בציוצים נבנה את מדינת כורדיסתאן

נחמד לראות אירוע בינלאומי שמעורר הרבה עניין בקרב ישראלים, והפלישה התורכית לסוריה בהחלט הייתה אירוע כזה. קשה שלא לחבב את הכורדים, גם בגלל העוול ההיסטורי שבבירור נעשה להם, וגם בגלל הנטייה שלהם לחילונות ולידידות עם המערב ועם ישראל, לפחות ביחס לשכניהם. יגידו כל מיני ציניקנים שזה לא חוכמה, זה בסך הכול "אויב אויבי הוא ידידי", אבל עובדה שלא חסרים מיעוטים במדינות מוסלמיות שנדרסים ומדוכאים על־ידי הרוב ועדיין בוחרים לשנוא גם את ישראל והמערב. אבל עדיין, כדאי להישאר על קרקע המציאות.

קודם כל, השנאה המחודשת לתורכיה לא תעזור לאף אחד. נכון שארדואן הוא רשע שונא־ישראל שמדרדר את הדמוקרטיה בארצו. אבל כל מיני טענות על "רצח עם" שהתורכים עומדים לבצע בכורדים נשמעות פחות עובדתיות ויותר צווחניות. אם צבא תורכיה מתכנן לבצע רצח־עם בכורדים, נראה שהוא גרוע ברצח־עם כמעט כמו צה"ל; גם צה"ל מואשם לעתים קרובות בהאשמה דומה מצד אנשים עם מעט מאוד עניין בעובדות, והפלסטינים כמו הכורדים עדיין קיימים ולא נראה שזה עומד להשתנות. מסטטיסטיקות ששמעתי עד עכשיו על הרוגים, המספרים נשמעים די אופייניים למבצע צבאי ורוב מכריע מההרוגים מסומנים (לפחות על־ידי המשקיפים שפירסמו את המספרים) כאנשי פק"ק. אפשר כמובן לטעון שמגיעה לכורדים מדינה עצמאית ולכן לא לגיטימי שהתורכים יתקפו אנשי פק"ק, אבל במונחים בינלאומיים קשה לטעון שיש משהו מיוחד בתורכיה שמעדיפה להילחם באנשים שרוצים לפרוש ממנה. הייתי מעדיף שהעולם לא היה ככה, אבל זה המצב.

השנאה לתורכיה החדשה גם מאפשרת לאנשים לשכוח כמה פרופורציות. למרות המגמה השלילית, תורכיה היא עדיין מדינה מתקדמת, דמוקרטית ותרבותית בהרבה בהשוואה לשכנותיה הערביות (לא שזה הישג גדול, אבל עדיין שווה לזכור). אני לא יודע כמה יסבלו הכורדים תחת השלטון התורכי בעקבות הסכסוך הספציפי ביניהם; אבל אם הם יצליחו למצוא דרך להסתדר, על פי כל קריטריון הגיוני עדיף כיום לחיות תחת שלטון תורכי מאשר ערבי. אולי זה עוד עומד להשתנות, אבל נצטרך עוד הרבה מאוד שנים עד שזה ישתנה. בינתיים הדמוקרטיה המוגבלת בתורכיה היא עדיין גורם משמעותי, הכלכלה התורכית מקרטעת אבל קיימת, ולאדם חילוני בעל מחשבה עצמאית כנראה עדיף בהרבה לחיות בתורכיה של ארדואן מאשר בסוריה או בעיראק, גם אם שתי האפשרויות לא מדהימות.

בעיקר, השיעור שלדעתי שווה ללמוד מזה הוא מה התנאים להקמת מדינה. לא מעט צייצנים שמעתי בימים האחרונים מדברים בעברית ובאנגלית על כמה מגיעה לכורדים מדינה. לצערנו או שלא, אין בעולם דבר כזה "מגיע". וכל הדיבורים על גינויים וחרמות על תורכיה, לדעתי, לא יעזרו בשום צורה לא לשאיפות העצמאות של הכורדים ולא לסיכוייהם לחיים טובים. כל אותם הפרשנים שמרוב רצון טוב מתכוננים לצייץ עד הלוחם הכורדי האחרון, מסתכנים בהטלת הקללה הגדולה ביותר על הכורדים – הפיכתם לפלסטינים.

לא משנה מה דעתכם על האם "מגיעה" לפלסטינים מדינה או לא, קשה לדעתי להתווכח עם הטענה שהשאיפה למדינה היא הדבר הגרוע ביותר שקרה להם. גם להם, כמו לכורדים, יש שלל צייצנים מרחבי העולם שמספרים להם כמה מגיעה להם מדינה וכמה אסור להם לוותר. כמה חייבים להחרים ולהתנגד לישראל וכמה ההתנגדות עוד תנצח. כמובן, ההשוואה הזאת לא אומרת שישראל ותורכיה הן אותו הדבר – אפשר בהחלט להאמין שישראל צודקת במאבק שלה ותורכיה לא; אבל מעשית, התוצאה עלולה בהחלט להיות אותה התוצאה. אם הכורדים, כמו הפלסטינים, ישקיעו את מאמציהם ב"התנגדות" במקום בפיתוח כלכלי ודמוקרטי של החברה שלהם, לא מצפה להם עתיד מזהיר. ויש להם עוד הרבה מה לפתח.

את מצבם הנוכחי ראינו עם ניסיונות העצמאות של אחיהם בעיראק. עם כל הסימפתיה, עדיין מדובר בחברה שבטית, עם שלטונות מושחתים, ובלי כלכלה משמעותית. אין ספק שהכורדים בסוריה פיתחו שלטונות שונים מאוד מאלה שבעיראק, אבל כנראה לא מסדר גודל שונה. את חשיבות הפיתוח הכלכלי אפשר לראות לאחרונה בהונג־קונג – למה בעצם ההונג־קונגים מעוררים כל־כך הרבה תשומת לב בהשוואה לאינספור קבוצות מדוכאות אחרות ברחבי העולם? קשה לטעון שהם "ראויים" לעצמאות באופן שבו הכורדים ראויים; אין שום הבדל אתני, דתי או לשוני בינם לבין שכניהם. ההבדל הוא שהם מייצרים דברים. ההון העצום ששווה השכונה הקטנה הזאת יוצר מצב שבו הסינים, גם אם הם יכולים למחוץ אותם ובסופו של דבר ייתכן מאוד שיעשו את זה, יודעים שזו תהיה מכה כלכלית קשה עבורם. זה יוצר מצב שבו לאינספור מדינות אחרות יש אינטרס להתעניין במה שקורה שם, כי יש להם סחר משמעותי עם ההונג־קונגים.

אז לכל הצייצנים שדואגים לשלומם של הכורדים – אני ממליץ בחום להתחיל לחשוב על איך לפתח את כלכלת כורדיסתאן ואת המוסדות הדמוקרטיים שם, ופחות על איך להתלונן ולהילחם. פיתוח כזה אפשר, גם אם לא בקלות, לעשות גם לפני העצמאות. יש עוד דוגמה טובה למיעוט שדאג להתפתח לפני שהקים לעצמו מדינה – היהודים. התמיכה שקיבלו היהודים מהממשל הבריטי (לפחות בתקופות מסוימות ותחת זרמים פוליטיים מסוימים בבריטניה) נבעה לא רק מרגשות ציוניים אצל כמה נוצרים בריטיים, אלא מההכרה בכך שהיהודים מפתחים את הארץ ויוצרים שם דמוקרטיה מתקדמת, והערבים צפויים "להקים" שם המשך של הכלום שהתקיים של בימי השלטון העותמני. אם הכורדים יהפכו את עצמם לקבוצה העשירה והמשגשגת ביותר במזרח התיכון מחוץ לישראל – אולי יהיה להם יותר סיכוי להתמודד מול היריבים שלהם.

18 מחשבות על “בציוצים נבנה את מדינת כורדיסתאן

  1. אין שום הבדל אתני, דתי או לשוני בינם לבין שכניהם. ההבדל הוא שהם מייצרים דברים.

    לגבי האתני: מויקיפדיה-לעתים רחוקות, אתניות שאינה מדוייקת תהא חופפת גם למושג "גזע", שכן היא נסמכת על מוצא משותף רחב יותר של הקבוצה התרבותית (דוגמה: לבן/אסיאתי/לטיני/מזרח-תיכוני/אפריקאי).
    בעוד אתניות וגזע הם מושגים קרובים, המושג אתניות נעוץ ברעיון של קבוצה חברתית, אשר חולקת זהות לאומית, שבטית או דתית, ובעלת מאפיינים משותפים, כגון שפה ומסורת תרבותית כרקע.

    ובכן ההונג קונגים מדברים בקנטונית שזו שפה שונה ממנדרין. בעוד שמנדרין היא בת 800 שנה הקנטונית בת 2000, הם לא דיאלקטים, הם מוגדרות כשפות שונות. לגבי דת, איזה דת יש בסין? בהונג קונג חלק לא קטן מהאוכלוסיה נוצרים ורובם חסרי דת בתור אתאיסטים, יש להם מנהגים תרבותים שקשורים למסורת ודומים להתנהגות שלך כשאתה חוגג את חג סוכות. ההונג קונגים מתעבים את הסינים והסינים מתעבים את ההונג קונגים, האי קיו שלהם שונה ואפילו האוכל שונה. ההונג קונגי הממוצע אוכל פיצה ועוגת גבינה וגם כשהוא אוכל אוכל סיני זה לא מה שאוכלים בסין. לכולם יש עיניים מלוכסנות אולי זה מה שמטעה אותך. ההונג קונגים גם כבר לא מיצרים כמעט כלום, חוץ מבנקאות.

    לפי ההגיון שלך האם הפלסטינאים לא זכאים למדינה משלהם היות ואין שום הבדל אתני, דתי או לשוני בינם לבין שכניהם והם גם לא מיצרים כלום? פה יש לנו תמימות דעים.

    השיעור שלדעתי שווה ללמוד מזה הוא מה התנאים להקמת מדינה. כוח, זה הכל.

    Liked by 1 person

    • לגבי השפה: כל זה נכון, אבל לא סותר את מה שאמרתי. קנטונית היא לא שפה ייחודית להונג־קונג, היא אחת מהשפות המדוברות בסין ושכניהם של ההונג־קונגים מעבר לגבול מדברים אותה באותה מידה ואף אחד לא מציע שגם הם יהיו כלולים באוטונומיה ההונג־קונגית.

      לגבי דת: גם בסין וגם בהונג־קונג, חלק לא קטן מהאוכלוסייה נוצרים ורובם אתאיסטים.

      לגבי פיצה ועוגת גבינה: אני לא מכיר נתונים סטטיסטיים בנושא, אני יכול רק להגיד שקומץ ההונג־קונגים שאני מכיר לא אוכלים יותר פיצות ועוגות גבינה מקומץ הסינים שאני מכיר.

      לגבי הפלסטינים – לפי ההיגיון שלי אף אחד לא "זכאי" למדינה משלו, אין דבר כזה "זכאי" בעולם. אני ציטטתי את הדעה הנפוצה לגבי זכאות למדינה, ואכן לפיה הכורדים זכאים הרבה יותר מהפלסטינים. כמו כן, אמרתי ששגשוג כלכלי הוא כלי שמאוד יעזור למי שרוצה להקים מדינה משלו. ואכן, הפלסטינים לא מצליחים יותר מדי בכיוון הזה.

      המשפט האחרון שלך נכון בגדול, רק שכשמדברים על "כוח" חשוב לזכור שכוח כלכלי, דיפלומטי ותרבותי חשוב לא פחות מכוח צבאי (שלעתים קרובות נגזר מהאחרים).

      אהבתי

  2. אני גם לא רואה אף מדינה שמצייצת בזכות הונג קונג לאוטונומיה חלקית כמו שמציצים כל כך הרבה לגבי הכורדים. כל החברות עוברות להן בנחת לסינגפור בלי להניד עפעף ואיש לא מעז לציץ נגד הסינים. תראה מה שקרה לNBA

    לגבי הכורדים, אלו הצרפתים והבריטים שהיתה להם אפשרות להקים מדינה כורדית כמו שהקימו את ירדן סוריה ועירק ולבנון ובאותה הזדמנות גם את המדינה הארמית. האם לא קראו פעם לארמים כורדים יהודים או משהו דומה? פשוט החליטו שעדיף לרצות איזה שיך סעודי. כמו שאומרים בארמית כל דְּאַלִּים גָּבַר (בארמית: כל החזק – גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא (דף ל"ד, עמ' ב'), ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: מי שבידיו הכוח – זוכה. בימינו השימוש הרווח בביטוי בא לתאר חברה אלימה, שבה ההכרעה נעשית על-פי שיקולי כוח בלבד, תוך התעלמות מערכי מוסר וצדק.

    אהבתי

  3. בעצם ההשואה שלך של ההונג קונגים לסינים והתורכים והפלסטינים מעניינת
    תראה את הגרמנים, מזרח גרמניה מערב גרמניה היו דור וחצי בנפרד ופתחו תרבות שונה על בסיס הבדלים כלכלים ומשטר אבל סוגרים את הפער בעצלתים, כולנו גרמנים. האם הפלסטינאים הישראלים פתחו פער שלא ניתן להדבקה עם אחיהם בגדה או מעבר לירדן? האם הנוצרים הערבים פתחו? כולם יתדרדרו לאותה רמה מכנה משותף נמוך. וזה כנראה גם מה שיקרה בהונג קונג בסופו של דבר למרות שהם נלחמים לשמר את…את מה? את כל מה שהשיגו בעזרת הבריטים, בנו לעצמם בית שכל הדברים הגרועים שהיו בבית ממנו הגיעו לא יהיו בהם ובכוח מכניסים אותם חזרה לגטאות. הם לא רוצים להיות סינים כמו שערבי נוצרי לא רוצה להיות זבל מוסלמי או כמו שאתה לא רוצה לגור בורשה

    Liked by 1 person

  4. את הכורדים אני לא מכיר מספיק בשביל לבקא, אבל את הפלסטינים כן. הפלסטינים רוקדים לפי החליל המערבי הנוכחי שמקדש זכויות.
    הם פשוט היחידים שמאמינים להלך הדעות הנוכחי הזה ומשקיעים את רוב מרצם בחיזוק זכותם על-חשבון חיזוק כוחם.
    גם האמריקאים בפייז אאוט מהלך הדעות הזה, שהופך לאירופאי בלבד, והוויכוח הדמוקרטי-רפובליקני על הנושא לא מייצג לדעתי את האמריקאי הממוצע. האמריקאי הממוצע מבין שבלי כוח אין זכויות.

    Liked by 1 person

    • מה אתה חושב יקרה אם סאנדרס יעלה לשלטון? או אליזבט וורן? או אפילו ביידן שבגילו נתון ללחץ גדול מהשמאל הקיצוני ויכנע לו. איך זה ישפיע על העולם? איך זה ישפיע על ישראל? אמריקה תהפוך למדינה סוציאליסטית? אנחנו נאבד את התמיכה הכלכלית והצבאית שלנו?

      אהבתי

      • אולי אני נאיבי, אבל להערכתי האמריקאים לא יתנו לסאנדרס/וורן לעשות משהו (אם יבחרו) וזאת מהסיבה שארה"ב היא קודם לכל כלכלה. סאנדרס/וורן מטילים איום אמיתי על השיטה הכלכלית שם ואני בספק אם עולם העסקים יתן להם לעשות משהו. בעלי העסקים, ומנהלי החברות הגדולות (לפחות אלו שמצהירים שהם דמוקרטים כמו צוקרברג) יכולים למחות כנגד טראמפ אבל בשקט לסתום את האף, להמשיך לעשות עסקים ולהרוויח. רוב הדמוקרטים בארה"ב אינם סוציאליסטיים במובן המוכר לנו, הם יפי נפש בלבד (וכך גם השמאל בישראל), והם (סאנדרס ואליזבת וורן) הרבה יותר פגיעים לדעת הקהל הדמוקטית מאשר אדם כמו טראמפ רגיש לדעת הקהל הכללית/רפובליקאית.
        טראמפ כבר נבחר עם טיקט של מיזוגן/גזען/שובניסט/ …. / …. על המצח – ולכן יכולת הפעולה שלו כנשיא נשמרת (מלבד אישיותו הלא סופרת אדם, ולא פחות חשוב בחירתו ללא תמיכה של הממסד הרפובליקני).
        התחושה שלי שכל הבלה-בלה הסוציאליסטי הוא אנטי-טראמפי בלבד. ברגע שטראמפ ירד מהמפה הפוליטית גם המלל הסוציאליסטי יעלם. המלל הזה היה צריך לבוא לידי ביטוי בעוצמה הנוכחית שלו אחרי משבר 2008 ולא עכשיו. הוא בא עכשיו בעוצמה הזאת כי נבחר נשיא שמבטא בכל רמ"ח איבריו את ההפך ממה שהם מאמינים. והם בעיקר כועסים על פירוק ההישגים המורלי שאובמה השיג.

        בתגובה לשאלותיך, אם הם יבחרו בוודאי שיהיה לזה השפעה עלינו, אבל נמוכה מהמצופה. איבוד התמיכה הצבאית לא נראה לי כל-כך משמעותי. הבעיה תהיה אם הם יכרסמו בלגיטימיות שלנו – שזאת בעיה אמיתית. אבל מדיניות סוציאליסטית תקטין את יכולת ההשפעה של ארה"ב בעולם ואז גם השפעת הפגיעה בלגיטימיות שלנו תצומצם.
        כך או אחרת, מסכים שאנחנו צריכים לנהל מדיניות חוץ עצמאית שתתכונן למצבים כאלו כמו נשיא אמריקאי עוין.

        אהבתי

  5. אם צבא תורכיה מתכנן לבצע רצח־עם בכורדים, נראה שהוא גרוע ברצח־עם כמעט כמו צה"ל;

    נו, קצת מתחת את הגבולות פה, קצת הרבה.

    אהבתי

  6. חמש הערות:

    1. " … נחמד לראות אירוע בינלאומי שמעורר הרבה עניין בקרב ישראלים, והפלישה התורכית לסוריה בהחלט הייתה אירוע כזה. קשה שלא לחבב את הכורדים …"
    —————————–
    נראה לי שעבור הישראלים מדובר בארוע הנוגע ישירות אליהם. לא באיזשהו ארוע בינלאומי מרוחק כמו ההתקוממות בהונג קונג נגד סין.
    – זהו ארוע שכונתי, בחצר האחורית, או הקדמית, של ישראל. +
    – נדמה לי שאין אף ישראלי שלא דמיין כיצד ארה'ב נוטשת גם אותנו. +
    – מבחינת הישראלים, גם ארדואן, שותפו החדש של טראמפ, אינו אויב מרוחק כמו לדוגמא קים הצפון קוריאני. קשה לישראלים לראות כיצד טראמפ משתף אתו פעולה.

    2. " … נכון שארדואן הוא רשע שונא־ישראל שמדרדר את הדמוקרטיה בארצו. אבל כל מיני טענות על "רצח עם" שהתורכים עומדים לבצע בכורדים נשמעות פחות עובדתיות ויותר צווחניות. אם צבא תורכיה מתכנן לבצע רצח־עם בכורדים, נראה שהוא גרוע ברצח־עם כמעט כמו צה"ל; גם צה"ל מואשם לעתים קרובות בהאשמה דומה מצד אנשים עם מעט מאוד עניין בעובדות, והפלסטינים כמו הכורדים עדיין קיימים ולא נראה שזה עומד להשתנות. מסטטיסטיקות ששמעתי עד עכשיו על הרוגים, המספרים נשמעים די אופייניים למבצע צבאי ורוב מכריע מההרוגים מסומנים (לפחות על־ידי המשקיפים שפירסמו את המספרים) כאנשי פק"ק. …"
    ——————————–
    מאוד קשה לחשוב על המושג "רצח עם" בלי להיזכר מיידית ברצח העם שביצעו הטורקים בארמנים (ובמיעוטים נוצרים אחרים כמו הארמים).
    רצח מזעזע, שבין השאר נתן אור ירוק גם לרצח העם היהודי בשואה.
    עד עצם היום הזה, הטורקים לא התנצלו על רצח העם שביצעו ולא שילמו עליו פיצויים. ובכדי להוסיף חטא על פשע – הם אפילו מעיזים לרדוף את כל מי שמאשימם בג'נוסייד הארמני.
    מכאן, די קל לעולם לדמיין שגם הטורקים בני זמננו מסוגלים לבצע רצח עם נוסף.
    כלומר, להערכתי הפוטנציאל בהחלט קיים.
    אבל הוא כנראה לא ימומש בשנים הקרובות, כשכל העולם צופה במעשיהם. ארדואן הצליח להמתין בסבלנות, עשרות שנים, לשעת הכושר להחלשת כוח הצבא, מגן החילוניות הטורקית. הוא יצליח להמתין בסבלנות גם לשעת הכושר לביצוע טבח בכורדים, שנואי נפשו.

    3. " … אפשר כמובן לטעון שמגיעה לכורדים מדינה עצמאית ולכן לא לגיטימי שהתורכים יתקפו אנשי פק"ק, אבל במונחים בינלאומיים קשה לטעון שיש משהו מיוחד בתורכיה שמעדיפה להילחם באנשים שרוצים לפרוש ממנה. …"
    ——————————
    הכורדים *הסורים* אינם רוצים לפרוש מטורקיה. הם בסה'כ מכשול לשאיפת ארדואן לספח למדינתו רצועה ברוחב של כ 30 ק'מ משטחה של סוריה.
    אפילו לגבי הכורדים החיים בתוך טורקיה – אמורים להיות סייגים גם למלחמה של שלטונות מדינה בקבוצת מיעוט המעונינת לפרוש ממנה.
    שלטונות ספרד, לדוג', רשאיים להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, ולשלוח לכלא את מנהיגי תנועת הבדלנים הקטלנים. אבל אסור להם להשתמש בנשק כבד בכדי להפציץ ישובים קטלנים, ולהרוג עשרות (או מאות) קטלנים שואפי היפרדות.

    4. " … השיעור שלדעתי שווה ללמוד מזה הוא מה התנאים להקמת מדינה. לא מעט צייצנים שמעתי בימים האחרונים מדברים בעברית ובאנגלית על כמה מגיעה לכורדים מדינה. לצערנו או שלא, אין בעולם דבר כזה "מגיע". וכל הדיבורים על גינויים וחרמות על תורכיה, לדעתי, לא יעזרו בשום צורה לא לשאיפות העצמאות של הכורדים ולא לסיכוייהם לחיים טובים. …גם להם (לפלסטינאים), כמו לכורדים, יש שלל צייצנים מרחבי העולם שמספרים להם כמה מגיעה להם מדינה וכמה אסור להם לוותר. כמה חייבים להחרים ולהתנגד לישראל וכמה ההתנגדות עוד תנצח …"
    ———————————–
    קשה לי לא להשויץ בכך שגם בבלוג זה הערכתי שאנו לא נזכה לראות את דגל כורדיסטן העצמאית מונף בבניין האום. גם לא את דגל קטלוניה. למגינת ליבי על שניהם.
    אולי אחפש את העדויות.

    5. " … אם הכורדים, כמו הפלסטינים, ישקיעו את מאמציהם ב"התנגדות" במקום בפיתוח כלכלי ודמוקרטי של החברה שלהם, לא מצפה להם עתיד מזהיר. ויש להם עוד הרבה מה לפתח.
    … אז לכל הצייצנים שדואגים לשלומם של הכורדים – אני ממליץ בחום להתחיל לחשוב על איך לפתח את כלכלת כורדיסתאן ואת המוסדות הדמוקרטיים שם, ופחות על איך להתלונן ולהילחם. פיתוח כזה אפשר, גם אם לא בקלות, לעשות גם לפני העצמאות. … אם הכורדים יהפכו את עצמם לקבוצה העשירה והמשגשגת ביותר במזרח התיכון מחוץ לישראל – אולי יהיה להם יותר סיכוי להתמודד מול היריבים שלהם …"
    ——————————–
    הייתי שמחה להאמין שזו אפשרות ריאלית, הפתוחה בפני הכורדים, אך איני בטוחה בכך.
    על פי הכלל שהמנבא הטוב ביותר שיש לנו לגבי העתיד הוא העבר.

    – קשה לי להאמין ששלטונות טורקיה / עיראק / סוריה / איראן לא יחבלו במאמצי המיעוט הכורדי במדינותיהם. במדינות מושחתות אלו מצליחים כלכלית רק אלו להם קשרים מעולים במסדרונות השלטון.

    – לא ידוע לי שנצפו בקרב הכורדים איזשהם ניצנים ראשוניים לקפיצה גדולה קדימה / להצטיינות השכלתטת / לפיתוח כלכלי משמעותי.

    Liked by 1 person

  7. מצאתי במהירות. תגובה שלי מלפני שנתיים.
    נשארה רלוונטית.

    ——————————–
    קמיליה
    אוקטובר 8, 2017 ב- 9:13 pm

    יש יותר מדי נקודות שוני בין הקמת מדינת ישראל לבין הקמת מדינת קטלוניה:

    1. הקטלונים מנסים לפרק מדינה יציבה קיימת, המתנגדת לכך בכל כוחה. ספרד מעוררת הזדהות בהמוני מדינות אחרות, העלולות למצוא עצמן בעתיד עם תביעות לפרישה גם מהן.

    ישראל ניצלה את תהליך ההתפוררות של האימפריות הקולוניאליסטיות לאחר מלחמת העולם השנייה. בתקופה בה הוקמו במקביל לה המוני מדינות חדשות באפריקה ובאסיה.
    לאחר שהבריטים כבר נאלצו לוותר על הודו, חשיבות כל הקולוניות המזרח תיכוניות שלה פחתה במילא. בכל מקרה – כבר לא היה לבריטניה את הכוח והמשאבים להמשיך להאבק ב"ילידים" המרדניים בפלסטינה המבקשים לסלקה.

    2. רובו המכריע של היישוב היהודי בארץ תמך בהקמת המדינה, ורק מיעוט קטן יחסית ומאוד לא מקובל על רוב היישוב (חרדים אנטי ציוניים ואנשי ברית שלום שנתפסו כבוגדים) – תמך בהמשך המנדט הבריטי.

    משאל העם הקטלני האחרון, שהראה על 90% תמיכה בפרישה מספרד, נתפס בעיני כאמין בערך כמו כל המדינות שמכריזות שבבחירות "הדמוקרטיות וההוגנות" שנערכו במדינתם – מפלגת השלטון זכתה ב 90% תמיכה.
    הצביעו רק כשליש מבעלי זכות הבחירה, וכלל לא ברור כמה פעמים הצביע כל תומך פרישה נחוש.
    סקרי דעת קהל קודמים, והפגנות הנגד ההמוניות של הקטלונים מתנגדי הפרישה מספרד (שלבשו לבן וקראו ל"הידברות") מרמזות שמחנה המתנגדים לפרישה מונה הרבה הרבה יותר מעשרה אחוז.

    3. היישוב היהודי בארץ הוכיח שהוא מוכן להילחם עד מוות, במלחמה שאפילו בן גוריון העריך שסיכוייה להצליח הם רק 50%. במלחמת העצמאות נהרג אחוז אחד (!) מהיישוב (מי שרוצה לעשות חישוב בכמה חללים מדובר – מוזמן לחשב מהו אחוז מגודל האוכלוסייה העכשווי של ישראל, ולהבין את עוצמת הנחישות וההקרבה של היישוב היהודי).

    אני בספק כבד האם הקטלנים יהיו מוכנים להקריב אפילו פרומיל אחד מאוכלוסייתם במלחמה.
    בכל מקרה, אם תפרוץ מלחמה בין הספרדים לקטלנים – אין לי ספק מי ילחם ביותר נחישות וביותר אכזריות וחוסר מעצורים.

    4. לאחר השואה, התמונות ממחנות העקורים באירופה מלאי הפליטים היהודים שלא היו מוכנים לחזור למדינות מוצאם (ואף מדינה מערבית למעשה לא ששה לקלוט את כולם), והמראות המאוד קשים של חיילים בריטים מפנים באכזריות המוני נשים הרות ופעוטות מספינות מעפילים בלתי חוקיות שניסו לפרוק את מטענם האנושי בחופי ישראל – התעורר גל תמיכה המוני, במדינות רבות, לטובת הקמת מדינה ליהודים.

    תמונות של קשישות קטלוניות זבות דם עורר אמנם גל צקצוקי לשון וגינויים בעולם לברוטליות המוגזמת של המשטרה הספרדית – אך לא ניתן להשוות זאת להכרה ששררה לאחר מלחה'ע השניה בזכות היהודים למדינה משלהם.

    5. בהקמת מדינת ישראל תמכו (מסיבות שונות) שתי המעצמות הגדולות של אותה תקופה – ארה'ב ובריה'מ.
    בהחלט יתכן שללא השגת התמיכה גם מסטלין (שכללה את משלוחי הנשק מצ'כיה) – מדינת ישראל לא הייתה מצליחה לקום ולנצח במלחמת העצמאות.
    אין לקטלונים (ולכורדים) ולו מעצמה אחת התומכת בהקמתם, ומוכנה לסייע להם.

    אסתכן בניבוי:
    – המנהיגים הנוכחיים של הפרישה הקטלונית יתקדמו בהכרזותיהם על הקמת מדינה
    – הממשלה במדריד תצווה לאסרם ולהכניסם לכלא בשל ביצוע פשעים חמורים כלשהם כנגד חוקת ספרד (לדוגמא – בגידה)
    – המוני קטלונים יכריזו על שביתות המוניות ויצאו לרחובות בכדי למחות נגד מאסר המנהיגים הקטלנים. הפגנות שיהיו כנראה די אלימות ודי ממושכות
    – הכלכלה הקטלונית תפגע קשות, ובעיקר תפסק התיירות המהווה חלק משמעותי מכלכלת האזור
    – ממשלת ספרד תזרוק לכלא מפגינים נוספים ו/או תכריז על הוצאת סמכויות כלשהן מניהול קטלני אוטונומי לניהול הממשלה המרכזית (מעין הקמת "ועדה קרואה" לקטלוניה)
    – יהיו שביתות והפגנות נוספות. אך לאט לאט המפגינים ילכו ויתעייפו, המצב הכלכלי ילך וידרדר ורבים יבקשו לחזור ל"נורמליות" הקודמת. ילכו ויתרבו הדוברים למען 'מו'מ ו"הידברות" בין שני הצדדים, ומציאת הסדרים למתן חנינה לאסירים והחזרת הדברים למצבם הקודם.
    – הדברים אכן יחזרו בהדרגה למצבם הקודם, ולקטלונים שוב לא תהיה מדינה עצמאית

    ***
    הערכתי אולי תתגלה בעתיד כמוטעת (אם כן – זו לא תהיה טעות הניבוי הראשונה שלי), אך היא לא נובעת ממשאלות לב.
    אם בחמש השנים הקרובות קטלוניה (או כורדיסטאן) תתקבל כמדינה חברה באו'מ, אני מתחייבת לאכול את כובעי בזמן השידור בטלוויזיה של הטקס בו מונף לראשונה באו'מ הדגל הקטלוני (או הכורדי). …

    Liked by 1 person

  8. פוסט מעולה עם מסר שאני עד עכשיו מתלבט אם באמת כדאי לספר אותו לשכנינו היקרים בגדה וברצועה. אם נספר אותו, אולי תהיה לפלסטינים מדינה וביום מן הימים הם ינצלו את מצבם הטוב כנגדנו (וזאת בהנחה שעל אף הדמוקרטיזציה אצלם רעיון השיבה לא ייעלם). אם לא נספר, המצב ימשיך להיות תקוע כעכשיו- שאנחנו שולטים פחות או יותר על אש קטנה במה שנעשה שם.

    אהבתי

    • בשביל מה צריך את הקלישאה גילוי נאות? מה זה מוסיף? אם היית כותב "גילוי נאות מחקתי כמה תגובות למרות שהסכמתי אתן" אפשר להבין, אחרת זה סתם ביטוי שנועד להשמע חכם ומרשים. להרשים תרשים בתוכן לא בביטויי

      אהבתי

  9. מדינות אלו יהיו עצמאיות עד סוף המאה
    הרשות הפלסטינית.עזה.סיני.חבל הבסקים.קטלוניה.צפון אירלנד.קשמיר.סוריה תתפרק ל3 מדינות.וכן עיראק ל2 מדינות.איראן ל3 מדינות.רוסיה תאבד את החבלים המוסלמים.אירופה תאבד חלקים לטובת מוסלמים בתוך היבשת.קוויבק.חבל הסהרה במרוקו.ניגריה.קניה.כל המחוזות המוסלמים באפריקה יקבלו עצמאות.מליוני נוצרים יברחו ממצרים ודראפ וממדינות ערביות או מוסלמיות לארצות המערב.כל מדינות אירופה מתכווצות דמוגרפית.אבל זה מתאזן עם המהגרים החדשים הנוצרים.בכל העולם יפרצו מלחמות אזרחים למיעוטים ימרדו.ירדן תתפרק ל2 מדינות.הכורדים בטורקיה ינהלו מלחמת חורמה נגד טורקיה עד לעצמאות.

    אהבתי

  10. סדרה רבת פרקים, בעברית, המנתחת את מניעי הדיקטטורה הסינית העולה ומגמותיה.

    אחד הפרקים (המצ'ב) מתמקד בטאיוואן, ובעתיד הקשרים בין סין, טאיוואן, ארה'ב ובנות בריתה במזרח אסיה.
    מאוד קל להשליך מסין – טאיוואן – ארה'ב לסין – הונג קונג – ארה'ב.

    אם כי הרבה יותר קשה להשליך ליחסי הכורדים – ארה'ב – רוסיה, טורקיה ואיראן.

    אפשר לקרוא ואפשר להאזין.

    https://greatgame.blog/2019/09/21/%d7%a4%d7%a8%d7%a7-46-%d7%a7%d7%99%d7%a1%d7%a8-%d7%90%d7%93%d7%95%d7%9d-%d7%a9%d7%90%d7%9c%d7%aa-%d7%98%d7%90%d7%99%d7%95%d7%95%d7%90%d7%9f/

    קטע מהפרק:
    " … ההערכה של אסטרטגים בטאיוואן שהם יוכלו להגן על טאיוואן כשבועיים עד לכיבושו המלא של האי. שבועיים הם די ויותר זמן לוושינגטון להחליט להתערב לטובתו של האי, לשלוח את הצי השביעי לתגבר את הכוחות של טאיוואן ואת חיל האוויר האמריקאי לסלק את המטוסים הסינים מעל האי. כשזה יקרה – וזה יקרה – סין תמצא עצמה במצב נואש – כוחותיה יהיו מרוכזים בטאיוואן, חשופים להפצצות אמריקאיות ומותשים מהצקות בלתי פוסקות של כוחות מטאיוואן. אם היא תמשיך בפלישה, היא מסתכנת בהשמדת חלק משמעותי מכוחותיה. אם תיסוג ההשפלה עלולה לעלות למפלגה הקומוניסטית בהמשך קיומה.

    אין כמעט תרחיש של פלישה סינית לטאיוואן בו האמריקאים לא יבואו לעזרת האי. הסיבה היא שחוסר התערבות של ארה״ב תעלה לה יותר מכל התערבות צבאית בטאיוואן. אם ארה״ב תהיה מוכנה לוותר על טאיוואן, היא לא תאבד רק חוליה חשובה בשרשרת שלה במזרח אסיה, אלא גם תאבד את האמון של כל בעלות בריתה באזור. פלישה סינית לטאיוואן תהיה מבחן של המחויבות האמריקאית להתנגד לתוקפנות סינית, מבחן עליו יסתכלו דרום קוריאה, יפן ועוד מדינות בעולם. אפילו טראמפ לא יוכל להימנע מלהתערב במקרה כזה.

    האופציה הצבאית של סיפוח האי אינה ריאלית, למעט במקרה קיצון אחד עוד שנעסוק בו. בייג׳ין לא תנסה להשיב את האי אליה בצעד שרוב הסיכויים יביא אותה לעימות ישיר מול ארה״ב. בייג׳ין צריכה דרך אחרת להחזיר את טאיוואן אליה.

    התקרבות מחדש

    בואו ונעשה סיכום קצר על מה דיברנו עד עכשיו: בייג׳ין רוצה לספח את טאיוואן משום שכך היא תשבור את שרשרת החנק של ארה״ב סביבה, תתקן עוול מימי ״מאה שנות השפלה״ ותכחיד מודל פוליטי יריב לה, מודל בו סינים נהנים מרווחה חומרית ללא רדיפה פוליטית. הראתי שפלישה צבאית לטאיוואן היא ממש לא אפשרות סבירה משום המחיר העצום שהיא תגבה מסין והסיכון בהתערבות אמריקאית בסכסוך. בייג׳ין רוצה את טאיוואן, אך עדיף שתעשה זאת ללא מלחמה. מה עוד היא יכולה לעשות?

    אם היה מדובר בשתי מדינות, לא היו אפשרויות נוספות. מדינות בדרך כלל לא מוותרות מרצון על הריבונות שלהן, אלא אם מדובר באוסטריה ב-1938 וגם אז לא ממש. המצב בין סין לטאיוואן הוא יותר מורכב – טאיוואן לא מוכרת כמדינה עצמאית ע״י רוב העולם. היא גם לא הכריזה על עצמה כמדינה עצמאית מסין. בעוד שדה-פקטו לאי יש ממשלה עצמאית מסין, דה-יורה היא אינה מדינה. היפותטית סין יכולה לשכנע את ממשלת האי, תושבי האי או שניהם לוותר על עצמאותם דה-פקטו ולהצטרף לרפובליקה העממית. זו הגישה שסין נוקטת מאז שנות ה-90׳, מבקשת לשכנע את האי שיצטרף אל היבשת.

    על-אף שבייג׳ין וטאיפיי לא מכירות רשמית אחת בשנייה, יש תנועה ערה של אנשים, כסף וסחורות בין שתיהן. הרפובליקה העממית היא שותפת הסחר החשובה ביותר של טאיפיי, עם 41% מהייצוא של טאיוואן מופנה לרפובליקה העממית [מקור]. הרפובליקה העממית היא גם יעד מרכזי להשקעה מטאיוואן, שעמדה בשנת 2017 על כ-8 מיליארד דולר [מקור]. חברות מטאיוואן מעסיקות ביבשת כ-10 מיליון איש, 60% מהם בתעשיית המידע והתקשורת. הייצור בהן מהווה כ-10% מכלל הייצוא של סין [מקור]. הקשרים מקטינים את הכדאיות של פלישה צבאית מצד בייג׳ין, עקב הפגיעה הכלכלית במשק הסיני, אך גם מעלים את התלות של טאיוואן בבייג׳ין. חברות רבות בטאיוואן תלויות בגישה לשוק העבודה הזול של סין בשביל להוריד את עלויות הייצור שלהן [מקור]. רשמית טאיוואן וסין הן מנותקות. בפועל הן מחוברות.

    החיבור ביניהן נותן לבייג׳ין וטאיפיי מרחב לנהל את היחסים בספקטרום שנע בין איחוד פוליטי ובין ניתוק מוחלט. בשביל להקל על עצמנו את הדיון אנחנו יכולים לחלק את הספקטרום לשלוש אפשרויות: האפשרות הראשונה היא שסין וטאיוואן יעמיקו את קשריהן הכלכליים, בעודן שומרות על עמימות בנוגע לעמדתן הפוליטית. הנשיאה הנוכחית של טאיוואן, צאי אינג-ון (Tsai Ing-wen) תומכת באפשרות זו [מקור], בה שתי המדינות ישימו את השאלה הפוליטית בצד ויתמקדו בסוגיות פרקטיות כמו מכסים, קשרי מסחר ושיתופי פעולה בתחום אכיפת החוק. במקום לעסוק בשאלה מי הממשלה הלגיטימית של סין, שתי הממשלות יפעלו לקדם את רווחת תושביהן. שי ג׳ינפינג וההנהגה הנוכחית של סין מתנגדים לחלוטין לאפשרות זו [מקור]. … "

    Liked by 1 person

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s