צמחונות אסטרטגית בהודו

הסכסוך בין מאות השנים בין הינדים לבין מוסלמים בהודו ממשיך להתחמם, ומי שמצאו את עצמם במרכז, באופן מפתיע, הם הפרים והפרות של המדינה. בימים האחרונים, מאז עלייתו של מי שנחשב בעיני רבים לאומן הינדי קיצוני לראשות אוּתָּר פְּרְדֵּשׁ, המדינה הגדולה ביותר בהודו[1], הצמחונות הופכת להיות זירת קרב משמעותית במדינה.

(גילוי נאות: אני טבעוני כבר מאז שנות נעוריי הרחוקות. תחליטו אתם אם זה גורם לכם לקרוא את דבריי באופן חשדני יותר)

קודם כל, תקציר האירועים: לפני כמה שבועות הגיעו תוצאות הבחירות הכלליות באותאר פרדש, שהביאו מהפך פוליטי מוחלט – מפלגת העם ההודי (BJP) הפכה מנציגת אופוזיציה צנועה לשליטה הבלתי־מעורערת של המדינה, עם 325 מושבים בפרלמנט מתוך 403 (לעומת 47 לפני הבחירות). כל זה כמה שנים אחרי מהפך דומה (ודרמטי הרבה יותר) ברמה הלאומית, כשמפלגת העם זכתה לרוב בפרלמנט ההודי ועלתה הממשלה הלאומנית (ומאוד פרו־ישראלית) בראשות נַרֶנְדְּרָה מוֹדִּי.

עם הרוב המוחלט הזה באותאר פרדש הם זכו כמובן למנות את ראש הממשלה של המדינה, ובחרו באיש שנוי במחלוקת – איש דת הינדי שידוע בכינוי יוֹגִּי אַדִּיתְּיַנַטְ, עם עבר עשיר של הצהרות הינדיות לאומניות ואנטי־מוסלמיות, ועם קשרים בארגונים שנחשדים במעורבות באלימות נגד מוסלמים ואחרים. בהתאם לזה, אחת הפעולות הראשונות של היוגי בתפקידו הייתה להורות על מבצע אכיפה מקיף לסגירת בתי־מטבחיים לא חוקיים – מה שאומר, במקרים רבים, מקומות שמפרים את האיסור (הותיק) במדינה נגד הריגת פרות. והעניין לא נעצר שם – איסור על שחיטת פרות קיים ברוב המדינות בהודו, ומבצע האכיפה של היוגי עודד התעוררות צמחונית גם במקומות אחרים – בגּוּגָ'רָט עבר חוק שמגביר את העונש על שחיטת פרות עד מאסר עולם, וראש הממשלה אמר שהוא רוצה להפוך את גוג'ראט ל"מדינה צמחונית". ראש ממשלת צָ'טִיסְגָּר, כשנשאל על המצב במדינה שלו, אמר על שחיטת פרות "זה לא קרה אצלנו כבר 15 שנים. זה קרה? נתלה את מי שעושים את זה". האיסור על שחיטת פרות מנוסח בדרך־כלל במונחים כלכליים או חברתיים, אבל בפועל לאף אחד אין אשליות – האיסור נובע ממעמדה של הפרה כחיה קדושה בדת ההינדית.

נוצר פה מצב מעניין, שבה הצמחונות הופכת פתאום להיות האפשרות העממית וה"פרימיטיבית", שזוכה לזלזול מהאליטות – ההיפך הגמור מהתדמית שלה בעולם המערבי. בתקשורת דוברת האנגלית (לצערי, אני עדיין לא מבין הינדית מספיק בשביל לקרוא עיתון) לא תמצאו כותב אחד שמזדהה עם האיסור או עם מבצע האכיפה; כולם מדברים על הפגיעה בשכבות החלשות, הסכנה מהלאומנות ההינדית הגואה והמאיימת על הפלורליזם ההודי, וכמובן על אנטי־איסלאמיות. רובם מנסחים את העניין במונחי מערכת הקאסטות ההודית, ומאשימים את מפלגת העם בכך שהיא מייצגת רק את הקאסטות העליונות ומנסות לכפות את דרך החיים שלהן על כל המדינה – סקרים מראים שהצמחונות בהודו נפוצה יותר ככל שהקאסטה גבוהה יותר. מצד שני, עד כמה הכותבים האלה באמת מייצגים את אותן השכבות החלשות והקאסטות הנמוכות? קשה להתווכח עם המספרים, השכבות החלשות האלה ללא ספק הצביעו ברובן למפלגת העם, בלעדיהן המפלגה לא הייתה זוכה לרוב כזה.

יש לי הרגשה שזה יישמע מוכר ללא מעט ישראלים – עולה לשלטון מפלגה שרוצה להדגיש ערכים לאומיים ושמרניים, והכותבים בעלי הנטיות היותר קוסמופוליטיות סולדים אוטומטית מכל מה שהיא עושה בכיוון הזה. ואני לא רוצה לנקוט פה עמדה בעד אחד הצדדים – קוסמופוליטיות ולאומיות שתיהן גישות לגיטימיות לחלוטין, בהודו, בישראל ובכל מקום אחר, ובפרט כמה מהגורמים הדוחפים ללאומניות הינדית נראים כמי שלא ממש מכבדים את הדמוקרטיה וזכויות האדם בדרך לשם. מצד שני, צריך גם להיזהר מצביעות – האם אותה התקשורת הייתה מתייצבת בהתלהבות כזאת לצד בתי המטבחיים הלא־חוקיים גם אם מי שמנסה לסגור אותם היה איש נחמד "משלנו" שעושה את זה בשם שלטון החוק ובריאות הציבור? כשהיוגי מדבר על אכיפת החוק ובריאות הציבור נראה שאף אחד לא קונה את זה, אבל למה בעצם? לא ראיתי מישהו שמאשים אותו בפעולה נגד החוק. ההאשמה היא רק שהוא בוחר באופן נוח להתחיל פתאום לאכוף חוק שמתאים לו. זה כשלעצמו כנראה נכון, אבל לא סותר את העובדה שחוק צריך לאכוף. אם החוק לא טוב אפשר לשנות אותו, אבל אם לשפוט לפי תוצאות הבחירות, נראה שהאוכלוסייה דווקא לא ממש מוטרדת מהכיוון ההינדי שהמדינה שלהם הולכת אליו.

מה שמעניין אותי במיוחד זו התהייה אם זה יכול להיות כיוון עתידי לסוגיית הצמחונות גם בשאר העולם. לא מזמן סקרתי את הבחירות בהולנד, שגם בהן המפלגה למען בעלי החיים מיצבה את עצמה בניגוד מוחלט למפלגת השמאל הירוק שמייצגת את הירוקים הסטראוטיפיים, שדואגים למטרות שמאל לא פחות מלמטרות ירוקות. בישראל הצמחונות כבר מזמן לא נראית כמו נחלתם הפרטית של חילוניים או שמאלנים. האם יכול להיות שיום אחד המגמה הזאת תימשך עד לרמה שהצמחונות תיטה לצד הימני והשמרני של החברה? זה לא בלתי אפשרי. ואם זה יקרה, נראה לי שזה רק יחזק את הידידות הקרובה בין ישראל והודו – שתי מדינות שעוברות תהליך דומה של התחזקות אליטה לאומית על חשבון האליטה הקוסמופוליטית הישנה, שתי מדינות שנמצאות באותו הצד של המערכת הבינלאומית, ושתי מדינות שבהן נוח מאוד למצוא אוכל צמחוני בכל מסעדה. אני אישית אהיה מאוד שמח אם יום אחד נראה מפגש פסגה בין ראשי ממשלות ישראל והודו, כשהצלחות מלאות חומוס ודאל עדשים.

[1] הודו, כמו ארצות־הברית, ברזיל או גרמניה, היא פדרציה – מדינה שמורכבת מהרבה תת־מדינות בתוכה. עם בערך 200 מיליון תושבים, אותאר פרדש היא מדינה גדולה יותר מרוב המדינות העצמאיות בעולם.

11 מחשבות על “צמחונות אסטרטגית בהודו

  1. כנראה המפלגה הצמחונית בהולנד היא מקרה שונה מצמחונות מהודו.

    האם תאכל בשר שגודל במעבדה?

    ב -5 באוגוסט 2013, המבורגר הראשון שגודל במעבדה בעולם בושל ונאכל במסיבת עיתונאים בלונדון. מדענים מאוניברסיטת מאסטריכט בהולנד, בהנהגת הפרופסור מארק פוסט, לקחו תאי גזע מפרה וגדלו אותם לרצועות שרירים, שאותם שילבו כדי להכין בורגר. את ההמבורגר בישל השף ריצ'רד מק'גאון מ"המסעדה הגדולה של קאוץ" בקורנוול והוא נטעם על ידי מבקרי האוכל האני רוצלר, חוקרת המזון מ"אולפן המזון "ו"ג'וש שונוואלד".

    הצמחונות היא חלק בלתי נפרד משורשיה התרבותיים של הודו. למעשה, 70% מהצמחונים בעולם הם הודים, ויש במדינה יותר צמחונים מבכל מדינה אחרת.

    האגודה הצמחונית הראשונה הוקמה באנגליה בשנת 1874. המטרה של האגודה הייתה ללמד אנשים שאפשר להיות בריאים גם בלי לאכול בשר.

    על פי איגוד התזונה האמריקנית, לצמחונים יש מדדי מסת גוף נמוכים יותר, רמות נמוכות יותר של לחץ דם וכולסטרול, יש להם סיכוי נמוך יותר לפתח סוכרת מסוג 2, סרטן ערמונית וסרטן המעי הגס, כמו גם למות ממחלות לב.

    מספר בעלי החיים שנשחטים לאכילה בכל שעה בארה"ב הוא 500 אלף.

    https://www.washingtonpost.com/national/health-science/lab-grown-meat-is-in-your-future-and-it-may-be-healthier-than-the-real-stuff/2016/05/02/aa893f34-e630-11e5-a6f3-21ccdbc5f74e_story.html

    אהבתי

  2. לאומניות לא ממש מכבד, את הדמוקרטיה וזכויות האדם, מאשימים אותנו שציונות גובלת בגזענות. כל אחד דואג לעניי עירו קודם לכל.
    מאחר והאיסור על שחיטת פרות נובע מסיבות דתיות הוא יותר נחשלות מאשר קידמה.
    בשר הפרות היה יכול לספק מזון לעניים אלא שהשכבות הנכשלות נוטות להצביע מסיבות של שמרנות למפלגות בעלות מצע שמנוגד בנושאים החשובים לטובת העניים.

    אהבתי

  3. א. מאוד מזכיר את המלחמות שהיו בישראל סביב גידול בשר חזיר (בעיקר בקיבוצים כמו להב ומזרע – כשבמקביל הותר לגדל חזיר בישובי ערבים נוצרים) וסביב מכירת בשר חזיר במעדניות "רוסיות" (בעיקר אם מוקמו במרכז העיר בית שמש).
    בהכללה – גם את המאבקים סביב פתיחת חנויות בשבת.
    אפשר להאמין ששלי יחימוביץ חושבת על טובת העובדים הפשוטים, הנאלצים לעבוד גם בשבתות, ועל הישרדות העסקים המשפחתיים הקטנים בתחרות מול רשתות הפועלות 24/7. אך קשה יותר להאמין שאלו גם מניעי מפלגות דתיות וימניות המבקשות לסגור את כל העסקים בשבת. תגיד לי מי התומך בחוק מסויים – ואני כבר אסיק בעצמי מה כנראה מניע אותו.

    ב. הטיעון ש "האיסור על שחיטת פרות נובע מסיבות דתיות. הוא יותר נחשלות מאשר קידמה.
    בשר הפרות היה יכול לספק מזון לעניים …" – מאוד בעייתי.
    במדינה מאוד צפופת אוכלוסין, שעברה גלים רבים של מוות המוני מרעב – בהחלט יתכן שהטאבו הדתי על אכילת בשר נבע מתובנה כלכלית. באותו שטח קרקע ובאמצעות אותה כמות מים ניתן להאכיל לשובע פי כמה יותר ויותר בני אדם באמצעות תזונה צמחונית מאשר באמצעות תזונה קרניבורית. כמויות המים והשטחים האדירים המוקצים לגידול מזונם של בעלי החיים – יכלו לעבור הסבה לגידול ירקות וקטניות עבור המוני העניים ההודים. אלו שבמילא ידם אינה משגת לקנות בשר.
    מכאן, דווקא לעניים המרודים יש אינטרס לאסור כליל על אכילת בשר, ודווקא לעשירי הודו יש אינטרס להבטיח אספקה סדירה של המותרות (בשר) מהם הם נהנים.
    (עם זאת, סיבות כלכליות וסביבתיות טהורות היו אמורות לכוון למבצע שחיטת כל הפרות המשוטטות בחופשיות בערי הודו וכפריה. או לכל הפחות, לסירוס ועיקור המוני שלהן. בניגוד מוחלט לתפיסה הדתית שהפרות קדושות).

    Liked by 2 אנשים

    • בהודו אוכלים בשר, כשנכנסים לקדונלד שמה יש המבורגר, הוא רק לא מפרה הוא מבשר תאו שמגודל למאכל ועבודה ואין שום בעיות אתו. הטאבו הוא רק על אכילת פרות, הפרה מסמלת את האדמה ועל פי האמונה ההינדית היא אם כל האלים וכן על פי האמונה הפרה היא חלק מגלגול הנשמות של האדם לפני שהוא מקבל גוף אדם. לכן הטאבו על אכילת פרה נובע מתוך קישקוש באלאבוש ולא מסיבות כלכליות.
      גללי הפרה מקובלים בהודו לבעירה ולמריחה על קירות לגרוש יתושים והם שותים חלב פרות.
      לגבי צפיפות האוכלוסין, צפיפות האוכלוסין של הודו נמוכה מזו של ישראל ואני לא רואה את הישראלים עוברים לדיאטת חסה על חשבון שאווארמה

      אהבתי

      • הטאבו המרכזי הוא על אכילת פרות, אבל הינדים מהקאסטות הגבוהות בהחלט ממשיכים לצמחונות מלאה (כולל אי־אכילת ביצים). ראש ממשלת גוג'ראט הנ"ל דיבר על צמחונות בהשראת גאנדי, וחלק מהביקורת על מפלגת העם דיברו על סירוב שלהם להגיש ביצים באירועים רשמיים.

        אהבתי

      • השטחים החקלאיים הפנוים בהודו וכמוית המים בהם – אמורים לספק את כל צרכי המזון של האוכלוסייה המקומית ואפילו להשאיר רזרבות לייצוא חקלאי.
        ישראל, מאידך, יכולה להרשות לעצמה לייבא את רובם המכריע של הדגנים (הן למאכל בני האדם והן למאכל חיות המשק שהיא מגדלת) + לייבא עגלים וכבשים מאוסטרליה וכמויות עתק של בשר קפוא מארגנטינה,ברזיל ופולין.
        לפיכך, הטענה שצפיפות האוכלוסין בישראל גדולה יותר מזו שבהודו אינה רלוונטית.

        מה שעדין משאיר מקום לדיון כיצד נוצרו הדתות (והטאבויים השונים על מזונות), ובאיזו מידה הדתות הושפעו מתנאי החיים של האוכלוסייה וצרכיה, במקום ובזמן בו התגבשו – והן ניסו לתת לכך מענה.
        חלופית, ניתן כמובן להאמין שהדתות הן פשוט פירסום נאמן של דברי ההתגלות האלוהית.

        על פי הידע היום – ההודים, כמו גם שאר העמים שעברו תקופות מוות המוני מרעב, היו אמורים להטיל טאבו מוחלט על אכילת כל סוגי היונקים הגדולים, ולנסות לעודד אכילת חרקים (כמו צרצרים, ג'וקים ותולעים) כמקור זול (בכל מובני המילה) לחלבון מן החי.

        אהבתי

  4. לחסה יש אזניים:

    מחקר חדש מאוניברסיטת מיזורי מפרסם שצמחים חשים כשעומדים לאכול אותם, והם כלל לא אוהבים את זה.
    המחקר בוצע על תודרנית לבנה (הצמח הנחקר ביותר בגנטיקה ובביולוגיה ההתפתחותית, המהווה אורגניזם מודל). התודרנית דומה במובנים רבים לכרוב וברוקולי.
    במחקר נלקחו הוקלטות הרעשים של מזיקים וטורפים כשהם אוכלים את עלי הצמח. הניסוי נערך מתוך הנחה שהצמחים מאזינים בצורה דומה להקלטות. החוקרים שלטו בניסוי ע"י השמעת רעשים המדמים רוח ותזוזות טבעיות שהצמחים עלולים להתחשב בהם.
    התוצאות הראו שהצמחים מייצרים שמנים חרדליים כאשר הם מזהים שאוכלים אותם, בניסיון (נואש) להרחיק אותם.
    החוקרים מציינים שכאשר הצמחים שומעים 'רעשי לעיסה' של טורף, הם פולטים שמן חרדלי, אך כאשר הושמעו רעשים טבעיים הצמחים לא הגיבו כלל.

    אחד החוקרים סיכם: מצאנו שהקלטות שונות גרמו לצמחים שינוי בחילוף חומרים, ויצירת כימיקלים הגנתיים יותר שתפקידם להתמודד עם מזיקים.

    https://www.indy100.com/article/plants-eaten-vegan-missouri-science-7664651

    Liked by 1 person

    • כלומר, צמחים יכולים להגיב באופן שונה לרעשים שונים. מכאן ועד להניח שהם "לא אוהבים" משהו המרחק די גדול. גם אייפון יכול להגיב לרעשים, ובאופן הרבה יותר מתוחכם מהכרוב.

      אהבתי

  5. ההודים כל כך שונים מאתנו בתרבות עד שלנסות ולהבין את הנושא הזה ולקשר אותו לצמחונות מנקודת מבט מערבית זו טעות.

    אני רואה שקמיליה נהיית מומחית לגידולי שדה בהודו וליבוא ויצוא. אם היית טורחת לשניה לבדוק את ההשערות שאת מעלה כעובדות כפי שהצעתי לך בעבר, היית רואה שהודו יצואנית אדירה של חומרי גלם יהלומים תרופות נפט ויבואנית של מזון ודגנים ואורז מסין וארה"ב, די דומה לישראל. כבר החסה מקשיבה טוב ממך.

    על פי הידע היום – ההודים, כמו גם שאר העמים שעברו תקופות מוות המוני מרעב, היו אמורים להטיל טאבו מוחלט על אכילת כל סוגי היונקים הגדולים, ולנסות לעודד אכילת חרקים (כמו צרצרים, ג'וקים ותולעים) כמקור זול (בכל מובני המילה) לחלבון מן החי.
    אכן, אכילת ג'וקים היא הפתרון למוות ההמוני מרעב בהודו.

    אהבתי

  6. בית משפט הודי קבע שקרחונים ונהרות הם "ישויות חיות".
    הקרחונים של גנגוטרי ויאמונוטרי נסוגו אלפי מטרים בעשורים האחרונים. שופטים הודים נעו באגרסיביות להגן עליהם.

    שבועות ספורים לאחר שבית משפט גבוה במדינה ההודית של אוטאראחאנד העניק לגנגס וליאמונה את ההכרה המשפטית כאישיות, אותו בית משפט הרחיב לאחרונה את אותו מעמד לקרחונים של גנגוטרי ויאמונוטרי שמזינים אותם.

    הממצא הוא בעקבות חוק שעבר בניוזינד במצע מארס המכיר בנהר וואנגאנואי – אתר שהמאורים רואים בו אב קדמון – כישות חיה. המאמץ של בית המשפט ההודי להגן על הקרחונים הנעלמים נושא גם גוונים דתיים, שכן הן הנהרות והן הקרחונים נחשבים לאתרים קדושים להינדים רבים.

    נראה איך יגבו מהם מיסים ודמי מזונות

    אהבתי

  7. החלופה העתידית לאכילת בשר?

    העתידן ד'ר רועי צנזה טוען שכיוון ההתפתחות העתידי יהיה "בשר מעבדה", (או, בשם השיווקי יותר, "בשר נקי").
    מה שיגרום לתעשיות בשר הבקר / כלל מוצרי המזון מהחי לפשיטת רגל.

    ה0מחלוקת הגדולה היא בנוגע לעיתוי השינוי.
    מי שניבא שמכוניות אוטונומיות יחליפו את רוב הנהגים האנושיים לכל היאוחר ב 2020 – כנראה מגלה אופטימיות יתר גם בנוגע למועד המעבר של רוב האנושות ממזון מהחי אל המזון המהונדס.

    https://madaduhcom.wordpress.com/2020/02/14/21st_century_of_life/

    Liked by 1 person

כתיבת תגובה