הדשא של השכן הסיני

כבר כמה שנים מדברים בעולם על סין בתור המעצמה הבאה. שום דבר לא יכול לעצור את הענק המתעורר, הגיע הזמן להתכונן לסדר עולמי חדש של השלום הסיני, הפיתוח הסיני, השפה הסינית, מה שלא יהיה. בשנים האחרונות נראה שממשלת סין תחת שי ג'ינפינג בהחלט חושבת ככה, ונראה שגם במדינות אחרות ממהרים לאמץ את זה – במדינות המערב הרבה ממהרים כבר לעשות את מה שהמערב הולך ומתרגל אליו בשנים האחרונות, כניעה ללא מאבק, ובמדינות אחרות מזדרזים כל שונאי המערב ובעיקר שונאי ארצות‏־הברית וחוגגים את הופעת המעצמה החלופית.

אז קודם כל, לא כל־כך פשוט להיות מעצמה, והסינים כבר מתחילים להרגיש את זה על בשרם – לאט לאט הרטוריקה במדינות אסיה מתחלפת; השמחה על הכסף הסיני שמגיע כחלופה לכסף המערבי עם דרישותיו והצקותיו, מתחלפת יותר ויותר בתלונות על הדרישות שמגיעות עם הכסף הסיני. אבל עוד יותר מזה, רציתי להגיד כמה מילים על סין עצמה, ואיך ההיסטוריה שלה מכינה אותה לרגע הזה.

סין היא מדינה ענקית, ובמשך חלק משמעותי מההיסטוריה האנושית היא הייתה המדינה החזקה ביותר בעולם. הרבה אנשים רואים את העובדה הזאת ומתחילים להסתכל על הסינים בתור סוג של אסטרטגים מבריקים בעלי אופקים רחבים וסבלנות אינסופית. "אנחנו חושבים במונחים של שנים, הם חושבים במונחים של מאות" זה ביטוי שבוריאציה כזאת או אחרת, שמעתי הרבה ממערביים שמדברים על הסינים. הרושם הזה נשען להערכתי על סוג של אינטרפולציה – לפני 3,000 שנה סין הייתה קטנה, היום היא גדולה, לכן אנשים נוטים להניח שהיא מתקדמת צעד־צעד, בסבלנות אינסופית, כל הזמן גדלה, כל הזמן בולעת עמים קטנים יותר, ומתקדמת עד לתוצאה הבלתי־נמנעת של שליטה על כל העולם. לא רק המערב, נראה שככה גם שי ג'ינפינג רואה את המצב.

אבל אני רוצה להצביע על כמה נקודות מעניינות בהיסטוריה הסינית. בסוף המאה השלישית לפני הספירה התחילה שושלת האן, אחת הגירסאות המצליחות ביותר של המדינה הסינית לאורך השנים. איך נראתה אותה המדינה הסינית?

han_map
מדינת האן בשנת 87 לפנה"ס. מקור: ויקיפדיה

בצפון היא הגיעה עד קוריאה. בצפון מערב התחילה מערכה על "השטחים המערביים", כיום שינג'יאנג או תורכסתאן, שנמשכת באופן כזה עד היום. בדרום־מערב כבשו את רוב יוננאן והגיעו בערך עד גבול טיבט, ובדרום כבשו את צפון וייטנאם. במילים אחרות, חוץ מכמה שטחים בצפון שתיכף נדבר עליהם, ומטיבט שעד היום שנויה במחלוקת, סין לא ממש כבשה עוד שטחים (שטח אחד בולט שהסינים התרחבו אליו הוא טיואן, שכיום כמובן לא נמצא בידי ממשלת סין).

והשטחים שכן כבשה, איך עשתה את זה? היו כמה כיבושים בדרך, אבל קשה להגיד שסין מתהדרת בהיסטוריה צבאית מפוארת במיוחד. בתור מדינה גדולה ועשירה כל־כך, אפשר להגיד שהיא כבשה די מעט ונכבשה די הרבה. השטחים בצפון שנוספו למדינה מאז שושלת האן? זה לא שהסינים כבשו אותם, אלא יותר הם כבשו את הסינים. שלושה מהשכנים הצפוניים כבשו את סין לאורך השנים: הכֿיתאנים, המונגולים והמנצ'ו. שלושתם בסופו של דבר אימצו את התרבות הסינית (אצל המונגולים נשאר גם חלק משמעותי שלא, האחרים נבלעו פחות או יותר לגמרי) והממשלות שלהם נחשבות כיום כחלק בלתי נפרד מההיסטוריה הסינית.

אני לא אומר שזה בלתי אפשרי שסין תהפוך להיות איום על שלום העולם ותתחיל במסע כיבושים בסגנון יפן שלפני מאה שנה. אבל אם היא תעשה את זה, ההיסטוריה לא לטובתה. תרבות סין היא תרבות מפוארת ומצליחה, אבל הרבה מההצלחה הזאת היא בת אלפיים שנה ומאז לא הכול מתקדם היטב. ועוד יותר חשוב – סין היא מעצמה תרבותית וכלכלית יותר מאשר צבאית. מדיניות החוץ שלה בדרך־כלל התבססה על תשלומי שוחד ליריבים כדי שלא יתקפו, ועל הזמנתם להתאזרח ולהפוך לסינים בעצמם. מבחינה צבאית היום היא מעצמה על הנייר, אבל מלחמה לא מתנהלת במספרים על הנייר. ההיסטוריה הסינית מלאה בהפסדים מפוארים של צבאות סיניים ענקיים מול צבאות קטנים בהרבה מבחינה מספרית. לא מעט פרשנים מעריכים גם היום שלסין אין סיכוי מול מדינה כמו יפן, בעלת צבא קטן יותר מספרית אבל מנוסה ומלוכד הרבה יותר.

אז מה המסקנה מכל זה? אמרתי בעבר ואני עדיין אומר, תרבות סין היא תרבות מפוארת ומעניינת ושווה להכיר אותה ולהתעניין בה. כדאי מאוד לעשות שם עסקים וליצור חברויות. אבל לא נראה לי שיש בסיס לתדמית המפחידה שלה. מי שיפחד ממנה כל־כך שיתחיל לוותר לה על כל דבר רק כדי להימנע מעימות, יעשה מעשה שטות. מי ששונא את ארצות־הברית כל־כך שימהר לרתום את עצמו לעגלה הסינית במקום, להערכתי ימצא את עצמו בסופו של דבר בצד המפסיד; עם כל צרותיה של ארצות־הברית ושל המערב, נראה לי שהם עדיין עומדים על קרקע איתנה יותר מהסינים. חשוב לזכור שגם מבחינה כלכלית, הצמיחה הסינית היא תופעה חדשה יחסית ועלולה בהחלט להיפסק יום אחד; יש שאומרים שזה כבר קורה, ובין הסיום ההולך ומתקרב של הדיבידנד הדמוגרפי לבין מה שרבים מתארים כמו נסיגה של ממשלת שי ג'ינפינג מהפתיחות והליברליזציה של דנג שאופינג חזרה לכיוון רודני יותר בסגנון מאו (אני לא יודע עד כמה זה נכון,
אבל שמעתי את זה כבר מכמה מקורות), ייתכן מאוד שהעשורים הקרובים יהפכו את סין ליורשת יותר של הדעיכה הרוסית מאשר של העוצמה האמריקאית.

11 מחשבות על “הדשא של השכן הסיני

  1. נסיגה של ממשלת שי ג'ינפינג מהפתיחות והליברליזציה של דנג שאופינג חזרה לכיוון רודני יותר בסגנון מאו (אני לא יודע עד כמה זה נכון,

    זה קורה מהר מאד ובצורה קיצונית מאד וזהו נושא שהיית צריך לעמוד עליו בהרחבה וללמוד אותו. יש לו השפעה חברתית גדולה מאד. הרדיפה אחרי הנוצרים שם בשנה האחרונה נהייתה משמעותית ותוקפנית וזה משפיע על היחסים של הנוצרים ברחבי העולם והדעה שלהם כלפי סין. הגבלות קיצוניות על מבקרי המדינה במידה שלא היתה כמוה מזה שנים רבות. זה מקשיח את היחסים בין הונג קונג לטאיוואן, זה מעורר את דעת הקהל הסינית מחוץ לגבולות סין נגד ההנהגה.

    סין מעולם לא היתה קולוניאלית, זה דבר שכנראה החמצת, למרות שציינת שכבר למעלה מ 2000 שנה הגבולות שלה כמעט ולא השתנו. זו היתה מדיניות מוצהרת ואופי לאומי. כיום היא בונה ספינות מערכה עם תכנות לטווח של שנים, היא מקימה מאחזים בכל האזור במדינות זרות ביחוד בנמלים. סרילנקה ויאטנם ג'יבוטי. היא בעלת אינטרסים גדולים באפריקה ותגן עליהם צבאית למרות שכיום זה נעשה על ידי מניפולציה של המנהיגים.

    כלכלית הסגנון שלה השתנה והיא מעודדת צמיחה פנימית היות ולהמשיך ליצא קשה לה, המדינות סביבה זולות יותר ליצור והמאזן המסחרי אתן שלילי.

    לגבי הצבא, היום המלחמות הן טכנולוגיות וכלי הנשק הסינים הוכיחו את עצמם.

    השיקול הדמוגרפי מתבטא בזה שסין מיצרת פי 10 יותר מהנדסים מארצות הברית.

    כיום מעצמה מתבטא בכלכלה והשפעה מדינית לא בכיבושי שטחים.

    הכתבה שלך פה היא ממש על קצה המזלג.

    Liked by 2 אנשים

    • – האומנם זה משפיע על הנוצרים ברחבי העולם? שאלת תם, אני פשוט לא נתקלתי יותר מדי. עד כמה שאני רואה, דאגה לנוצרים מחוץ לעולם המערבי היא עמדה יחסית נדירה בקרב הנוצרים בעולם המערבי (את הנוצרים בעולם הלא־מערבי אני פחות מכיר), וכשכן נתקלתי בה היא התבטאה בעיקר בגורמי ימין נוצריים שדואגים לנוצרים בעולם המוסלמי.

      – אין ספק שהיא תנסה להגן צבאית על ההתפשטות שלה ברחבי העולם, הטענה שלי היא שאם באמת יקרה הגרוע מכל ונגיע לאיזו מלחמה ענקית, אני לא מהמר שהיא תצליח.

      – האומנם כלי הנשק הסינים הוכיחו את עצמם? מתי הם השתתפו באיזושהי מלחמה משמעותית? וממילא, אם היום המלחמות היו טכנולוגיות אז ישראל הייתה כבר מזמן מוחצת את חמאס וחיזבאללה. אבל זה לא כזה פשוט.

      – אני מקווה שכולם מסכימים איתך ש"כיום מעצמה מתבטא בכלכלה והשפעה מדינית לא בכיבושי שטחים", אבל את הרשומה הזאת כתבתי כי נראה לי שהרבה אנשים בסין ומחוצה לה לא חושבים ככה.

      אהבתי

  2. ההערכה / התקווה / החרדה, שסין תחליף את ארה'ב כמעצמה העולמית – מעוררת בי ספקות עזים.
    ליתר דיוק, אני מניחה שיתכן (אך מאוד לא ודאי) שארה'ב תסבול ממשברי/ים קשה/ים ובדיוק באותה תקופה סין תשגשג והשפעתה בעולם תתרחב – אך מאוד לא סביר בעיני שמצב זה ימשך תקופה ארוכה.

    הערכה זו נובעת בעיקר מתפיסתי את חשיבות התחרות, בעיקר התחרות הפנימית, ואת חשיבות פיזור הסיכונים להרבה מאוד סלים. שני מרכיבים החסרים בסין הענקית, הדי מונוליטית, והריכוזית מדי.

    הפוסט הזכיר לי את הספר הקלאסי, המופתי (והמאוד מאוד מומלץ) של ניל פרגוסון, ציויליזציה – המערב וכל השאר.
    הוא מנתח את הסיבות מדוע דווקא הקצה המערבי הקטנטן (ועד לפני כ 500 שנה הדי מפגר) של אירו – אסיה כל כך הצליח לשגשג ולהתפשט מאז אמצע האלף הקודם. ובין השאר – מדוע סין המשגשגת בעבר הרחוק הפכה לכל כך נחשלת בהשוואה למערב.

    ____________________________________________

    כמה ציטטות שעלי להקליד במו אצבעותי:

    " … יתרונה השני של המלחמה הבלתי פוסקת באירופה היה שהמדינות היריבות הלכו והשתפרו בהדרגה ביכולתן לגייס הכנסות למימון הקרבות. … וכך טמנו את הזרעים לשוקי האג'ח של ימנו. החוב הציבורי היה מוסד לא מוכר כלל בשושלת מינג … עוד חידוש פיסקלי משנה עולמות היה הרעיון ההולנדי להעניק מונופול על זכויות סחר לחברות מניות בתמורה לנתח מהרווחים, כחלק מההבנה שהחברות ישמשו קבלני משנה של הצי בעימותים ימים … … בה בעת שהם הגדילו את הכנסות המדינה,הם גם הגבילו את כוחות המלוכה בכך שיצרו בעלי ענין חדשים ועמידים במדינה המודרנית המוקדמת: בנקאים, בעלי אג'ח ודירקטורים …'

    " … דורות של סכסוכים עקובים מדם הבטיחו שאף שליט אירופי לא יוכל להתחזק במידה מספקת כדי למנוע גילוי ארצות. אפילו כשהטורקים התקדמו לתוך מזרח אירופה … לא היה אף קיסר כלל אירופי שיוכל לצוות על הפורטוגלים להשהות את החקר הימי ולהתמקד באויב ממזרח. … נהפוך הוא השליטים האירופים עודדו כולם את הסחר, הכיבוש והקולוניזציה בתור חלק מן התחרות ביניהם. …"

    " … למערכת דו מ ה לזו הסינית לא היה סיכוי לקום על אדמת אירופה בזכות הפילוג הפוליטי שאפיין את היבשת. אותו פילוג דחף את האירופים לחפש הזדמנויות כלכליות, גיאופוליטיות, ודתיות בארצות רחוקות … באירופה קטן היה יפה משום שפירושו היה תחרות. ולא רק תחרות בין מדינות אלא גם בתוכן … ואפילו תחרות בתוך ערים …"

    __________________________________

    העובדה שהסינים כל כך מצטיינים בקונפורמיות, במשמעת, בריכוזיות, באחדות, בתיאום ובעבודה בשיתוף פעולה – יכולה מצד אחד להבטיח להם את כל יתרונות העוצמה והגודל.
    מצד שני – הם גם מסתכנים בכך שהחלטה מוטעת אחת בראש הפירמידה תפיל בבת אחת יותר ממיליארד איש. דבר שארע בסין פעם אחר פעם אחר פעם.

    רצוי להיזכר בכמה החלטות גדולות, בעלות השלכות מאוד קטסטרופליות, שהתקבלו בסין רק במהלך מאה השנים האחרונות: אימוץ הקומוניזם, הקפיצה הגדולה קדימה, מהפכת התרבות, ומדיניות הילד האחד.

    זהו מאפיין חוזר ונשנה של ההיסטוריה הסינית, ואין כל סיבה להניח שהסינים יצליחו להימנע ממנו לחלוטין במהלך המאה ה 21 . מדינה כל כך ריכוזית מועדת להתקדמות מהירה אך גם לנפילות מאוד מאוד קשות.
    ,

    אהבתי

  3. מתקשר לנושא
    ממשלת סין פתחה במערכה להשמדת הזהות האויגרית.
    כולל תג' העולם למהלך הסיני.

    https://www.makorrishon.co.il/international/108247/

    קטע מהכתבה:

    " … בשבוע שעבר חוקקה ממשלת סין חוק שלפיו על האסלאם לעבור "סיניזציה" בחמש השנים הקרובות. לפי העיתון הממשלתי Global Times, פקידי ממשלה "הסכימו להוביל את האסלאם להתאמה לסוציאליזם". מבקרים אומרים שהובלה כזו היא פשוט תוכנית לטיהור אתני, שתיעשה דרך מעקב כוללני וחוקים נוקשים נגד מנהגים מוסלמיים, ובהם לבישת רעלות או סירוב לאכול חזיר.

    פעולות כאלו עוררו במערב זעם קצר טווח, אך לא יותר מכך. בכירים אמריקנים ואירופים מתחו ביקורת על בייג'ינג, בשל המעצרים ההמוניים והמתקפות על חופש הדת, אך תגובתם לא גרמה לתוצאה ממשית. מטרידה אף יותר היא דממת עשרות המדינות המוסלמיות, שמסיטות את מבטן בזמן שסין פועלת. המדינות האלה – ובכללן טורקיה, ערב הסעודית, איראן ופקיסטן – ממאנות לדבר או לפעול בעד האויגורים, והדבר בולט במיוחד בהשוואה למחאות הקבועות שלהן בנושא הפלסטינים, הקשמירים והרוהינגיה במיאנמר.

    זו השתקפות ברורה של הכוח הגיאופוליטי הגובר של סין. בשנה שעברה הבטיח הנשיא שי ג'ינפינג 20 מיליארד דולרים בהלוואות למדינות ערב, ועוד 100 מיליון דולרים בסיוע כלכלי לסוריה ולתימן. הכרזתו של שי הושמעה בדיוק 70 שנה לאחר פרסום תוכנית מרשל האמריקנית, שנועדה לשיקום אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה.

    ראו לדוגמה את נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, שלפני עשור תקף את "רצח העם האויגורי", אך בשנה שעברה נשמע מאופק בהרבה, לאחר כמה השקעות סיניות בכלכלה הטורקית המקרטעת. ארדואן, שאף פעם אינו מתבייש למתוח ביקורת על ממשלות זרות, הציע שסין הייתה קורבן ל"המצאות" של התקשורת.

    דברים דומים נשמעו בחודש שעבר מפי מוחמד פייסל, דובר משרד החוץ הפקיסטני, … "

    אהבתי

  4. כתבה מהשילוח על התועלות ועל המחירים ביחסי ישראל סין.
    מאוד מאוד ארוכה, אבל מקיפה היבטים שונים של הנושא.

    https://hashiloach.org.il/ענק-וננס-חלומות-וחששות-ביחסי-ישראל-סין/

    הקטע האחרון בכתבה:

    " … ניצן הורוביץ, עיתונאי, פרשן לעניינים בינלאומיים וחבר כנסת לשעבר מטעם מפלגת מרצ.[30] הורוביץ טען בכתבה כי כיוון שסין היא מדינה דיקטטורית, על מדינת ישראל להימנע מקיום מערכת יחסים קרובה מדי עימה. הורוביץ הוסיף וטען שהיחסים עם סין אינם תחליף לקשרים שישראל מקיימת עם המדינות הדמוקרטיות, שכן היקף הסחר עם האיחוד האירופי גבוה בהרבה מהיקף הסחר עם סין.[31] משמעות הדבר לדעתו היא שעל ישראל להמשיך לדבוק בעולם הדמוקרטי שבראשו האיחוד האירופי. ייתכן כי טענה זו קשורה להשתייכותו הפוליטית של הורוביץ, שכאיש שמאל נוח לו לחזק את תלותה של ישראל באירופה – נוכח עמדתה ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני; אך אינטרס צדדי זה אינו מצדיק התעלמות מהקושי הערכי האמיתי הנלווה ליחסים עם סין.

    ואכן, ביקורת ערכית על הקשרים המתהדקים עם סין אינה נחלתם הבלעדית של גורמים משמאל. בשנת 2016 קראו רבנים מרכזיים בציונות הדתית (ביניהם הרבנים אורי שרקי, יובל שרלו, שלמה אבינר ואליקים לבנון) לשר הבריאות יעקב ליצמן לסגת לאלתר מהסכם בתחום הבריאות שנחתם בין ממשלות ישראל וסין. הם טענו ש״סין היא מעצמה של רשע ודיכוי זכויות אדם״ וייחסו לממשל הסיני 'קצירת איברים' מבני אדם חיים ומכירתם במסגרת תעשיית ההשתלות.[32] אלא ששר הבריאות לא ניאות לדרישתם וההסכם נותר על כנו.

    כותב שורות אלו התנגד לקריאה זו בעבר, אך שינה את דעתו מאז עקב שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא העמקת ההיכרות עם סין והדרכים שבהן היא פועלת; היכרות זו, הכוללת שהות ממושכת בסין ואינספור שיחות פורמליות ובלתי-פורמליות עם אזרחיה, הביאו אותי למסקנה שאין כיסוי להצהרות הסיניות החוזרות-ונשנות על מדיניות אי-התערבות מטעמם בנעשה במדינות אחרות, וממילא להבנה שאפשר (וגם רצוי) לנסות להתערב בנעשה בסין – בייחוד אם הדבר ייעשה ממניעים טהורים של אהבת אדם ושמירה על זכויותיו. הסיבה השנייה היא העמקה בעובדות ובכתיבה הענפה (הכוללת גם לא-מעט השערות) על אודות נושא 'קצירת האיברים' ועוולות אחרות שהמשטר הסיני מעולל לנתיניו.[33] למשל, רק לאחרונה הודו הסינים כי הם מפעילים מחנות לחינוך-מחדש של המיעוט המוסלמי-אויגורי (אך סירבו לחשוף מידע נוסף מעבר לעצם קיום המחנות).[34]

    לצד זאת יש לראות את המציאות נכוחה: ראשית, אין בכוחה של מדינת ישראל להשפיע השפעה של ממש על מדיניות-הפנים הסינית; שנית, יש לזכור כי מערכת הבריאות בסין – על אף הביקורת הנמתחת עליה – תורמת רבות לשיפור חייהם של עשרות מיליוני סינים, ואין להקל ראש בעובדה זו וביכולתן של מדינת ישראל וחברות ישראליות לתרום למאמץ חשוב זה.

    לקריאתם הנזכרת של הרבנים יש אפוא ערך עקרוני רב, ואכן על מדינת ישראל לשמור על ערכי כבוד האדם העומדים בשורשי זהותה ולא לשתף פעולה עם הסינים כאשר ערכים אלה נפגעים באופן ישיר (גם אם הדבר כולל הפסד כספי); אלא שבמקרה המדובר זהו אינו המצב ושיתוף הפעולה בתחומי הבריאות יכול לסייע לשיפור בריאותם של מיליוני סינים. במקביל, כבר שנים ארוכות שישראלים אינם מורשים לקבל תרומות איברים מ'תורם זר' מסין, וכך גם מעיד פרופ׳ יעקב לביא, מנהל היחידה להשתלות לב בבית חולים 'שיבא' בתל-השומר.[35] מבחינה זו, מובילה מדינת ישראל מהלך נכון וערכי בגבולות הכלים שבידה.

    על כל פנים, העובדה כי שיתוף הפעולה מול הסינים הוא כלכלי ואסטרטגי בעיקרו ואינו נשען על ערכים משותפים דורשת תשומת לב מיוחדת באשר לפעולותיה של ישראל במישור האתי.

    *

    מאז שינתה ממשלת ישראל את מדיניותה כלפי סין, בחמש השנים האחרונות, פעלו כלל זרועותיה של המדינה לשם קידום היחסים עם סין ועשו זאת בהצלחה רבה; היקפי המסחר העולים, שהוצגו לעיל, מצביעים על כך ללא עוררין. יחד עם זאת, שיתוף פעולה זה מבוסס בעיקר על אינטרסים כלכליים ולא על ערכים משותפים, והיחס לזכויות אדם ומיעוטים בסין הוא נקודה לא-פשוטה בעבור מדינת ישראל – כמו יתר מדינות המערב – ומעיב על שיתוף פעולה זה. ישראל עומדת בפני מצב סבוך עוד יותר משום שהיא נמצאת במתח בין יחסיה עם ארצות הברית לבין יחסיה עם סין; והיא גם נאלצת להתמודד עם יחסיה הקרובים של סין עם איראן והעולם הערבי. מדינת ישראל נדרשת אפוא למצוא את האיזון בין שוק פתוח ותחרותי לבין הגנה על נכסים אסטרטגיים; את האיזון בין ההבנה לגבי גודלה ויכולות ההשפעה האמיתיות שלה לבין הצורך לפעול באופן מוסרי וראוי; ואת האיזון בין בריתות עם מעצמות עולמיות יריבות. "

    אהבתי

    • גילוי נאות לפני שאני מגיב על זה: חייתי תקופות לא מבוטלות בטיואן, ויש לי שם חברים וקשרים קרובים במיוחד. אני משתדל תמיד להיות אובייקטיבי, אבל לתשומת לבכם.

      ולעניין: אני בגדול מסכים. אני תומך גדול בתפיסת "העולם החופשי", הרעיון שלפיו מדינות חופשיות ודמוקרטיות צריכות להעדיף מדינות חופשיות ודמוקרטיות אחרות – זה לא אומר להחרים דיקטטורות או לבחוש בענייניהן הפנימיים של מדינות אחרות, אבל העדפה כללית. וכבר הזכרתי בעבר שסין נמצאת בעימות, סוג של מלחמה קרה, עם שלל מדינות שסביבה שרובן דמוקרטיות די טובות – יפן, הודו, טיואן, במידה מסוימת אוסטרליה, ושאם יום אחד חס וחלילה העימות יגיע לרמה שלא תהיה ברירה אלא לקחת בו צד, מקומה הטבעי של ישראל הוא לצד הדמוקרטיות.

      בגדול, בעיקר לאור סדרי הגודל של ישראל לעומת סין והמרחק ביניהן, נראה לי שאין סיבה שישראל תהיה איזושהי מובילה בינלאומית בסוגייה הזאת – אני אתמוך ביישור קו בגדול עם העולם החופשי. לא להתיידד עם סין הרבה יותר מששאר המדינות החופשיות מתיידדות, לא לגנות הרבה יותר משהשאר מגנות. אבל דבר אחד שאני חלוק בו בגדול על ניצן הורוביץ, הוא הטענה שהאיחוד האירופי עומד "בראש" "העולם הדמוקרטי". כשאני אומר "העולם החופשי" או "הדמוקרטי" אני מתכוון לארבע השכנות שציינתי של סין, לארצות־הברית, ולרבות ממדינות אירופה והמערב. את האיחוד אפשר אולי לקחת בחשבון כאיזה שותף זוטר.

      Liked by 1 person

  5. מתקשר עקיפות לנושא

    דיון בבלוג האמריקאי אריה הבלוגוספרה (*), בשני פוסטים עוקבים, האם סין ו/או יפן מאיימות על המערב. או על דומיננטיות ארה'ב בעולם.

    כיון שקראתי לאחרונה כמה מאמרים של דיויד פרידמן המזהירים מהעליונות הטכנולוגית הסינית על ארה'ב נדמה לי שסין הולכת ונתפסת כאיום העיקרי על ארה'ב.

    מומלץ להיכנס גם לתגובות. חלקן מעניינות יותר מהפוסטים.

    https://lionoftheblogosphere.wordpress.com/2019/05/14/china-is-not-japan/#comments

    (*) תגלית של תמריץ : בלוגר יהודי חילוני – אמריקאי ניו יורקרי – קונסרבטיבי . מומלץ להיכנס אליו מדי פעם.

    אהבתי

    • עם הרבה המלצות שלך בבלוג הזה אני נוטה להסכים, אבל אני חייב להודות שמעולם לא הבנתי וכנראה לעולם לא אבין את האהדה שלך ושל תמריץ לאריה הנ"ל. בואו נגיד בעדינות שאני לא ממש שותף להמלצות הקריאה האלה, פרט כמובן לדיוויד גולדמן המומלץ בחום.

      לדעתי גולדמן כתב היטב על המאפיינים, הסיבות, ודרכי ההתמודדות האפשריות עם האיום הסיני על ארה"ב, ולא נראה לי שהוא היה חותם על ההתלהמות (הדי ילדותית לטעמי) של האריה.

      אהבתי

      • כשאני ממליצה לקרוא משהו – איני בהכרח מסכימה עם כל מה שכתוב בו.
        לעיתים, כמו אפילו במקרה הנ'ל, דברי חלק מהמגיבים נתפסו בעיני כיותר נכונים.

        רוב הקניות שלי אינן מתבססות על חיפוש המוצר הזול ביותר או על איתור המוצר הטוב ביותר האפשרי – אלא על המוצר שנותן את התמורה הטובה ביותר לכסף.
        בחומר קריאה / צפייה הקריטריון המוביל אותי הוא חיפוש התמורה הטובה ביותר לזמן ולמאמץ שעלי להקדיש להם. לרוב איני מחפשת את הקצרים והקלילים ביותר ואיני מחפשת את המעמיקים והיסודיים ביותר. בהתאם לקריטריון זה -רוב הפניותי.

        רוב הפוסטים של אריה הבלוגוספרה אכן די שטחיים. הם דורשים זמן קריאה קצרצר ומאמץ מועט – אבל לעיתים מספקים איזושהי תובנה מפתיעה חדשה. מה עוד שפעמים רבות הוא מעז לדבר על נושאים שאינם פוליטיקלי קורקט ואפילו כמעט מנודים חברתית. כמו חשיבות הגידול במשפחה ובסביבה סנובית או פלבאית.

        חלק מההפתעות בבלוג נובעות גם מחריגותו הדמוגרפית. אין הרבה מדי יהודים אמריקאים חילונים המשתייכים לצד ימין של המפה הפוליטית, מתנגדים למתנגדי ההפלות (ולשאר הנושאים החמים של הנוצרים האונגליסטים) ותומכים בכל לבם בישראל. ואין הרבה מדי אתרים המעזים לדבר על נושאים שאינם בקונצנזוס אבל חפים מכל רמז של אנטישמיות.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s