ההולנדים שוב מצביעים: להתראות הגירה, שלום אקלים

אני לא בטוח עדיין מה דעתי על סוגיית שינוי האקלים. שמעתי כל מיני טיעונים מעניינים מכל הכיוונים, אבל אצטרך יום אחד להיכנס הרבה יותר לפרטים בשביל לגבש דעה ממש. מה שאני די בטוח בו, זה שרוב הפוליטיקאים שמדברים על הנושא מבינים בו עוד פחות ממני, מה שלא מונע מהם לא רק לגבש דעות חזקות, אלא גם להציע קווי מדיניות מרחיקי לכת בעניין. וזה מביא אותנו להולנד.

ביום רביעי הקרוב יהיו הבחירות המחוזיות בהולנד – לא נראה שלמישהו אכפת יותר מדי מי יושב במועצות המחוזיות, אבל הן משמשות גם כסוג של בחירות לא־ישירות לבית העליון של הפרלמנט (חברי המועצות המחוזיות בוחרים את חברי הבית העליון), אז מדובר בבחירות לכל דבר. לאור העובדה שהממשלה מאז הקמתה נמצאת בנפילה חופשית בסקרים, זה יכול להיות די דרמטי. התרסקות של הממשלה בבית העליון יכול לשתק אותה לגמרי, אולי אפילו עד כדי בחירות חדשות. חוק שעובר בפרלמנט צריך אישור בבית העליון, ואם הם לא יוכלו להעביר יותר חוקים, הם יהיו בבעיה.

כל זה מעניין בעיקר חנוני פוליטיקה הולנדית (אם אתם כאלה אז הגעתם לבלוג הנכון, אבל לא בשביל זה התכנסנו היום). מה שיותר רלוונטי לפוליטיקה העולמית הוא השינוי בנושאי הדיון לקראת הבחירות האלה. בבחירות הכלליות ב 2017 דיברו על הנושאים שאתם כנראה מכירים היטב מהפוליטיקה האירופית – הגירה, שוק חופשי / סוציאליזם, יחסי חוץ, וכו'. כל אלה עדיין קיימים, אבל יש כוכב חדש בשכונה – האקלים. ובפרט, חוק האקלים שסיכמו בממשלה, שלפחות לפי הדיון הציבורי הוא עומד להיות אחת המהפכות הגדולות שהיו בכלכלה ההולנדית, ואם לשפוט לפי מתנגדיו מימין, עלול אפילו להקריב אותה על מזבח צמצום פליטות הפחמן.

על מה מדובר? עיקרי הויכוח הם מס פחמן דו־חמצני, הפסקה הדרגתית של השימוש בגז טבעי ובכל אנרגיה לא־מתחדשת אחרת (לא יודע אם יצא לכם לבקר בהולנד – לא מדינה חמה ונעימה במיוחד, בכל בניין יש מערכת חימום בגז), השקעה ממשלתית עצומה במחקר ובסיבסודים שונים לאנרגיות מתחדשות, הטלת אוסף רגולציות חדשות על התעשייה, ואפילו סגירת שדה הגז הטבעי ההולנדי – "להשאיר את הגז באדמה", גרסת הולנד.

קשה להסביר עד כמה הנושא הזה השתלט על השיח. כל דיון פוליטי מתחיל באקלים. בכל יום בכל עיתון יש לפחות כותרת ראשית אחת על האקלים. מפלגות השמאל מדברות ללא הרף על כמה זה דחוף וחשוב, מפלגות הימין מתאמצות איכשהו לתפוס את החבל משני קצותיו. תיירי בודה, אחרי שהימר נכון (פוליטית) על ההתנגדות לאיחוד האירופי ולהגירה, בונה את עצמו עכשיו בתור מנהיג ספקני האקלים. אפילו חירט וילדרס, שעד לאחרונה כל מילה שלו עסקה בסכנות האיסלאם באירופה, מתחיל מדי פעם להצטרף לבודה בניגוח הסכמי האקלים. ברחובות רואים הפגנות "למען כדור הארץ", בעיקר של תיכוניסטים (תופעה בזויה במיוחד לדעתי, אני רוצה לראות מי מהמפגינים בני ה 15 האלה יודע מה המשמעות של שינוי שיעורי מס). וחשבון החשמל, שכבר עכשיו לא נמוך יותר מדי, מתכונן לקפיצה הגדולה.

הסקרים כאמור צופים נפילה חופשית לממשלה. תזכורת: הממשלה הנוכחית מורכבת משתי מפלגות הימין המסורתיות (הליברלים והנוצרים־דמוקרטים), מפלגת המרכז־שמאל דמוקרטים 66, ומפלגה נוצרית קטנה יחסית וירוקה יחסית בשם האיחוד הנוצרי. משמאל הולכים ונחלשים ד66 לטובת מפלגת השמאל הירוק, מפלגה שמייצגת את הצדדים הקיצוניים של כל מה שאתם מכירים מהשמאל העולמי כיום, מאיבה לשוק החופשי (המפלגה למעשה הוקמה במקור כאיחוד של המפלגות הקומוניסטיות עם עוד מפלגת שמאל או שתיים), דרך קיצוניות ירוקה, ועד אנטי־ישראליות כולל תמיכה ב BDS. בינתיים מימין, הליברלים והנוצרים־דמוקרטים נראים יותר ויותר חיוורים ומאבדים עוד ועוד מצביעים לטובת מפלגת הפורום למען הדמוקרטיה של תיירי בודה. ראש הממשלה מארק רותה, בזמן שהוא עסוק בלהיות ראש ממשלה, העביר את תפקיד הפנים הציבוריות של המפלגה הליברלית לקלאס דייקהוף, אדם שנראה חביב אבל עושה רושם של פקיד אפרפר שלא נהנה משמץ מהכריזמה של רותה. הנוצרים־דמוקרטים בינתיים מונהגים על־ידי סיברנד בומה, אדם שנראה כמו הדוד החביב שייתן לכם מתנה ליום־ההולדת אבל לא ממש מעניין לשמוע אותו מדבר. המפלגה בדעיכה כבר שנים רבות, ולא נראה שזה עומד להשתנות. שתי המפלגות משדרות מסרים לא ברורים ולא משכנעים, ומקלות מאוד על בודה להציג אותן בתור משרתות של השמאל הירוק ("ימין חזק או שמאל ירקרק", אם תרצו).

אז מה ייצא מהבחירות? התרחיש המטריד ביותר והסביר ביותר הוא שמחוסר ברירה, הממשלה תמצא את עצמה בשיתוף פעולה הדוק יותר עם השמאל הירוק. כרגע נראה סביר מאוד שבלי זה, היא לא תוכל להמשיך לתפקד. המנהיג החדש של ד66, רוֹבּ יֶתֶּן הצעיר והמגניב, כבר מדבר על זה די בהתלהבות, עוד צעד בהליכה שמאלה של המפלגה שלו. בחירות מוקדמות הן אפשרות שעקרונית אי אפשר לפסול, אבל לאור מצבן בסקרים סביר להניח שמפלגות הקואליציה יעשו כל דבר אפשרי כדי למנוע את זה. באחד מהאתרים המזוהים עם הפורום למען הדמוקרטיה (וממה שאני רואה, רוב האתרים הימניים מזוהים עם הפורום – מפלגות הימין המסורתיות נעדרות כמעט לגמרי מהאינטליגנציה האינטרנטית) כבר מדברים על זה בתור סיוט הכרחי להתמודד איתו כמה שנים עד שהפורום יתחזק מספיק בשביל להקים ממשלת ימין בראשותו, יחד עם וילדרס, הנוצרים הקיצוניים, ומה שיישאר מהימין הממסדי. לא יודע עד כמה זה נשמע סביר.

ומה יהיה עם האקלים? בקרוב אצלנו. המדינות הדמוקרטיות בעולם מחוברות חזק זו לזו, ומה שמתחיל במקום אחד יגיע מהר לכל מקום אחר. כאמור אין לי עדיין דעה מגובשת על המחלוקות העיקריות בנושא האקלים, עד כמה סבירים תרחישי האימה בנושא ועד כמה סבירות דרכי הפעולה המוצעות למניעתם. אבל בדבר אחד אני בטוח – מי שטוען שהדיון הפוליטי בנושא הזה הוא דיון מדעי, משלה או את עצמו או את המאזינים. בדבר אחד אני מסכים עם תיירי בודה – התומכים בחקיקת אקלים ברובם המכריע לא מבינים שום דבר במדע מאחורי זה או במשמעות הכלכלית של מה שהם מציעים, ונראה לי שהוא צודק לחלוטין כשהוא מגדיר את זה כ"אבטיח" – ירוק מבחוץ ואדום מבפנים. וזה כנראה הכיוון שהולנד הולכת אליו.

11 מחשבות על “ההולנדים שוב מצביעים: להתראות הגירה, שלום אקלים

  1. טור נפלא, למרות שאני בספק לגביי הפסקה האחרונה שמתחילה "בקרוב אצלנו..", מעטים מאוד האקטיביסטים בישראל לאנרגיה ירוקה ומעטים עוד יותר הפולטיקאים שמייצגים אותם. היחידה במערכת הבחירות הנוכחית שהעזה לתמוך ברעיונות ירוקים כלשהם הייתה מיקי חיימוביץ עם אותה התבטאות להשאיר את הגז באדמה, כשאפילו ארץ נהדרת שתוקפת תמיד מעמדות שמאליות, הפכו אותה לבדיחה די מעליבה יש לציין.
    אני אפילו זוכר בזמנו שהקמפיין הפוליטי היחיד למען תמיכה באנרגיה ירוקה היה של ציפי לבני בזמנו כשהייתה בראשות "התנועה" ואפילו הוא היה גנרי וקצר וירד מהאוויר אחרי ימים בודדים.
    השמאל בישראל עסוק בכל כך הרבה מאבקים: נגד נתניהו, נגד השטחים, נגד הדתיים, בעד הפליטים, בעד שיוויון הזדמנויות, בעד תקציבים חברתיים, בעד מערכת המשפט.. לא נראה לי שיש זמן פנוי לצאת לעוד מאבק שכל כך לא יעיל אלקטורלית

    Liked by 2 אנשים

    • יכול להיות. אבל לא יודע, אני מתרשם שיש חלקים מהשמאל הישראלי שגם אם נמצאים פיזית בישראל, הסביבה התרבותית שלהם היא לחלוטין השמאל דובר האנגלית, ואם הנושא הזה יהיה מספיק חשוב לדוברי האנגלית נראה לי שהם יאמצו אותו. אני חושב שאפשר להסכים שיעילות אלקטורלית לא עומדת בראש מעייניהם.

      אהבתי

  2. להערכתי קיים צורך בשינוי פרדיגמה:
    מחלוקות בענייני אקלים וסביבה אינו מחלוקות מדעיות אלא מחלוקות בין דתיות.

    הפעילים הסביבתיים הירוקים והמוני תומכיהם למעשה ייסדו דת חדשה.
    דת חילונית, שמספקת להם את כל מה שהדתות המסורתיות סיפקו למאמיניהן:
    -} תחושת משמעות ואפילו שליחות בחיים שהיא מעבר לחיי היום יום הקטנים,
    – מגוון פעילויות קהילתיות (כמו חתימה על עצומות והצטרפות להפגנות) ותחושה שלעולם אינך לגמרי לבד,
    – יכולת לסמן לסביבה את הישגיך ואת מעלותיך ז(בהגנה על הסביבה) ולהתהדר בהן,
    – ריטואלים מפורטים (מפחיתי חרדות) הכוללים מה מותר ומה אסור לקנות ולצרוך, ממי ומתי.
    ועוד ועוד ועוד.

    מכאן, הדרישה / הציפייה להתמצאות מעמיקה בסוגיות מדעיות סבוכות אינה רלוונטית כלל למחלוקות בנושאי אקלים וסביבה. המחלוקת היא בין המוני המצטרפים לדת החדשה לבין המתנגדים לדת ספציפית זו או לדתות בכלל.

    Liked by 1 person

    • אחד הדברים שמצאו חן בעיני אצל יובל נח הררי זה התיאור שלו של הרבה אידיאולוגיות מודרניות כהמשך ישיר של האמונות והמנהגים הדתיים. ככל שאני לומד גם על פוליטיקה מודרנית וגם על דתות עתיקות, אני נוטה יותר להשתכנע. אני בהחלט חושב שהדת הירוקה היא דוגמה טובה לזה.

      Liked by 1 person

  3. אשמח לקבל רעיונות לתרגום המונח
    Virtue Signalling

    refers to the public expression of an opinion on a given topic primarily for the purpose of displaying one's moral superiority before a large audience .

    מושג שנראה לי מאוד רלוונטי עבור כל הלוחמים הצעירים לטובת "הצדק החברתי", האקלים והסביבה

    Liked by 1 person

    • נראה לי שהייתי מאמץ "דמעות טווס", על משקל "דמעות תנין". מבטא גם את חוסר הכנות עם הקרבה לדמעות תנין, גם את הרצון להיראות ולהרשים עם הטווס, וגם את הרגשנות המוגזמת עם הדמעות.

      "ראש המפלגה, בעודו מזיל דמעות טווס על הסכנות שבשינוי האקלים, ממשיך לטוס במטוסו הפרטי זולל הדלק מכנס לכנס"

      אהבתי

      • הביטוי דמעות טווס מקסים. ומקורי.
        אשמח אם יאומץ.

        רק בשולי השוליים מפריעה לי הידיעה שהסיבה ל"דמעות התנין" אינה צביעות או נסיון התחפשות אלא הפיזיולוגיה של התנינים *.
        מעט בדומה לידיעה שבמקור התנ'כי "עצת אחיתופל" היא למעשה עצה טובה (למרות שהשימוש המקובל בביטוי הוא בעל משמעות הפוכה).

        * מתוך ערך הויקיפדיה:
        ______________
        " …. המקור לביטוי
        לתנינים, כמו לכמה מיני זוחלים, ציפורים ויונקים אחרים יש קרום מתחת לעפעף התחתון, מעין עפעף שלישי שקוף שמגן על הקרנית בעת ציד מתחת למים. מתחת לקרום הזה, הנקרא "קרום מצמוץ" (Nictitating membrane), יש בלוטת דמע שתפקידה לסכך את תנועתו. ההפרשה של הבלוטה הזו ניגרת החוצה כאשר התנין על היבשה וקרום המצמוץ פתוח (זה המצב בו פוגשים בדרך כלל בני אדם בתנינים). כבר במאה ה-13 הדמעות הללו יוחסו לבכי אמיתי … "
        ___________

        אהבתי

  4. אוף טופיק,

    טענה שפוטין, משיקולים פנימיים, עלול לנסות לתפוס חתיכת קרקע שוודית או פינית.

    *אם* תחזית זו תתגשם – *אולי* ישתנה סדר היום במדינות סקנדינביה. אולי אפילו בהולנד.

    אבל יש לי ספקות לגבי שני משפטי תנאי אלו.

    (אפשר להתנחם בכך שכיום אף אחד לא מנסה להאשים את נתניהו שבכדי לזכות בבחירות הוא מתכנן להצית מלחמה).

    https://foreignpolicy.com/2019/03/15/russias-next-land-grab-wont-be-in-an-ex-soviet-state-it-will-be-in-europe-putin-saakashvili-sweden-finland-arctic-northern-sea-route-baltics-nato/

    קטע מהכתבה:

    Russia’s most likely target in the near future is either Finland or Sweden; although both are members of the EU, they are not members of NATO. By attacking a non-NATO country, Putin does not risk a proportional response in accordance with Article 5. But by targeting a European country, he can expect to reap the rewards of public approval at home from voters who are desperate for a victory. This is a simple cost-benefit analysis that Putin has conducted, openly, many times before. Each investment of Russian force has paid dividends. Finland and Sweden meet both requirements.

    I do not expect Russian tanks to roll into Helsinki or Stockholm unopposed. But it would be relatively simple for Moscow to execute a land grab in a remote Arctic enclave or on a small islandI do not expect Russian tanks to roll into Helsinki or Stockholm unopposed. But it would be relatively simple for Moscow to execute a land grab in a remote Arctic enclave or on a small island, like Sweden’s Gotland, considering the strategic capabilities Russia has built on its northern flank. After all, who would go to war over a frozen Baltic island or piece of Finland’s tundra? NATO wouldn’t, but Putin would—because the stakes are higher for him.
    Russi

    אהבתי

  5. תוצאות הבחירות, למי שתהה: הצלחה ענקית לפורום למען הדמוקרטיה, שתהפוך כנראה למפלגה הגדולה ביותר בבית העליון. כאמור זה לא צפוי להשפיע על הממשלה הנוכחית, אבל זה סימן חזק לעתיד הפוליטיקה ההולנדית. הימין משנה כתובת. ואיתו גם השמאל – גם מפלגת השמאל הירוק מצדה שתתה הרבה קולות ממפלגות השמאל האחרות. אפשר להגיד שהפוליטיקה מקצינה לשני הכיוונים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s