מיאנמר והרלוונטיות הדועכת של המערב

תשעה חודשים עברו מאז שכתבתי פה על הפיכתה של מיאנמר לקורבן החדש של השמאל העולמי, ובשבועות האחרונים ראינו עליית מדרגה כבדה בעניין. עיתונים מערביים מלאים בכותרותעל "רצח עם" ועל פשעים מחרידים של הממשלה, ומספרים לנו על מאות אלפי פליטים שבורחים לבנגלדש. דבר אחד קשה למצוא באותה התקשורת – איזשהו פתחון פה לגורמים מיאנמריים ובודהיסטים. עד כמה שהתקשורת המערבית אוהבת לדבר על "שתיקתה של אונג סן סו־צ'י", לא קשה למצוא את הגירסה של המיאנמריים לאירועים, ולא נראה שהרבה עיתונאים טורחים לעשות את זה. התקשורת דוברת האנגלית במיאנמר ובהודו (לדוגמה כאן) בדרך כלל נוטה לאופוזיציה נגד הממשלות ולהזדהות עם הגישה המערבית, אז כשהם מביאים את הגירסה המיאנמרית, קשה לחשוד בהם שהם שופרי השלטון. אפשר גם להשיג רקע מדו"ח של קבוצת המשברים הבינלאומית בנושא מלפני שנה, ארגון שמאוד קשה לחשוד בו בחיבה ללאומנות בודהיסטית.

אז בואו נראה כמה עובדות: קודם כל, מה שעיתונים מערביים לא מכחישים אבל גם לא מקפידים לדווח עליו, הוא שהסכסוך בין ממשלת מיאנמר לבין האוכלוסייה המוסלמית שיושבת בדרום־מערבה לא התחיל כאיזושהי גחמה של הממשלה, אלא מדובר בסכסוך שהסלים לאחרונה עם ארגון חמוש ואלים שמונהג על־ידי איסלאמיסטיים שהתחנכו בסעודיה ופקיסתאן. התקפות של אותו הארגון על כוחות הביטחון המיאנמריים ועל אזרחים בודהיסטים הן חלק בלתי נפרד מהסכסוך. מקורות מיאנמריים מדברים גם על עשרות אלפי פליטים בודהיסטים והינדים; אומנם הרבה פחות ממספרי הפליטים המוסלמים, אבל עדיין לא ממש התמונה החד־צדדית של "טיהור אתני" שמספרים לנו עליה. מקורות מערביים גם מערבבים בין שני דברים, ומעבר לגינויי אלימות כלפי המוסלמים, הם גם מתערבים בפוליטיקה הפנימית של המדינה עם דרישות להכרה באותם המוסלמים כאזרחי מיאנמר; הממשלה, מצידה, רואה בה מהגרים בלתי־חוקיים מבנגלדש.

האם ממשלת מיאנמר צודקת? אני לא יודע. האם מתבצעים פשעי מלחמה והפרות זכויות אדם נגד המוסלמים? כמעט בטוח שכן. מיאנמר היא עדיין מדינת עולם שלישי ענייה ומלאה סכסוכים אלימים. אבל כמו שאמרתי במאמר הקודם, יש הרבה היתממות וצביעות בבחירה את מי להאשים בהפרות זכויות אדם ואת מי לא. ממשלות מלזיה ותורכיה מתייצבות בין ראשי המגנים את ממשלת מיאנמר, וזוכים לכותרות במערב; האם אותם כלי התקשורת המערביים משקיעים את אותה האנרגיה בדיווחים על ההפצצות התורכיות בערי הכורדים בתוך ומחוץ לתורכיה, או על דיכוי המיעוטים הלא־מוסלמים במלזיה? לא שאין ביניהם כאלה שמדברים על הנושאים האלה וכל הכבוד להם על זה, אבל ההיטפלות הנוכחית למיאנמר היא מעבר לכל פרופורציה. קשה שלא לתהות אם הפשע של מיאנמר, כמו זה של קורבנות אחרים של אותה התקשורת: פולין בהנהגת מפלגת החוק והצדק, הודו בהנהגת מפלגת העם ההודי, וכמובן ישראל, הוא שהמדינות האלה מתעקשות לשמור על המורשת והדת הלאומית שלהם, ולא להתיישר עם הקו הפוסט־לאומי שמוכתב מברלין. לא משנה אם מדובר במדינה יהודית, נוצרית, הינדית או בודהיסטית (נראה שמדינות מוסלמיות מקבלות פטור משום מה), כל מי שמאמין עדיין בלאומיות כלשהי זוכה אוטומטית לגינוי.

בכל מקרה, עד פה אני קצת ממחזר דברים שאמרתי בעבר. מה שהייתי רוצה להוסיף הפעם זו הערה על אחד המוטיבים החוזרים באותם הדיווחים, "מדוע שותקת אונג סן סו־צ'י". בתקשורת מציגים אותה שוב ושוב כמי שמעלה באמון הרב שנתנו לה במערב, מתחרטים על פרס הנובל ופרסים אחרים שניתנו לה, ותוהים האם היא מונעת משיקולים פוליטיים ציניים, או שהיא פשוט חסרת אונים מול כוחם של מנהיגי הצבא שעדיין מחזיקים ברוב הכוח במדינה. ואני תוהה אם אין אולי הסבר אחר לאותה השתיקה.

אולי האמת היא שפשוט לא מעניין אותה לדבר עם התקשורת המערבית – אולי האמת היא שהתקשורת המערבית פשוט לא רלוונטית. אונג סן סו־צ'י יודעת ממי היא צריכה תמיכה: היא צריכה אותה מסין ומהודו, שתי המעצמות שבאזור שלה. הדיפלומטים הצרפתים והגרמנים יכולים להתלונן עד מחר; במבט ממיאנמר, הם מייצגים שתי מדינות רחוקות וחלשות, וקומץ לווינים מסביבם. בינתיים, נרנדרה מודי בא לבקר במיאנמר ומביע סולידריות, ומשרד החוץ הסיני מביע תמיכה וקורא לעולם לעמוד לצד ממשלת מיאנמר במאמציה להשכין שלום. במצב כזה, מה הפלא שסו‏־צ'י שותקת? זו אותה הסיבה שבגללה החונטה השולטת בתאילנד מתעלמת מאינסוף הגינויים מהמערב, ונשיא הפיליפינים צוחק כל הדרך אל הקלפי. כשהארזים עומדים לצדך, לא תשקיע הרבה מאמצים בגיוס אזובי הקיר.

7 מחשבות על “מיאנמר והרלוונטיות הדועכת של המערב

  1. ניתוח שונה במעט של המצב במיאנמר.
    לטענת כותבו הרוהינדים הם בסה'כ הפיונים האומללים במאבק בין מעצמות, והעולם המערבי אשם בהפקרתם הנפשעת.
    הסינים לטשו עיניים לכיוון מיאנמר בשל רצונם להשתלט על מחצביה והמוצא שלה לאוקינוס ההודי (שלא דרך מיצרי מלקה). החונטה הצבאית השלטת במדינה ניסתה להגן על עצמה מסין באמצעות גייוס המערב לצדה – היא שחררה את סן סוצי ממעצר הבית שלה והכריזה על בחירות דמוקרטיות.
    נרנדה מודי נאלץ לתמוך במיאנמר מחשש שגינוי הודי ישלח אותם לזרועות הסינים. ..

    https://www.thenational.ae/opinion/brutally-put-the-rohingya-are-pawns-in-a-big-power-game-1.628499

    הופתעתי לשמוע שהודו וסין, שהמתח בינהן רק הולך ומתגבר, נמצאות באותו צד לגבי מיאנמר.
    ההשערה הראשונית שלי להסבר התעלומה הייתה שגם ההודים וגם הסינים, הנאבקים עם המיעוטים המוסלמים שבביתם פנימה, תומכים במדינה שכנה הנאבקת במיעוט המוסלמי שלה. "ניצחון המרד הרוהינדי" כנגד שלטונות המדינה – עלול לספק השראה ועידוד למיעוטים המוסלמים במדינות השכנות. כלומר, השלכות קשות מבחינת שלטונות הודו וסין
    המערב, מאידך, חי באשליה שהמוסלמים "שלהם" לעולם לא יתמרדו ו/או שהאסטרטגיה הטובה ביותר כלפי העולם האסלמי היא להשתדל לרצותו.
    אבל גם אני מודה שאין לי מושג איזה ניתוח מס יר טוב יותר את העובדות המועטות הידועות לי.

    ###################

    לשי,
    עלה בדעתי שתוכל לחסוך מזמנך, הנמצא במשורה, אם תאחד את שני הבלוגים שלך לבלוג דו לשוני אחד. כלומר, שתתרגם כל פוסט עברי לאנגלית וכל פוסט אנגלי לעברית. לפחות הישראלים יוכלו להנות מקריאת התגובות באנגלית – גם אם יעדיפו לכתוב בעברית.

    אגב, כשהצצתי בבלוג האנגלי שלך נוכחתי שהוא כתוב בלבן על רקע שחור. בחירה המחייבת שימוש בגופנים גדולים יותר בכדי שיהפוך לקריא. מכאן, היא מאוד מקשה על המעדיפים לקרוא רק/גם ממסך הסלולרי במקום רק ממסך המחשב.

    אני מודעת לעובדה שחלוקת עצות שלא התבקשו נוטה לעורר תרעומת – אך מאוד קשה לי להתגבר על הרגל מגונה זה. לכל היותר, אבקש סליחה גם ממך לפני יום הכיפור הקרוב. 😊

    בכל מקרה, חג שמח.

    אהבתי

    • לגבי הניתוח השונה: אני מסכים לגמרי שהרוהינג'ה הם פיונים אומללים במאבק בין מעצמות (אם כי הכותב מתעלם מהעולם המוסלמי, שלטעמי הוא אחת המעצמות האלה), והטענה שהחונטה הסכימה לוותר על חלק מכוחה לטובת הדמוקרטיה כמהלך להתמודד מול העוצמה הסינית היא מעניינת. אבל לא נראה לי שכל זה קשור יותר מדי לרוהינג'ה. אם לא סו־צ'י, נראה לי סביר שהודו והמערב היו מתאמצים עוד פחות לגנות – כלת פרס נובל שאחראית לפשעי מלחמה זה נושא הרבה יותר סקסי לתקשורת המערבית מאשר מלחמה בסתם עוד מדינה נחשלת. אם עדיין הייתה שולטת החונטה, נראה לי שזה לא היה תופס מספיק כותרות בכדי שהמערב היה מתאמץ לגנות.

      (וכמובן, כרגיל, אני חייב להעיר שההיתממויות האלה על "לאף אחד לא אכפת מהרוהינג'ה" בטח מעוררות חיוך מר אצל הקאצ'ין, הקארן, השאן, ושאר עמים שסובלים (לטענתם) מממשלת מיאנמר, ולהרבה פחות אנשים בעולם אכפת מהם)

      לגבי המניעים של הודו וסין – ההשערה שלך די תואמת את מה שאני רואה אצל רוב הפרשנים, ביחד עם הפרשנות מהמאמר שהבאת (כלומר, שתיהן רוצות לחזק את הקשרים עם מיאנמר במסגרת המאבק אחת מול השניה על שליטה באזור).

      לגבי הבלוג: הבלוג האנגלי שלי נמצא עדיין בתקופת הרצה (לכן אני גם לא מקפיד יותר מדי על פרסום מאמרים בקצב כזה או אחר), אבל בסופו של דבר הוא מיועד לנושאים שונים ולקהל יעד שונה מהבלוג העברי. יכול להיות שבסופו של דבר אחליט על מדיניות תרגום כל המאמרים מאנגלית לעברית, אבל אין לי ספק שלא כל המאמרים בבלוג העברי רלוונטיים לקוראים דוברי אנגלית.

      לגבי הצבע – אשקול את העניין.

      אהבתי

  2. אני אוהבת את תפיסת המדינות המוסלמיות כאחת המעצמות.
    אמנם מעצמה עם מחלוקות פנימיות עוצמתיות, אך גם מעצמה המסוגלת להתאחד מול אויבים משותפים.

    *****

    הסבר *חלקי* לתעלומה: מדוע מדינות מוסלמיות מקבלות "פטור" מהתיישרות עם הדוקטרינה הפוסט לאומית המוכתבת מברלין:

    How, after all, can a country that did what Germany did in the 1940s be psychologically healthy only three generations later? Henryk M. Broder, the German Jewish writer, put it this way in 1986: “The Germans will never forgive the Jews for Auschwitz.” It's become a cliché that Germans love dead Jews – they just don't care for living ones.

    Six years ago I reviewed Tuvia Tenenbom's eye-opening book I Sleep in Hitler's Room: An American Jew Visits Germany. Tenenbom, I wrote, was “constantly exposed to rote expressions of sympathy for the victims of Auschwitz – and rote expressions of rage over Israel's supposedly deplorable treatment of the Palestinians.”

    Obviously, Germans enjoy equating Israel with Nazi Germany because it helps relieve their historical guilt. Germans will tell you that they're resolved never to let “that” happen again – but they've managed to convince themselves that the group most in danger of being subjected to “that” in today's Europe isn't the Jews but the Muslims. Therefore, the best way to atone for what their ancestors did to Jews is to kowtow to I

    ברור שיש סיבות נוספות לעמדה הפרו מוסלמית של מדינות אירופה.
    אך נראה לי שהאירופים מתקשים להתמודד עם העובדה שהוריהם או סביהם, כמעט בכל מדינות אירופה, שיתפו פעולה (אם כי ברמות שונות של התלהבות) ברצח מיליוני יהודים.

    *****

    המאמר המלא, העוסק באופן הנצחת השואה ע'י הגרמנים, הכחשת פשעי שנאה אנטישמיים ומתן לגיטימציה לתקיפת בתי כנסת בשל אנטי ישראליות לגיטימית.
    המאמר מעט ארוך ומפוטפט מדי, לפיכך גזרתי ממנו את מה שנראה לי כרלוונטי לנושא.

    https://pjmedia.com/trending/2017/09/18/the-sinister-way-germanys-recollection-of-the-holocaust-impacts-its-approach-to-muslim-immigration/

    אהבתי

  3. עוד מאמר. הפעם מאסיה טיימס "האמת שאחרי ההתנגשות בין מיאנמר לרוהינדה".

    לטענת הכותב הארגון הצבאי הרוהינדי הוא למעשה עוד ארגון טרור איסלמיסטי.
    שמו הקודם של "צבא השחרור הרוהינדי" היה צבא האמונה, למפקדו ולסגנו קשרים אמיצים לתנועות איסלמיסטיות פקיסטניות, והוא כולל מתנדבים מארצות מוסלמיות אחרות כמו בנגלדש פקיסטן, אפגניסטן, מלזיה ואינדונזיה. כולל "בוגרי המלחמה ברוסים באפגניסטן".

    הם היו כנראה מודעים לעובדה שהתקפותיהם על צבא מיאנמר וכוחות הממשלה שלה ימיטו אסון גירוש על המוני הרוהינדים התמימים. אך תפסו אסון זה כיתרון תעמולתי אדיר, שיעורר זעם אדיר בקרב כל המדינות המוסלמיות בעולם, וייסיע להם להשיג תמיכה ומתנדבים מכל העולם המוסלמי.

    http://www.atimes.com/article/truth-behind-myanmars-rohingya-insurgency/

    אם הניתוח נכון, ומדובר בארגון איסלמיסטי ג'יהדיסטי, נראה שהמערב עדיין (?)) אינו קולט שהאיסלמיסטים הכריזו מלחמת ג'יהאד על כל חלקי העולם הלא מוסלמים, והם נעזרים במיעוטים מוסלמים בארצות שונות כראש גשר לתקיפותיהם. הרוהינדים הם בסך הכל עוד ראש גשר שכזה. המערב המציג את סבל הרוהינדים האומללים על לא עוול בכפם – רק מסייע תעמולתית לאויביו.

    אהבתי

    • אין פה איזושהי חשיפת סוד – המעורבות הג'יהאדיסטית בסכסוך הזה ברורה לכל מי שמשקיע עשר דקות בקריאה על הנושא, וציינתי אותה במאמר שלי. המערב מצדו יגיד שגם אם התוכנית האיסלאמיסטית היא כמו שציינת, עדיין זו לא אשמת המוסלמים הכפריים המסכנים במיאנמר שאין להם מושג מה קורה בעולם ובסך הכול רוצים לשפר את מצבם מול הממשלה. שזה נכון במידה מסוימת, אבל לא מועיל אם הם (המערב) לא מתכוונים להציע דרך לעצור את הג'יהאדיסטים אלא רק להתלונן על "חוסר הפרופורציה" במאמצי הצבא המיאנמרי לעצור אותם. בכל מקרה, העובדה שהמערב מסייע תעמולתית לאויביו היא ותיקה וידועה, ואחת הסיבות לכך שהרלוונטיות שלו דועכת כל־כך, כמו שציינתי במאמר.

      (אגב, יש סיבה מיוחדת לכך שאת כותבת "רוהינדה"? זכור לי שאולי בהונגרית הצירוף gy נשמע קצת דומה לד', אבל לא מעבר לזה. אני לא מתמצא בבורמזית או בנגלית, אבל גם האיות הלטיני וגם ההודי רומזים ל"רוהינגיה" או "רוהינג'ה")

      אהבתי

  4. לשי שפירא,
    צר לי להודות שאין שום סיבה מיוחדת לכיתוב רוהינדה במקום הכיתוב המקובל רוהינג'ה. וזאת למרות שיש לי *גם* שורשים הונגרים (אך ניתן למנות על אצבעות הידים את כל אוצר המילים ההונגרי שלי).

    שמעתי לראשונה את שמם באיזשהו דיווח חדשות של הערוץ הסיני בשפה האנגלית – והוא צלצל באוזני משהו כמו "רו – הינ – דז'ה" (אולי בדומה למאו *דז'ה* טונג), ומאז האות ד' נתקעה בראשי.

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s