הערה קטנה על עושר

עידן ארץ פירסם אתמול רשומה על עושר, ואני מרגיש צורך להגיב, בתור מי שמינה את עצמו לסוכן הפרסום של אדם סמית באינטרנט העברי. אני מאוד מרוצה מההתעוררות הליברלית שמופיעה לאחרונה בישראל, ושהוא אחד המייצגים שלה; אבל למרות שעם הרוח הכללית של הרשומה שלו אני כמובן מסכים, לדעתי הוא מפספס בפרט די חשוב, וזה נראה לי כמו הזדמנות טובה לדבר שוב על משמעות העושר בעולם ומה הדרכים להשיג אותו ולחלק אותו. המסר העיקרי שלו הוא שכלכלה היא לא משחק סכום אפס, והדרך להביא יותר עושר לעניים היא לא לקחת עושר מהעשירים, אלא לייצר יותר עושר; זה כמובן נכון. הבעיה שלי היא עם התיאור שלו לאיך נוצר העושר הזה:

"כאשר אנשים מבצעים עסקה מרצון, כל אחד מהצדדים יוצא במצב *טוב יותר* מאשר זה שהוא היה בו קודם. עוד רגע יוצא פסח, וכשאזמין לראשונה פיצה ב-50 ש"ח, אני אקבל פיצה ששווה לי יותר מ-50 ש"ח, והפיצריה תקבל 50 ש"ח ששווים עבורם יותר מהעלות והעבודה של הכנת הפיצה. כלומר, בעסקה הזאת גם אני וגם הפיצריה יצאנו מורווחים. העושר שלנו גדל קצת.

[…] אנשים מבצעים עסקאות כאלו כל הזמן, וזה מה שיוצר מלכתחילה את העושר האדיר שאנחנו זוכים לו ביחס לעבר וביחס למדינות פחות חופשיות […]"

מה הבעיה? זה נכון שמעסקה כלכלית חופשית שני הצדדים יוצאים מורווחים. אבל זה לא מה שיוצר מלכתחילה את העושר האדיר שאנחנו זוכים לו. הסיבה לעושר האדיר הזה היא כמובן נושא המחקר של אדם סמית, ולב העניין הוא: יש לנו יותר עושר כי אנחנו עושים יותר עבודה יצרנית; עבודה שלוקחת חומרי גלם בעלי ערך מסוים, ויוצרת מהם מוצר חדש בעל ערך גבוה יותר מסכום חלקיו. התובנה הזאת חשובה כל־כך, שהיא מהווה כבר את המשפט הראשון בעושר האומות: "העבודה המתבצעת כל שנה בכל אומה היא המקור המספק לה את כל הצרכים והמותרות שהיא צורכת", ובפסקה הבאה: "ככל שאותה התוצרת, או מה שנקנה באמצעותה, גדלה או קטנה ביחס לאוכלוסייה הצורכת אותה, כך האומה תהיה עשירה יותר או פחות".

מה זה אומר לגבי הפיצה? אפשר להגיד שיש הגדלה מסוימת של העושר הכללי בעצם קיום המסחר, כלומר בזה שהפיצה עוברת למישהו שצריך אותה יותר, ובמקומה עובר הכסף למישהו שצריך אותו יותר. אבל ההגדלה הזאת זניחה. החשיבות האמיתית של העסקה הזאת היא שהיא מעודדת את הפיצריה לאפות יותר פיצות. אפיית פיצה זו עבודה שמייצרת עושר – פיצה היא מוצר ששווה יותר מהקמח, העגבניות והגבינה שמהם היא עשויה. ומצד שני, העסקה הזאת מעודדת את עידן ארץ לעשות יותר עבודה יצרנית (כמו כתיבת רשומות בפייסבוק) כדי שיהיה לו כסף לקנות עוד פיצות בעתיד.

וזו הדרך להגדיל את העושר של כולנו. כלכלה היא לא משחק סכום אפס, שבו יש כמות מוגדרת מראש של עושר וצריך רק לחלק אותו – את זה כתבתי גם אני בהערות לפרק הרביעי של עושר האומות. עושר מגיע מעבודה שהופכת דברים בעלי ערך נמוך לדברים אחרים בעלי ערך גבוה יותר. איך נקבע אותו הערך? עקרונית "ערך" הוא דבר סובייקטיבי, אבל יש דרך מצוינת להעריך אותו – על־ידי כמות העבודה שמוכן אדם אחר להשקיע תמורת הזכות לאותו הערך. איך זה מתבטא בפועל? בהחלפת כסף, האמצעי שנהוג בחברה שלנו לייצוג אותו הערך. ולכן, כשמדברים על פריון העבודה הנמוך במשק הישראלי, זה אמור להיות אחד מנושאי השיחה החשובים ביותר בישראל. יותר עבודה יצרנית, שזה אומר בעיקר עבודה יותר יצרנית (אין כנראה בישראל מחסור בעבודה, יש עבודה לא מספיק טובה), זה מה שיוצר עושר. והשוק החופשי, כפי שניתן לראות מאינספור דוגמאות לאורך ההיסטוריה, הוא הכלי המוצלח ביותר להשגת המטרה הזאת. זאת התורה הכלכלית כולה על רגל אחת, והשאר פירושה – אידך זיל גמור אצל אדם סמית וממשיכיו.

(למען הסר ספק – אני בטוח שעידן ארץ יודע את כל זה, אני רק חושב שהניסוח שלו יצא מבלבל ושווה הבהרה)

מודעות פרסומת

5 מחשבות על “הערה קטנה על עושר

  1. המונח עבודה יצרנית לא מוגדר פה מספיק בחדות (וגם אצל סמית הוא לא מוגדר בחדות). בכלכלה הניאו קלאסית יצרנות מוגדרת כתנועה של עקומת התמורה כלפי חוץ באופן המאפשר לנו לוותר על פחות דברים בתמורה למה שאנו רוצים כרגע. למשל, פיצריה מאפשרת לנו לוותר על פחות משאבים (זמן, מוצרי יסוד, כלי מטבח) כדי להשיג ארוחת ערב משביעה. לכן פיצה מאד פופלארית אצל אנשים שמשאבים אלו מצויים אצלם במחסור אבל היות ומחיר הפיצה זול מספיק יכולים להרשות לעצמם לקנות אותה במקום לאכול סתם לחם עם סרדינים.

    אם אתה לא עושה את הניתוח הזה אתה עלול להגיע לטעויות שעשו המרקסיסטים על בסיס הפירוש הישיר שלך לאדם סמית.

    Liked by 1 person

  2. במאה השבע עשרה כשניוטון ולייבניץ פיתחו את החשבון הדיפרנציאלי הם יצרו מושג של האנפימניסטל הקטן כרצוננו. מושג זה היה שימושי מאד אבל כפי שהעיר הבישוף ברקלי גם מוביל לאבסורדים פילוסופיים. רק במאה התשע עשרה הצליח קושי דרך מושג הגבול להתגבר על האבסורדים הללו.

    אתה ועידן מתווכחים מהו ערך. אתה טוען שערך הוא עניין של עבודה הממירה חומר גלם במוצר. לכאורה הגדרה טובה ויפה אבל כפי שהסתבר כוללת בתוכה לא מעט משגים ומבוכות. על פי ההגדרה מה המקום של סוחרים? וספסרים? וכסף עצמו? ונותני שירותים? ואיך מגדירים מוצרים כנגד חומר גלם? ומדוע מערכת המחירים היא חשובה?

    התחלת עם הגדרה שנראת טוב וסיימת עם תיאוריית ערך של עבודה שסופה להוביל מהלך של דחיקת כל הגורמים הללו החוצה. הדרך ממך לרוסיה הקומוניסטית איננה כל כך רחוקה שהרי על הדברים שכתבת כאן היו קומוניסטים חותמים מיד.

    הם רק לא היו מבינים מדוע הם חיים בעוני מפגר כל כך אם כל הזמן הם עסוקים בעבודה בבתי חרושת בהפיכת חומרים גלם "למוצרים".

    התשובה האמיתית היא שיש טעות בהגדרה. עבודה לא הופכת חומר גלם למוצר אלא מאפשרת לנו לבחור את הצריכה שלנו באופן אופטימאלי. הדרך לזהות את המקום האופטימאלי עוברת דרך מערכת המחירים שאם נותנים לה מספיק מרחב שולחת מידע ליצרנים איך לקדם את החברה שלנו למקום טוב יותר. בשביל זה צריך כסף וסוחרים וספסרים וגם מוכרי פיצה.

    התפתחות טכנולוגית היא חשובה כדרך להרחיב את עקומת התמורה אבל היא איננה יכולה להחליף את הצרכן בקביעה איזו התפתחות טכנולוגית היא חשובה ואיזו לא.

    אני לא מצפה שעכשיו תעשה תואר ראשון בכלכלה (וכמה קורסי יסוד בתואר שני בכלכלה). אתה חובב וזה סבבה אבל גם לחובב כדאי לקרוא ספרים כמו הדרך לשעבוד של האייק שמתמודד ישירות עם הנזקים שתיאוריית ערך עבודה הנחילה לאנושות כמו קולקטביזם וכדומה וגם ספרים יותר מאוחרים כמו יסודות הכלכלה של תומאס סואל. בלי זה נשארים אצל סמית וריקרדו ופשוט חוזרים על כל הטעויות של מרקס מילה במילה.

    כמובן זה לא אומר שאין ערך בסמית אבל אם תשאל אותי מה נשאר מסמית לדורות? אענה שמה שנשאר זה הניתוח של מונופלים בספר הרביעי שפותח על ידי מיל ומודל באופן גרפי על ידי מרשל וכיום נלמד כחלק מלימודי כלכלה הסטנדרטיים. כל שאר החלקים מעניינים אבל לא באמת משמעותיים.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s