כספי הסמים של חיזבאללה והמאבק על נפשה של ארגנטינה

החדשות מסוריה מספרות על ניצחון לציר האיראני במלחמה בסוריה; אבל בזמן שבחיזבאללה אולי נרגעים קצת עם החדשות בחזית הסורית, דברים מעניינים מאוד קורים בצד השני של העולם, דברים עם פוטנציאל להשלכות חשובות מאוד על האזור שלנו. בישראל לא נראה לי שמדברים על זה הרבה, אבל אויביה הגדולים ביותר של ישראל מככבים כיום באחת הפרשות הדרמטיות והמשמעותיות ביותר בדרום אמריקה, ויכול להיות שאם הצדק ינצח שם, זו תהיה מכה עצומה לחיזבאללה ולאיראן.

ההתפתחות האחרונה היא החלטה של ממשלת ארגנטינה להקפיא את נכסיה של חמולת ברכאת, חמולה ממוצא לבנוני שמבוססת באזור הגבול המשולש בין ארגנטינה, ברזיל ופרגואי – אזור שנחשב מוקד של הברחות סמים ופעולות פשע אחרות. אבל כל העיתונאים הארגנטינאים שמדברים על הנושא הזה מבהירים שלא מדובר באיזושהי משפחת פשע שגרתית שמנסה להרוויח כסף בשביל הכיף – מדובר על מקור הכנסה משמעותי של החיזבאללה.

ובארגנטינה, זה לא דבר של מה בכך. לארגנטינאים יש חשבון פתוח עם החיזבאללה, שבשנים האחרונות הולך ומתחדד. בשנת 1994 אירע פיגוע הטרור הגדול ביותר בתולדות המדינה – 85 הרוגים ומאות פצועים בהתקפה על בניין הקהילה היהודית במדינה. יותר מעשרים שנים עברו מאז, ואשמים עדיין אין; אבל אין לארגנטינאים הרבה ספקות שהפיגוע תוכנן על־ידי משמרות המהפיכה באיראן ובוצע על־ידי חיזבאללה. כמה שנים אחרי הפיגוע הוציא שופט ארגנטינאי צווי מעצר למספר בכירים איראניים ולבנונים, כולל עימאד מורֿניה והאשמי רפסנג'אני, אבל כמובן לא יצא מזה הרבה. מאז, חקירת האירוע מתאפיינת בביצועים גרועים באופן חשוד, והרבה מעריכים שזה לא צירוף מקרים.

וכשאני אומר "לא צירוף מקרים", מדובר בלשון המעטה. לא רק בכירים ממשטרת בואנוס איירס נחקרו בפרשה, אצבעות הופנו עד לנשיא ארגנטינה דאז קרלוס מנם, שהואשם בקבלת שוחד איראני למסמוס החקירה. אחרי מנם הגיע נסתור קירשנר שלכאורה קרא לקדם את החקירה ובזמנו הוצאו צווי המעצר לאיראנים; אבל השיא הגיע אחרי שקירשנר הוחלף באשתו, כריסטינה פרננדס דה־קירשנר. ב 2013 חתמה ממשלת כריסטינה קירשנר על הסכם שיתוף פעולה עם ממשלת איראן ל"חקירה משותפת" של הפרשה, וכנראה פעלה במרץ להעלמת החקירה – כולל באמצעים שמתאימים יותר לסרט הוליוודי מאשר למדינה דמוקרטית.

הדמות הבולטת ביותר במאבק לחשיפת הפרשה הוא אלברטו ניסמן, מי שהיה עד לאחרונה התובע החוקר הראשי של הפרשה. ב 2013 הוא פרסם מסמך ענק שמפרט רשת טרור ענפה שהקימו לטענתו האיראנים בכל רחבי דרום אמריקה; ושנתיים מאוחר יותר הוא הגיש תלונה מפורטת נגד כריסטינה קירשנר ואוסף ממקורביה (כולל שר החוץ היהודי הקטור תימרמן) על סיוע לאיראנים להעלים את הפרשה בתמורה לנפט איראני. מיד לאחר מכן, גופתו של ניסמן התגלתה, והרצח לא פוענח עד היום. אבל בינתיים ניסמן הפך לסוג של קדוש מעונה, ועיתונאים וחוקרים אחרים לא מוותרים על הניסיון לגלות מה בדיוק קרה, ולסגור חשבונות עם איראן וחיזבאללה על הפיגוע ועם כריסטינה קירשנר על רצח ניסמן.

בחזרה להווה. מוקד הכוח של חמולת ברכאת במשולש הגבולות היה נושא משמעותי באזהרות של אלברטו ניסמן. אוסף מאמרים בעיתונות הארגנטינאית מבהירים עד כמה עמוק הולך הסיפור הזה, עם כספים, סמים ונשק שעוברים בין שלוש המדינות, כולל הציוד ששימש בפיגוע בבניין הקהילה היהודית. אם להאמין לעיתונאים הארגנטינאים, בני החמולה מקושרים עם כמה מקרטלי הסמים הרצחניים ביותר ביבשת, ועם גורמים בכירים בכל מיני ממשלות. כידוע אני לא מומחה לדרום אמריקה ואין לי זמן לעקוב אחרי כל דבר שקורה שם; אבל אם החקירה הזאת תימשך ותצליח, זה יכול להיות ניצחון אסטרטגי. וגם לכריסטינה קירשנר נראה שהשעון מתקתק – ההאשמה נגדה בבגידה כרגע מוקפאת בגלל חסינות שהיא נהנית ממנה בהיותה סנאטורית, אבל מי יודע כמה זמן זה עוד יימשך.

כשנבחר לפני שנה וחצי מַאוּרִיסְיוֹ מַּכְּרִי לנשיאות ארגנטינה במהפך פוליטי שהעיף סוף־סוף את הקירשנרים מהשלטון, בישראל שמחו – מכרי היה ידוע כידידותי לישראל. אבל ככל שמתקדמת החקירה הזאת, אולי עוד נגלה שהשמחה הייתה מתונה מדי – יכול להיות שלא סתם קיבלנו שיפור קטן ליחסים עם מדינה מדרג בינוני בעולם; אולי קיבלנו מתנה ענקית שתוכל להשפיע משמעותית על המאבק בטרור החיזבאללה. תחת ממשל מכרי נראה שיש סיכוי שסוף סוף החקירה תוכל להתקדם בלי מכשולים ממשלתיים. ואת זה כדאי גם לקחת בחשבון לקראת הבחירות הקרבות בברזיל (אשתדל עוד לכתוב עליהן), ומי יודע באילו עוד ממשלות המאבק הזה נוגע. אם כמה מהארגונים הרצחניים ביותר באסיה משתפים פעולה עם כמה מהארגונים הרצחניים ביותר באמריקה, אנחנו באמת נמצאים במלחמה כלל־עולמית.

ונקודה אחרונה – נקווה שכשיתבהרו כמה מהדברים האלה, עוד נקבל גם כמה תשובות על מה בדיוק הייתה, אם בכלל, המעורבות של ממשל ברק אובמה בחסימת החקירה בנושא הזה בארצות־הברית. אם עליו אי אפשר לסמוך שיילחם ברוצחים, נקווה שאחרים יביאו את הישועה.

5 מחשבות על “כספי הסמים של חיזבאללה והמאבק על נפשה של ארגנטינה

  1. תודה על הרשומה המאוד מעניינת. והטיפה אופטימית.

    כבר בספר עליו דנו בעבר (מק'מאפיה ?) נטען שכל עוד קיימים איסורים בינ'ל על שימוש בסמים מסוימים, ומחירם מטפס לגבהים אדירים, ארגוני פשע בינלאומיים עתידים לשגשג. ובאמצעות ריווחיהם האדירים של ארגוני הפשיעה הבינ'ל – הם כבר ידאגו להשחית מספיק פוליטיקאים בכירים, שופטים, חוקרי משטרה וסוהרים.

    נראה שמעולם לא חסרו, ומעולם גם לא יחסרו, המוני דרום אמריקאים בכירים המשתוקקים לקבל מארגוני הפשיעה הצעות מספיק מפתות (או החוששים מאיומיהם).
    חילופי שלטון במדינות בעלות רמת שחיתות מאוד גבוהה, (כמו רוב מדינות דרום אמריקה) משמעותם בד'כ החלפת שמות המושחתים – לא החלפת השיטה.
    בשוליים, איני יכולה לשכוח שבעבר מדינות דרום אמריקה, כולל ארגנטינה, פתחו זרונותיהן לרווחה לקליטת פושעים נאציים בכירים. ומאחור יותר – לקליטת הגירה המונית מהממזרח התיכון. כמו המוני הבורחים ממלחמת האזרחים שהשתוללה בלבנון. שתי קבוצות אוכלוסייה שאינן ידועות באהדתן ליהודים ו/או לישראלים.
    מכאן, שציפיותי לשינוי משמעותי לטובה בחזית ארגנטינה – מאוד מתונות וזהירות.

    הפליאה בעיני היא ארה'ב של אובמה. מאוד התקשיתי להתלהב ממנו וממדיניותו – אך מעולם לא תפסתי אותו כמושחת. המוטיבציות האמיתיות שלו בנושא האיראני, ולמעשה גם בכל שאר נושאי המזרח התיכון, היו (ונשארו) תעלומה בעיני. אאלץ כנראה לחכות 50 שנה לפתיחת כל מיני ארכיונים אמריקאים. או, כיון ש 50 שנה כבר אינן ריאליות עבורי, לאיזשהן ביוגרפיות מעמיקות שיכתבו מתוך פרספקטיבת זמן מספקת על תקופת נשיאותו.

    אהבתי

    • מסכים עם כל מילה. לצערי אין לי זמן לעקוב אחרי עוד מדינה מהחשובות שבאמריקה הלטינית, מכסיקו, אבל ממה ששמעתי המנצח בבחירות שהיו שם ממש לאחרונה, דיבר על הצורך בדיון על מדיניות סמים מקלה יותר. הלוואי שיכול לצאת מזה משהו. אבל קשה להיות אופטימיים באזור הזה.

      ובמדינות אחרות, בינתיים, הולכים על הגישה ההפוכה ומסלימים את המלחמה בסמים באופן שמצדיק יותר מתמיד את המילה "מלחמה". הפיליפינים תחת רודריגו דותרתה היו הסנונית הראשונה, ונראה שמצטרפים אליו אחרים (גם בולסונרו בברזיל כנראה מקווה לעשות את אותו הדבר אם ייבחר). אני מניח שגם להם אאחל הצלחה, גם אם זו השיטה הפחות מועדפת עלי גם טקטית וגם מוסרית, כך שאני פסימי במיוחד לגביהם. אבל מי יודע.

      Liked by 1 person

  2. אוף טופיק,

    מאמר חכם של גד טאוב שפורסם גם בבלוג של גלילי הגיון בשיגעון.

    בין השאר הוא טוען שהחלוקה הפוליטית החדשה אינה בין הימין לשמאל, או בין הפרולטריון למעמד המנצלים אלא בין האליטה הגלובלית (הניידת פוטנציאלית, תומכת ההגירה החופשית וחיזוק המוסדות הבינ'ל) לבין רוב "הנייחים" (המתנגדים להגירה ולהוצאת הכוח ממדינות ומסירתו למוסדות בינ'ל).
    כלומר מתקשר לנושאים שעלו בעבר בבלוג זה.

    http://www.zeevgalili.com/2018/08/23034?utm_source=feedburner&utm_medium=email&utm_campaign=Feed%3A+zeevgalili+%28zeevgalili%29

    אהבתי

    • נכון, וקצת מדכא מנקודת המבט של אדם שמכל אמת מידה סוציולוגית משתייך למעמד הניידים, אבל מתעקש להמשיך לייחס חשיבות לאידיאולוגיה ולא לסוציולוגיה, ומגלה שמבחינת אידיאולוגיה הסביבה הניידת הופכת עוינת יותר ויותר 🙂

      אהבתי

  3. בהקשר של דרום אמריקה תמיד נדמה לי שמה שדרום אמריקה צריכה זו מהפכה אינדיאנית שתשליט זהות אינדיאנית לפחות בחלק מהמדינות. זהות אינדיאנית כזו תמנע את הפיתוי שבשחיתות שקיים במציאות הפוסט קולוניאלית (זה על קצה המזלג).

    אני לא חושב שתודעה גלובאלית היא עניין פסול ולהיפך יש בה צד מאד מרענן המנתק אותך מהקרתניות המקומית. לצד זה חשוב לדעתי באופן אישי קבלה של איזו שהיא זהות אישית פרטיקולרית – כולל הקמת משפחה והשתקעות במקום מסוים – שתכבד את האוכלוסיה המקומית ולא תנסה לקשור נגדה קשר. זה נראה לי חשוב לבריאות האישית של בן אדם.

    חושבני גם שהוא קצת מגזים בתיאור הסוציולוגי של התופעה כחדשה. תמיד היו אנשים שנטו לזהות ניידת בין מסיבות דתיות או השכלתיות, בין מסיבות עסקיות ובין מתוך עניין וסקרנות. גם הניסיון להשליט את הליברליזם מול הדמוקרטיה איננו חדש וחוזר על דברים שכבר היו במאה 19. זה כמובן לא אומר שלא צריך לשפוך על כך אור אבל עדין לא כצעקתה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s