שתי מדינות לעם אחד

ראש ממשלת כורדיסתאן העיראקית הודיע שהשנה יהיה משאל עם על עצמאות. נשמע דרמטי, אם כי העובדה שגם בשנה שעברה הם אמרו את זה קצת מקהה את ההתלהבות. בינתיים נראה שחלון ההזדמנויות שלהם עדיין פתוח, עם יחסים מעולים עם האמריקאים ויחסים סבירים עם כמעט כל אחד אחר, כולל אפילו תורכיה. כמו שאמרתי לא מזמן, זו יכולה להיות התפתחות מאוד חיובית למזרח התיכון, בטח מנקודת מבט ישראלית. הדעות עדיין חלוקות האם הם סתם מדברים כדי לזכות בנקודות פוליטיות, או אם הם באמת מתקדמים בהדרגה, לאט ובזהירות, לכיוון העצמאות. בינתיים בכותרות – החלטה להתחיל להניף את דגל כורדיסתאן לצד דגל עיראק בכּירכּוכּ, העיר שעלולה להיות מרכז המחלוקת העיקרי בתרחיש עתידי של פרישת כורדיסתאן מעיראק. עוד צעד בדרך שלהם להיראות כמו מדינה.

מה שכן, כשאני אומר שיש להם יחסים סבירים "כמעט" עם כל אחד, יש עוד תופעה מעניינת לשקול – הכורדים בסוריה בינתיים לא רק שהולכים ומתרחקים מאלה בעיראק, אלא גם מתחזקים יותר ויותר. עד כדי כך שכבר אפשר להתחיל לשאול אם אולי הם חזקים מספיק בשביל ללכת בהדרגה לקראת עצמאות בעצמם, גם בלי טובות מאחיהם בעיראק – שילוב בין יחסים מעולים עם הרוסים והאמריקאים לבין יכולת צבאית מרשימה נותנת להם מעמד די טוב. הרוסים מרסנים בשבילם את התורכים, האמריקאים עדיין רואים בהם את השותפים העיקריים לחיסול דאע"ש, והם כבר מתכוננים להיות אלה שיעצבו את גורל א־רקה אחרי שיכבשו אותה מדאע"ש. והצבא בינתיים הולך וגדל, כולל ציוד ואימון אמריקאי.

אין ספק שהכורדים בסוריה עדיין מאוד רחוקים מעצמאות, בטח בהשוואה לאלה בעיראק, אבל עדיין – בפועל, הם אלה שמנהלים את המדינה שלהם כרגע. ואם המאבק הפנימי בתורכיה יסלים לרמה של קריסת המדינה (תרחיש לא בלתי אפשרי) – נראה שהכורדים בתורכיה הרבה יותר ייטו לחבור לאחיהם בסוריה מאשר לאלה בעיראק. במצב כזה, המדינה הכורדית המערבית תהפוך להיות הרבה יותר בת־קיימא.

עד כמה שזה נשמע מוזר, האמת היא שלגישת שתי המדינות יש אפילו כמה יתרונות. לו הייתי נוטה לקונספירציות, אולי הייתי אפילו תוהה אם הם תכננו את זה ביחד – במקום להקים מדינה אחת שתכעיס שתי מעצמות (הממשלות בסוריה ועיראק לא ממש יכולות להשפיע הרבה על מה שיקרה, מי שחשוב פה זה תורכיה ואיראן), הם יקימו שתי מדינות, כל אחת תכעיס רק מעצמה אחת, אולי אפילו תוך שיתוף פעולה עם המעצמה היריבה. השאלה היא אם בדרך הם יצליחו להתאפק ולא להרוג אחד את השני – מה שכרגע לא נראה לגמרי בטוח.

18 מחשבות על “שתי מדינות לעם אחד

  1. יש לנו מצב דומה בשכנות, על פי פנחס עינברי "המתח בין הפלסטינים לבדוווים שמוליד אבסורד – האדמיניסטרציה הבדווית רוצה מדינה פלסטינית כדי לגרש את הפלסטינים, הפלסטינים בירדן מחבלים בתהליך השלום כדי להישאר בירדן…"

    אם נקים עוד שתים או שלוש ישראל ברחבי העולם, זה ישפר את המסחר שלנו, ביחוד אם אחת תהיה חברה בגוש האירופאי ושניה בהסכם הסחר המקסיקני אמריקאי וכמובן ישפר את הסכויים שלנו בהצבעות במועצת הביטחון. השאלה תהיה איך למנוע מהן להצביע אחת נגד השניה

    למרבה הצער אחרי שיחסלו את דע"ש כל מדינה תתפנה לטפל בכורדים שלה.

    אהבתי

    • יכול להיות שהסיפור ייגמר ככה, אבל בינתיים הם נמצאים בעמדה לא רעה – אני לא רואה איך עיראק או סוריה יכולות "לטפל בכורדים שלהן" כשהרושם החזק הוא שלכורדים יש צבאות הרבה יותר חזקים מלמדינות האלה (אם בכלל אפשר עדיין לקרוא להן "מדינות"). מי שיכול לטפל בהן היא איראן (שאולי תרצה "לטפל" בכורדים בעיראק) ותורכיה (שרוצה ומנסה כבר עכשיו לטפל בכורדים בסוריה), אבל לא ברור אם ירשו להן – בלי דאע"ש אולי האמריקאים כבר לא יתעניינו יותר מדי, אבל הרוסים עדיין רוצים להגן על האינטרסים שלהם בסוריה, ואם האיראנים יעשו יותר מדי שרירים, האמריקאים אולי ירצו להגן על האינטרסים שלהם מולם בעיראק. בכל מקרה, עדיין הכול פתוח.

      אהבתי

    • לא בדיוק. אני קצת לומד בתקופה האחרונה על האידיאולוגיה הזאת אז בקרוב אולי אדע יותר, בכל מקרה ממה שאני מבין הם ברמת העיקרון נגד רעיון מדינת הלאום, אבל בכל מקרה הם רוצים לבנות מדינה. הכותרת מבחינתם אולי לא תהיה "מדינה כורדית" אלא "מדינה דמוקרטית־עממית־סוציאליסטית" או איך שהם ירצו להגדיר את זה, בפועל זו תהיה מדינה שהם יהיו הכוח הדומיננטי שבה.

      חוץ מזה, כרגע מטעמי פרגמטיות הם מעדיפים לא לדבר על עצמאות אלא על פדרציה במסגרת סוריה. וזה כנראה חכם מצדם, בשלב הזה הם צריכים לשמור על יחסים תקינים עם אסד ולהיות כמה שיותר "נחמדים" מבחינת הקהילה הבינלאומית.

      אהבתי

      • אני הבנתי שכאנרכיסטים הם טוענים שמדינה זה סמכותנות ומעמד ולכן זו בעיה. יפה שהם מסכימים להשאר הפדרציה עם אסאד. וכאן ניתן לדון האם זה משיקולים פרגמטיים או כי מעדיפים שמישהו אחר מושחת ולא הם.

        אהבתי

  2. אין לי מושג על האידיאולוגיה של הפלגים הכורדיים, אך אני יודעת שהם סובלים מכל הרעות החולות של שאר השבטים במזרח התיכון:
    – קונפליקטים פנימיים אין סופיים וקושי לשתף פעולה להשגת אינטרסים משותפים,
    – מנהיגות שמסרבת לפנות את מקומה ומנסה להוריש את השרביט לבניה,
    – העדר השכלה גבוהה התואמת את הדרישות הכלכליות של המאה הנוכחית
    – העדר סדרי מנהל תקין ושחיתות ברמות מאוד גבוהות
    ועוד ועוד.

    נדמה לי ששתי המחלות המזרח תיכונית החמורות, בהן אינם לוקים בצורה כה חמורה כשכניהם, הן דיכוי נשים ושנאת ישראל. בכל שאר המחלות כן.

    בהעדר מחלות קשות אלו – היה קשה לי להבין למה הם מחכים.
    נראה שיש עכשיו חלון הזדמנויות בינ'ל להקמת מדינה כורדית (או מדינות כורדיות).
    וטיבו של "חלון הזדמנות" הוא להיסגר ברגע מסוים, לעיתים קרובות ללא התרעה מוקדמת.

    אהבתי

    • נשמע לי כאילו את חושבת על הכורדים בעיראק. המצב בסוריה (ובתורכיה) מאוד שונה. בסוריה נוצר איזשהו ניסוי אנרכיסטי־סוציאליסטי מוזר שאני עוד לא מבין מספיק, וכנראה יש לו מספיק בעיות משלו, אבל אלה לא אותן הבעיות שיש אצל המנהיגות השבטית של השכנים שלהם.

      אהבתי

  3. נזכרתי שקראתי משהו על הנושא, ואפילו הצלחתי לאתר אותו.
    אמציה ברעם ביזראל דיפנס מיוני 2016,

    http://www.israeldefense.co.il/he/content/מגה-מדינה-כורדית

    לגאלינה,
    הרעיון של 3 מדינות ישראל, במזרח התיכון, באירופה וביבשת אמריקה – בהחלט מוצא חן בעיני. 😊
    כולל הגדרת הבעייה העיקרית – הסבירות הגבוהה שהן יצביעו אחת נגד השנייה.
    אני רק מעט יותר סקפטית ממך לגבי האפשרות שאחת מהן תהיה חברה במועצת הביטחון. שלא לדבר על הצורך של ישראל 1, המזרח תיכונית, להיות מעצמה בעלת זכות וטו על החלטות מועצת הביטחון. נדמה לי שצרפת תתעקש לא לוותר על מקומה כמעצמה בעלת זכות וטו לטובתנו.

    אהבתי

  4. אוף אוף טופיק.

    תיאוריה מרתקת, שנתקלתי בה רק עכשיו, על הקשר בין לחצים אבולוציוניים לבין השקפות פוליטיות. (והפנתי אליה גם בבלוג של תמריץ).

    המחבר מנסה להסביר את מקור השוני המהותי בין קונסרבטיבים לבין ליברליים.
    אך אם הבנתי אותו נכונה (עדין איני בטוחה כי אני בתהליכי עיכול ראשוניים של התיאוריה) הוא מסביר את שורשי השוני בין חסידי קפיטליזם לבין חסידי סוציאליזם ומדינת רווחה ו/או בין חסידי המלחמה למען המחנה שלך לבין רתיעה מכל המלחמות ותפיסת קוסמופוליטית של העולם ו/או בין הנצמדים לאדמתם ולוחמים עליה לבין אלו שמהגרים למקום אחר כשהתנאים משתנים לרעה.

    בתחילת הפוסט המצ'ב יש הפניה לפרק 1 (הפסיכולוגיה האבולוציונית שאחרי השקפות פוליטיות) בספר המוקדש לנושא (אותו לא קראתי).
    פרק זה למעשה מציג את כל התיאוריה, כששאר פרקי הספר מוקדשים להבאת הוכחות, הרחבות וכו'.
    למתעניינים בנושא – מאוד מומלץ לקרוא את פרק 1, לפחות מעמוד 2 עד עמוד 8.

    http://www.anonymousconservative.com/blog/how-r-and-k-type-psychologies-affect-societies-and-what-this-means-for-our-political-dialog/

    תמצית התמצית של התיאוריה (בתקווה שתהיה טריגר לפחות לקריאת הפרק הראשון, כך שיהיו לי שותפים לדיון בה)

    omoting the idea that our political ideologies evolved from r/K Selection Theory in evolutionary ecology.
    In evolutionary ecology, r and K describe two fundamental psychologies seen in nature, designed to adapt an organism to either a glut or a shortage.
    Rabbits are r-strategists, designed to exploit free resources, like fields of grass. The five psychological traits inherent to the r-strategy are docility/conflict-avoidance, promiscuity/non-monogamy, single-mom'ing, early sexualization of young, and no loyalty to a competitive in-group. All help this glut-exploiting psychology to out-reproduce everyone else by avoiding danger, mating widely starting young, booting offspring early to mate again, and never risking for others .
    Wolves are K-strategists, designed for when resources are too limited for everyone to survive. The five traits of a K-strategist are competitiveness/ aggressiveness/protectiveness, competitive mate monopolization/ monogamy, high-investment two-parent rearing, only mating when mature, and high loyalty to one's competitive in-group. All these traits either help you win when you have to fight, or produce and protect fitter offspring, so they will win in a dangerous world that culls the weak.
    Our political battle is one between a glut-exploiting r-reproductive strategy of rabbits designed to produce raw numbers and a shortage-surviving K-reproductive strategy of wolves designed to produce quality. The swings between conservatism and liberalism at the societal level are not the result of logical argument or reasoned debate. They are the result of psychological shifts produced by perceptions of K-stimuli in the environment such as conflict, danger, and shortage, or r-stimuli, such as safety, pleasure, and abundance. These perceptions trigger ancient mechanisms in the brain that adapt psychology to environment. All of politics and much of history are r vs K.

    אהבתי

    • רגע, אז דברים מענינים שקראתי זה כל אחד יכול לכתוב? יופי, אז גם אני רוצה להיות משתתף תורם. קראתי הבוקר:

      האישה הממוצעת מדברת עד 20 אלף מילים ביום – 13 אלף יותר מהגבר הממוצע.
      נשים גם מדברות יותר מהר, מקדישות יותר אנרגיה בפטפוטים וגם מפיקות הנאה משמיעת קולן שלהן, כך לפי ספר מדעי חדש.
      במוח הנקבי, אומרת ד"ר לואן בריזנדיין יותר תאים מוקדשים לחלק הדיבור. הפעולה הפשוטה של דיבור גורמת לשטף של כימיקלים מוחיים שמעניקים לאישה תחושה מהנה, שדומה לתחושה של מכורים להירואין כשהם מקבלים את המנה שלהם.
      חוקרים מאוניברסיטת מרילנד מצאו כי החלבון FOXP2 הקשור לתקשורת ורבלית גבוה יותר במוחן של בנות בהשוואה לבנים.
      כבר לפני כמה שנים מדענים מצאו כי קיים קשר בין החלבון FOXP2 ודיבור. החלבון נמצא קשור לווקאליזציה לא רק בבני אדם, אלא גם בבעלי חיים בהם ציפורים, עטלפים,מכרסמים ותרנגולות. בהמשך הם בחנו את רמת החלבון בילדים בני 4 שנים. נמצא כי במוחן של בנות יש 30% יותר מהחלבון באזור האחראי על שפה.

      אהבתי

    • לא השתכנעתי. נראה לי יותר כמו עטיפה "מדעית" מורכבת לאוסף של תלונות נגד השמאל (ובמידה רבה נגד אנשי קש).

      באופן כללי אני לא אוהב את הז'אנר הזה של כתיבה פוליטית שמוותר על הרעיון להסביר למה אתה צודק והשני טועה, אלא במקום זה עושה ניתוח פסיכולוגי של השני כדי להסביר למה הוא מאמין במשהו שגוי (כל־כך בבירור שגוי שאין בכלל צורך להסביר, כמובן). ובאופן עוד יותר כללי, פסיכולוגיה אבולוציונית (לפחות בצורתה הנפוצה בספרי מדע פופולרי, אולי היא משכנעת יותר באקדמיה) נראית לי קרובה יותר לשירה מאשר למדע.

      אני לא יכול להתייחס בפירוט לטענות שלו כי ה"הוכחות" שלו לא נמצאות בפרק שזמין לקריאה חופשית, אבל כבר הייתי מעיר: לא נראה לי שלשמאל (שנראה לי שזו המקבילה העברית המתאימה ל Liberals בהקשר האמריקאי של הכותב) יש מונופול על התייחסות למשאבים כבלתי־מוגבלים. זו נראית לי נטייה אנושית כללית, גם אם זהות המשאבים לפעמים משתנה בהתאם לאינטרס: בשמאל יתייחסו (נניח. ברור שלטעמי זה פשטני מדי) לתקציב המדינה כאל ארנק אינסופי, ובימין יתייחסו לנפט באדמה כאל מקור אנרגיה נצחי שלעולם לא ייגמר. אבל יותר מזה – החיבור הזה בין סוציאליזם, פציפיזם, מתירנות מינית ובגרות מינית מוקדמת נשמע אולי מתאים לעולם המערבי המודרני, אבל לא ממש לשאר העולם. ברוב העולם (וגם בעולם המערבי בעבר) שמרנים נוטים להיות מאוחדים בהתנגדות לפציפיזם ומתירנות מינית (ואפילו זה לא במאה אחוז), אבל בדרך כלל הם מאוד תומכים בבגרות מינית מוקדמת (פשוט בלי המתירנות – הם רוצים שהבנות שלהם יתחתנו בגיל מוקדם ויעשו הרבה ילדים), ועם דעות חלוקות לגבי סוציאליזם.

      אהבתי

      • לשי שפירא,

        אני שמחה שמצאת את הזמן לקרוא את ההפניה ולהגיב עליה.

        אני מסתייגת מכל תיאוריה המנסה להסביר את "הכל" באמצעות רדוקציה למשתנה מסביר אחד בלבד (כמו מרקס – כלכלה, או פרויד – יצרי מין ומוות). כל תיאוריה כזו היא בהכרח פשטנית. כנ'ל גם הנסיון להסביר "הכל" באמצעות פסיכולוגיה אבולוציונית, ודפוסי רבייה.
        אפשר להוסיף שכל תיאוריה שכזו נוטה להיות דוגמטית, ולדבר בביטחון עצמי מוגזם ונחרצות מקוממת.

        עם זאת, גם לא הייתי שוללת את כוח ההסבר של דפוסי מחשבה והתנהגות, שבמהלך עשרות אלפי שנים הקנו לקבוצות מסוימות של בני אדם יתרונות דרוויניסטים, וסייעו לשרידותם ולריבויים. בעיני אין זו שירה כלל. בהנחה שתורת האבולוציה נכונה (כפי שאני מאמינה) – עלינו להביא בחשבון איזה דפוסים סייעו לקבוצות מסוימות, בתנאי סביבה מסוימים, לשרוד טוב יותר מלקבוצות אחרות, ולהניח שדפוסים אלו קיימים, בצורה מסוימת, אפילו במאה ה 21.
        יש הרבה מאוד מחקרים מעבדתיים ותצפיתיים, על התנהגות בעלי חיים. התגלו, לדוגמא, הבדלים אדירים בפסיכולוגיה וביחסים בתוך הקבוצה, בין להקות טורפים לבין עדרי נטרפים. בהנחה שגם בני אדם הם סוג מסוים של בעלי חיים, עלינו להניח שהבדלים מסוג זה קיימים גם בקרב בני האדם.

        אהבתי את טענתך ש " התייחסות למשאבים כבלתי־מוגבלים… נראית לי נטייה אנושית כללית, גם אם זהות המשאבים לפעמים משתנה בהתאם לאינטרס: בשמאל יתייחסו … לתקציב המדינה כאל ארנק אינסופי, ובימין יתייחסו לנפט באדמה כאל מקור אנרגיה נצחי שלעולם לא ייגמר. ".
        אפשר להכליל שכל קבוצה גם תטה להכחיש איומים וסכנות מסוגים מסוימים, ולנקוט בחשיבה משאלתית לגבי הסתברות ההתפתחויות שבעיניה הן חיוביות.

        המחבר הוא ללא ספק אמריקאי קונסרבטיבי ליברטיאן, (ואולי גם שמרן דתי), המשתמש בהבחנותיו בכדי לקדם את האג'נדה שלו ולהכפיש את המחנה האחר. אבל, די קל "לנקות" את ההטייה הזו, ולהפריד את המוץ מהתבן. אפשר גם לעשות שימוש בטקטיקה המוטית והמקוממת של המחבר בכיוו השני, ולהכפיש את מחנה הנוטים ל k. אפשר לשייך אותם בקלות לתושבי ספרטה, שרצחו את כל התינוקות הנכים והבלתי כשירים לתרום למדינתם, לפשיסטים ולנאצים.

        מצד שני, לא הייתי מזלזלת בכוח ההסבר של התיאוריה. כאשר חושבים על תושבי סוריה, ומנסים להבין מה מבחין בין אלו שהעדיפו להישאר ולהילחם על אדמתם (ולהצטרף לאנשי אסאד, למורדים המתונים יחסית או לדאע'ש), לבין אלו שהעדיפו לברוח ולהגר לארצות המערב – תיאוריה של פסיכולוגיה אבולוציונית מסוג זה נראית לי מאוד שימושית. כנ'ל כאשר מנסים להבחין בין תושבי המערב שחומלים על הפליטים המוסלמים ומוכנים לקבל המוני זרים בזרועות פשוטות לרווחה לבין אלו שחומלים רק על תושבי מדינתם ומוכנים לירות בכל הפולשים המסוכנים פוטנציאלית.

        אהבתי

      • קודם כל, אני לא לגמרי מבין איך זו אבולוציה אם בכל חברה נמצאים עדיין נציגי שתי הגישות – לכאורה, אבולוציה אמורה לפעול על־ידי כך שפרטים בעלי הגנים הלא מתאימים להישרדות בסביבה ייעלמו ויוחלפו באלה המתאימים יותר. אז איך קרה שהסורים או האמריקאים (ובאופן כללי, בני האדם) מכילים עדיין את שני הגנים באופן פחות או יותר שווה בשווה? ההסברים לתאוריה לא נמצאים בפרק שפורסם בחינם, אז אני לא יודע אם יש לו הסבר משכנע או לא.

        מה שמפריע לי בטיעוני פסיכולוגיה אבולוציונית כאלה, והסיבה שאני קורא להם שירה ולא מדע, זה לא שאני מכחיש את ההשפעה של האבולוציה על הפסיכולוגיה – ברור שהפסיכולוגיה שלנו עוצבה על־ידי האבולוציה שעברנו. אבל זה שזה קיים לא אומר שאנחנו יכולים לחקור את זה (כל עוד לא הגענו להבנה של פעילות המוח ברמה מתקדמת הרבה מעבר למה שיש לנו היום) – טיעונים כאלה הם בהגדרה בלתי ניתנים להוכחה או להפרכה, ולכן לא מדעיים. יגיד אחד שהנטייה שלנו לעשות X נובעת מהלחץ האבולוציוני של Y. נשמע נהדר, אבל איך נוכיח או נפריך את זה? יגיד לעומתו מישהו אחר ש X נובע מ Z, ואנחנו יכולים רק ליהנות מהרטוריקה הצבעונית של שניהם ולחשוב מה "נשמע לנו הגיוני". על כל תכונה אנושית, אמיתית או דמיונית, יוכל מישהו יצירתי מספיק להציע איזשהו הסבר אבולוציוני שיישמע משכנע במיוחד. אבל זה לא יעזור לנו אם אין דרך לבדוק את זה.

        וזה לא שהמחקרים האלה לא יכולים להיות מעניינים – נראה לי מאוד מעניין לבחון את ההתנהגויות של קבוצות שנמצאות תחת לחצים אבולוציוניים שונים, ועניין ה K מול R הזה יכול להיות מפתח לדיון מעניין על אסטרטגית הישרדות בעולם של היום. אבל דיון על הפסיכולוגיה של צד כזה או אחד של המפה הפוליטית, כאמור, נראה לי מיותר. אי אפשר להסיק ממנו שום דבר.

        חוץ מזה לגבי תושבי סוריה, בשביל להבין אותם צריך קודם כל להבין את הרשת המורכבת של קשרים עדתיים, שבטיים, וכלכליים ביניהם, אי אפשר לכרוך את כולם תחת תווית של "תושבי סוריה" ואז לחפש בגנים את ההבדלים בין העוזבים לבין הנשארים (וכמובן, לכרוך ביחד את הנשארים שמתגייסים לצבא הסורי, לדאע"ש, לכורדים, שנשארים לחיות חיים אזרחיים באיזה כפר מבודד, או בחאלב המופצצת, או בלטקיה המוגנת, וכו'). נראה לי הרבה יותר סביר להניח שמי שעזבו הם אנשים שמצאו נסיבות מתאימות לעזוב – הם מספיק בעלי אמצעים כדי להרשות לעצמם לעזוב, יש להם גישה פיזית לגבול כלשהו, ויש להם יותר מה להפסיד בהישארות מאשר בעזיבה.

        אהבתי

  5. לא כל אחד יכול לכתוב מה שקרא ומעניין אותו, זו חוצפה, ונרקסיסטי. הנושא חייב להיות גם מעניין וגם קשור לכתבה. הנה זה לגיטימי:

    אנשים רבים כיום לובשים משקפיים, אם כתוצאה מרוחק או קוצר ראייה. כמו כן, בסביבות גיל 40 ואילך מתפתח באופן טבעי רוחק ראייה כתוצאה מהידרדרות איטית של יכולת מיקוד הראייה, ולכן קיים קושי לקרוא מקרוב (זאת בנוסף לבעיות אחרות כגון יובש בעיניים או דמעת יתר שיכולות להיפתר עם טיפות עיניים ובעיות של סכרת וקטראקט שמופיעים בגילאים מאוחרים). אחד הפתרונות שמציעים כיום האופטומטריסטים הם משקפיי מוליטיפוקל שמחיריהן אינם זולים. גם בהן, לעיתים יש צורך לשנות מספרים ואז יש לעשות משקפיים חדשות ולשלם שוב.
    חברת הזנק ישראלית חדשה בשם Deep Optics מנסה לפתור בעיה זו בעזרת משקפיים שהמיקוד בהם מתכוון באופן אוטומטי, בהתאם למרחק העצם שעליו מתבוננים. משקפיים אלו נקראות משקפיים "כל-מוקדיים" (אומני-פוקליים) ובהם אורך המוקד של העדשה מכוון על סמך האינטרקציה שבין זרם חשמלי ובין שכבה של גביש נוזלי (חומר במצב צבירה שבו המולקולות מפגינות תכונות גם של נוזל וגם של מוצק). המרחק אל העצם אליו מתבוננים והמרחק בין האישונים נמדדים בעזרת חיישני אינפרא אדום, כאשר המידע נשלח אל יחידת מיחשוב הנמצאת במסגרת המשקפיים.
    בשלב זה החברה כבר הצליחה לייצר עדשה קטנה שגודלה 20 על 20 מילימטרים, ומערכת איתור מרחק אשר מאפשרת לשנות את המספר של העדשה במהירות עצומה. אב טיפוס בגודל מלא כנראה יהיה מוכן לתצוגה בעוד כשנתיים.
    מתאים לפוליטיקאים כורדים

    אהבתי

    • מקבלת את טענתך שכל תגובה חדשה אמורה להתקשר לנושא הפוסט.

      אסור היה לי להשמיט את השורה האחרונה ההכרחית:
      "דפוסי r / k קיימים גם בקרב הכורדים העירקים, הכורדים הסורים והכורדים הטורקים !!! כנ'ל גם בקרב האיראנים והטורקים המתנגדים למדינה/ות כרודית/יות !!!" 😊

      אהבתי

  6. הכורדים ברובם הגדול מוסלמים סונים, רק 4 המלחמה המשותפת מאחדת אותם הם יריבו בינהם ברגע שיהיה להם שקט ושלווה. מדינה בלי מוצא לים תלויה מאד כלכלית ביחסים הטובים עם השכנות שלה, שזו בעיה.

    אהבתי

  7. בריסל:דיווח על דקירת 3 כורדים ע״י פעילי מפלגתו של ארדואן בעת שהיו בדרכם להצבעה

    על פי הדיווח ,אחד הנדקרים היא אישה, שנחתכה בגרונה, מצבה קשה.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s