מעשה בממשלה שהלכה שמאלה עד שהתנפצה לרסיסים

מעקב אחרי הפוליטיקה ההולנדית בימים אלה זה קצת כמו לראות תאונת רכבת בהילוך איטי. נראה שהכול הולך לקרוס בקרוב, אבל זה קורה לאט מדי מכדי שתשומת הלב תישאר שם, והאנשים המעורבים, כלומר ההולנדים עצמם, נראה שממילא לא יותר מדי מתעניינים. אבל עם הנתונים קשה להתווכח.

הסוקר מוריס דה הונד מפרסם כל שבוע סקר מנדטים, וחודשיים לפני הבחירות לבית העליון של הפרלמנט (למעשה הבחירות לפרלמנטים המחוזיים, אבל אלה אז בוחרים את הבית העליון של הפרלמנט הלאומי וזה החלק המעניין יותר), המצב נראה כמו התפרקות מוחלטת של הפוליטיקה ההולנדית.

הולנד, ברוב המובנים, היא מהמדינות הימניות ביותר במערב אירופה. ברוב שנותיה היא נשלטה על ידי מפלגות ימניות, וגם בשנות שלטון מפלגת העבודה או בקואליציה איתה, המדינה עדיין הייתה ימנית יותר מרוב אירופה. כמובן, ימין הולנדי זה לא בדיוק כמו ימין ישראלי או במדינות אחרות – הולנד ידועה במתירנות יחסית כלפי דברים שימין במדינות אחרות לא ממש אוהב (סמים וזנות אלה כמובן הדוגמאות הבולטות), אבל מדובר בגדול על ליברליזם קלאסי, תפיסה של ימין כלכלי וממשלה שמתערבת כמה שפחות בחיי הפרט.

כרגע אנחנו נמצאים באמצע הכהונה הרביעית של ראש הממשלה מרק רותה, מתחרה ממשי לביבי באורך שלטונו. רותה הפך את המפלגה הליברלית למפלגת שלטון ב 2010, ובגדול ייצג גרסה מתונה ופשרנית של הימין הליברלי, אבל לא פשרנית מדי. הוא שמר על ההישג של הפיכת המפלגה לגדולה ביותר בפרלמנט בעוד שלוש מערכות בחירות, ונראה היה שהוא פשוט קולע לרצון ההולנדי. פעם ממשלת ימין בתמיכת חירט וילדרס, פעם קואליציה עם מפלגת העבודה, פעם קואליציית ימין-מרכז, אבל תמיד הכול נראה יציב ורגוע. ממשלה שעושה פשרות עם השמאל כשצריך אבל בסופו של דבר הבייס שלה הוא אנשי עסקים שרוצים כלכלה חזקה וכמה שפחות זעזועים. רותה הכריזמטי והפרווה היה האיש המושלם לתחושת ״שום דבר לא עומד להשתנות״ שכנראה מצאה חן בעיני המצביעים.

אבל בכהונה הנוכחית נראה שמשהו השתבש. כבר קודם לכן הייתה תחושה שממשלת הימין-מרכז הזאת נסחפת לאט לאט שמאלה, אבל בכהונה הזאת נראה שכבר יורדים לגמרי מהפסים. משבר הפליטים הולך ומחריף, ובמפלגה הליברלית, כמו מפלגות ימין ממסדי רבות אחרות באירופה, נראה שיודעים היטב להגיד כמה זה נורא וכמה צריך לתקן, אבל בפועל לא עושים כלום. אז הגיע משבר החקלאות. מישהו גילה שהולנד לא עומדת באיזשהו תקן אירופאי להגבלת פליטות חנקן, ומאז הממשלה עסוקה ברדיפה אינסופית אחרי החקלאים, שהחנקן הנפלט מחוותיהם לכאורה מזיק למאזן האקולוגי בשטחים הפתוחים המעטים במדינה. חקלאים זעמו, חסמו כבישים עם שיירות טרקטורים ארוכות, והולנד אפילו הופיעה פה ושם בדיונים אצל גורמי ימין במדינות אחרות שהתחילו לדבר על איך קנונייה בינלאומית מדאבוס רוצה להחריב את החקלאות כדי לגרום משבר מזון עולמי. ולבסוף, גם הטרלול הפרוגרסיבי הגיע להולנד, ובפרט פרויקט מוזר של הממשלה להכריז על ״התנצלות״ רשמית על העבדות מהמאה ה 17 וה 18 שלא ממש מצא חן בעיני אף אחד.

כל זה מביא אותנו למצב הנוכחי. הקואליציה כרגע נהנית מ 76 מושבים בפרלמנט (הבית התחתון, זה שנבחר ישירות) בן 150 המושבים, כלומר בדיוק המינימום הדרוש לרוב. על פי הסקר האחרון, והמצב די יציב בחודשים האחרונים, הקואליציה יורדת ל 44 מושבים. מי עולה במקומה? פה זה מתחיל להיות מעניין.

העלייה הבולטת ביותר היא של תנועת החקלאים, מפלגה שהוקמה קצת לפני הבחירות האחרונות, הצליחה לקבל מנדט אחד ובסקרים האחרונים הופכת לאחת המפלגות הגדולות במדינה עם 15 מנדטים. הצלחה אדירה למקימת המפלגה קרוליין ון דר פלאס, שלמיטב ידיעתי איננה חקלאית אלא עיתונאית שמגיעה מהאזורים החקלאיים של צפון מזרח המדינה, ועם המנדט האחד הזה זכתה לאהדה עצומה בקרב החקלאים ותומכיהם במדינה, שהחקלאות בה היא עסק עצום (הולנד הקטנה היא אחת האימפריות החקלאיות הגדולות בעולם מבחינת כמה שהם מייצאים).

את העלייה הבולטת השנייה רושמת מפלגת יא21, מפלגת ימין ״מעונבת״ יותר שבגדול מנסה להיות מה שהמפלגה הליברלית הייתה אמורה להיות על הנייר. בסקרים האחרונים היא עולה מ 3 מנדטים ל13. מקור המפלגה במפלגת ימין רדיקלי אחרת בשם הפורום למען הדמוקרטיה שכבר כתבתי עליה בעבר. מפלגת הפורום הוקמה על ידי איש התקשורת הכריזמטי תיירי בודה, שדיבר גבוהות על ערכי המערב אבל לאט לאט התגלה קצת כשרלטן ובסופו של דבר די ירד מהפסים. כמעט כל האנשים שהצטרפו אליו בשאיפה למפלגת ימין טובה יותר פרשו בשלב מסוים והקימו את מפלגת יא21, והפורום נשארה בתור מפלגת ימין קיצוני לחובבי תיאוריות קונספירציה על קורונה ועל סדר עולמי חדש. ועדיין גם הפורום לא נמחק, וזוכה בסקר האחרון לחמישה מנדטים (לעומת שמונה שיש להם כרגע).

על חירט וילדרס בטח שמעתם – הוא כבר די מיצה את הפוטנציאל האלקטורלי שלו אז עלייה מטאורית אין, אבל עדיין צופים לו מנדט או שניים יותר מה 17 הנוכחיים שלו. ועם ההתרסקות של המפלגות שמעליו, זה מציב אותו בתור מתחרה ממשי להפוך למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט.

כל העליות האלה, כאמור, באות על חשבון מפלגות הקואליציה הנוכחיות ובעיקר המפלגות שנחשבו עד לאחרונה ״ימין״. המפלגה הנוצרית דמוקרטית קורסת כמעט לחלוטין – מפלגת שלטון ברוב שנותיה מאז שהוקמה, הסקר האחרון צופה לה 6 מנדטים (לעומת 15 כרגע, גם לא להיט). המפלגה הנוצרית דמוקרטית הייתה פעם מפלגת ברירת המחדל של החקלאים במדינה – נראה שרדיפת החקלאים של הממשלה הנוכחית העבירה אותם בכמויות ענקיות לתנועת החקלאים. המפלגה הליברלית עצמה יורדת בסקר האחרון מ 34 ל 20 מנדטים – עדיין גדולה, אבל בקושי. מפלגת המרכז-שמאל ד66 יורדת מ 24 ל 12, מנדטים שמתחלקים בין מפלגות שונות בשמאל, מרכז, וקצת ימין.

כמובן, המנדטים האלה לא ממש משנים כרגע כי הבחירות הן לבית העליון. אבל בהנחה שתוצאות הבחירות יהיו דומות אפילו במעט למה שהסקרים מראים, הממשלה הזאת עומדת להפוך לברווז צולע אם לא להתפרק לגמרי ולהכריז על בחירות חדשות. ממשלה בלי שום סיכוי לתמיכה בבית העליון לא יכולה להעביר שום חוקים; בפעם הקודמת שזה קרה, והפורום למען הדמוקרטיה זכה להישג אדיר בבחירות לבית העליון, פתרה את זה הקואליציה על ידי שיתוף פעולה הולך וגובר עם השמאל. עכשיו נראה שגם זה לא יהיה אפשרי, אפילו יחד עם השמאל לא ברור אם תהיה להם אפשרות להעביר משהו.

אז האם הולנד עומדת להפוך למדינת ימין? לא ברור. אומנם צפויה התחזקות עצומה לימין, אבל עדיין לא ברמה של הקמת ״ממשלת ימין על מלא״ אלא אם המפלגה הליברלית תצטרף; וקשה מאוד לדמיין את מרק רותה עושה דבר כזה. מאז שהתפוצצה הממשלה שלו עם וילדרס, נראה שהוא פיתח איבה אישית חריפה כלפיו, והוא לא היחיד שרואה בוילדרס שותף בלתי אמין. חוץ מזה, לא לגמרי ברור איך הפופוליסטים של תנועת החקלאים והליברלים המעונבים של יא21 יסתדרו זה עם זה ועם מפלגת החירות של וילדרס שלא מצטיינת בשיתוף פעולה עם אף אחד.

מה שבעיקר נראה פה זו התפרקות מוחלטת של הפוליטיקה ההולנדית. הסקר האחרון צופה לא פחות מ 18 מפלגות שייכנסו לפרלמנט, כולל כמה סיעות יחיד ושאר רסיסים. מתימטית יהיה צורך בחמש מפלגות לפחות בקואליציה, ופוליטית יהיה צריך הרבה יותר. גם בשמאל הולכות ומתחזקות מפלגות קיצוניות יותר, או סתם מפלגות הזויות שלא ברור לאיזו ממשלה ייכנסו (המפלגה למען בעלי החיים עולה בסקר מ 6 ל 9 מנדטים). למפלגה הסוציאליסטית יש לעתים קרובות יותר במשותף עם הימין הפופוליסטי מאשר עם הגלובליסטים של ד66, שלושה מנדטים הולכים לאיסלאמיסטים, והבלגאן חוגג.

כל זה כמובן עדיין על הנייר בלבד; סקרי דעת קהל לקראת בחירות לחלק הפחות חשוב של הפרלמנט. אבל אם אפילו שבריר מזה יתגשם, זה יהיה משבר פוליטי עצום בהולנד ולקח חשוב לשאר העולם – יש גבול לכמה מפלגות ימין יכולות ללכת שמאלה ולצפות שהמצביעים ילכו איתן. המצביעים ההולנדים, כך נראה, מעדיפים לאבד את היציבות והשלווה היקרה שלהם ולנסות דברים חדשים. נקווה שזה ייגמר בפחות כאוס ממה שהסקרים צופים כרגע.

5 מחשבות על “מעשה בממשלה שהלכה שמאלה עד שהתנפצה לרסיסים

  1. מעניין מאוד.
    כנראה שלא רק אנחנו בבלגן. זה עולמי.
    עידן הרשתות החברתיות יצר תקשורת ישירה בין אנשים ורעיונות והתיווך של התקשורת הממוסדת איבד מכוחו.
    במצב שכזה יכולת האליטות (מימין ומשמאל) "לנהל את ההמונים" נסדקת ונשברת (במקרה ההולנדי האליטה הימנית). נראה לי שאנחנו בתוך הגדרה מחודשת של המושג "דמוקרטיה" שמקבל עומק שלא היה לו קודם לכן.

    עניין נוסף הוא שינויי האקלים:
    הקמת מפלגת החקלאים, שאם אני מבין אותך נכון, אומרת (בקונטקסט ההולנדי/אירופאי) שהם קוראים להעדפת הכלכלה וחיי האנשים על-פני נזקים אקלימיים.
    זה שינוי גדול ונראה שהימין ההולנדי (הציבור הימני) החליט לסגת מהסיפור האקלימי – וגם זאת תוצאה שנצפית במקומות נוספים בעולם.

    Liked by 2 אנשים

    • אני יותר ויותר מרגיש שאני פשוט לא יודע מה גורם לשגעונות הפוליטיים של תקופתנו, ואין לי אפילו ניחוש. אני בטוח שהרשתות החברתיות יצרו שינויים גדולים, אבל במקרה הזה לא מדובר על שינויים באוכלוסייה אלא במנהיגים – אין לי מושג מה גרם למפלגות ימין לשבור פתאום שמאלה, אבל לא נראה לי שזה הרשתות החברתיות. לדעתי ממשלה הולנדית שהייתה עושה את זה לפני עידן הרשתות החברתיות הייתה מעוררת תגובה דומה בקרב המצביעים.

      לגבי האקלים – קודם כל שוב, לדעתי מי שהשתנה זה לא המצביעים אלא המנהיגים. מצביעי המפלגה הנוצרית דמוקרטית מעולם לא רצו להעדיף תקנות סביבתיות על פני החקלאות. משום מה המנגנון המפלגתי החליט שהוא מתחיל כן להעדיף אותן, אז המצביעים עוברים למפלגה שעדיין שומרת על סדר העדיפויות הקודם.
      והערה קטנה – פליטות חנקן, בניגוד לפליטות פחמן, הן לא עניין של אקלים. הטענה פה היא לפגיעה באיכות הקרקע והאיזון האקולוגי, בעקבות היכחדות מיני חרקים וציפורים שלא מסתדרים עם הסביבה עתירת החנקן או משהו בסגנון.

      אהבתי

    • נכון, אחוז החסימה פה הוא בהגדרה מנדט אחד בדיוק, ותנועת החקלאים היא דוגמה מצוינת לאיך זה יכול לרענן את המערכת הפוליטית.

      ממשלה שמאבדת את הרוב בבית העליון נאלצת להתחיל לשתף פעולה עם מפלגות שמחוץ לקואליציה, כי אי אפשר להעביר חוקים בלי רוב בשני הבתים. כמו שאמרתי זה ממילא המצב כבר מהבחירות הקודמות לבית העליון, והממשלה נאלצת לשתף פעולה יותר ויותר עם השמאל, ומדי פעם גם עם הימין (בהולנד לשמחתי לא אימצו את תפיסת "תפקיד האופוזיציה הוא להפיל את הממשלה" מישראל, ושיתופי פעולה כאלה עדיין אפשריים). במקרה קיצוני אני משער שממשלה יכולה פשוט לקרוס אם היא לגמרי לא מצליחה להשיג תמיכה בבית העליון.

      בדיוק ראיתי שבקמפיין הבחירות של יא21 הם מבקשים במפורש מהמצביעים שיצביעו להם כדי שממשלת רותה תיאלץ לשתף פעולה איתם ולא עם השמאל, כלומר למשוך את הממשלה הקיימת ימינה.

      Liked by 2 אנשים

  2. ברור שאיני מכירה את הפוליטיקה בהולנד (מעבר למה שמתואר מדי פעם בבלוג "דברים מעניינים שקראתי").
    אבל התיאור " … קצת כמו לראות תאונת רכבת בהילוך איטי. נראה שהכול הולך לקרוס בקרוב, אבל זה קורה לאט מדי מכדי שתשומת הלב תישאר שם …" מאוד מוכר לי.
    לתפיסתי, זהו תיאור של המשבר הפוליטי, ההולך ומחריף בעשורים האחרונים, בהרבה מאוד מדינות מערביות – דמוקרטיות. (כולל ישראל).

    בדומה לשי שפירא גם "אני, יותר ויותר מרגיש(ה) שאני פשוט לא יודע(ת) מה גורם לשגעונות הפוליטיים של תקופתנו. ואין לי אפילו ניחוש …".
    אבל אני משערת / מנחשת שהתשובות נמצאות בתהליכי עומק *חברתיים – תרבותיים*. והם אלו שיוצרים תהליכי עומק *פוליטים*.

    מכאן שעלינו לזהות את גורמי העומק שהשתנו ב 2-3 העשורים האחרונים בהשוואה למצב במחצית השניה של המאה העשרים (לאחר מלחה'ע השניה).

    רשימה (ברור מראש שחלקית) של תהליכים חברתיים שעולים כרגע בראשי:

    א. אבדן האמון, גם בדמוקרטיות, שתוצאות הצבעתם בבחירות יכולות להשפיע על המציאות. (אלא אם יצביעו למפלגות אולטרה – קיצוניות. וגם אז – אולי).
    פוליטיקאים של מדינות רבות העבירו את סמכויות ההחלטה, שבעבר היו בידיהם, לכל מיני גופים בינלאומיים. הם חתמו, בלי להתייעץ מראש עם המצביעים, על כל מיני אמנות בינ'ל (כמו אמנות הנוגעות להגירה, לשמירה על הסביבה ועוד ועוד).
    השינויים הדרמטים, והבלתי הפיכים, בדמוגרפיה של ארצות רבות בגלל הגירה מסיבית – לא התקבלו לאחר דיונים ציבוריים מעמיקים. הם די נכפו על האזרחים.
    תהליכים שלמעשה מתעלים המוני אזרחים למצוא דרכים להשפיע על עתידם שלא באמצעות המערכת הפוליטית והצבעה בבחירות. (לדוגמא באמצעות "מרי אזרחי", נסיון להפעיל סנקציות מגורמי חוץ וכד')

    ב. פגיעה במרקם החברתי
    לאובדן האחידות הדמוגרפית (האתנית/ הדתית/ ההשכלתית …) , שדי אפיינה את מדינות המערב מיד בתום מלחה'ע השנייה – השלכות רבות. הן על הסולידריות החברתית ורמות הפשיעה , על הנכונות לממן את מדינת הרווחה ולדאוג לעניים, על היכולת להתמודד עם כל מיני "שגעונות פוליטיים" ועוד. מדינות מאוד לא אחידות דמוגרפית הרבה יותר קשות לשליטה וניהול.
    אין בהן אפילו את המנגנון החיוני למניעת מלחמות אזרחים (כדוגמת "כולנו אחים").

    ג. אובדן אמון במנהיגים הפוליטים.
    עלות מרוצי בחירות נמצאת במגמת עלייה. מה שהופך את הפוליטיקאים ליותר ויותר תלויים בממנים הנדיבים / בתורמים הגדולים / בנותני השוחד . הם מועדים, כנראה יותר מבעבר, להפר את הבטחות הבחירות שלהם ולמעול באמון של מצביעיהם.
    מה שעלול ליצור סחף של מצביעים לכיוון מנהיגים / מפלגות יותר ויותר קיצוניים – בתקווה שמהם, ורק מהם, תבוא הישועה.

    ד. אובדן אופטימיות – בדור שלנו, בניגוד לדורות העבר. רמת החיים הצפויה לילדים ולצעירים לא תהיה יותר גבוהה מזו של הוריהם. כנראה להפך.
    בניגוד לעבר, רוב המשפחות מתקשות להסתדר עם משכורת אחת. זהו גם אחד הגורמים לירידה המתמשכת במספר הילדים לאישה. עוד סממן להעדר אופטימיות. צפוי שאנשים שאינם נאלצים לחשוב על העולם שברצונם להוריש לילדיהם ולנכדיהם – יקבלו החלטות שונות מאנשי משפחה.
    אופטימיות בסיסית מסייעת לרכך כל מיני בעיות ותקלות ולהבליג עליהן, די בדומה לחומר סיכה. אבדן האופטימיות נוטה להחריף את העוצמה הנתפסת של משברים.

    אך סביר ש א+ ב + ג + ד יובילו למשברים חברתיים ופוליטיים הולכים ומעמיקים.

    Liked by 2 אנשים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s