מעשה בממשלה שהלכה שמאלה עד שהתנפצה לרסיסים

מעקב אחרי הפוליטיקה ההולנדית בימים אלה זה קצת כמו לראות תאונת רכבת בהילוך איטי. נראה שהכול הולך לקרוס בקרוב, אבל זה קורה לאט מדי מכדי שתשומת הלב תישאר שם, והאנשים המעורבים, כלומר ההולנדים עצמם, נראה שממילא לא יותר מדי מתעניינים. אבל עם הנתונים קשה להתווכח.

הסוקר מוריס דה הונד מפרסם כל שבוע סקר מנדטים, וחודשיים לפני הבחירות לבית העליון של הפרלמנט (למעשה הבחירות לפרלמנטים המחוזיים, אבל אלה אז בוחרים את הבית העליון של הפרלמנט הלאומי וזה החלק המעניין יותר), המצב נראה כמו התפרקות מוחלטת של הפוליטיקה ההולנדית.

הולנד, ברוב המובנים, היא מהמדינות הימניות ביותר במערב אירופה. ברוב שנותיה היא נשלטה על ידי מפלגות ימניות, וגם בשנות שלטון מפלגת העבודה או בקואליציה איתה, המדינה עדיין הייתה ימנית יותר מרוב אירופה. כמובן, ימין הולנדי זה לא בדיוק כמו ימין ישראלי או במדינות אחרות – הולנד ידועה במתירנות יחסית כלפי דברים שימין במדינות אחרות לא ממש אוהב (סמים וזנות אלה כמובן הדוגמאות הבולטות), אבל מדובר בגדול על ליברליזם קלאסי, תפיסה של ימין כלכלי וממשלה שמתערבת כמה שפחות בחיי הפרט.

כרגע אנחנו נמצאים באמצע הכהונה הרביעית של ראש הממשלה מרק רותה, מתחרה ממשי לביבי באורך שלטונו. רותה הפך את המפלגה הליברלית למפלגת שלטון ב 2010, ובגדול ייצג גרסה מתונה ופשרנית של הימין הליברלי, אבל לא פשרנית מדי. הוא שמר על ההישג של הפיכת המפלגה לגדולה ביותר בפרלמנט בעוד שלוש מערכות בחירות, ונראה היה שהוא פשוט קולע לרצון ההולנדי. פעם ממשלת ימין בתמיכת חירט וילדרס, פעם קואליציה עם מפלגת העבודה, פעם קואליציית ימין-מרכז, אבל תמיד הכול נראה יציב ורגוע. ממשלה שעושה פשרות עם השמאל כשצריך אבל בסופו של דבר הבייס שלה הוא אנשי עסקים שרוצים כלכלה חזקה וכמה שפחות זעזועים. רותה הכריזמטי והפרווה היה האיש המושלם לתחושת ״שום דבר לא עומד להשתנות״ שכנראה מצאה חן בעיני המצביעים.

אבל בכהונה הנוכחית נראה שמשהו השתבש. כבר קודם לכן הייתה תחושה שממשלת הימין-מרכז הזאת נסחפת לאט לאט שמאלה, אבל בכהונה הזאת נראה שכבר יורדים לגמרי מהפסים. משבר הפליטים הולך ומחריף, ובמפלגה הליברלית, כמו מפלגות ימין ממסדי רבות אחרות באירופה, נראה שיודעים היטב להגיד כמה זה נורא וכמה צריך לתקן, אבל בפועל לא עושים כלום. אז הגיע משבר החקלאות. מישהו גילה שהולנד לא עומדת באיזשהו תקן אירופאי להגבלת פליטות חנקן, ומאז הממשלה עסוקה ברדיפה אינסופית אחרי החקלאים, שהחנקן הנפלט מחוותיהם לכאורה מזיק למאזן האקולוגי בשטחים הפתוחים המעטים במדינה. חקלאים זעמו, חסמו כבישים עם שיירות טרקטורים ארוכות, והולנד אפילו הופיעה פה ושם בדיונים אצל גורמי ימין במדינות אחרות שהתחילו לדבר על איך קנונייה בינלאומית מדאבוס רוצה להחריב את החקלאות כדי לגרום משבר מזון עולמי. ולבסוף, גם הטרלול הפרוגרסיבי הגיע להולנד, ובפרט פרויקט מוזר של הממשלה להכריז על ״התנצלות״ רשמית על העבדות מהמאה ה 17 וה 18 שלא ממש מצא חן בעיני אף אחד.

כל זה מביא אותנו למצב הנוכחי. הקואליציה כרגע נהנית מ 76 מושבים בפרלמנט (הבית התחתון, זה שנבחר ישירות) בן 150 המושבים, כלומר בדיוק המינימום הדרוש לרוב. על פי הסקר האחרון, והמצב די יציב בחודשים האחרונים, הקואליציה יורדת ל 44 מושבים. מי עולה במקומה? פה זה מתחיל להיות מעניין.

העלייה הבולטת ביותר היא של תנועת החקלאים, מפלגה שהוקמה קצת לפני הבחירות האחרונות, הצליחה לקבל מנדט אחד ובסקרים האחרונים הופכת לאחת המפלגות הגדולות במדינה עם 15 מנדטים. הצלחה אדירה למקימת המפלגה קרוליין ון דר פלאס, שלמיטב ידיעתי איננה חקלאית אלא עיתונאית שמגיעה מהאזורים החקלאיים של צפון מזרח המדינה, ועם המנדט האחד הזה זכתה לאהדה עצומה בקרב החקלאים ותומכיהם במדינה, שהחקלאות בה היא עסק עצום (הולנד הקטנה היא אחת האימפריות החקלאיות הגדולות בעולם מבחינת כמה שהם מייצאים).

את העלייה הבולטת השנייה רושמת מפלגת יא21, מפלגת ימין ״מעונבת״ יותר שבגדול מנסה להיות מה שהמפלגה הליברלית הייתה אמורה להיות על הנייר. בסקרים האחרונים היא עולה מ 3 מנדטים ל13. מקור המפלגה במפלגת ימין רדיקלי אחרת בשם הפורום למען הדמוקרטיה שכבר כתבתי עליה בעבר. מפלגת הפורום הוקמה על ידי איש התקשורת הכריזמטי תיירי בודה, שדיבר גבוהות על ערכי המערב אבל לאט לאט התגלה קצת כשרלטן ובסופו של דבר די ירד מהפסים. כמעט כל האנשים שהצטרפו אליו בשאיפה למפלגת ימין טובה יותר פרשו בשלב מסוים והקימו את מפלגת יא21, והפורום נשארה בתור מפלגת ימין קיצוני לחובבי תיאוריות קונספירציה על קורונה ועל סדר עולמי חדש. ועדיין גם הפורום לא נמחק, וזוכה בסקר האחרון לחמישה מנדטים (לעומת שמונה שיש להם כרגע).

על חירט וילדרס בטח שמעתם – הוא כבר די מיצה את הפוטנציאל האלקטורלי שלו אז עלייה מטאורית אין, אבל עדיין צופים לו מנדט או שניים יותר מה 17 הנוכחיים שלו. ועם ההתרסקות של המפלגות שמעליו, זה מציב אותו בתור מתחרה ממשי להפוך למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט.

כל העליות האלה, כאמור, באות על חשבון מפלגות הקואליציה הנוכחיות ובעיקר המפלגות שנחשבו עד לאחרונה ״ימין״. המפלגה הנוצרית דמוקרטית קורסת כמעט לחלוטין – מפלגת שלטון ברוב שנותיה מאז שהוקמה, הסקר האחרון צופה לה 6 מנדטים (לעומת 15 כרגע, גם לא להיט). המפלגה הנוצרית דמוקרטית הייתה פעם מפלגת ברירת המחדל של החקלאים במדינה – נראה שרדיפת החקלאים של הממשלה הנוכחית העבירה אותם בכמויות ענקיות לתנועת החקלאים. המפלגה הליברלית עצמה יורדת בסקר האחרון מ 34 ל 20 מנדטים – עדיין גדולה, אבל בקושי. מפלגת המרכז-שמאל ד66 יורדת מ 24 ל 12, מנדטים שמתחלקים בין מפלגות שונות בשמאל, מרכז, וקצת ימין.

כמובן, המנדטים האלה לא ממש משנים כרגע כי הבחירות הן לבית העליון. אבל בהנחה שתוצאות הבחירות יהיו דומות אפילו במעט למה שהסקרים מראים, הממשלה הזאת עומדת להפוך לברווז צולע אם לא להתפרק לגמרי ולהכריז על בחירות חדשות. ממשלה בלי שום סיכוי לתמיכה בבית העליון לא יכולה להעביר שום חוקים; בפעם הקודמת שזה קרה, והפורום למען הדמוקרטיה זכה להישג אדיר בבחירות לבית העליון, פתרה את זה הקואליציה על ידי שיתוף פעולה הולך וגובר עם השמאל. עכשיו נראה שגם זה לא יהיה אפשרי, אפילו יחד עם השמאל לא ברור אם תהיה להם אפשרות להעביר משהו.

אז האם הולנד עומדת להפוך למדינת ימין? לא ברור. אומנם צפויה התחזקות עצומה לימין, אבל עדיין לא ברמה של הקמת ״ממשלת ימין על מלא״ אלא אם המפלגה הליברלית תצטרף; וקשה מאוד לדמיין את מרק רותה עושה דבר כזה. מאז שהתפוצצה הממשלה שלו עם וילדרס, נראה שהוא פיתח איבה אישית חריפה כלפיו, והוא לא היחיד שרואה בוילדרס שותף בלתי אמין. חוץ מזה, לא לגמרי ברור איך הפופוליסטים של תנועת החקלאים והליברלים המעונבים של יא21 יסתדרו זה עם זה ועם מפלגת החירות של וילדרס שלא מצטיינת בשיתוף פעולה עם אף אחד.

מה שבעיקר נראה פה זו התפרקות מוחלטת של הפוליטיקה ההולנדית. הסקר האחרון צופה לא פחות מ 18 מפלגות שייכנסו לפרלמנט, כולל כמה סיעות יחיד ושאר רסיסים. מתימטית יהיה צורך בחמש מפלגות לפחות בקואליציה, ופוליטית יהיה צריך הרבה יותר. גם בשמאל הולכות ומתחזקות מפלגות קיצוניות יותר, או סתם מפלגות הזויות שלא ברור לאיזו ממשלה ייכנסו (המפלגה למען בעלי החיים עולה בסקר מ 6 ל 9 מנדטים). למפלגה הסוציאליסטית יש לעתים קרובות יותר במשותף עם הימין הפופוליסטי מאשר עם הגלובליסטים של ד66, שלושה מנדטים הולכים לאיסלאמיסטים, והבלגאן חוגג.

כל זה כמובן עדיין על הנייר בלבד; סקרי דעת קהל לקראת בחירות לחלק הפחות חשוב של הפרלמנט. אבל אם אפילו שבריר מזה יתגשם, זה יהיה משבר פוליטי עצום בהולנד ולקח חשוב לשאר העולם – יש גבול לכמה מפלגות ימין יכולות ללכת שמאלה ולצפות שהמצביעים ילכו איתן. המצביעים ההולנדים, כך נראה, מעדיפים לאבד את היציבות והשלווה היקרה שלהם ולנסות דברים חדשים. נקווה שזה ייגמר בפחות כאוס ממה שהסקרים צופים כרגע.

25 מחשבות על “מעשה בממשלה שהלכה שמאלה עד שהתנפצה לרסיסים

  1. מעניין מאוד.
    כנראה שלא רק אנחנו בבלגן. זה עולמי.
    עידן הרשתות החברתיות יצר תקשורת ישירה בין אנשים ורעיונות והתיווך של התקשורת הממוסדת איבד מכוחו.
    במצב שכזה יכולת האליטות (מימין ומשמאל) "לנהל את ההמונים" נסדקת ונשברת (במקרה ההולנדי האליטה הימנית). נראה לי שאנחנו בתוך הגדרה מחודשת של המושג "דמוקרטיה" שמקבל עומק שלא היה לו קודם לכן.

    עניין נוסף הוא שינויי האקלים:
    הקמת מפלגת החקלאים, שאם אני מבין אותך נכון, אומרת (בקונטקסט ההולנדי/אירופאי) שהם קוראים להעדפת הכלכלה וחיי האנשים על-פני נזקים אקלימיים.
    זה שינוי גדול ונראה שהימין ההולנדי (הציבור הימני) החליט לסגת מהסיפור האקלימי – וגם זאת תוצאה שנצפית במקומות נוספים בעולם.

    Liked by 2 אנשים

    • אני יותר ויותר מרגיש שאני פשוט לא יודע מה גורם לשגעונות הפוליטיים של תקופתנו, ואין לי אפילו ניחוש. אני בטוח שהרשתות החברתיות יצרו שינויים גדולים, אבל במקרה הזה לא מדובר על שינויים באוכלוסייה אלא במנהיגים – אין לי מושג מה גרם למפלגות ימין לשבור פתאום שמאלה, אבל לא נראה לי שזה הרשתות החברתיות. לדעתי ממשלה הולנדית שהייתה עושה את זה לפני עידן הרשתות החברתיות הייתה מעוררת תגובה דומה בקרב המצביעים.

      לגבי האקלים – קודם כל שוב, לדעתי מי שהשתנה זה לא המצביעים אלא המנהיגים. מצביעי המפלגה הנוצרית דמוקרטית מעולם לא רצו להעדיף תקנות סביבתיות על פני החקלאות. משום מה המנגנון המפלגתי החליט שהוא מתחיל כן להעדיף אותן, אז המצביעים עוברים למפלגה שעדיין שומרת על סדר העדיפויות הקודם.
      והערה קטנה – פליטות חנקן, בניגוד לפליטות פחמן, הן לא עניין של אקלים. הטענה פה היא לפגיעה באיכות הקרקע והאיזון האקולוגי, בעקבות היכחדות מיני חרקים וציפורים שלא מסתדרים עם הסביבה עתירת החנקן או משהו בסגנון.

      אהבתי

    • נכון, אחוז החסימה פה הוא בהגדרה מנדט אחד בדיוק, ותנועת החקלאים היא דוגמה מצוינת לאיך זה יכול לרענן את המערכת הפוליטית.

      ממשלה שמאבדת את הרוב בבית העליון נאלצת להתחיל לשתף פעולה עם מפלגות שמחוץ לקואליציה, כי אי אפשר להעביר חוקים בלי רוב בשני הבתים. כמו שאמרתי זה ממילא המצב כבר מהבחירות הקודמות לבית העליון, והממשלה נאלצת לשתף פעולה יותר ויותר עם השמאל, ומדי פעם גם עם הימין (בהולנד לשמחתי לא אימצו את תפיסת "תפקיד האופוזיציה הוא להפיל את הממשלה" מישראל, ושיתופי פעולה כאלה עדיין אפשריים). במקרה קיצוני אני משער שממשלה יכולה פשוט לקרוס אם היא לגמרי לא מצליחה להשיג תמיכה בבית העליון.

      בדיוק ראיתי שבקמפיין הבחירות של יא21 הם מבקשים במפורש מהמצביעים שיצביעו להם כדי שממשלת רותה תיאלץ לשתף פעולה איתם ולא עם השמאל, כלומר למשוך את הממשלה הקיימת ימינה.

      Liked by 3 אנשים

  2. ברור שאיני מכירה את הפוליטיקה בהולנד (מעבר למה שמתואר מדי פעם בבלוג "דברים מעניינים שקראתי").
    אבל התיאור " … קצת כמו לראות תאונת רכבת בהילוך איטי. נראה שהכול הולך לקרוס בקרוב, אבל זה קורה לאט מדי מכדי שתשומת הלב תישאר שם …" מאוד מוכר לי.
    לתפיסתי, זהו תיאור של המשבר הפוליטי, ההולך ומחריף בעשורים האחרונים, בהרבה מאוד מדינות מערביות – דמוקרטיות. (כולל ישראל).

    בדומה לשי שפירא גם "אני, יותר ויותר מרגיש(ה) שאני פשוט לא יודע(ת) מה גורם לשגעונות הפוליטיים של תקופתנו. ואין לי אפילו ניחוש …".
    אבל אני משערת / מנחשת שהתשובות נמצאות בתהליכי עומק *חברתיים – תרבותיים*. והם אלו שיוצרים תהליכי עומק *פוליטים*.

    מכאן שעלינו לזהות את גורמי העומק שהשתנו ב 2-3 העשורים האחרונים בהשוואה למצב במחצית השניה של המאה העשרים (לאחר מלחה'ע השניה).

    רשימה (ברור מראש שחלקית) של תהליכים חברתיים שעולים כרגע בראשי:

    א. אבדן האמון, גם בדמוקרטיות, שתוצאות הצבעתם בבחירות יכולות להשפיע על המציאות. (אלא אם יצביעו למפלגות אולטרה – קיצוניות. וגם אז – אולי).
    פוליטיקאים של מדינות רבות העבירו את סמכויות ההחלטה, שבעבר היו בידיהם, לכל מיני גופים בינלאומיים. הם חתמו, בלי להתייעץ מראש עם המצביעים, על כל מיני אמנות בינ'ל (כמו אמנות הנוגעות להגירה, לשמירה על הסביבה ועוד ועוד).
    השינויים הדרמטים, והבלתי הפיכים, בדמוגרפיה של ארצות רבות בגלל הגירה מסיבית – לא התקבלו לאחר דיונים ציבוריים מעמיקים. הם די נכפו על האזרחים.
    תהליכים שלמעשה מתעלים המוני אזרחים למצוא דרכים להשפיע על עתידם שלא באמצעות המערכת הפוליטית והצבעה בבחירות. (לדוגמא באמצעות "מרי אזרחי", נסיון להפעיל סנקציות מגורמי חוץ וכד')

    ב. פגיעה במרקם החברתי
    לאובדן האחידות הדמוגרפית (האתנית/ הדתית/ ההשכלתית …) , שדי אפיינה את מדינות המערב מיד בתום מלחה'ע השנייה – השלכות רבות. הן על הסולידריות החברתית ורמות הפשיעה , על הנכונות לממן את מדינת הרווחה ולדאוג לעניים, על היכולת להתמודד עם כל מיני "שגעונות פוליטיים" ועוד. מדינות מאוד לא אחידות דמוגרפית הרבה יותר קשות לשליטה וניהול.
    אין בהן אפילו את המנגנון החיוני למניעת מלחמות אזרחים (כדוגמת "כולנו אחים").

    ג. אובדן אמון במנהיגים הפוליטים.
    עלות מרוצי בחירות נמצאת במגמת עלייה. מה שהופך את הפוליטיקאים ליותר ויותר תלויים בממנים הנדיבים / בתורמים הגדולים / בנותני השוחד . הם מועדים, כנראה יותר מבעבר, להפר את הבטחות הבחירות שלהם ולמעול באמון של מצביעיהם.
    מה שעלול ליצור סחף של מצביעים לכיוון מנהיגים / מפלגות יותר ויותר קיצוניים – בתקווה שמהם, ורק מהם, תבוא הישועה.

    ד. אובדן אופטימיות – בדור שלנו, בניגוד לדורות העבר. רמת החיים הצפויה לילדים ולצעירים לא תהיה יותר גבוהה מזו של הוריהם. כנראה להפך.
    בניגוד לעבר, רוב המשפחות מתקשות להסתדר עם משכורת אחת. זהו גם אחד הגורמים לירידה המתמשכת במספר הילדים לאישה. עוד סממן להעדר אופטימיות. צפוי שאנשים שאינם נאלצים לחשוב על העולם שברצונם להוריש לילדיהם ולנכדיהם – יקבלו החלטות שונות מאנשי משפחה.
    אופטימיות בסיסית מסייעת לרכך כל מיני בעיות ותקלות ולהבליג עליהן, די בדומה לחומר סיכה. אבדן האופטימיות נוטה להחריף את העוצמה הנתפסת של משברים.

    אך סביר ש א+ ב + ג + ד יובילו למשברים חברתיים ופוליטיים הולכים ומעמיקים.

    Liked by 2 אנשים

  3. למקרה שמישהו סקרן לדעת איך זה הלך – תוצאות ראשוניות מראות שקריסת הימין המסורתי אכן הגיעה, אבל לא לטובת שלל מפלגות ימניות יותר אלא ספציפית לטובת מפלגת החקלאים, שרושמת הישג עצום (הערכות כרגע ל 15 מושבים בבית העליון, שיהפכו אותה אולי למפלגה הגדולה ביותר שם). נראה שסיפור החנקן בהולנד עשוי להתחיל להיראות קצת שונה.

    Liked by 2 אנשים

  4. בהחלט מעניין !!
    סיפור החנקן בהולנד, שהיא מדינה חשובה באיחוד (לא בגודל אבל במהות), לא הסתיים.
    תהיה לו השפעה על כל אירופה.
    אני חושב שהאיחוד מתחיל להפנים שהמדיניות הסביבתית שלו תצטרך לעבור חישוב מסלול מחדש שוב.
    בחישוב מסלול האחרון (לפני מספר שנים מועט) המסקנה הייתה ש"העיקרון נכון אבל הציבור עדיין לא איתנו", כלומר צריך להמשיך באותה מדיניות אבל להאיט את הקצב, ולהשקיע במודעות ציבורית בכדי שהציבור יתחבר למדיניות.
    נראה לי שהציבור שעומד לסבול מהמדיניות לא מעוניין להתחבר אליה.

    נקודה מעניינת נוספת:
    אני לא יודע אם המגזר החקלאי בהולנד מזוהה מסורתית עם הימין או עם השמאל (בישראל עם השמאל), אבל גילויי הסולידריות שנראו מחקלאים במדינות אחרות ייתכן ומסמן את תחילתו של "נייחי העולם התאחדו".

    Liked by 1 person

    • רק להדגיש – המערכת הפוליטית בהולנד מפוצלת כל־כך ש"המפלגה הגדולה ביותר" זה לא בהכרח תואר עד כדי כך דרמטי, ייתכן שהממשלה תוכל להמשיך בעסקים כרגיל. בינתיים הכול עוד פתוח. יש כמה פרשנים שכבר מעלים אפשרות של התפרקות הממשלה בעקבות התוצאות האלה, אבל ייתכן מאוד שהיא עדיין תצליח לשרוד.

      לגבי המגזר החקלאי בהולנד, הם היו מזוהים בעיקר עם המפלגה הנוצרית־דמוקרטית, ועליית מפלגת החקלאים קשורה קשר הדוק לקריסה הכמעט מוחלטת שלהם. אבל מפלגת החקלאים לקחה גם הרבה מאוד מנדטים ממפלגות שחקלאים לא בהכרח נוהגים להצביע להן, וגם במקומות לא חקלאיים במיוחד, סביר להניח שהיה פה גם אלמנט חזק של הצבעת מחאה בסגנון מפלגת הגמלאים בישראל 2006.

      Liked by 2 אנשים

  5. זווית הסתכלות אחרת על מחאות החקלאים ההולנדים (ובשוליים הקנדים).
    כללית, שגורל חקלאי הולנד (וקנדה של טרודו) יבשר את גורל החקלאים גם במדינות אחרות (בדומה לציפורי קנרי במכרות, שימותו לפני כל שאר הנמצאאים במכרה).

    טענה שבעיית החנקן היא רק תירוץ לניסיון לנשל חקלאים הולנדים רבים מאדמתם (ולהכריחם למכור אותה רק לממשלה במקום בשוק הפרטי) + שממשלת הולנד פועלת מעל ומעבר לדרישות של האיחוד האירופי.

    על המניעים האמיתיים של שלטונות הולנד אין למעשה הסכמה גורפת בין 3 המתדיינים בסרטון המצ'ב. כל אחד מהם מדגיש אלמנטים שונים.
    פרט לכך שכל המניעים שלילים, ולא מפליא כלל שהפוליטיקאים מנסים להסתירם.
    לדוגמא:
    – תוכנית לבנות מגפוליס על שטחי הולנד + בלגיה + גרמניה
    – לבנות ערים "חכמות", שבהן קיימת שליטה מלאה על התושבים (בדומה לקורה בסין)
    – רצון גלובליסטי למחוק זהויות לאומיות וגבולות בין מדינות (אלמנטים אנכרוניסטים ומסוכנים פוטנציאלית) כשהחקלאים הם קבוצת האוכלוסייה שהכי מזוהה עם התרבות הלאומית השורשית, ולפיכך חובה לפוררה

    בנוסף, ניתן למצוא חוטים מקשרים לגל המחאות בישראל.
    נטען, לדוגמא, שעל החקלאים המנומסים של הולנד ללמוד מהחקלאים הצרפתים כיצד להפחיד עד מוות את שלטונות מדינתם.

    אני מצרפת סרטון זה, בגלל הענין שבו, למרות לא מעט הסתייגויות:
    – *חלק* מהטענות מצלצלות באוזני כיותר מדי קונספירטיביות. כולל שימוש באנלוגיה לרצח ההמוני של הקולאקים האוקראינים ע'י סטלין כאמצאי לשלוט באוכלוסייה.
    – ארוך מדי. 19 הדקות הראשונות הן בעיקרן חימום.
    – יותר מדי פרסומות
    – יחסי לגורדון פיטרסון הולך והופך לאמביוולנטי. מצד אחד בעיני הוא גיבור תרבות שמרני חשוב (במובן החיובי של המונח). מצד שני, הוא הדבר הדומה ביותר בעיני ל"נביא" נערץ שמנסה לייסד דת מערבית – בינ'ל חדשה.

    אהבתי

    • אני הולך רחוק הרבה יותר ממך לגבי ג'ורדן פיטרסון. בדיוק שקלתי לאחרונה להקדיש לזה רשומה – מבחינתי הוא מייצג זרם בימין הגלובלי שמתחיל לאחרונה תהליך ירידה מהפסים שמאיים להתחרות בירידה מהפסים של השמאל הגלובלי בעשור האחרון, והסרטון הזה מכיל הרבה דוגמאות טובות לכך. במשך שנים ארוכות התרגלתי שבתקשורת המיינסטרים מאשימים ימנים כמוהו בהפצת "תיאוריות קונספירציה" על כל דבר אמת שהם אומרים; לאחרונה אני מתחיל באמת לראות אותם מפיצים תיאוריות קונספירציה שאין מאחוריהן כלום.

      את העניין עם הערים החכמות אני שומע כבר מכל מיני גורמים שפעם חשבתי שהם רציניים, והסיפור הזה מלא חורים. עניין המגפוליס הזה חדש לי, אבל מבדיקה ראשונית נראה שמדובר על אותו הדבר. לוקחים מסמכים של ארגונים ממשלתיים או חוץ־ממשלתיים שמלאים בדיבורי סרק תאגידיים על מטרות נעלות שהם רוצים להשיג, מוסיפים פרשנות מאוד מאוד נדיבה (מסמך: "כל השירותים הנדרשים יהיו זמינים במרחק 15 דקות הליכה, אז אנשים ייסעו פחות במכונית!". פרשנות: "הם יאסרו עלינו לנסוע במכוניות!"), ומוסיפים אזכור של איזושהי מדיניות של סין הקומוניסטית.

      לגבי הדת החדשה – אני לא מתרשם שמדובר בדת חדשה, עוד מגמה שמטרידה אותי בחוגי הימין האלה היא החזרה ההולכת ומתקדמת של הנצרות הקתולית. נראה לי שלשם מכוון פיטרסון ולא לדת חדשה.

      כאמור, אם יהיה לי זמן אולי עוד אקדיש לזה רשומה שלמה מתישהו.

      Liked by 2 אנשים

  6. מאוד אשמח לקרוא פוסט על הנושאים הנ'ל.

    מסקרנת אותי טענתך להסתמכות על הנצרות הקתולית.
    לתפיסתי, פיטרסון, אם בכלל, נוטה לנצרות פרוטסטנטית מהגוון הפוריטני. בגלל הדגש שלו על הצורך להתבגר ולהפסיק להיתלות באחרים ולהתבכיין, לסדר את הסביבה הקרובה ולעשות בכל יום את כל הנדרש (בלי כל קשר למה שמתחשק לאדם לעשות בכל רגע), חובתו להתחתן בכדי לגדל ילדים מוצלחים וממושטרים היטב ולא להתרכז רק בעצמו וכד' וכד'.

    חשבתי על ייסוד דת חדשה כי קראתי / צפיתי במפגשים רעיוניים של פיטרסון עם יהודים, ועם נוצרים מאמינים מכל מיני זרמים, הקשבתי למסרים (די פטרוניים) ששלח למוסלמים. נדמה לי שהוא מנסה לשלב תחת כנפיו מאמינים של דתות רבות וזרמים רבים.
    שמעתי גם על קריאתו לכנס בינ'ל, על תוכניתו ליצור גופים (?) בינ'ל שמתחרים בגופים הבינ'ל של האו'ם, להקים יחד עם בתו אוניברסיטה אינטרנטית חדשנית ועוד.
    אפילו החליפות, האולטרה יקרות שלו, רומזות לי שהוא מקפיד להשקיע רבות בתדמיתו. אקט לא כל כך אופייני לפסיכולוג או מרצה אוניברסיטאי שגרתי, גם אם מסיבה כלשהי התפרסם.
    להערכתי הוא פועל נמרצות בכדי להפוך לאיזשהו גורו על של כל הימין הגלובלי / כל "השמרנים הנאורים" . ימין שאמור לצאת למלחמה משותפת במזימות השטניות שרוקם (לטענתו או לרמיזתו) השמאל הגלובלי.
    מכאן שפיטרסון למעשה קורא לחסידיו לצאת לאיזשהו סוג של שליחות מסיונרית.

    אגב, אך טבעי (וצפוי) בעיני שככל ששולי השמאל הולכים ומטרללים כך יופיעו תגובות, לא פחות מטורללות, בשולי הימין.

    Liked by 1 person

  7. סרטונים של ג'ורדן פטרסון שעוררו בי את התהייה האם הוא משים את עצמו כנביא דת גלובליסטית חדשה.

    תוכניותיו לעתיד הקרוב שאמורות להשפיע, בכל ההבטים האפשריים, על כל כדור הארץ (למעשה, על החלק המערבי של כדור זה, אך ברור שלא רק על קנדה. ולא רק על היבטים םסיכולוגיים כמו יחסים בתוך המשפחה, חינוך ילדים וכד')

    אהבתי

    • אני לא רואה כאן דת חדשה. ג'ורדן פיטרסון הוא פילוסוף ופעיל פוליטי, והוא מכריז פה על ארגון פוליטי בינלאומי לקידום המטרות הפוליטיות שלו, פלוס קצת פילוסופיה מהצד. אין כאן תיאולוגיה, אין אלוהות, אין טקסים, אין מצוות. אם הוא מזכיר פה ושם בשוליים דברים כאלה, הוא עושה את זה בשם הנצרות.

      כמובן, זה בהנחה שאנחנו משתמשים במובן המקובל יותר של המילה "דת". אם את רוצה להרחיב את זה בסגנון "דת האקלים", "הדת הפרוגרסיבית", "הדת הביביסטית" וכו' – יכול להיות שגם הארגון הזה יזכה יום אחד לכינוי "דת" בפי מתנגדיו. בינתיים זה לא נראה לי כמו הגדרה שימושית. זה זרם פוליטי כמו כל זרם פוליטי אחר.

      אהבתי

  8. אכן התייחסתי ל"דת" במובנה הרחב ביותר.
    בדומה ל"דת", מרובת המצוות והאיסורים, של "נאמני" כדור הארץ / הסביבה / האקלים.
    בדומה להם, פיטרסון משתמש במונחים אפוקליפטיים, וההכרח בהצלה לפני שיהיה מאוחר מדי על האסונות העתידים לקרות בשל התקדמות הפרוגרסיביות, צמצום הילודה העולמית ועוד.

    בנוסף, הקמת ארגון פוליטי בינ'ל מתקשרת בעיני או לאו'מ או לממסד דתי בעל יומרות אוניברסליסטיות (כדוגמת הוותיקן או פוסקי ההלכה האיסלמים).
    נדמה לי שלכל שאר הפוליטיקאים יש יומרות להשפיע בעיקר על מדינתם, לא על כלל האנושות. מכאן שהם גם ממעטים במסעות הופעות, אולטרה מתוקשרות, בעולם.

    אהבתי

  9. נראה שגם ד'ר רועי יוזביץ, בעבר הלא כל כך רחוק ממעריציו המושבעים של פיטרסון, חש לא כל כך בנוח עם פיטרסון מודל 2023/2/1 .
    ביקורת מנומסת אך מאוד ברורה

    Liked by 1 person

    • בתור התחלה אחטא קצת באד-הומינם ואומר שקורבנות רבים הפילה מלחמת אוקראינה, והאמינות של דייויד גולדמן הייתה מהמוקדמים שבהם. פעם נהגתי לקרוא אותו די בעניין, נראה לי שגם שוחחנו פה על כמה מאמרים שלו. ואז, בינואר 2022 הוא פרסם מאמר שבו "הוכיח" באותות ומופתים דמוגרפיים ובזחיחות של יודע-כל איך אוקראינה היא ארץ כושלת וגוועת שלא תוכל להעמיד שום התנגדות מול רוסיה כי "אף אחד לא הולך לאייש מחסומים כשהוא לובש חיתולים למבוגרים". ובכן, מאז נמצאו כמה אוקראינים שכן הסכימו להילחם. טעויות כולם עושים ולא הייתי מתייחס לזה יותר מדי אם לא העובדה שבמקום להודות בטעות, או לפחות לשתוק, גולדמן ממשיך בעקביות להתעלם מהמציאות באוקראינה ולהפגין מה שגובל ממש בשנאת נאט"ו ותאווה לכל ניצחון רוסי.

      https://pjmedia.com/spengler/2022/01/27/what-if-they-had-a-war-but-there-was-no-one-there-to-begin-with-n1553825

      עד כאן על גולדמן עצמו, עכשיו למאמר. קודם כל החלק שאני מסכים איתו – זה נכון שסין היא איום משמעותי שיש להתייחס אליו במלוא הרצינות, ואחד האלמנטים החשובים בהתמודדות הזאת היא הכוח התעשייתי והטכנולוגי שהמערב הזניח יותר מדי בעשורים האחרונים וצריך לחזור לפתח במלוא המרץ. אלה דברים שגולדמן חוזר עליהם שוב ושוב כבר שנים, ובעיניי הם נכונים לגמרי.

      הבעיה מתחילה כשהוא מתחיל, כמו כל נביא זעם טוב, לחפש בכוח כל בדל ראיה שיוכיח שהנה, יום הדין מתקרב. לולה אמר משהו נחמד על סין? באחת הרשומות האחרונות שלי הסברתי שלמרות ניצחונו בבחירות לנשיאות, לולה רחוק מלהיות איזשהו שליט בלתי מעורער של ברזיל, ועוד מוקדם מדי לראות לאן זה יילך. בכל מקרה, לולה מייצג זרם פוליטי שיקריב את בנו למולך אם המולך ייתפס כחלופה אפשרית לארצות הברית. זה שהוא אוהב את סין זה לא בשורה גדולה.

      מקרון זוכה בשבועות האחרונים לגינויים מקיר לקיר על התבוסתנות שלו מול רוסיה וסין. מעמדו כנשיא צרפת אולי לא בסכנה כי החלופות גרועות כל כך, אבל יומרותיו לאיזה מעמד של "מנהיג אירופי" הן עוד קורבן של מלחמת אוקראינה. האליטה והדיפ-סטייט באירופה החליטו שהן הולכות עם אוקראינה, ומקרון מוצא את עצמו בעמדה לא מוצלחת.

      מודה שאני לא מעודכן בחדשות מוייטנאם, מלזיה ואינדונזיה, אבל אהיה מאוד מופתע אם וייטנאם, שונאתה המושבעת של סין, פתאום החליטה "לעבור צד". אם כל מה שיש לגולדמן להגיד זה שמנהיגיהן הלכו לבקר בבייג'ינג – נו טוב. לו אני מנהיג מדינה קטנה ששוכנת לצד אחת המעצמות העיקריות בעולם, גם אני אלך לבקר שם לפעמים גם אם אנחנו לא ידידים טובים במיוחד.

      באופן כללי, המומחיות של סין היא למשוך אליה מדינות כושלות ועלובות, ולהפוך אותן לכושלות עוד יותר. פקיסתאן, לאוס, מיינמאר, זה סוג ה"חברים" של סין, והם לא נראים מאיימים במיוחד. סרי לנקה קיבלה לאחרונה "טעימה" קטנה מהחיים בציר הסיני ונראה שזה לא היה הצלחה גדולה. חוץ מזה, סין כמובן מושכת אליה את מי ששונא את המערב ומשתוקק למצוא מעצמה חלופית – כך כרגע רוסיה ואיראן כמובן, ועוד כל מיני כמו לולה כאמור לעיל. אם מוחמד בן סלמאן החליט שהוא רוצה לצרף גם את סעודיה למועדון המפוקפק הזה, בעיה שלו. זה לא שעד עכשיו סעודיה הייתה חלק בלתי נפרד מהמערב החופשי והתרבותי.

      לגבי הרכבות ותשתיות התקשורת שסין בונה בכל מיני מקומות – זה קצת מזכיר לי שרי ממשלה שמתהדרים בכמה הם הצליחו להגדיל את תקציב המשרד שלהם במקום לדבר על אילו תוצאות הם השיגו. להוציא כסף זאת לא מטרה בפני עצמה, השאלה היא מה הסינים מרוויחים מהרכבות האלה. כבר העלתי בעבר את השאלה אם אולי יש סיבה שהמערב לא משקיע במדינות הכושלות האלה פרט לסיבות המוצהרות (זכויות אדם וכו'), כי אולי השקעות במדינות כושלות ומושחתות הן פשוט לא משתלמות במיוחד. זה נושא לדיון נפרד.

      לסיכום, גולדמן צודק שצריך להיזהר מסין, אבל לא צריך להיסחף. אנחנו לא חיים ב"עולם רב קוטבי", אנחנו חיים בעולם עם גוש חזק ודמוקרטי אחד ולצדו הרבה דיקטטורות כושלות שלצערי יכולות לעשות הרבה נזק תוך כדי קריסתן, אבל לא יכולות להוות חלופה ממשית לכלום.

      אהבתי

  10. שי,
    אתה צודק שצריך לקחת כל פרשן בגבולות שלו, אבל אתה מפרש לא נכון את גבולות המדיה. גולדמן כותב בבלוג שמגיב לאירועי השעה, ולכן הוא מוסיף אירועים כמו ביקור של ויאטנאם בסין. אם הוא היה כותב דברים דומים בספר – זה היה מוגזם.

    לגבי אוקראינה – לא עקבתי אחריו בנושא זה ולכן אין לי דעה.

    אתה צודק שהמומחיות של סין זה למשוך אליה מדינות כושלות, אבל זה לא היה מזיק כל-כך אילולי הכח הכלכלי והתעשייתי שהיא בנתה לעצמה. לא לחינם מדינות כמו ישראל נוקטות ב"שב ואל-תעשה" ולא תופסות צד ב"מלחמה הקרה" בין ארה"ב לסין (אפילו שמבחינה ערכית הבחירה שלנו מאוד ברורה).

    אני לא חושב כמוך שסין זה רק "רכבות ותשתיות תקשורת". נראה לי שסין היא מעבר לכך. כולנו מכירים רק את תחום עיסוקנו ולכן מסוגלים להעריך את הטכנולוגיה בתחום שלנו ולא לראות את המכלול. אני לא ראיתי מישהו שמנתח את המכלול ולכן אני נאלץ להעריך שמדינה ענקית כמו סין, שהצליחה לעשות קפיצה כלכלית עצומה בתקופה קצרה, שיש לה מנהיגות מגויסת וברורה, ושהמגבלות המוסריות והחוקיות שעליה מצומצמות – היא יותר מרכבות ותשתיות.

    כנראה שהסיפור של "דרך המשי" הסינית הוא פחות בהרבה ממה מהתכנית הגרנדיוזית המקורית. וכמובן שסין סובלת מבעיות רבות (כמו שכל מדינה סובלת). אבל עדיין – הנחת העבודה שלי היא שסין היא יותר מרכבות ותשתיות.

    הנקודה העיקרית שאני הולך עם גולדמן אינה מלחמה בסין (אני לא מחפש מלחמות) אלא מאבק פנימי במערב. המערב חי בתחושה שהוא יכול לשלוט בעולם בכוח ערכיו וצדקת דרכו ובה בעת להתפרק מכל נכסיו המוחשיים. המערב חייב להבין זאת. התפיסה שהעיקר של העולם זה רק software אינה נכונה. יש צורך בהרבה hard-ים.
    יתר-על-כן, המערב תולה את "עלייתו בדרגה" הרוחנית/כלכלית להתפרקות חומרית: תעשייה היא זיהום, כריית מחצבים כנ"ל, דלקים לאנרגיה – איכס, חקלאות – פגיעה בסביבה …..
    סין היא הצד השני בעולם. מה שהמערב זונח – היא לוקחת.

    Liked by 1 person

    • 1. על התמונה הכוללת אין ביננו הרבה מחלוקת, גם אם אני לא לגמרי מקבל את תיאוריך הקצת קריקטוריים בעיניי של סין ושל המערב. עוצמתה הממשית של סין ועוצמתו הממשית של המערב הם נושאים ענקיים שראויים לדיון מעמיק, וכבר התייחסתי אליהם מספר פעמים בעבר. בכל מקרה השורה התחתונה, כמו שאמרתי, היא שהמערב צריך להתייחס לאיום הסיני ברצינות ולפתח את יכולותיו התעשייתיות, הכלכליות והצבאיות, ונראה לי שאנחנו מסכימים על זה. מעולם לא אמרתי שסין היא "רק רכבות ותשתיות", האזכור שלי לרכבות ותשתיות היה התייחסות לטיעון ספציפי של גולדמן שלא שכנע אותי.

      2. אני חולק עליך בעניין ישראל, הלוואי שהייתי מאמין שמדיניות החוץ של ישראל נובעת מאיזושהי הערכה מפוקחת של המצב הגיאופוליטי. לדעתי מדיניות החוץ של ישראל מבוססת על רצון למינימום עשייה תוך הישארות במסגרת ש"מרשה" לה הדוד מאמריקה.

      3. לא יודע מה הם "גבולות המדיה" של גולדמן, מה שאני יודע זה לקחת טיעון ולהחליט אם הוא משכנע אותי. תמונה כוללת זה חשוב, אבל חשוב גם לא להגיע למצב שאנחנו קוראים חדשות כל יום ומחפשים איך להתאים אותם לתמונת העולם שכבר גיבשנו מראש (כך נראה רוב הדיון הפוליטי בישראל לצערי). אם רוצים לנהל דיון כללי על המערב מול סין, אפשר לעשות את זה. אם מביאים לי מאמר שכתובים בו טיעונים א' ב' וג', אז לטיעונים האלה אני אתייחס.

      Liked by 1 person

      • נחמד שאנחנו מסכימים אודות הצורך בפיתוח היכולות של המערב אבל אני לא רואה את זה קורה.
        אם אתה לא מאמין שיש מדיניות חוץ מכוונת בישראל (שהיא מדינה קטנה עם אתוס ברור) – אז למה שתהיה מדיניות פנים דומה בכלל במערב?
        אני חושש שהאליטה המערבית החליטה להתעסק בשטויות במקום בעיקר.

        אהבתי

      • אני לא רואה קשר בין הדברים. ישראל היא ישראל והמערב הוא המערב (ובעצמו, מורכב מהרבה מדינות שונות ומגוונות עם מאפיינים שונים משלהם) ואני לא רואה סיבה שדעה כלשהי שיש לי על הפוליטיקה הישראלית תשליך על דעות שיש לי על מדינות אחרות.

        האליטה המערבית בהחלט מתעסקת בשטויות לצערי. אבל חכה שתראה את האליטה הסינית (או בנות בריתה). אף אחד פה לא מושלם, השאלה היא מי גרוע יותר ובכמה.

        אהבתי

  11. לא ניתן להטיל ספק בעובדה שפעמים רבות הערכותיו של דיויד גולדמן וניבויו התגלו כמוטעים.
    אך להערכתי הוא אינו שונה בכך מכל כותב מסות אחר, שבמשך *עשרות שנים* העז להביע הערכות *לא טרוייאליות ואפילו נועזות*.

    אני מסתפקת בעובדה שגולדמן מעלה נושאים שמעניינים אותי, ומעיר את תשומת הלב להיבטים, שלפני שהתייחס אליהם, לא עלו בדעתי. מכאן, שאמשיך לשמוח להיתקל בכל מאמר חדש שלו, לחשוב עליו ולעיתים גם להפיץ קישורים אליו.
    למרות הידיעה שגם לגולדמן לא ניתנה הנבואה.

    בנוגע לניבוייו המוטעים אודות אוקראינה – עלתה במוחי המחשבה שיתכן וגולדמן טועה בייחוס חשיבות גדולה מדי ל*קצב* של גידול / קיטון האוכלוסייה, וחשיבות מועטה מדי למספר האבסולוטי של אנשים בכל שכבת גיל.
    כנראה באוקראינה (וברוסיה, בסין, באיראן, ביפן, בטורקיה ועוד ועוד) אחוז הקשישים באוכלוסייה גדל בקצב מסחרר, ואחוז הצעירים קטן בקצב מסחרר אף יותר.
    אך עדין נותרו במדינות רבות אוכלוסייה אלו מיליוני (או עשרות מיליוני) אנשים בגילאי צבא. זה, יחד עם עומקים אסטרטגים של מאות קילומטרים + מלאים אדירים (ולפחות בינתים – כמעט חסרי קרקעית ) של אמצעי לחימה ותחמושת – מספיקים בכדי למנוע כניעה לאויב.

    כנראה שגולדמן גם לא הכיר מספיק את רוח הלחימה של האוקראינים.
    אולי, בדומה לאנשים אחרים שמתיימרים לפרש את המתרחש על פני כל כדור הארץ, הוא טועה בהמעטה בחשיבות של הגורמים הייחודיים לכל דת ותרבות ולכל מדינה וחברה אנושית.

    אהבתי

    • שוב, אין לי בעיה עם זה שגולדמן טעה. כולם טועים (אם כי קצת ענווה לא הייתה מזיקה מראש, אבל בסדר, זה לא הפריע לי בעבר לכבד את גולדמן). הבעיה שלי היא עם התנהלותו אחרי הטעות שלו, מה שנתפס בעיני כניסיון "להכריח" את המציאות להתיישר לפי הטעות שלו במקום ליישר את עצמו עם המציאות. בעיקר לאור העובדה שהניסיון הזה מעמיד אותו כסוג של בן ברית של אחד המשטרים הדיקטטוריים האיומים שראינו בימי חיינו.

      כל זה גורם לי לתהות אם אולי ה"תחזיות" של גולדמן אינן באמת תחזיות שמבוססות על היכרותו עם המדינות הרלוונטיות, אלא יותר משאלות לב שמבוססות על דעותיו או שאיפותיו בפוליטיקה הפנימית האמריקאית.

      כמובן, כל זה הוא רק דעתי האישית שרציתי לחלוק לגביו, אני חלילה לא מנסה לשכנע אף אחד לא לקרוא פרשן כזה או אחר. מי שמתעניין בדבריו מוזמן להמשיך להתעניין. אבל לדעתי שווה לזכור את הנקודה הזאת כשקוראים פרשנויות שלו.

      אהבתי

      • כולנו מוטים.
        ההבדל הוא בין מי שמודעים לכך לבין מי שחושבים שמשאלות ליבם הם המציאות העובדתית.

        אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s