הערה מקדימה: התלבטתי הרבה אם להגיד משהו על אירועי החודש הקודם, ובסופו של דבר החלטתי שאין לי בינתיים משהו מועיל לתרום. יש מספיק אנשים שמדברים על מספיק דברים, אני פשוט אתמקד במה שאני מבין, וזה לחפור על פוליטיקה במדינות שאנשים אחרים לא כותבים עליהן. אז אמשיך לעשות את זה בתקווה שמישהו נהנה לקרוא, או שמישהו ישיג מזה תובנות שימושיות לזירה הפוליטית הבינלאומית.
לפני כמה חודשים נתתי כאן תחזית/ניתוח קטן של מה יקרה בהולנד אחרי התפטרות הממשלה. מחר הבחירות ואני מקווה שאכתוב משהו על התוצאות שלהן[1], אבל בינתיים סיכום של מה שקרה מאז:
- פיטר אומטזיכט הקים מפלגה, כפי שכתבתי לא מזמן. עדיין נראה לי הגיוני שהסיבה להקדמת הבחירות הייתה ניסיון של הליברלים להקדים אותו, עם תקווה שאו שהוא לא יספיק להקים מפלגה לפני הבחירות או שהוא לא יספיק לעשות קמפיין טוב בזמן הקצר. בסופו של דבר הוא הקים מפלגה, ירד קצת בסקרים אבל כרגע עדיין מתמודד משמעותי על עמדת המפלגה הגדולה ביותר בסקרים.
2. את מארק רותה החליפה דילאן ישילגוז, בגדול גירסה של רותה שנמצאת כמה מילימטרים יותר מימין, אבל עם הבדל אחד משמעותי – היא הכריזה שהיא, בניגוד לרותה, לא פוסלת הקמת ממשלה עם חירט וילדרס. רותה החרים את וילדרס כבר שנים ארוכות גם בגלל המרחק הפוליטי ביניהם וגם כנראה בגלל איבה אישית, בכך שרותה האשים את וילדרס שפירק לו את הקואליציה בפעם הקודמת (והיחידה) שהוא היה בממשלה. העובדה שיש עכשיו סיכוי לקואליציה בין הליברלים ווילדרס היא משמעותית מאוד, בגלל הסעיף הבא:
3. הסקרים כרגע מראים פרלמנט ימני ברמה שכנראה לא הייתה כבר הרבה הרבה זמן. אם לפני שנתיים היה נדמה שבהולנד יש ערב רב של מפלגות שלא ברור אם יצליחו ליצור ביניהן איזושהי קואליציה, הסקרים הנוכחיים מציירים מצב שבו לא רק שאפשר להקים בקלות ממשלת ימין, אלא יש אפילו כמה אפשרויות שונות לממשלות ימין כי יש כל־כך הרבה מפלגות ימין בצמרת והשמאל מצטמק לרמה שכמעט לא סופרים אותו. במצב כזה אפשר כנראה להקים ממשלה יום אחרי הבחירות, השאלה העיקרית תהיה אם רוצים לכלול את וילדרס או לא. מצד שני, עם סקרים לא הולכים למכולת וצריך עדיין לקחת בחשבון אפשרות שהשמאל יצליח יותר ממה שהסוקרים ציפו. מפלגת השמאל המאוחדת (מפלגת העבודה הנעלמת התאחדה לתוך מפלגת השמאל הירוק) צפויה להיות אחת מהמפלגות הגדולות (יחד עם שלוש מפלגות ימין – הליברלים, מפלגת החירות של וילדרס, ומפלגת "אמנה חברתית חדשה" של אומטזיכט), ויש סיכוי שבסופו של דבר היא תיכנס לתוך איזושהי ממשלת אחדות עם כמה מפלגות ימין (אם כי סקרים מראים שמצביעי כל מפלגות הימין מעדיפים קואליציות ימין, כולל עם וילדרס, על פני קואליציה עם השמאל).
- הזווית הישראלית – כבר חודש וחצי שהנושא העיקרי בכותרות הוא ישראל ועזה, וגם אם הישראלי הממוצע לא מתעניין בפרטי הפוליטיקה ההולנדית, כן כדאי שישראלים יתחילו להשקיע יותר מאמצים בקידום האינטרסים הישראלים בעולם. אז סיכום המצב בהולנד:
- מפלגת החירות של וילדרס נמצאת איפשהו מימין ל"עוצמה יהודית". שותפו של וילדרס לייסוד המפלגה, מרטין בוסמה, העביר את רוב החודש וחצי האחרונים כשתמונות הפרופיל והרקע שלו בטוויטר מוחלפות לתמונות של חטופות ישראליות וכמעט כל דבר שהוא דיבר עליו היה צדקת דרכה של ישראל והתנגדות לחמאס ותומכיהם. מצב דומה, גם אם פחות קיצוני, אצל וילדרס עצמו ושאר חברי המפלגה.
- מפלגות הימין ה"עמוק" – מפלגת החקלאים ומפלגת יא21, שתיהן עמדו בבירור לצד ישראל, וכך גם המפלגות הנוצריות ה"עמוקות" (המפלגה הרפורמית ומפלגת האיחוד הנוצרי).
- הליברלים ואומטזיכט דיברו בעד ישראל אבל באופן אירופי טיפוסי – תומכים בזכותה של ישראל להגן על עצמה, אבל זהירות על המשפט הבינלאומי ופתרון שתי המדינות וכו'.
- במרכז (מה שנשאר מהמפלגה הנוצרית דמוקרטית, ומפלגת ד66 הקורסת) נשמע ציוץ צרצרים. אפשר לחזור לדבר על האקלים בבקשה?
- מפלגות השמאל היו די זהירות. גינו את החמאס ובגדול דיברו על זכותה של ישראל להגן על עצמה, אבל מהר מאוד התחילו עם שאלות על ניתוק המים בעזה, ועל הפצצת בתי חולים, וכו'. מחוץ לדוברים הרשמיים יש גם זרמי עומק אנטי־ישראליים יותר – מקרה בולט אחד הוא במפלגת השמאל המאוחדת, שם מנהיגי המפלגה הוציאו הודעה רשמית על זכות ההגנה העצמית, ואז התחילו להגיע דיווחים על חברי מפלגה שכועסים עליהם ודורשים שיחזרו בהם.
- המפלגות האנטי־מערביות (ביי1 המתמחה בפוליטיקת זהויות ודנק המזוהה בעיקר עם המיעוט התורכי ואוהדת מאוד את ארדואן) נקטו עמדה אנטי־ישראלית ברורה, לא מפתיע.
- תיירי בודה ממפלגת הימין ההזויה הפורום למען הדמוקרטיה, שנראית בשנים האחרונות יותר ויותר כמו טרול בשירות הקרמלין, התמקם איפשהו בין מפלגות השמאל לבין המפלגות האנטי־מערביות. שוב, לא מפתיע במיוחד.
5. ייתכן שהתמונות של תומכי חמאס צועדים בערי הולנד וזועקים קריאות אנטישמיות יעזרו קצת לקמפיין של וילדרס. הוא עולה קצת בסקרים לעומת החודשים האחרונים, אבל ייתכן שזה גם בגלל הופעות טובות בעימותים הפוליטיים וההצהרות שלו על "התמתנות" ועל מוכנותו לשים בצד כמה מהנקודות היותר שנויות במחלוקת שלו (איסור על מסגדים וספרי קוראן לדוגמה) לטובת ניסיון להקים קואליציה עם ימין מתון יותר לבלימת הגירה.
6. אפרופו עימותים – כרגיל אנצל את ההזדמנות להגיד כמה חסרה בישראל תרבות עימותים פוליטיים איכותיים. בהולנד היו הרבה מאוד, אומנם פוליטיקאים מדברים הרבה בסיסמאות אבל עדיין זה עדיף בהרבה על שלא ידברו בכלל.
7. ראיתי בעיתון לפני כמה ימים סטטיסטיקה מעניינת על תרומות למפלגות. נראה שעל־פי החוק תרומות החל מ 10,000 אירו חייבות להתפרסם בשקיפות, והסטטיסטיקות מראות כצפוי שהמפלגות האליטיסטיות (ליברלים, מרכז, שמאל) מקבלות תרומות נדיבות, ומי בתחתית – המפלגות הפרו־ישראליות ביותר, מפלגת החירות ומפלגת החקלאים. סתם חומר למחשבה – מי שרוצה לנצח במלחמת הרעיונות צריך לא רק לשכנע, צריך גם לעשות קמפיין וזה עולה כסף.
[1] בעולם טוב יותר הייתי מעביר איזה אולפן בחירות בשידור ישיר עם ניתוחים ותוצאות בזמן אמת, אבל לחמישה וחצי האנשים בישראל שאכפת להם מה קורה בבחירות בהולנד זה כנראה לא שווה את זה.
דברים מעניינים שקראתי 