בכל זאת מהפך בשבדיה: מתחילים לאהוב את ישראל

סיפרתי לא מזמן על תוצאות הבחירות בשבדיה, והמהפך שלא הגיע – אבל זה לא אומר שלא השתנה שם כלום. גם אם הממשלה נראית אותה הממשלה, הפרלמנט הפך ידידותי הרבה יותר לישראל, ומביע את זה אפילו בדיבורים על העברת השגרירות לירושלים. מאמר חדש שלי ב"מידה":

https://mida.org.il/2019/03/11/משנים-כיוון-הפרלמנט-השבדי-שוקל-את-העבר/

מודעות פרסומת

עידן חדש בשבדיה, אבל לא זה שקיוויתם לו

נכון לעכשיו זה עוד לא סופי, אבל נראה שנמצאה הדרך להקמת ממשלה בשבדיה המפולגת – ואתם כנראה לא עומדים לאהוב אותה. סטפן לפבן, ראש "הממשלה הפמיניסטית" של "מעצמת זכויות האדם" כנראה הצליח למצוא את הדרך לכהונה נוספת. נחכה ונראה אם גם שרת החוץ מרגוט וולסטרום, לא בדיוק ידידת ישראל גדולה, תישאר בתפקידה.

איך זה קרה? על־ידי מהפך קטן בסדר הפוליטי השבדי. אחרי בערך 15 שנים של ברית בין מפלגות המרכז־ימין בניסיון לתת להן סיכוי מול המפלגה הסוציאל־דמוקרטית הכמעט בלתי־מנוצחת, נראה שמגיע פיצול. שתיים מארבע מפלגות הברית, מפלגת המרכז והמפלגה הליברלית, עומדות כנראה להצטרף לממשלת שמאל־מרכז ומסבירות שאין ברירה, הן לא יכולות לתמוך בממשלת ימין שנתמכת על־ידי מפלגת השבדים הדמוקרטים (מפלגה שרוצה פחות הגירה, מה שבמיינסטרים השבדי הופך אותם לגזענים ונאצים וכו') וזו הדרך היחידה לבלום את זה.

במפלגת המתונים, המפלגה העיקרית בברית הימנית, לא ממש מרוצים מזה, ואיתם עוד שותפה זוטרה, המפלגה הנוצרית־דמוקרטית. הם קיבלו החלטה היסטורית לקראת הבחירות לשבור את החרם על השבדים הדמוקרטים, ותיכננו להקים ממשלה שנתמכת על־ידם מבחוץ. המתונים מדברים על שבירה היסטורית של הברית, אחת ממנהיגות הנוצרים־דמוקרטים קראה לעורקים "קוויזלינגים" (מילה רגישה מאוד בסקנדינביה), ובאופן כללי התקשורת והטוויטר סוערים.

מה שמעניין פה במיוחד, הוא איך שזה מתחבר למה שדיברתי עליו בשבוע שעבר – מה בעצם המשמעות של ימין ושמאל כיום. התנאים שהציבו מפלגות המרכז לסוציאל־דמוקרטים הם כולם ויתורים בתחומי הסוציאל־דמוקרטיה: הורדות מיסים, הפחתת רגולציות ממשלתיות, קיצוצי רווחה. אבל ברור לכולם שבדיון הציבורי היום, אלה לא הסוגיות המרכזיות בין ימין ושמאל; העיקר זה מדיניות הגירה, ובשביל לחסום את מפלגת האנטי־הגירה אפשר להתפשר על הכול.

עדיין לא בטוח אם הממשלה עומדת לקום, אבל הברית כבר נשברה. מה שעדיין פתוח הוא דווקא נושא אחר – ממשלת אחדות בין הסוציאל־דמוקרטים, הירוקים, מפלגת המרכז והליברלים היא עדיין ממשלת מיעוט. התוכנית היא להישען על מפלגת השמאל, מפלגה שנחשבת קיצונית שמאלית אפילו בשביל להיכנס לממשלה כזאת, והרעיון הוא שהיא תתמוך בה מבחוץ. אבל יש עדיין סיכוי שהם יחליטו שממשלה כזאת תהיה קפיטליסטית מדי בשבילם, ובאופן משעשע הם עוד עשויים להפיל את התוכנית. ואם יהיו בחירות חדשות, אז נראה איך יגיבו המצביעים למבנה הפוליטי החדש של המדינה.

הפוליטיקאית הבולטת ביותר בדיון הציבורי כרגע היא מנהיגת מפלגת המרכז אַנִּי לוֹף – המהלך הזה יכול להפוך אותה לענקית החדשה של הפוליטיקה השבדית, או יכול להפוך אותה להערה קטנה בספרי ההיסטוריה על הקבורה הסופית של מפלגת המרכז. נחכה ונראה.

המתנה המפתיעה של ישראל לשבדיה

נתקלתי במקרה באחד הסיפורים המוזרים ביותר שאני זוכר בשנים האחרונות, הייתכן שאף אחד בתקשורת הישראלית לא שמע על זה? חיפוש באינטרנט לא מוצא שום דבר.

קצת רקע, על קצה המזלג: בעוד חודש מגיעות הבחירות בשבדיה, ממילא אחת המדינות המוזרות ביותר בעולם מבחינת הפוליטיקה המקומית. הממשלה, בעיני עצמה "ממשלה פמיניסטית" ו"מעצמת זכויות אדם", תעמוד לבחירת הציבור מול האופוזיציה ה"מסורתית", הברית בין מפלגות הימין הותיקות; כמה שבדי אגב, שהמפלגה המובילה מבין אותן מפלגות הימין נקראת "המתונים", והשנייה היא "מפלגת המרכז" – נראה ש"ימין" זה לא מותג חזק שם. בינתיים, שתיהן יצטרכו להתמודד עם האתגר העולה בדמות מפלגת השבדים הדמוקרטים, מפלגת האנטי־הגירה הפופוליסטית שכמובן, כדרכה של הפוליטיקה הנהוגה בקרב הרבה מהאליטות האירופאיות כיום, המפלגות המסורתיות מגיבות אליה באימה ובחרם מוחלט. ניסיונות של כמה ממנהיגי מפלגת המתונים לרמוז שאולי אפשר איכשהו, בהסתייגויות אינסופיות, אם אין ברירה, לדבר איתם קצת, נתקלים בדרך־כלל בהתנגדות חריפה מכל השאר.

ולקלחת הזאת נכנס גיבור הסיפור שלנו. קבלו את האיש שרוצה לשקם את הימין הליברלי בשבדיה, האיש שרוצה להציע חלופה ל"שמאל בתחפושת ימין" של המפלגות המסורתיות, ולפופוליזם המפוקפק של השבדים הדמוקרטים. מפלגתו החדשה "ליכוד אזרחי" תנסה להתמודד בבחירות הקרובות ולהפוך את הליברליזם הקלאסי לכוח חדש בשבדיה – קבלו את אילן שדה, יליד נהריה שהפך לפוליטיקאי שבדי:

לצערי אין לי הרבה מה להגיד מעבר לזה, הלוואי שהיה לי זמן להיכנס יותר עמוק לפוליטיקה השבדית, אולי בעתיד. בכל מקרה, עד כמה שאני מבין נראה שהמפלגה כרגע לא מופיעה אפילו בסקרים, אז מהפך בפוליטיקה השבדית היא כנראה לא תביא. אבל בינתיים יצא ראיון מעניין בערוץ יוטיוב די מצליח, ונראה אם עד הבחירות (9 בספטמבר) הוא יצליח ליצור איזושהי תנופה חדשה. נעדכן אם יהיו התפתחויות מעניינות.