ושאלתי מה עמדתו הפוליטית הוא תומך מובהק של חמשת הכוכבים. זה לא אומר שהם עומדים לנצח ברוב מוחלט, אלא שסוג האוכלוסייה שעשויה למצוא את עצמה פוגשת אזרח זר באיטליה ולפתח איתו שיחה היא כנראה קהל היעד של המפלגה. לא נתקלתי אצלם בשום אידיאולוגיה או דעה לגבי איך מנהלים מדינה שגורמת להם להעדיף את חמשת הכוכבים; הבחירה בחמשת הכוכבים נובעת מאמונה עמוקה שכל האחרים מושחתים עד עפר, מימין ומשמאל. מה גורם לאנשים להצביע לשמאל או לימין אני כאמור לא יכול להגיד מעדויות אישיות, אבל בגדול נראה שהנוף הפוליטי האיטלקי די דומה למערב אירופה, עם ימין שמדבר על הפחתת מיסים וחסימת הגירה, ושמאל שמדבר על רווחה חברתית והידוק האיחוד האירופי.

קצת יותר בפירוט:

– מחנה המרכז־שמאל: בגדול, המרכז־שמאל האיטלקי נוטה לסיסמאות אופטימיות ומשעממות כמו מקביליו בשאר אירופה וכמו הנהגת האיחוד האירופי, אז זה המחנה שיש לי הכי פחות מה להגיד עליו. המרכיבים המרכזיים הם המפלגה הדמוקרטית בהנהגת מַּתֵּאוֹ רֶנְצִי, ועוד כמה מפלגות שמעולם לא שמעתי מישהו כאן מדבר עליהן, אבל בגדול מכסות כל אחת היבט אחר של הפוליטיקה השמאלית (רווחה, אירופאיות, פרוגרסיביות). בתור מחנה השלטון, נראה שהוא מבטיח בעיקר עוד כמה שנות דשדוש בסגנון השנים האחרונות, והמסר החשוב ביותר: אנחנו לא הימין המושחת, לא הניאו־פשיסטים, ולא חמשת הכוכבים הטיפשים והילדותיים.

– מחנה המרכז־ימין: באופן מדהים, ממשיך להיות מונהג על־ידי סִילְבִיוֹ בֶּרְלוּסְקוֹנִי, האיש שעושה מעט מאוד מאמצים להכחיש את השחיתות האדירה שמקיפה אותו. השם החם שלצידו הוא הליגה הצפונית, מפלגה שהתפרסמה בתור קואליציית מפלגות בדלניות מצפון איטליה שרוצות לפרוש עם מחוזותיהם השונים מאיטליה ולהקים מדינות עצמאיות. מאז הם עברו מתיחת פנים תחת מַּתֵּאוֹ סַלְבִינִי, מיתנו קצת את הבדלנות (לטובת דרישה לאוטונומיה מוגברת למחוזות בתוך איטליה) ואפילו התחילו לנסות למשוך קולות מהדרום, כולל הסרת המילה "הצפונית" מהשם, וכיום הם לפעמים משתדלים להיות פשוט "הליגה". כרגע הם בעיקר הסמן הימני של המרכז־ימין מבחינה חברתית ותרבותית, עם מסר אנטי־הגירה, אנטי־איסלאם, ואנטי־צועני. ברלוסקוני עצמו, עם מפלגתו הנוכחית "פוֹרְצָה איטליה" (קצת קשה לתרגם את זה. "פורצה" זה כוח, אבל זה לא נשמע הגיוני בעברית), משתדל לדבר על כלכלה ליברלית, ולמי שברלוסקוני הוא יותר מדי שנות התשעים מבחינתו, נמצאת גם בת־טיפוחיו לשעבר ג'וֹרְגִ'יָה מלוני עם מפלגת "אחי איטליה" שבגדול אומרת את אותו הדבר רק בהרגשה קצת יותר "חברתית".

– חמשת הכוכבים: הג'וקר הגדול של הפוליטיקה האיטלקית. בגדול, הם רוצים לעשות סוג של מהפיכה, להפיל את הסדר הנוכחי והמושחת וליצור "דמוקרטיה ישירה" באיטליה. מה בדיוק זה אומר, לא ברור לאף אחד ולא נראה שיותר מדי מעניין אף אחד; האיטלקים מהתרשמותי די סולדים מפוליטיקה. המסר העיקרי של חמשת הכוכבים הוא "כולם מושחתים חוץ מאיתנו"; פשטני אומנם, אבל זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך, וזה ש"כולם מושחתים" זה מסר פשטני וילדותי לא פוסל את האפשרות שבמקרים מסוימים, כולם באמת מושחתים. המצע שלהם הורכב איכשהו בהצבעות באינטרנט בין חברי המפלגה, שעד כמה שהבנתי גם בוחרים באופן דומה את המועמדים. קשה להגיד שאני מתרשם מהפוטנציאל שלהם לנהל מדינה, נראה שהדבר העיקרי שהם מדברים עליו פרט לשחיתות זה עוד סיוע לעניים, כולל הכנסה בסיסית אוניברסלית; לי אישית קשה לראות איך הם יעזרו למדינה שהבעיה העיקרית בה היא אחוזי אבטלה ענקיים, אבל מצד שני, גם האחרים לא ממש. לפעמים הם מדברים גם נגד הגירה ובעבר דיברו אפילו על פרישה מגוש האירו, אבל נראה שככל שהם גדלים ככה קשה להם יותר, עם הדמוקרטיה הישירה שלהם, להתחייב לרעיונות שנויים במחלוקת.

התחזיות הנוכחיות: הסקרים כרגע מצביעים על המרכז־ימין בתור המחנה הגדול ביותר, אבל לא במידה שתספיק בשביל למשול לבד. בהתחשב במיעוט האידיאולוגיה הנפוץ בפוליטיקה האיטקית, אני מניח שלא יהיה להם קשה לשכנע מישהו לערוק ממחנה אחר כדי להשלים להם מניין. אבל נראה לי שלא קל לחזות תוצאות במדינה גדולה ומורכבת כל־כך, השיטה הפוליטית פה היא שילוב של בחירות רובניות ויחסיות, אז נחכה ונראה. בכל מקרה, מכריי תומכי חמשת הכוכבים משוכנעים שכולם יעשו את מיטב המאמצים, כולל ברית בין ימין ושמאל, כדי למנוע מהם לעלות לשלטון.

הזווית הישראלית:

נהוג לדבר על חמשת הכוכבים בתור מפלגה אנטי־ישראלית, ויש לזה על מה להתבסס. אבי המפלגה בֶּפֶּה גְּרִילּוֹ הוא שונא ותיק של ישראל, ויצא לי לשמוע כמה מחבריה עומדים בראש הגינויים לישראל. גם הפרצופים הבולטים של המפלגה כיום כמו לוּאִיגִ'י דִּי־מָאיוֹ ואַלֵסַנְדְּרוֹ דִּי־בַּטִיסְטָה כבר נשמעו מביעים דעות לא מאוד ידידותיות לישראל. אני לא יודע עד כמה זה משמעותי בפועל, מצע החוץ של המפלגה הוא בגדול "מלחמות וצבא זה רע, אבל לא כזה אכפת לנו, עזבו אותנו בשקט. יחסי חוץ זה למבוגרים, אנחנו מדינה שבקושי מצליחה לנהל את עצמה". בכל מקרה, המפלגה כאמור היא תוהו־ובוהו אחד גדול: גם אם המפלגה עצמה כוללת כמה גורמים אנטי־ישראליים בהנהגה, אני מתרשם שזה מגיע מלמעלה ולא מלמטה. בניגוד להרבה מפלגות שמאל במערב אירופה כיום, לא נראה לי שאנטי־ישראליות היא נכס אלקטורלי בקהל היעד של חמשת הכוכבים, ולדעתי שווה מאוד לישראל להשקיע ולהתחבר לאנשים האלה, כי ייתכן מאוד שהמפלגה הזאת מייצגת את העתיד של הפוליטיקה האיטלקית.

אבל זו השקעה לטווח ארוך – בבחירות האלה כנראה נקבל עוד ממשלה קלאסית שלא תשנה הרבה במדינה, וגם היחסים עם ישראל יכולים כנראה רק להשתפר – התחזקות הימין על חשבון השמאל כנראה תהיה טובה לישראל, יש פוטנציאל לעסקאות גז חיוביות, והמאמצים האינסופיים של ממשלת תורכיה הנוכחית להשניא את עצמה על כל מדינות אירופה גם היא ברכה ליחסי החוץ של ישראל שנראית טוב בהשוואה אליהם.

הבחירות ב 4 במרץ, תוצאות ופרשנות תקבלו פה בבלוג.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s