תרבות בתשע־מאות מיליון – חלק א'

לא מזמן דיברתי פה על החשיבות של עיון משמעותי בתקציב המדינה במסגרת דיון ציבורי, בדרך לחיזוק הדמוקרטיה. בתור מישהו שכותב על פוליטיקה אני כמובן לא יכול להתעלם ממה שדרשתי מאנשים שכותבים על פוליטיקה, אז הגיע הזמן להתחיל.

החלטתי שמקום טוב להתחיל בו יהיה תקציב התרבות. משרד התרבות רחוק מלהיות בצמרת ההוצאה של ממשלת ישראל, אבל יש לו יתרון משמעותי: די קל לכל אחד מאיתנו להבין אותו. צריך לא מעט ידע מוקדם בשביל להבין מה קורה במשרד הבריאות או משרד הביטחון; לעומת זאת, כל אחד מאיתנו יודע מה זה תאטרון, מה זו אומנות פלסטית ומה זו האקדמיה ללשון עברית. אז המטרה שלי היום: לחקור את 900 מיליון השקלים שהוקצו בתקציב 2017 למינהל התרבות, לגבש דעה אם הסכום גבוה מדי או נמוך מדי, לעצב תקציב חלופי של "מה אני הייתי עושה", ולהתחיל דיון עם אנשים אחרים שיעשו את אותו הדבר – זה התפקיד שלכם, אם תסכימו לקבל אותו.

אני מפצל את הרשומה הזאת לשלושה חלקים: בראשון אתן קצת רקע, ואציג את ההוצאות של מינהל התרבות. בשני אגיד כמה דברים על דעתי בעניין תמיכה ממשלתית בתרבות, ובשלישי אדבר על איך יכול לדעתי להיראות, בעולם מושלם, הדיון על התקציב הזה, על תפקוד שר/ת התרבות, ושאר דברים בסגנון.

לפני שנתחיל, אני חייב להגיד משהו על השקיפות בתקציב המדינה בישראל. אחת הכוונות המרכזיות שלי עם התחלת החפירות שלי בתקציב הייתה להשוות כמה שיותר בין מה שקורה בישראל ומה שקורה במדינות אחרות בעולם – כמו שאתם בטח יודעים, אני אוהב להסתכל על מקומות שונים בעולם. אני עדיין מנסה לעשות את זה, אבל גיליתי שזה לא פשוט כי עוד לא מצאתי מדינה אחת שמאפשרת גישה שקופה, נוחה ומפורטת לתקציב הממשלתי שלה, כמו מדינת ישראל – אז מגיעה מילה טובה ענקית לאנשי אגף התקציבים באוצר, אנשי הסדנה לידע ציבורי, וכל אחד אחר שהיה מעורב בעניין הזה. מעכשיו אני יודע – זה תחום שישראל באמת יכולה להתגאות בו כמופת למדינות העולם. אני ממשיך לאט לאט לבדוק מדינות אחרות ולנסות להשיג מידע מתאים, ובעתיד אני מקווה להביא קצת השוואות למה שקורה אצלן.

ועכשיו, מינהל התרבות. כאמור, בתקציב 2017 הוקצו לו כתשע־מאות מיליון שקלים. המטרה, על־פי ההגדרה, היא "טיפוח היצירה האמנותית והתרבותית ושיפור איכותה, עידוד המצוינות והמקוריות, מתן ביטוי ליוצרים ולאמנים, טיפוח נכסי התרבות ותשתיות התרבות בישראל ו"הנגשת" היצירה האמנותית והתרבותית לכלל אוכלוסיית ישראל. המנהל מסייע למוסדות וליוצרים בתחומי התרבות השונים בקיום פעילות שוטפת, בקידום יוזמות, פעולות, אירועים, פסטיבלים לאמנות והכשרה אמנותית ברמה מקצועית, ומעמיד כלים לביטויי האמנות לסוגיה. לצורך כך קובע המשרד קריטריונים לתמיכות, מקיים פעילות ייחודית באמצעות התקשרויות.". בוא נראה איך הוא עושה את זה.

הבהרה: מדובר פה על מינהל התרבות, שמהווה חלק (אומנם העיקרי) ממשרד התרבות והספורט, אבל לא על המשרד עצמו. זה לא כולל את מטה המשרד, כלומר עוד לא הזמן לדבר על משכורות השרים והלשכות וכו'. את זה נעשה בפעם אחרת. גם את רשות העתיקות, שבתקציבים מופיעה כסוג של אחות חורגת למינהל התרבות, אני לא כולל בינתיים.

הבהרה 2: אני כולל בינתיים רק את הסכומים שנחשבים "הוצאה" בתקציב המקורי. יש עוד דרכים להעביר כספים דרך המשרד: יש סעיפי "הוצאה מותנית בהכנסה", "הרשאה להתחייב", "משרות עובדי־צה"ל" בתקציב, ויש כמובן העברות באמצע השנה מועדת הכספים. אבל רוב הכסף הוא ההוצאה הישירה מהתקציב, ואני מעדיף בינתיים להתרכז בה.

הנה חלוקת התקציב, על־פי המסמך הזה, ממויינת לפי גובה ההוצאה:

תאטראות תמיכה: 94,857,000 ש"ח
עתודה לקידום התרבות: 90,000,000 ש"ח
ספריות פעולות: 85,000,000 ש"ח
פעולות כלליות בתרבות: 80,112,000 ש"ח
חוק הקולנוע: 79,500,000 ש"ח
גופים כליים – מוסיקה: 50,181,000 ש"ח
מוזיאונים – תמיכה: 45,000,000 ש"ח
מחול תמיכה: 29,000,000 ש"ח
קבוצות תאטרון: 26,254,000 ש"ח
מענק ירושלים לתרבות: 23,000,000 ש"ח
פעולות תרבות ערבית: 23,000,000 ש"ח
בתי ספר לאומנות – תמיכה: 22,000,000 ש"ח
תאטרון אזרחים ותיקים: 21,000,000 ש"ח
שימור אתרי התיישבות: 20,425,000 ש"ח
אופרות תמיכה: 18,750,000 ש"ח
פסטיבלים לתרבות ואמנות – תמיכה: 16,815,000 ש"ח
תרבות בקהילה תמיכה: 15,500,000 ש"ח
מורשת עדות ישראל: 12,780,000 ש"ח
ספרות, כתבי עת ומפעלי תרבות: 11,210,000 ש"ח
האקדמיה ללשון העברית: 11,000,000 ש"ח
ארכיונים: 9,713,000 ש"ח
מוסדות תרבות תורנית: 9,600,000 ש"ח
תקנת מחול – יוצרים עצמאיים, הרכבים מרכזים ופרויקטים: 8,956,000 ש"ח
מוסיקה ותזמורות – תמיכה: 8,132,000 ש"ח
בית התפוצות: 8,000,000 ש"ח
תרבות בנגב: 8,000,000 ש"ח
אמנים עצמאיים: 7,240,000 ש"ח
מוסדות תרבות מדע ומחקר: 7,145,000 ש"ח
אמנות פלסטית: 7,000,000 ש"ח
יד בן־צבי: 6,900,000 ש"ח
תמיכה בשיפוצי מוסדות: 6,500,000 ש"ח
ספריות תמיכות: 5,500,000 ש"ח
פרסי תרבות: 5,000,000 ש"ח
פעולות תרבות לדרוזים: 4,000,000 ש"ח
מרכז למורשת יהדות אתיופיה: 3,500,000 ש"ח
רזרבת עמידה בהחלטת ממשלה מספר 1879: 2,700,000 ש"ח
מוזיאונים – אזרחים ותיקים: 2,533,000 ש"ח
מרכז זלמן שזר: 2,300,000 ש"ח
אירגוני גג בתרבות: 2,117,000 ש"ח
סל לתרבות עירונית: 1,700,000 ש"ח
זכויות יוצרים לקלטות – תמיכה: 1,500,000 ש"ח
זמר עברי: 1,500,000 ש"ח
אקדמיה ללשון ערבית: 1,450,000 ש"ח
המועצה הלאומית לתרבות: 1,100,000 ש"ח
המועצה לתרבות היידיש: 1,000,000 ש"ח
קרן לעזרת סופרים ואמנים: 1,000,000 ש"ח
תמיכה ברבנים רפורמים: 1,000,000 ש"ח
שירות הסרטים: 200,000 ש"ח

מוזמנים להתחיל כבר לחשוב ולספר על דעותיכם. בעוד שבוע־שבועיים אתחיל לכתוב את אלה שלי. כמו כן, מוזמנים ללכת לדף הזה של אתר תקציב פתוח, שממנו תוכלו להוריד גיליון נתונים עם פירוט עוד יותר עמוק של סעיפי התמיכות – לאילו תיאטראות הולכים כספי ה"תמיכה בתיאטרון", לאילו ארגונים הולכים כספי "מורשת עדות ישראל", וכן הלאה.

אגב, הערה כללית לגבי התקציבים במדינת ישראל: אני לא יודע מאיפה הגיעה ההחלטה לכלול בכל תקציב פרק של "ניתוח מגדרי של התקציב", אבל זה נראה לי קצת הזוי. אם מישהו מכיר את הסיפור מאחורי זה, אשמח לשמוע.