בבלארוס מסתכלים על אוקראינה

יותר ויותר דיבורים נשמעים בשבועות האחרונים על זה שמשהו קורה בבלארוס – וזה אולי עומד להיות השינוי הבא במפה הגיאופוליטית האירופית. לצערי אני (עדיין) לא מבין כמעט שום דבר ברוסית או שפות סלאביות אחרות, אז אני מסתמך פה על מקורות דוברי אנגלית.

קצת רקע – הקלישאה אוהבת לכנות את בלארוס "הדיקטטורה האחרונה של אירופה", ויש לכינוי על זה על מה להתבסס. המדינה נשלטת מאז נפילת ברית המועצות על־ידי הנשיא אלכסנדר לוקשנקו[1], וממה שאומרים, היא מתנהלת בערך כמו בימי הקומוניזם – בלי אופוזיציה, תקשורת חופשית, או כלכלה פרטית. המדיניות הזאת הלכה ביחד עם יחסים טובים מאוד עם רוסיה, עד כדי כך שעל הנייר הן למעשה מהוות סוג של מדינה מאוחדת שלא לגמרי ברור מה המשמעות שלה. בשנים האחרונות, לעומת זאת, העניינים מתחילים קצת להתקרר. פרשנים מצביעים בעיקר על סכסוך על מחירי גז בתור תחילת הצרות, ומאז לוקשנקו קצת מרשה לעצמו לחפש אפשרויות אחרות חוץ מרוסיה. בלארוס פתאום לא הצטרפה לעמדה הרוסית בכל מיני סוגיות בינלאומיות, והתחילה להדגיש את הייחודיות של העם הבלארוסי והשפה הבלארוסית, שלא כולם (ובפרט לא ממשלת רוסיה) מסכימים שהם בכלל ראויים להיחשב עם נפרד, אלא רואים בהם רוסים לכל דבר.

כצפוי, העסק הסתבך עם המהפכה האוקראינית. עושה רושם שלוקשנקו לא אוהב את הרעיון שרוסיה תתחיל לבלוע שטחים ממדינות שכנות, ושברור לו שהמדינה שלו היא מועמדת טבעית להיות הבאה בתור, והוא הקפיד להביע סולידריות עם האוקראינים ונמנע מהכרה בסיפוח חצי האי קרים לרוסיה. מצד שני, ידידות גדולה עם המערב אין לו. באירופה רואים בו דיקטטור ולא ממש משתוקקים, לפחות לא בגלוי, לספק לו את התמיכה הצבאית והכלכלית שהוא יצטרך אם ירצה להפסיק את התלות ברוסיה. זה יוצר לו מצב לא פשוט.

ועכשיו, יכול להיות שמגיע רגע האמת. הפגנות נגד המשטר מתנהלות בשבועות האחרונים, בעיקר אחרי הטלת מס חדש שנתפס כנסיון לפגוע באזרחים עצמאיים מדי. מדינה כמו בלארוס רגילה בעיקרון לדכא הפגנות בלי יותר מדי דאגות, אבל לא ברור אם זה עדיין יהיה קל כל־כך – התדרדרות היחסים עם רוסיה אומרת שאולי ממשלת רוסיה תתפתה להפוך את בלארוס לעוד מזרח אוקראינה, ולמצוא דרך להשתלט על המדינה דרך סוכנים מקומיים. המערב מצד שני, שמאוד לא אוהב את הרעיון של בלארוס בשליטה רוסית, אולי ינסה לעורר שם "מהפכה כתומה" משלו שסוף סוף תפיל את מה שהם רואים בתור הפיסה החסרה האחרונה לאידיליה של אירופה הדמוקרטית, ולא פחות חשוב – תחזק מאוד את המעמד שלהם לקראת עימות אפשרי מול רוסיה, אפשרות שמדברים עליה יותר ויותר בשנים האחרונות, ומטרידה במיוחד את שכנותיה של בלארוס, פולין והמדינות הבלטיות.

כל זה יוצר פוטנציאל נפיץ מאוד באזור. אם באמת יתחיל שם "תרחיש אוקראיני" כזה או אחר, זה יכול להיגמר טוב עם חיזוק הדמוקרטיה בעוד מדינה קומוניסטית לשעבר, אבל זה גם יכול להיגמר רע מאוד. החל מכישלון נוסף של הדמוקרטיות האירופיות להגן על עצמן, עד לתרחיש קיצוני במיוחד שבו עימות כזה בעצם מתחיל את המלחמה שכולם פוחדים ממנה בין רוסיה ונאט"ו – תרחיש מאוד לא סביר (קשה להאמין שהרוסים חושבים שהם יכולים לנצח בעימות כזה), אבל לא בלתי אפשרי. מה שבטוח, זה יחזק את הנוכחות של "השד הרוסי" בדיוני הביטחון האירופאיים, ואולי יביא להמשך עלייתה של פולין (לטוב ולרע) בתור מנהיגה אלטרנטיבית של אירופה, כשהיא יותר ויותר מצטיירת בתור הכוח החזק והאסרטיבי שעומד (לצד ארה"ב) מול רוסיה, בזמן שמנהיגים באיחוד האירופי ובגרמניה מדברים יותר ויותר על צבא כאילו זה איזה רעיון מהעבר שכבר לאף אחד אין כוח אליו. נראה לי שבמזרח אירופה, ככל שהצבא הרוסי ימשיך להפוך ליותר ויותר פעיל בעולם, יתייחסו לגרמניה פחות ופחות ברצינות ולפולין יותר ויותר. אפילו בשבדיה החזירו ממש לאחרונה את גיוס החובה (כן, בשבדיה) ומדברים על הסכנה הרוסית.

כדאי להישאר עם עין פקוחה לכיוון. על ישראל לא נראה לי שזה משפיע יותר מדי, עדיף כרגיל להשתדל לשמור על יחסים טובים עם כל הצדדים, אבל לצרות שיתחילו שם עלולות להיות השלכות כל־כך גדולות על המערכת הבינלאומית, שגם לישראל זה עוד יהיה רלוונטי בעתיד. כמובן, יכול להיות גם שהכול יירגע בשבועות הקרובים ובלארוס תחזור לפחות לעוד כמה שנים להיות דיקטטורה שקטה ומנומסת שלא מייצרת שום כותרות.

[1] בעברית נהוג לקרוא לו לוקשנקו, באנגלית אני מתרשם שככל שהכותב מכיר יותר את בלארוס, כך יש יותר סיכוי שהוא יקרא לו "לוקשנקה". אם מישהו מהקוראים מתמצא בשפות סלאביות, אשמח לשמוע איזה איות מתאים יותר לדעתכם.